מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

 

עסקים רבים מחלקים לעובדיהם כלי רכב, או כחלק מתנאי העבודה ורכיבי השכר או כרכב המשמש לצרכי עבודה. מעסיקים רבים בטוחים שהעובדים הם האחראים על מה שקורה ברכב בזמן הנהיגה, אבל יש כמה סעיפים בחוק שכל מעסיק חייב להכיר, כדי למנוע ממנו צרות ולמנוע פגיעה בעסק במקרה של עבירות תנועה שבוצעו על ידי העובדים הנוהגים ברכב החברה.

 

התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג

העובד התקבל לעבודה, הציג בפניכם רשיון נהיגה וקיבל רכב צמוד לצרכי העבודה. אחרי כמה חודשים אותו עובד עבר עבירת תעבורה וקיבל עונש של פסילת רשיון  מבית משפט או קיבל הודעה מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים על כך שרשיונו הותלה בעקבות מצב רפואי המסכן את הנהיגה. העובד חושש לספר למעסיק שהוא קיבל פסילת רשיון וממשיך לנהוג ברכב החברה. לימים העובד נעצר לבדיקה ומתברר שהוא נוהג בפסילה. מה האחריות שלכם כמעסיקים?

סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה קובע:

"בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו  לא ירשה לנהוג הרכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל הרכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב". 

המשמעות: בעל החברה או המעסיק, בין אם החברה או העסק רשומים כבעלים של כלי הרכב של החברה, יכולים להיחשב כמי שהשליטה על הרכב בידם, ולעמוד לחקירה לגבי התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג. על בעל החברה להוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב. גם אם יוכח שבעל החברה לא ידע על כך שהעובד פסול מלנהוג, עדיין חובת ההוכחה היא עליו.

השבתת רכב ל-30 יום – בנוסף, פקודת התעבורה מעניקה סמכות לקצין משטרה להשבית רכב ל-30 יום אם התברר כי מי שנהג ברכב אינו מורשה לנהוג או נוהג בפסילה. המשמעות היא שרכב של החברה יועמד במגרש החסנה למשך 30 יום בגלל ביצוע עבירה. במידה והרכב הוא צמוד לעובד, הנזק לחברה לא יהיה משמעותי, אולם אם מדובר ברכב המשמש לתפעול העסק, הובלת סחורה, משלוחים, הסעת עובדים וכו', השבתתו ל-30 יום עלולה לגרום נזק כספי גדול לעסק. בעל הרכב אמור להראות לקצין המשטרה כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה בידי מי שהחזיק ברכב.

רשיונות שניתנו לנהגים אחרי 1 בינואר 2007 – בעבר, בעלי רשיון ב' או דרגת B היו רשאים לנהוג רכב שמשקלו הכולל עד 4 טון. ב-2007 אומצו דרגות הרשיונות של האיחוד האירופי בישראל, ומי שהוציא רשיון אחרי 1 בינואר 2007 בדרגה B רשאי לנהוג רכב שמשקלו הכולל הוא עד 3.5 טון. בעלי הרשיונות הישנים יכולים לנהוג בישראל רכב שמשקלו הכולל עד 4 טון, ללא שינוי. המשמעות היא שאם משקלו הכולל של רכב החברה הוא מעל 3.5 טון (יש כלי רכב מסחריים כאלה), שימו לב מה כתוב ברשיון הנהיגה של העובד. במידה והרשיון הוצא אחרי ינואר 2007, ולא כתוב בו היתר מיוחד לנהיגת רכב עד 4 טון בישראל, הוא יחשב כמי שאין לא רשיון מתאים לדרגת הרכב ואם יתפס, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט, ובעל הרכב / בעל החברה יוזמן לשימוע לפני החלטה על השבתת הרכב ל-30 יום על ידי קצין משטרה.

 

לקריאה נוספת: נהיגה ללא רשיון והתרת נהיגה למי שאין בידו רשיון

 

נהיגה בשכרות / תחת השפעת סם מסוכן ברכב החברה

עבירת נהיגה בשכרות מוגדרת כאחת מעבירות התעבורה המסוכנות והחמורות. מי שנתפס נוהג בשכרות צפוי לעונש פסילת רשיון שלא יפחת מ-24 חודשים, בתוספת עונשים נוספים. החוק מגדיר 'שיכור' כמי שבליטר אויר נשוף שלו נמצא ריכוז אלכוהול העולה על 240 מק"ג. המשטרה לא מגישה כתבי אישום על כמות שמתחת ל-290 מק"ג, אלא אם מדובר ב'אוכלוסיות מיוחדות' – נהג חדש, נהג צעיר עד גיל 24, נהג רכב ציבורי ונהג רכב שמשקלו הכולל מעל 4 טון, אז הכמות המותרת יורדת ל-50 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף, כך שלמעשה נאסר על נהגים ברכב כבד או רכב ציבורי לשתות לפני הנהיגה.

בנוסף, החוק מגדיר 'שיכור' גם את מי שבגופו מצויים תוצרי חילוף של סם מסוכן. תוצרי חילוף, כמו חומצת חשיש, יכולים להישאר בגופו של אדם במשך שבועיים – שלושה ממועד הצריכה האחרון של הסם. המשמעות היא שעובד של החברה שצורך סמים, אפילו לפני מספר שבועות, יכול להתבקש על ידי שוטר להתלוות אליו לבצע בדיקת שתן, ובמידה וימצא כי יש בשתן שרידי סם, הוא יחשב כמי שנוהג בשכרות, רשיונו יפסל ל-30 יום בפסילה מנהלית לפני משפט ובעל הרכב יוזמן לשימוע לפני החלטה על השבתת הרכב:

השבתת הרכב ל-30 יום במקרה של נהיגה בשכרות / תחת השפעת סמים – במידה ונהג נתפס נוהג בשכרות, מלבד סמכות לפסול אותו בפסילת רשיון מנהלית ל-30 יום, קיימת סמכות לקצין משטרה להורות על השבתת הרכב ל-30 יום. במידה ומדובר ברכב המשמש לעבודת החברה או העסק, העמדתו במגרש החסנה ל-30 יום עלולה לגרום לנזק כבד לעסק. גם כאן יצטרך בעל הרכב להוכיח למשטרה כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה בידי מי שהחזיק ברכב.

לקריאה נוספת: משטרת ישראל החלה לאכוף איסור נהיגה בשכרות על נהגים חדשים וצעירים

 

שמירה על שעות נהיגה ומנוחה ברכב כבד

החוק מטיל הגבלות לגבי שעות הנהיגה ברכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל מעל 6000 ק"ג או רכב השיש לו היתר להסעת 11 נוסעים ומעלה. ברכב כזה מותקן מכשיר 'טכוגרף' המתעד את שעות הפעילות של הנהג והרכב לאורך כל יום. ההגבלות לגבי שעות עבודה ומנוחה מפורטות בתקנה 168 לתקנות התעבורה והנהגים עוברים הכשרה לגביה.

תקנה 168(ב) מטילה אחריות על מי שהשליטה על רכב כזה נמצאת בידיו:

"מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו". 

המשמעות: לבעל חברה או בעל עסק יש אחריות לוודא כי העובדים שלו הנוהגים ברכב כבד או רכב ציבורי מקפידים על שעות הנהיגה והמנוחה לפי מה שקובע החוק. במידה ומתברר כי נהגי החברה עוברים על החוק, בעל החברה, נושאי המשרה הבכירים והחברה עצמה עלולים לעמוד לדין פלילי על הפרת הוראות החוק.

השבתת הרכב ל-30 יום – גם על עבירה לפי תקנה 168 קיימת סמכות לקצין משטרה להורות על השבתה מנהלית של הרכב ל-30 יום, דבר העלול לגרום לנזק כלכלי רב לחברה או לעסק. על בעל החברה להראות כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה.

 

עבירות משקל יתר 

בעבירות של משקל יתר, החוק מטיל אחריות רבה על בעל החברה או החברה עצמה כדי לוודא כי נהגי החברה לא נוהגים עם חריגה במשקל המותר.

תקנה 85 לתקנות התעבורה קובעת:

"לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות, וכאשר – …"

המשמעות היא שבעל החברה או החברה עצמה עלולה לעמוד לדין פלילי במידה ונהג של החברה הוביל מטען שלא לפי הוראות החוק או הוביל משקל יותר מהמותר לו על פי החוק.

השבתת רכב במקרה של עבירת משקל יתר – במידה ורכב מסחרי נשקל ונמצא בו משקל יתר, בסמכות קצין משטרה להורות על השבתת הרכב לתקופה של 30 יום. במידה ועבירה כזו נעברה באותו רכב בשלוש השנים הקודמות – ניתן להשבית את הרכב לתקופה של 60 יום.

במידה ומדובר בגורר וגרור – בסמכות המשטרה להורות על השבתת הגורר והגרור שניהם, גם אם העבירה נעברה רק ברכב הגרור או רק ברכב הגורר.

 

עבירות מכח חזקת הבעלות

חזקת הבעלות קובעת כי במידה ונעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה, אלא אם הוכיח בעל הרכב מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה או שהרכב נלקח ממנו שלא בידיעתו ובלי הסכמתו.

יש בעלי חברות קטנות או בעלי עסקים שרושמים את רכבי החברה על שמם כדי שברשיון הרכב ירשם שהרכב היה בבעלות פרטית במקור ולא בבעלות חברה. זו טעות חמורה. כיום רוב עבירות התעבורה מתועדות באמצעות מצלמות – מהירות, אור אדום, עבירות חניה ועוד. המשמעות היא שכל עבירת תעבורה שתבוצע בידי העובדים – יגיע דו"ח על שם בעל החברה, ועליו מוטלת החובה להסב את הדו"ח על שם העובד שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה. הבעיות מתעוררת כאשר הדו"ח לא מגיע לבעל הרכב בזמן בגלל בעיות בהעברת הדואר או כשהעובד שנהג ברכב כבר עזב את החברה ולא מעוניין להסכים להסב את הדוח על שמו.

רכבי חברה אמורים להירשם על שם החברה, וגם אם לא נרשמו על שם החברה והם רשומים על שם בעל החברה, על החברה לנהג יומן מסודר לגבי כל רכב, שבו תתועד כל פעולה של קבלת רכב מהחברה והחזרתו לפי ימים ושעות. כל עובד צריך להיות מוחתם על תצהיר, בו הוא מצהיר כי קיבל את הרכב ביום/בשעה והוא אחראי על דוחות תעבורה או דוחות אחרים שירשמו כנגד הרכב. יש לצרף צילום של רשיון הנהיגה ובמידה ומגיע דו"ח, לשלוח העתק של התצהיר של העובד למשטרת ישראל עם בקשה להסבת הדו"ח.

לקריאה נוספת: חזקת הבעלות בתעבורה 

 

מה יכול בעל חברה או מעסיק לעשות כדי למנוע השבתות מיותרות של רכבי החברה או חקירות פליליות?

1. לנהל יומן מסודר של מסירת כלי רכב לעובדים והחזרתם עם תצהירים של העובדים המקבלים את הרכב וצילום רשיונות הנהיגה שלהם.
2. לוודא כי כל עובד המתקבל לעבודה בחברה ואמור לנהוג ברכב החברה מחזיק ברשיון נהיגה תקף ומתאים לדרגת הרישוי של הרכב.
3. להחתים כל עובד על נספח להסכם העסקה בו הוא מתחייב שלא לעבור עבירות תנועה ולנהוג לפי החוק, לא לעבור עבירות של נהיגה בשכרות/תחת השפעת סם, למסור לכל אדם איתו היה מעורב בתאונת דרכים את פרטיו ופרטי רשיון הרכב והביטוח.
4. להחתים כל עובד על התחייבות להודיע באופן מיידי למעסיק על כל שינוי במצבו הרפואי/הנפשי העלול למנוע ממנו מצב של נהיגה בטוחה ולהודיע למעסיק באופן מיידי על כל פסילת רשיון או התליית רשיון שהוטלה עליו.
5. במידה ומדובר בנהגי רכב כבד / רכב ציבורי – להחתים את העובדים על כך שהם קיבלו הכשרה בנושא שעות עבודה ומנוחה לאורך היום, ומתחייבים להקפיד על הוראות החוק בנושא. בנוסף – העובד יחתום כי ידוע לו כי נאסר עליו להוביל ברכב מטען במשקל העולה על המותר ברשיון הרכב.

מומלץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בדיני תעבורה על מנת לנסח מסמך כזה בצורה נכונה.

 

---

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

המשרד לבטחון פנים וממשלת ישראל אישרו תכנית חדשה לטיפול בעבירת החזקת סם מסוכן מסוג קנאביס, שעיקרה החלפת המעצר והרישום הפלילי בפעמים הראשונות בקנס מנהלי שיוטל על מי שיתפס עם קנאביס בכמות המוגדרת לשימוש עצמי (עד 15 גרם). הממשלה הכריזה כי המטרה העיקרית של האכיפה תהיה עבירת הסחר בסמים מסוכנים ואכיפה של עבירות החזקת סם במרחב הציבורי ופחות במרחב הפרטי.

עד היום, מי שנתפס עם כמות סם המוגדרת לשימוש עצמי, היה נחקר במשטרה, היה נפתח לו תיק פלילי, שבדרך כלל היה נסגר מטעמים של חוסר עניין לציבור. התכנית החדשה קובעת שבגיר שיתפס עם סם מסוג קנאביס בכמות המוגדרת לשימוש עצמי ישלם קנס מנהלי בפעם הראשונה שבה יתפס, כפל קנס בפעם השניה, בפעם השלישית – פתיחת תיק פלילי וסגירתו בהסדר מותנה רק לאחר השלמת הליך טיפולי, ובפעם הרביעית – הגשת כתב אישום לבית המשפט לפי שיקול דעת המשטרה.

המבקרים של התכנית החדשה טוענים כי הממשלה למעשה לא נוקטת כאן במדיניות של אי-הפללה כפי שהיא מכריזה, אלא פועלת לצמצום העומס על בתי המשפט, כשהקנסות המנהליים יחליפו את כתבי האישום והרישומים הפליליים, אולם כאן ננסה לעסוק במדיניות החדשה בהיבט של פקודת התעבורה ונהיגה.

השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, הכריז כי האכיפה תתמקד בעיקר במרחב הציבורי ולא במרחב הפרטי וכנגד אזרחים שנוהגים תחת השפעת סם, כפי שהוא הגדיר זאת "ברור שכאנשים משתמשים בסמים במרחב הציבורי, יש בכך גם דוגמה רעה לאזרחים ולדור הצעיר, וההסתברות שהאזרחים ינהגו הביתה מהמרחב הציבורי ממקום שהוא תחת השפעת סמים, כמובן זה מגדיל את הסיכון".

פקודת התעבורה מגדירה 'שיכור', בין השאר כ'מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן'. הקנאביס עדיין מוגדר בישראל כ'סם מסוכן' על פי פקודת הסמים המסוכנים, ולא נמחק ממנה. תוצר החילוף לאחר השימוש בקנאביס נקרא חומצת חשיש, שנשארת בגופו של המשתמש עד שלושה שבועות מהשימוש האחרון. חומצת החשיש ניתנת לגילוי באמצעות דגימת שתן והיא נמדדת בריכוזים של ננו-גרמים.

פקודת התעבורה קובעת כי סמכות שוטר לדרוש מנהג לתת דגימת שתן לאיתור סמים מחייבת 'חשד סביר'. חשד כזה יכול להתעורר לאחר שאותו נהג, שסבור שכעת יש מדיניות אי-הפללה, יתפס כשהוא מחזיק בקנאביס לשימוש עצמי. סירוב לדרישה להידבק מקים חזקה שהאדם נוהג תחת השפעת סמים.

המשמעות היא שלמשטרה יש סמכות לדרוש בדיקת שתן ממי שיעצר ויתעורר חשד שהוא נוהג תחת השפעת סמים, כי נמצאה אצלו כמות קנאביס לשימוש עצמי, גם בפעם הראשונה. אם הנהג השתמש בסמים לפני הנהיגה (ולפעמים גם שבועיים-שלושה לפני כן), אותו נהג ייחשב כמי שנוהג תחת השפעת סמים, כי שרידי הסם, או תוצרי החילוף של הסם, עדיין מצויים בגופו, ויוגש נגדו כתב אישום בעבירת נהיגה בשכרות לבית המשפט לתעבורה.

קראו גם: נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים

היבט נוסף של המדיניות החדשה הוא נושא ההסדר המותנה שהמשטרה תערוך עם מי שנתפס בפעם השלישית עם קנאביס לשימוש עצמי. ההמלצה היא לעבור בפעם השלישית לסגירת תיק בהסדר מותנה. המשמעות היא שהמשטרה תערוך עם האדם הסכם, לפיו התיק יסגר לאחר השלמת הליך טיפולי, ענישה חינוכית וגם פסילת רשיון נהיגה ודיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד). המשמעות של דיווח כזה למרב"ד היא שאותו אדם יוזמן לבדיקה פסיכולוגית ופסיכיאטרית, שיבדקו את כושר הנהיגה לאור העובדה כי קיים רישום פלילי על החזקת סם מסוכן. מנסיוננו, המכון הרפואי פוסל נהגים כאלה מלנהוג בנימוק של "אי התאמה אישיותית לנהיגה".

כתבנו כאן בעבר על העובדה כי פקודת התעבורה לא מתוקנת בהתאם לשינויים בחוק או במדיניות האכיפה, כמו במקרה של רשיונות השימוש בקנאביס רפואי. נכון שמי שנוהג תחת השפעת סם מסוכן מסכן את הציבור, אבל השאלה היא איך מגדירים מי נמצא תחת השפעת סם. כיום, פקודת התעבורה קובעת שהמצאות של חומצת חשיש בשתן מגדירה אדם כמי שנוהג תחת השפעת הסם, גם אם השימוש האחרון שלו היה לפני שבוע או שבועיים, למרות שברור כי השפעת הסם על הגוף נמשכת מספר שעות בודדות. המדינה לא צריכה להוכיח השפעה בפועל של הסם על הנהיגה. מספיק שנמצאו שרידי סם בשתן.

קראו גם: קנאביס רפואי ונהיגה

נראה שהמשרד לבטחון פנים עשה עבודה חלקית, למעשה לא פתר את בעיית השימוש בקנאביס, שימוש שהוא נרחב מאוד כיום בקרב שכבות מסוימות של האוכלוסיה, והעדיף ליצור תכנית שאולי תוריד את העומס מבתי המשפט, אבל לא תיצור שינוי משמעותי ביחס המדינה למשתמשי הקנאביס. עדיף שהמדינה תדבר בקול אחד ברור בנושא הקנאביס – או שהוא ימשיך להיות מוגדר כ'סם מסוכן', למרות מחקרים שמראים שאלכוהול מסוכן וממכר ממנו פי כמה וכמה, או שהמדינה תאמץ מודלים חדשים ביחס לקנאביס, בדומה למודל ההולנדי או המודל הנהוג בחלק ממדינות ארה"ב.

 

 

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

.

מסרתם את הרכב שלכם לאדם אחר? עובדים שלכם נוהגים ברכב החברה? אתם עלולים להסתבך בגלל עבירות שאותו אדם או עובד ביצע בזמן שנהג ברכב שלכם. עו"ד דרור כהנוביץ' מסביר איך תימנעו מצרות עם החוק.

.

מהי חזקת הבעלות?

סעיף 27ב לפקודת התעבורה קובע:

(א) נעברה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן: המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזרה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
(ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.

משמעותה של חזקת הבעלות – רואים את בעל הרכב כמי שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה או העמיד את הרכב בחניה אסורה. על בעל הרכב מוטלת החובה להוכיח שלא הוא זה שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה, ואם לא יוכיח זאת – יחשב כמי שביצע את העבירה.

בית המשפט העליון החמיר מאוד בפרשנות שלו לחזקת הבעלות:

"ביסוד אחריות זו מונחת הגישה, כי הבעלים אמור לדעת מי נהג ברכב הלכה למעשה וכי בכוחו לשמור רישומים ראויים בעניין זה. כאשר הרכב הוא בבעלותו של בן-אדם בשר ודם, שזה רכבו היחיד, קיימת הנחה עובדתית חזקה שהוא עצמו – או אחר ברשותו – נוהג ברכב … עליו לשמור על זהות הנוהג, ואם הוא נמנע מכך, רואים אותו עצמו כאילו נהג ברכב. אחריות זו היא אחריות פלילית-אישית מוחלטת. היא אישית, שכן הבעלים נמצא אחראי בגין מחדליו באי-ידיעה על דבר זהותו של הנוהג ובאי-שמירת רישומים בעניין זה … הבעלים משתחרר מאחריותו דווקא כאשר בידו לזהות את הנוהג בפועל, … עניין לנו באחריות פלילית אישית, בעלת אופי מוחלט. האחריות היא מוחלטת, שכן הבעלים אחראי בגין עבירה שנעברה ברכב, למרות שהוא עצמו לא נהג ברכב" (ע"פ 3027/90 חברת מודיעים נ' מדינת ישראל)

אילו עבירות ניתן להחיל על בעל הרכב במסגרת חזקת הבעלות? 

העבירות הקלאסיות שבהן מוחלת חזקת הבעלות הן עבירות מצלמה, שבהן הרכב צולם על ידי מצלמה אלקטרונית, נוסע במהירות מעל למותר או עובר באור אדום. בנוסף, רוב דו"חות החניה, גם אלה שנרשמים על ידי העיריות וגם אלה שנרשמים על ידי המשטרה, ומוצמדים לשמשת הרכב, נרשמים על שם בעל הרכב.

בנוסף לעבירות אלה, ניתן להאשים את בעל הרכב בעבירות חמורות מאוד כמו תאונת דרכים או הפקרה לאחר פגיעה ואפילו גרימת מוות ברשלנות במקרים חמורים. במידה הרכב פוגע ברכב אחר או בהולך רגל ונמלט מהמקום, לעיתים כל מה שיש למשטרה הוא מספר הרכב. בתי המשפט קבעו שניתן להרשיע את בעל הרכב בעבירת תאונה או הפקרה לאחר פציעה תוך הסתמכות על חזקת הבעלות.

לענין זה פסק בית המשפט העליון:
"לשון החוק ברורה וחד משמעית, אין זה מספיק שהמבקש יוכיח שלא הוא שנהג ברכב, אלא עליו להוכיח באופן פוזיטיבי מי נהג ברכב, או למי מסר את החזקה ברכב, או להוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. במקרה דנן נקבע כי המבקש בחר שלא להעיד ולא מסר גרסה וסבר, כי כתוצאה מכך, ינוקו הוא ו/או הנהג שנהג ברכב וגרם לתאונה. נקבע כי לכך לא יכול בית המשפט ליתן יד שכן, תוצאה כזו עלולה לגרום למצב בלתי נסבל לפיו שני חוטאים יצאו נשכרים. עוד נקבע כי צורכי החברה היום הינם מלחמה בתאונות הדרכים ובעברייני התנועה, המסכנים את הציבור מדי יום ומדי שעה ואל לו לבית המשפט, לאפשר והתחמקויות מאימת הדין, אשר על כן נקבע כי הפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט לתעבורה לחזקת הבעלות הינה פרשנות ראויה" (רע"פ 9/11 מאיר צמח נ' מדינת ישראל).

קיבלתי דו"ח מצלמה על מהירות או מעבר באור אדום, ולא אני זה שנהגתי ברכב. מה עלי לעשות?

אם הדו"ח נרשם על שם בעל הרכב, ולא הוא זה שנהג בעת ביצוע העבירה, על בעל הרכב לשלוח בקשה להסבת הדו"ח למשטרת ישראל. את הבקשה שולחים בדואר רשום בלבד לכתובת: משטרת ישראל, מרכז פניות נהגים ארצי, ת.ד. 120, פתח תקוה 4910002. לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:
1. העתק הדו"ח.
2. תצהיר של בעל הרכב בו הוא מצהיר שלא נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. על התצהיר להיות מאומת ע"י עורך דין.
3. תצהיר של מי שהחזיק ברכב בעת ביצוע העבירה, ובו הוא מבקש להסב את הדו"ח על שמו. על התצהיר להיות מאומת ע"י עורך דין. שימו לב שבתצהיר לא צריך להודות בעבירה, רק להודות שאדם אחר החזיק ברכב בעת ביצוע העבירה.
4. צילומי רשיונות נהיגה של בעל הרכב ושל המחזיק ברכב.

תוך כמה זמן עלי להודיע למשטרה שאדם אחר החזיק ברכב בעת ביצוע העבירה? 

סעיף 229 (א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי קובע שאת הבקשה להסב את הדו"ח על שם מי שהחזיק ברכב יש לשלוח למשטרת ישראל בדואר רשום תוך 90 ימים מהיום שהומצאה הודעת הקנס לבעל הרכב (באתר משטרת ישראל נכתב שיש להודיע תוך 30 ימים, זו טעות). במידה ובעל הרכב לא יודיע למשטרה תוך 90 ימים, שאדם אחר החזיק ברכב, העבירה תירשם על שמו ולא ניתן יהיה להסב אותה על שם אדם אחר. מומלץ לשלוח את בקשת ההסבה מהר ככל האפשר, על מנת שלא להגיע למצב שבו עברו 90 יום והדו"ח לא הוסב.

ברכב שלי נוהגים מספר אנשים, אני לא יכול לדעת מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. מה עושים?

אתה בבעיה. כמו שנכתב כאן, על בעל הרכב מוטל הנטל להוכיח שלא הוא זה שנהג ברכב. במידה ואין לו מידע מי עשה שימוש ברכב שלו, אין לו יכולת להסב את הדו"ח והדו"ח ירשם על שמו – הוא ישא בקנסות ובעונשים האחרים, ובנוסף הנקודות של משרד התחבורה ירשמו על שמו.

אני בעל חברה. ובחברה יש כמה כלי רכב, הרשומים על שמי ומספר עובדים עושים בהם שימוש. מה עלי לעשות? 

על מנת להימנע מבעיות, שיכולות לנבוע מכך שנהגים שונים עושים שימוש ברכב ולא ידוע מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה,  על בעל החברה להחזיק יומן נסיעות לכל רכב, שימצא במשרדי החברה. כל נהג, שלוקח רכב מהחברה, יחתום על תצהיר שהוא לקח את הרב ביום ובשעה מסוימים, והוא יודע שהוא אחראי לכל הדו"חות שירשמו על הרכב בזמן שהוא מחזיק בו. יש לצלם את רשיון הנהיגה של כל נהג ולצרף ליומן הנסיעות. כשהנהג מחזיר את הרכב, הוא חותם שהחזיר את הרכב ביום ובשעה המסוימים. כך, כשיגיע דו"ח מצלמה בדואר, ידע בעל החברה מי נהג ברכב ויוכל לשלוח בקשת הסבה על שם הנהג, בצירוף המסמכים המעידים על לקיחת הרכב והחזרתו. פעמים רבות מגיע אלינו בעל חברה ואומר שהנהג כבר פוטר או עזב את החברה ולא יהיה מוכן לחתום על תצהיר הסבה – יומן נסיעות כזה ימנע בעיה כזו.

אני בעל חברה, בחברה יש כמה כלי רכב, הרשומים על שמי. הגיע אלי דו"ח, על שם אחד מכלי הרכב הרשומים על שמי. לא אני זה שנהג ברכב, אבל בטעות שילמתי את הדו"ח. מהו דיני?

החוק קובע כי תשלום הקנס מהווה הודאה באשמה והרשעה, כך שרואים את בעל הרכב הרשום, ששילם את הקנס, כמי שהודה באשמה והורשע. לא ניתן לאחר מכן לבצע הסבה של הדו"ח במשטרה. פעמים רבות מגיעים אלינו בעלי חברות, שכלי הרכב של החברה רשומים על שמם, וקיבלו דו"חות על שמם. הדו"ח הועבר לאחד מהעובדים, על מנת שיטפל בו וימצא את מי שנהג ברכב, ובטעות הקנס שולם לפני הסבת הדו"ח. במידה והקנס שולם לפני שהדו"ח הוסב, המשטרה לא תסכים להסב את הדו"ח על שם מי שהחזיק ברכב. הדבר נמצא בסמכות של בתי המשפט לתעבורה, אולם הגשת בקשה כזו היא הליך מסובך שדורש סיוע של עורך דין.

הרכב רשום על שם החברה. כעת הגיע דו"ח המסומן כ"דו"ח תאגיד", והקנס עליו גדול פי ארבעה מהקנס המקורי. מה עושים?

מרבית כלי הרכב החדשים שנעים היום בישראל רשומים על שם חברות ליסינג וחברות אחרות, ומכונים "רכבי חברה". המשמעות היא שבאופן קבוע מחזיק ברכב אדם שאינו רשום כבעל הרכב. חברה יכולה לחוב בפלילים וניתן להטיל עליה קנסות תעבורה, והדבר שימש עובדים רבים מהתחמקות מנקודות במשרד התחבורה ומרישום הדו"ח בגליון ההרשעות שלהם –  הדו"ח היה מגיע על שם החברה, העובד היה משלם את הקנס, הדו"ח לא היה נרשם על שם העובד והנקודות היו נעלמות (לחברה אין תיק נהג לרשום עליו נקודות). לכן תיקנה הכנסת את החוק לפני כמה שנים ונקבע, שבמידה והדו"ח רשום על שם תאגיד, הקנס יהיה פי ארבעה מהקנס המקורי, למעט בעבירות חניה (סעיף 30 לפקודת התעבורה). במידה והחברה תודיע למשטרה (עם מכתב הסבה ותצהיר) מי נהג ברכב, הדו"ח יוסב על שם מי שנהג ברכב והקנס ירד לקנס המקורי.

אני בעל החברה או רשום כמנהל הפעיל של התאגיד. רכב של החברה נצפה מבצע עבירת תעבורה חמורה. איני יודע מי נהג ברכב בזמן העבירה. האם ניתן להאשים אותי כמי שביצע את העבירה? 

פקודת התעבורה מגדירה מיהו "בעל" רכב:
"בעל' – אחד מאלה: … לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב".

במידה והחברה לא מודיעה למשטרה מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה החמורה (תאונת דרכים, הפקרת פצוע וכו'), יכול בית המשפט לראות את המנהל הפעיל, שותף או עובד מנהלי בכיר בתאגיד, כמי שאחראי לרכב שבו בוצעה העבירה ולהרשיע אותם בביצוע העבירה. לכן חשוב מאוד לנהל יומן נסיעות לכל רכב של החברה.

קיבלתי דו"ח שהוסב על שמי מחברת ליסינג. אני לא נהגתי ברכב אלא אדם אחר. מה עלי לעשות? 

כפי שקובע סעיף 27ב (ג) לפקודת התעבורה, המחזיק ברכב, שהעבירה הוסבה על שמו, יכול לפנות למשטרה ולבקש להסב את הדו"ח על שם מי שנהג ברכב, ואז המשטרה אמורה להסב את הדו"ח על שם האדם האחר. בעבר טיפלנו במשרד במקרה שבו נרשם דו"ח על שם חברה, החברה שלחה מכתב הסבה עם פרטי העובד שמחזיק דרך קבע ברכב, אולם העובד טען שלא הוא זה שנהג ברכב באותו יום אלא עובד אחר. מכתב של העובד למשטרה נדחה, בטענה שלא ניתן לבצע הסבה כפולה של דו"ח. פניה שלנו לבית המשפט הבהירה למשטרה שניתן על פי החוק לבצע הסבה נוספת מהמחזיק ברכב לאדם אחר.

————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

עדכון מחודש מרץ 2018: משרד הבריאות פרסם תקנות חדשות המאפשרות, לבעלי רשיון להחזקת קנאביס רפואי להמשיך ולהחזיק ברשיון הנהיגה.

על פי התקנות החדשות, נהיגה תחת השפעת קנאביס תהיה מותרת במידה שלמטופל יש רישיון והוא נמצא במעקב אחת לחצי שנה לפחות ולא נוטל סמים מסוכנים נוספים או חומרים פסיכואקטיביים. מינון השימוש נע בין 40-50 גרם לחודש (בהתאם לריכוז ה-THC). בנוסף יהיה ניתן לנהוג רק אם חלפו שלוש שעות לפחות מרגע נטילת הקנאביס בשאיפה או לאחר שש שעות מהצריכה, אם מדובר באידוי.

התקנות החדשות מתייחסות לנהיגה ברכב פרטי ואופנוע (רשיונות A1, A2 או B). לא רכב ציבורי, רכב משא, רכב כבד או רכב אחר.

שימוש לב שבלא מדובר באישור לנהוג תחת השפעת סמים, אלא רק הסרת האיום הפלילי כלפי מי שמקבל רשיון לצריכת קנאביס.

השימוש יותר אך ורק לאנשים שנוהגים ברכב פרטי והטיפול של התרופה ניתן במסגרת מוסד טיפול רפואי ורק לאחר שישה חודשים מרגע התחלת נטילת התרופה.

יש להדגיש, כי בכל מקרה אין היתר לנהוג אם ישנה מניעה לנהיגה, הנובעת מנסיבות פרטניות של הנהג, העלולות לפגוע ביכולתו לנהוג – גם אם התמלאו שאר התנאים שנקבעו בתקנות.

מי לא יחשב כמי שנוהג תחת השפעת סמים מסוכנים?

1. על הנהג להוכיח כי הסם המסוכן או תוצרי חילוף הסם המסוכן ניתנו במרשם רופא או ברשיון מטעם המנהל לשימוש בסם המסוכן.

2. הסם נופק בבית מרקחת או סופק בדרך אחרת ולא ניתן במסגרת אשפוז.

3. הסם ניתן בהתאם להוראות הטיפול ולמינון שקבע הרופא.

4. השימוש בסם נעשה בהתאם להמלצה הרפואית ובהתאם להנחיות הרופא המטפל לעניין נהיגה במהלך הטיפול.

5. אין מניעה אחרת הנובעת מנסיבות פרטניות של הנהג או הממונה על הרכב, הפוגעת בכשירותו לנהוג.

 

הגבלות על השימוש בקנאביס רפואי:

1.מעקב על ידי רופא ששמו נקוב ברשיון מטעם המנהל, אחת לשישה חודשים לפחות.

2.אינו נוטל במקביל לטיפול בקנאביס תכשיר רשום הכולל סם מסוכן או חומרים פסיכואקטיביים אחרים.

3. מינון הקנאביס המאושר ברשיון הוא אחד מאלה

א. נמוך מ-50 גר' לחודש כשריכוז THC בקנבוס נמוך מ15%.

ב. נמוך מ-40 גר' לחודש כשריכוז THC בקנבוס בין 16% ל-20%.

4. חלפו 3 שעות לפחות ממועד נטילת הקנבוס בשאיפה (בעישון או באידוי) ובכל שיטת נטילה אחרת – חלפו 6 שעות לפחות.

5. אם צרך משקה משכר – חלפו 12 שעות לפחות ממועד צריכת הקנבוס.

6. נוהג ברכב פרטי.

 

—————————————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.