משטרת ישראל החלה לאכוף איסור נהיגה בשכרות נגד נהגים חדשים וצעירים

בדיקות שכרות לנהגים. ילום: דב קנטור ועופר עבודי, יחידת הצילום מחוז ת"א. מתוך אתר משטרת ישראל. בדיקות שכרות לנהגים. צילום: דב קנטור ועופר עבודי, יחידת הצילום מחוז ת"א.
מתוך אתר משטרת ישראל.

בשנת 2010, כחלק מהמגמה להחמיר את האכיפה כנגד נהגים שנוהגים בשכרות, חוקקה הכנסת תיקון לפקודת התעבורה. התיקון קבע רף מחמיר יותר של אכיפת נהיגה בשכרות לנהגים שמשתייכים לאוכלוסיות מיוחדות: נהגים חדשים, נהגים צעירים עד גיל 24, נהגי רכב וכבד ונהגי רכב ציבורי.

פקודת התעבורה קובעת רף אכיפה של 240 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אויר נשוף, או 50 מ"ג אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם. כדי להימנע משגיאות מדידה, לא מגישה היום המשטרה כתבי אישום על מדידות אלכוהול מתחת ל-290 מיקרוגרם. כל זה תקף לגבי נהגים ותיקים ברכב פרטי.

השינוי שנקבע לגבי נהגים חדשים וצעירים, נהגים ברכב כבד ונהגים ברכב ציבורי – נקבע לגביהם רף אכיפה מחמיר של 50 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, או 10 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל של דם (חמישית ממה שמותר לנהג רגיל). אם הכמות שנמדדה גבוהה מהכמות הזו – יוגש נגדם כתב אישום על נהיגה בשכרות.

עד 2017 נמנעה המשטרה מלאכוף את החקיקה המחמירה, בעיקר כי מכשירי הינשוף לא היו מכויילים לבדוק רמות נמוכות כל כך של אלכוהול, אולם לאחרונה נכנס לשימוש במשטרת ישראל מכשיר "ינשוף" חדש, שמאפשר לבדוק רמות כאלה של אלכוהול, והמשטרה החלה לאכוף את החוק לגבי נהגים המשתייכים לאותן "אוכלוסיות מיוחדות".

משמעות השינוי – לנהג חדש, נהג צעיר עד גיל 24, נהג רכב כבד ונהג רכב ציבורי למעשה אסור לשתות לפני הנהיגה. נהג "רגיל" שימדדו אצלו 200 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אויר נשוף ישוחרר לדרכו. נהג צעיר או חדש שימדדו אצלו 200 מ"ג יחשב כמי שנוהג עם כמות אלכוהול פי ארבעה מהמותר, רשיונו יפסל במקום על ידי קצין משטרה, סביר להניח שרכבו יושבת ל-30 יום ויוגש נגדו כתב אישום חמור של נהיגה בשכרות. הדבר תקף גם לגבי נהגי רכב כבד ורכב ציבורי, שנמצאו שיכורים בזמן שנהגו ברכב הכבד או הציבורי.

דוברות המשטרה פרסמה הודעה שבסוף השבוע האחרון, במהלך יום הכיפורים, נעצרו מספר נהגים שיכורים במחסומים יזומים שנפרסו באזור הצפון. באחד המחסומים נעצר אדם לבדיקה כשרמת האלכוהול שנמדדה אצלו היא 770 מיקרוגרם, ובשל העובדה שהוא נהג צעיר, מדובר בכמות שהיא פי 15 מהמותר. רשיונו של הנהג נפסל במקום על ידי קצין משטרה, הוא נעצר והובא להארכת מעצר בפני שופט, במקביל להגשת כתב אישום חמור.

העצה שלנו, לנהגים צעירים ולנהגים ותיקים – אל תערבבו אלכוהול ונהיגה. אל תשתו לפני הנהיגה, אפילו שאתם חושבים שאתם שותים בכמות המותרת. לנהגים צעירים ולנהגים חדשים אין בכלל כמות מותרת למעשה היום.

סעו בזהירות.

——

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. ליעוץ חייגו: 03-9043736. 

 

 

 

נהיגה ללא רשיון נהיגה והתרת נהיגה למי שאינו בידו רשיון – סקירה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

רשיון נהיגה ישראלי. מתוך אתר משרד התחבורה
רשיון נהיגה ישראלי. מתוך אתר משרד התחבורה

 

נדמה שכולם יודעים שדרוש רשיון נהיגה כדי לנהוג ברכב, זה התנאי הבסיסי לכך שלאדם יותר לנהוג במדינה, אבל בעבודתי כעו"ד אני נתקל במקרים רבים של אנשים שנהגו ללא רשיון נהיגה, שנהגו ללא רשיון תקף או שהתירו לאחרים לנהוג ברכב שלהם, כשמי שנוהג לא מחזיק ברשיון. נהגים רבים נוטים לזלזל בעבירות האלה במחשבה שאלה עבירות טכניות בלבד, אולם החוק מתייחס בחומרה רבה לעבירות כאלה, ולכן העונשים על ביצוע עבירות כאלה הם כבדים.

 

סעיף 10 לפקודת התעבורה קובע:

לא ינהג אדם רכב מנועי, אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.

 

החוק למעשה קובע מספר תנאים:

  1. מי שנוהג ברכב צריך להחזיק ברשיון נהיגה – החוק מחייב החזקה פיזית של הרשיון ברכב בעת הנהיגה. בעבר משטרת ישראל היתה רושמת דוחות על אי החזקת רשיון נהיגה ברכב בזמן הנהיגה וזו היתה העבירה הנפוצה ביותר. כיום יש הנחיה משטרתית לא לרשום דוחות כאלה, כי הניידות מציידות במסוף ובו ניתן לבדוק פרטי נהג כולל תמונה.

 

  1. הרשיון צריך להיות בתוקף – הרשיון אינו תקף ללא תשלום אגרה. מי שלא שילם אגרה נוהג עם רשיון לא תקף, וזה לא משנה שזו פעולה טכנית. נהגים ותיקים נדרשים כיום לחדש רשיון כל 10 שנים, שימו לב שאתם לא שוכחים לחדש את הרשיון. גם אם לא קיבלתם הביתה בדואר הודעת חידוש, האחריות לחדש היא עליכם, ויש לפנות למשרד הרישוי לבדוק מדוע לא חודש הרשיון. מנסיון, רשיונות לא מחודשים כיום בגלל קנסות שלא שולמו או התליות רשיון של משרד הרישוי בגלל אי ביצוע קורסים או הפניה למכון הרפואי.

 

  1. הרשיון צריך להיות תואם לסוג הרכב – ישראל אימצה את התקינה האירופית לגבי סוגי רכב ורשיונות. לדוגמה: רשיון לאופנוע הוא מסוג A, רכב פרטי מסוג B, משאית C וכו'. על רשיון הרכב של כל רכב מצויין איזו דרגת רשיון יכולה לנהוג בו. שימו לב שאתם לא טועים. לדוגמה, כולם סבורים שרשיון מסוג B מאפשר לנהוג ברכב פרטי ומסחרי עד משקל של 4 טון. זה לא מדויק. רשיון B שהוצא לפני 2007 מאפשר לנהוג בישראל ברכב פרטי ומסחרי עד 4 טון. רשיון שהוצא אחרי 2007 מאפשר לנהוג ברכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון. יש נהגים שטועים לחשוב שמותר להם לנהוג על רכב מסחרי ואז נעצרים ומקבלים כתב אישום על נהיגה עם רשיון לא תקף לסוג הרכב. עוד בעיה היא עם דרגות הרישוי לאופנועים: A1, A2, A3. יש מספר דרגות לאופנועים בהתאם לנפח המנוע והספק המנוע. שימו לב שאתם מחזיקים ברשיון תואם לסוג האופנוע ולדרגת הרישוי שלו. יש לבדוק את המשקל הכללי של הרכב ואת סוג הרשיון הנדרש ברשיון הרכב לפני שמתחילים בנסיעה.

 

  1. הנהיגה מתבצעת בהתאם לתנאי ברשיון הנהיגה – אם רשיון הנהיגה קובע תנאים מסוימים לנהיגה, כמו חובת הרכבת משקפיים/עדשות מגע, חובת נשיאת מוצרי סוכר ברכב לחולי סכרת, חובת ליווי לנהגים חדשים וכו', חייבים למלא אחר התנאים האלה. מי שנוהג ברכב בניגוד לתנאים הכתובים ברשיון מסתכן בכתב אישום.
דוגמה להיתר נהיגה לנהג חדש עם תנאים. מתוך אתר משרד התחבורה
דוגמה להיתר נהיגה לנהג חדש עם תנאים. מתוך אתר משרד התחבורה

 

זכרו שהעבירות האלה הן עבירות אחריות קפידה. המשמעות היא, שכדי להרשיע בעבירות האלה לא צריך להוכיח מודעות או כוונה לעבור עבירה. מספיק להוכיח עובדתית שהנהג או הנהגת היו עם רשיון לא תקף כדי להרשיע בעבירה. אין צורך להוכיח שהנהג היה מודע לכך שהרשיון שלו פקע. זו אחריות של הנהגים לבדוק את התנאים והתוקף לפני תחילת הנהיגה.

 

עוד היבט חשוב שאנשים נוטים לשכוח הוא, שביטוח הרכב כפוף לכך שמי שנוהג ברכב מי שיש לו רשיון נהיגה בתוקף והרשיון תואם את סוג הרכב. במידה והרכב היה מעורב בתאונה, ומי שנהג ברכב לא החזיק ברשיון תקף או לא תקף לסוג הרכב, חברת הביטוח לא תפצה אתכם/את צד ג' וההוצאות יוטלו עליכם. זה עלול להיות כואב בכיס.

 

התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג

סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה קובע:

בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

 

החוק קובע שמי שמתיר לנהג אחר לנהוג ברכב שלו, מבלי שלנהג יש רשיון נהיגה, או שהרשיון אינו בתוקף או שהרשיון אינו תואם את סוג הרכב או שהנהג לא ממלא אחר התנאים ברשיון, עובר עבירה חמורה וצפוי לכתב אישום.

על בעל הרכב או מי שמחזיק ושולט ברכב (גם אם אינו הבעלים הרשום) חלה החובה לבדוק האם הנהג שהוא מתיר לו לנהוג ברכב מחזיק ברשיון תקף ותואם את סוג הרכב. שימו לב, כי רבים לא עושים זאת. מלבד כתב אישום על התרת נהיגה, יש סמכות לקצין משטרה לתת הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב ל-30 יום. המשמעות היא שבעל הרכב יאלץ להפקיד את הרכב במגרש ל-30 יום ולא יוכל לעשות בו שימוש, רק בגלל שהתיר למי שאין לו רשיון לנהוג ברכב שלו. על בעל הרכב או מי שמחזיק ברכב מוטל הנטל להוכיח כי עשה הכל כדי למנוע מצב שבו ינהג ברכב מי שאינו בידו רשיון נהיגה. זה קורה בעיקר לבעלי חברות ומעסיקים, שנהג שלהם נתפס נוהג ללא רשיון וכעת מקבלים הודעה על השבתת הרכב ל-30 יום. על בעל החברה להראות כי עשה הכל לוודא כי הנהג נוהג עם רשיון תקף לאותו סוג רכב ובהתאם לתנאים שנקבעו ברשיון.

 

זה נשמע קצת מוזר – מה, חבר שלי מבקש סיבוב ברכב, אני אתחיל לבדוק לו את הרשיון? כן, בעל הרכב צריך לוודא שמי שהוא מוסר לו את הרכב אכן מחזיק ברשיון נהיגה תקף ותואם את סוג הרכב. אל תסמכו על זה שאתם יודעים שאותו חבר נוהג ברכב שנים רבות.

 

התרת נהיגה לקטין

סעיף 36ב' (ג) לפקודת התעבורה קובע:

בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה, מאסר חמש שנים עם או בלי קנס ובנוסף לכך, פסילה מקבלת רשיון או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

 

החוק קובע כאן עונש חמור מאוד של עד 3 שנות מאסר למי שמתיר לאחר לנהוג ברכב שלו, ואם מדובר בקטין שמפאת גילו עדיין לא יכול לקבל רשיון נהיגה – עד 5 שנות מאסר. זו ענישה חמורה, שרבים לא מודעים לה, בעיקר הורים שמחליטים שהילד או הילדה שלהם מספיק גדולים כדי להתנסות בנהיגה ויוצאים איתם לשיעור נהיגה פרטי במגרש חניה מבודד או באזור חקלאי. שימו לוב והזהרו מזה. המשטרה מכירה את המגרשים האלה וכשרואים רכב שמסתובב בלילה במגרש חניה ריק, שוטרים עוצרים אותו ואז מגישים כתב אישום לבית משפט לנוער כנגד הילד הקטין על נהיגה ללא רשיון נהיגה, וכנגד ההורה על התרת נהיגה לקטין.

 

לסיכום נאמר, שעל הנהג או הנהגת מוטלת החובה לבדוק תמיד שיש רשיון נהיגה בתוקף, שהרשיון תואם את סוג הרכב ושם ממלאים אחר התנאים ברשיון. נהגים נוטים לזלזל לעיתים בעובדה שאגרת הרשיון לא שולמה עדיין וממשיכים לנהוג, במחשבה שזו עבירה טכנית קלה.

מי שלומד נהיגה צריך ללמוד נהיגה עם מורה לנהיגה, ולא עם ההורה. אל תסתבכו בכתבי אישום פליליים.

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

 

 

כיצד תשפיע מדיניות אי-ההפללה בנושא קנאביס על אכיפת עבירות נהיגה תחת השפעת סם מסוכן?

קנאביס. מתוך ויקיפדיה, רשיון שימוש CC BY-SA 3.0
קנאביס. מתוך ויקיפדיה, רשיון שימוש CC BY-SA 3.0

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

המשרד לבטחון פנים וממשלת ישראל אישרו תכנית חדשה לטיפול בעבירת החזקת סם מסוכן מסוג קנאביס, שעיקרה החלפת המעצר והרישום הפלילי בפעמים הראשונות בקנס מנהלי שיוטל על מי שיתפס עם קנאביס בכמות המוגדרת לשימוש עצמי (עד 15 גרם). הממשלה הכריזה כי המטרה העיקרית של האכיפה תהיה עבירת הסחר בסמים מסוכנים ואכיפה של עבירות החזקת סם במרחב הציבורי ופחות במרחב הפרטי.

עד היום, מי שנתפס עם כמות סם המוגדרת לשימוש עצמי, היה נחקר במשטרה, היה נפתח לו תיק פלילי, שבדרך כלל היה נסגר מטעמים של חוסר עניין לציבור. התכנית החדשה קובעת שבגיר שיתפס עם סם מסוג קנאביס בכמות המוגדרת לשימוש עצמי ישלם קנס מנהלי בפעם הראשונה שבה יתפס, כפל קנס בפעם השניה, בפעם השלישית – פתיחת תיק פלילי וסגירתו בהסדר מותנה רק לאחר השלמת הליך טיפולי, ובפעם הרביעית – הגשת כתב אישום לבית המשפט לפי שיקול דעת המשטרה.

המבקרים של התכנית החדשה טוענים כי הממשלה למעשה לא נוקטת כאן במדיניות של אי-הפללה כפי שהיא מכריזה, אלא פועלת לצמצום העומס על בתי המשפט, כשהקנסות המנהליים יחליפו את כתבי האישום והרישומים הפליליים, אולם כאן ננסה לעסוק במדיניות החדשה בהיבט של פקודת התעבורה ונהיגה.

השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, הכריז כי האכיפה תתמקד בעיקר במרחב הציבורי ולא במרחב הפרטי וכנגד אזרחים שנוהגים תחת השפעת סם, כפי שהוא הגדיר זאת "ברור שכאנשים משתמשים בסמים במרחב הציבורי, יש בכך גם דוגמה רעה לאזרחים ולדור הצעיר, וההסתברות שהאזרחים ינהגו הביתה מהמרחב הציבורי ממקום שהוא תחת השפעת סמים, כמובן זה מגדיל את הסיכון".

פקודת התעבורה מגדירה 'שיכור', בין השאר כ'מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן'. הקנאביס עדיין מוגדר בישראל כ'סם מסוכן' על פי פקודת הסמים המסוכנים, ולא נמחק ממנה. תוצר החילוף לאחר השימוש בקנאביס נקרא חומצת חשיש, שנשארת בגופו של המשתמש עד שלושה שבועות מהשימוש האחרון. חומצת החשיש ניתנת לגילוי באמצעות דגימת שתן והיא נמדדת בריכוזים של ננו-גרמים.

פקודת התעבורה קובעת כי סמכות שוטר לדרוש מנהג לתת דגימת שתן לאיתור סמים מחייבת 'חשד סביר'. חשד כזה יכול להתעורר לאחר שאותו נהג, שסבור שכעת יש מדיניות אי-הפללה, יתפס כשהוא מחזיק בקנאביס לשימוש עצמי. סירוב לדרישה להידבק מקים חזקה שהאדם נוהג תחת השפעת סמים.

המשמעות היא שלמשטרה יש סמכות לדרוש בדיקת שתן ממי שיעצר ויתעורר חשד שהוא נוהג תחת השפעת סמים, כי נמצאה אצלו כמות קנאביס לשימוש עצמי, גם בפעם הראשונה. אם הנהג השתמש בסמים לפני הנהיגה (ולפעמים גם שבועיים-שלושה לפני כן), אותו נהג ייחשב כמי שנוהג תחת השפעת סמים, כי שרידי הסם, או תוצרי החילוף של הסם, עדיין מצויים בגופו, ויוגש נגדו כתב אישום בעבירת נהיגה בשכרות לבית המשפט לתעבורה.

קראו גם: נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים

היבט נוסף של המדיניות החדשה הוא נושא ההסדר המותנה שהמשטרה תערוך עם מי שנתפס בפעם השלישית עם קנאביס לשימוש עצמי. ההמלצה היא לעבור בפעם השלישית לסגירת תיק בהסדר מותנה. המשמעות היא שהמשטרה תערוך עם האדם הסכם, לפיו התיק יסגר לאחר השלמת הליך טיפולי, ענישה חינוכית וגם פסילת רשיון נהיגה ודיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד). המשמעות של דיווח כזה למרב"ד היא שאותו אדם יוזמן לבדיקה פסיכולוגית ופסיכיאטרית, שיבדקו את כושר הנהיגה לאור העובדה כי קיים רישום פלילי על החזקת סם מסוכן. מנסיוננו, המכון הרפואי פוסל נהגים כאלה מלנהוג בנימוק של "אי התאמה אישיותית לנהיגה".

כתבנו כאן בעבר על העובדה כי פקודת התעבורה לא מתוקנת בהתאם לשינויים בחוק או במדיניות האכיפה, כמו במקרה של רשיונות השימוש בקנאביס רפואי. נכון שמי שנוהג תחת השפעת סם מסוכן מסכן את הציבור, אבל השאלה היא איך מגדירים מי נמצא תחת השפעת סם. כיום, פקודת התעבורה קובעת שהמצאות של חומצת חשיש בשתן מגדירה אדם כמי שנוהג תחת השפעת הסם, גם אם השימוש האחרון שלו היה לפני שבוע או שבועיים, למרות שברור כי השפעת הסם על הגוף נמשכת מספר שעות בודדות. המדינה לא צריכה להוכיח השפעה בפועל של הסם על הנהיגה. מספיק שנמצאו שרידי סם בשתן.

קראו גם: קנאביס רפואי ונהיגה

נראה שהמשרד לבטחון פנים עשה עבודה חלקית, למעשה לא פתר את בעיית השימוש בקנאביס, שימוש שהוא נרחב מאוד כיום בקרב שכבות מסוימות של האוכלוסיה, והעדיף ליצור תכנית שאולי תוריד את העומס מבתי המשפט, אבל לא תיצור שינוי משמעותי ביחס המדינה למשתמשי הקנאביס. עדיף שהמדינה תדבר בקול אחד ברור בנושא הקנאביס – או שהוא ימשיך להיות מוגדר כ'סם מסוכן', למרות מחקרים שמראים שאלכוהול מסוכן וממכר ממנו פי כמה וכמה, או שהמדינה תאמץ מודלים חדשים ביחס לקנאביס, בדומה למודל ההולנדי או המודל הנהוג בחלק ממדינות ארה"ב.

 

 

נהג אוטובוס זוכה מגרימת חבלה קשה לנוסעת

Buses02
תמונת אילוסטרציה. מתוך ויקיפדיה. רשיון שימוש חופשי CC By 2.5

 

באחד הימים של שנת 2012 נהג צ׳ באוטובוס ״אגד״ בראשון לציון. צ׳ עצר את האוטובוס בתחנה כדי להוריד נוסעים. נוסעים ירדו, הוא הסתכל במראות והחל בנסיעה. לאחר כמה מטרים של נסיעה צעקו לו נוסעים לעצור. הוא עצר את האוטובוס ואז הבחין בנוסעת ששוכבת על הכביש מאחורי הגלגל האחורי. לנוסעת נגרמה חבלה קשה ברגל שהצריכה כריתה של הרגל.

כנגד צ׳ הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה בגין נהיגה רשלנית וגרימת חבלה של ממש, אי הבטחת בטחון הנוסעים ואי פתיחת הדלתות וסגירתן בבטיחות.

צ׳ פנה למשרדנו על מנת לקבל יצוג משפטי. לטענתו של צ׳, נהג אוטובוס ותיק, הוא בדק את המראות, לא ראה איש על המדרכה או בסביבת האוטובוס והחל בנסיעה כפי שעשה אלפי פעמים בחייו. הנוסעת שנפגעה טענה כי צ׳ סגר את הדלתות והחל בנסיעה כשהיא עוד עמדה על מדרגת האוטובוס ולא הספיקה לרדת מהאוטובוס, היא נתפסה בדלת ונפלה על הכביש ונדרסה.

בדקנו את חומר החקירה ובעיקר את דוחות הבוחן המשטרתי שטיפל בתיק. מעיון בחומר החקירה התברר כי מספר חודשים אחרי התאונה, ערך הבוחן המשטרתי ניסוי באוטובוס, שהראה כי באוטובוס מותקנת מערכת המונעת נסיעה עם דלתות פתוחות. הבוחן גם בדק מה קורה כשמציבים עצם כלשהו במסלול סגירת הדלתות,ֿ ומצא כי הדלתות לא נסגרות במצב זה והאוטובוס לא מסוגל להתקדם.

למרות הניסוי שערך הבוחן, צ׳ הואשם בכך שלפני הסעת האוטובוס לא נקט אמצעי זהירות סבירים להבטחת בטחונה של הנוסעת ביציאתה מהאוטובוס, ובכך שסגר את הדלת האחורית של האוטובוס מבלי שהנוסעת סיימה לצאת מן האוטובוס ובאופן שסגירת הדלת פגעה בנוסעת והסבה לה חבלה של ממש.

בבית המשפט צ׳ כפר באשמה והתיק נקבע להוכחות לפני כב׳ השופט יהושע צימרמן. טענתו של צ׳ – הנוסעת ירדה מהאוטובוס בצורה בטוחה אל המדרכה, יצאה משדה הראיה של הנהג, ואז, מסיבה שאינה ברורה חזרה אל האוטובוס או מעדה לכוונו, כשהוא היה עסוק כבר בבדיקת המראה השמאלית ובהשתלבות בתנועה. לכן, טען צ׳, לא יכולתי לראות את הנוסעת.

הנפגעת העידה בבית המשפט וחזרה על גרסתה, לפיה הנהג סגר עליה את הדלתות האחוריות לפני שהשלימה את הירידה מהאוטובוס, מה שגרם לה ליפול ולהידרס. בית המשפט קבע כי לאור הניסוי שערך הבוחן המשטרתי, הגרסה של הנפגעת אינה אפשרית – ״הניסוי העלה כי הן כתב האישום בנקודה זו והן עדותה של הנפגעת אינם אפשריים בשל מנגנון המונע סגירת הדלת כאשר נמצא שם עצם כלשהו… בנסיבות אלה אין ספק כי טענת המאשימה כי הנאשם סגר את הדלת והחל בנסיעה עוד בהיות הנפגעת באוטובוס, או חלק מגופה באוטובוס וחלק מחוץ לאוטובוס, אינה אפשרית״, קבע בית המשפט.

מטעם ההגנה העיד פרדי הרשקוביץ, מומחה לחקירת תאונות דרכים, לשעבר ראש הבוחנים של משטרת ישראל. המומחה קבע כי הגרסה של הנאשם, לפיה הנוסעת ירדה אל המדרכה ויצאה מתחום שדה הראיה שלו ואז חזרה אל האוטובוס או מעדה אל הכביש, אפשרית. הבוחן המשטרתי מדד את שדה הראיה דרך המראה הימנית של האוטובוס ומצא כי באזור הדלת האחורית, שדה הראיה של הנהג הוא 1.20 מ׳ ימינה. האוטובוס נעצר כ-40 ס״מ מהמדרכה, כך שהנוסעת יכולה היתה לרדת ולהתרחק כ-80 ס״מ לתוך המדרכה ואז לצאת מתחום שדה הראיה של הנהג, בעת שבדק את המראה הימנית ולאחר מכן חזרה לכוון האוטובוס, בזמן שמבטו של הנהג היה מופנה למראה השמאלית. המומחה הציג טבלאות נתונים וחישובי זמנים, שמוכיחים כי תסריט כזה הוא אפשרי – ״בהינתן כי זמן חזרת הנפגעת לשדה הראיה נמוך מזמן תחילת הנסיעה, מתאפשרת היתכנותה של גרסת ההגנה ולפיה הנאשם, הביט במראה, לא ראה דבר, הביט שמאלה לשם השתלבות בנתיב הנסיעה, התחיל בנסיעה ופגע בנפגעת אשר חזרה לעבר האוטובוס. בנסיבות אלה, הרי שהתאונה בלתי נמנעת, מבחינתו של הנאשם, ועל כן יש לזכותו״, קבע בית המשפט.

כב׳ השופט צימרמן סיים את פסק הדין במילים האלה:

״התביעה האשימה את הנאשם, כמפורט בכתב האישום, בהסתמך על גרסת הנפגעת. בחלוף כשנה ומחצה (צ״ל חצי שנה, ד.כ.) ערך עד התביעה, הבוחן המשטרתי, ניסוי אשר הפריך גרסה זו, ולמרות האמור המשיכה התביעה לדבוק בגרסה זו עד לסיום המשפט כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסיכומיה. תרחיש נוסף שיש בו כדי להביא להרשעת הנאשם הוצג במובלע ואולם כפי שנותח לעיל אין כל ראיה לתמוך בתרחיש זה אשר חורג מגדר ספקולציה שאינה יכולה לבסס הרשעה בפלילים. ההגנה מנגד הציגה תרחיש אפשרי המתבסס בין היתר על נתוני הבוחן המשטרתי. התביעה ניסתה לקעקע אפשרות זו אולם היתכנותה נותרה בעינה על אף נסיונות אלו. אמנם אין הוכחה חד משמעית כי כך היו הדברים ואולם וודאי כי תרחיש זה עולה כדי יצירת ספק סביר שיש בו כדי לזכות את הנאשם מאשמתו בפלילים״.

(ת״ד 7996-10-13)

לפסק הדין המלא

—————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

בוטלו כתבי אישום נגד נהגי משאיות בגין אי קשירת מטען עם דופן וילון

המשאית עם דופן הברזנט
המשאית עם דופן הברזנט

27681תמונה 2

בישראל נעות אלפי משאיות עם דפנות וילון (ברזנט) ורצועות קשירה. הדבר משמש כדי להפחית את משקל הארגז ולהקל על טעינת המטענים ופריקתם. דפנות הברנזט מיוצרות באישור משרד התחבורה ובהתאם לתקן הישראלי.

לאחרונה פנה אליו ח', בעל חברת הובלות באזור הדרום, שנהגים של החברה קיבלו דוחות משוטרים בגין הובלת מטען לא מחוזק. המשאיות הובילו מטען אריזות קרטון (כפי שמופיע בתמונה), שהוצבו על משטחי עץ. משקל כל משטח עם אריזות הקרטון עליו הוא כ-300 ק"ג. השוטרים, שבדקו את המטענים, טענו כי כל משטח חייב להיות קשור למשאית, ואין די בדופן הברזנט עם רצועות הקשירה. לנהגים נרשם דו"ח על עבירת הובלת מטען לא מחוזק, עבירה על תקנה 85(א)(4) לתקנות התעבורה. זוהי לשון התקנה:

לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביה מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען וכאשר –
.
.
(4) המטען, מכסהו, ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא ישמטו ולא יתרפפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח,

 

הקנס על עבירה זו הוא 500 ש"ח ו-8 נקודות ממשרד התחבורה.

 

ח' פנה אלינו לשם קבלת יצוג משפטי. הוא הציג בפנינו אישור של יצרן הוילון, שמעיד על כך שהוילון והרצועות התפורות שבו מתוכננים לעמוד בעומס של 2.5 טון לכל מטר רץ. פנינו למומחה התחבורה אבינועם הדר, על מנת שיתן חוות דעת לגבי חוקיות הנסיעה עם וילון ללא קשירה פנימית של המשטחים.

בחוות הדעת קבע המומחה, שהוילון והרצועות, שעומדים בתקנים הישראליים, מיועדים לעמוד בעומס של המטען שמועמס על ארגז המשאית, ולכן לא נדרשת קשירה נוספת של המטענים, מעבר לסגירת דפנות הוילון והידוק הרצועות.

הגשנו בקשות להישפט בבית המשפט לתעבורה על שני הדוחות שקיבלו הנהגים. דו"ח אחד נקבע לדיון בבית המשפט לתעבורה באשדוד והשני בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע. לאחר שהצגנו בפני התביעה המשטרתית את חוות הדעת והמסמכים, הסכימה התביעה לבטל את שני כתבי האישום, בנימוק, שבשני המקרים לא נעברה עבירה.

 

 

(תת"ע 3458-06-14)

(תת"ע 8343-05-14)

————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

בוטל כתב אישום נגד נהג שהואשם בזיגזוג בין נתיבים

פורסם במקור באתר פסק דין

באחד הלילות בשנת 2012 נהג גיא ברכב ברחוב מנחם בגין בתל אביב. הוא ניסה למצוא את דרכו באמצעות אפליקציית "וייז" שהיתה מותקנת בטלפון הנייד שלו. הוא לא היה בטוח אם הוא צריך להצמד ימינה או שמאלה כדי להמשיך ולכן עבר מהנתיב הימני לשמאלי, וכשהבין שטעה חזר לנתיב הימני. רכב משטרה ובו שני שוטרים מתנדבים, שנסע אחריו סימן לו לעצור. גיא טען בפני השוטר שהוא הסתכל על ה"וייז" ולא היה בטוח אם לנסוע ימינה או שמאלה ולכן עבר נתיבים. כנגד גיא נרשם דוח בגין נהיגה בחוסר זהירות, עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, קנס בסך 500 ₪ ו-6 נקודות.

 גיא פנה אלינו על מנת לקבל יצוג משפטי. בבית המשפט לתעבורה בתל אביב כפרנו באשמה בשמו של גיא. לטענתנו, גיא לא "זיגזג" בכביש, כמו שטען השוטר שנסע אחריו, אלא החליף נתיבים בצורה בטוחה.  העובדה שהשוטר מציין בדו"ח שלו שהכביש היה ריק ממכוניות בשעה 02:20 בלילה, שלא היו מכוניות לפניו או מאחוריו, חיזקה את טענתו של גיא שלא עבר עבירה.

 לדיון ההוכחות התייצב השוטר שערך את הדו"ח. הוא העיד שלא הוא נהג ברכב המשטרתי, אלא שוטר אחר, שלא ראה את העבירה. שאלתי אותו על דוכן העדים מדוע לא כתב בדו"ח שלו שהיה עמו שוטר נוסף, שלא כתב דבר על האירוע, וכיצד זה שהשוטר, שנהג ברכב מאחורי רכב הנאשם, לא הצליח עבירה של זגזוג בכביש ריק מכלי רכב. בנוסף ביקשתי מהשוטר להסביר כיצד הוא כותב "עקפתי את הרכב", כשהוא למעשה לא נהג ברכב. השוטר גמגם והסביר שהוא הורה לשוטר שנהג בניידת לעקוף את הרכב של הנאשם וכרז לו לעצור.

הקשיתי על השוטר ושאלתי אותו: "למה לא כתבת שהוא לא אותת? אני אומרת לך שהטענה שלו שהוא עבר מנתיב לנתיב עם איתות, לאחר שהוא בדק שאין כל כלי רכב, תראה לי איפה כתבת שהוא עבר נתיב מנתיב בזגזוג בלי איתות?", והוא ענה בפשטות: "לא". המשכתי להקשות עליו: היה איתך עוד שוטר, אתה גם לא כתבת מה הפעולה של הנהג עשתה לכם, כניידת, הפריעה לכם, גרמה לכם לבלום או להאט, לא היה כזה דבר? לא כתבת את זה?". השוטר נאלץ להודות שלנהיגה של הנאשם לא היתה השפעה על הניידת שנסעה מאחוריו.

 בשלב זה, לאור מה שהעיד השוטר, פנתה כבוד השופטת שרית קריספין אל התובע המשטרתי והציעה לו שהתביעה תבטל את כתב האישום. התובע יצא להתייעצות וחזר והודיע שהתביעה מבקשת לבטל את האישום כנגד גיא.

 פעמים רבות אנו נתקלים בדו"חות שנכתבו על ידי מתנדבים בצורה רשלנית, ופעמים רבות על מקרים שלא היו צריכים להסתיים בדו"ח. במידה והמתנדב סבור שנהג נוהג בחוסר זהירות, הוא יכול להורות לו לעצור, להסביר לו את מעשיו ולהזהיר אותו. לא כל מפגש בין שוטר לאזרח חייב להסתיים בדו"ח.

(תת"ע 2163-03-13)

———————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג שהוכה ונעצר על ידי שוטרים זוכה מעבירת נהיגה בשכרות מטעמים של הגנה מן הצדק

 

ד', עודך דין במקצועו, נהג ברכב שבו ברחוב הרכבת באחד הלילות בשנת 2011. לצידו של ד' ישבה אשתו. שוטר שעמד בצד הדרך סימן לו לעצור וביקש ממנו לערוך בדיקת שכרות. השוטר ביקש ממנו לצאת מהרכב ולהיבדק במכשיר הנשיפון, המשמש כאינדיקציה ראשונית לשכרות. ד' ניסה לנשוף במכשיר אולם לא הצליח. השוטר פנה אליו ואמר: "אני רואה שאתה מכשיל את הבדיקה" וביקש ממנו להתלוות אליו הצידה. השוטר לקח את ד' כ-10 מטר הצידה ואמר לו: "אתה חושב שאתה חכם?" והחל לקלל אותו. ד' הודיע לשוטר שהוא עורך דין, ביקש להקליט את השיחה בינהם והוציא מכיסו את מכשיר הטלפון הנייד שלו. השוטר בתגובה הפיל מידו את מכשיר הטלפון והחל להכות אותו. תוך 10 שניות מצא את עצמו ד' אזוק באזיקים ומובל לניידת. ד' הושאר במשך מספר שעות במושב האחורי של הניידת, כשהאזיקים מכאיבים לפרקי ידיו. לאחר מכן נלקח ד' לתחנת המשטרה, ובמשך לילה שלם השוטרים איימו עליו שהם יסבכו אותו בתיק פלילי ושהוא יאבד את רשיון עורך הדין שלו. בבוקר שוחרר ד' מהמעצר.

כנגד ד' הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, בכך שסירב להיבדק בבדיקת "ינשוף", המשמש לאיתור כמות האלכוהול באויר הנשוף. במקביל הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בעבירות של הכשלת שוטר בכך שסירב לבדיקת שכרות ועבירות של איומים והעלבת עובד ציבור.

ד' פנה אלינו על מנת לקבל יצוג משפטי בבית המשפט לתעבורה. בבית המשפט כפרנו באשמה בעבירת הנהיגה בשכרות. לטענתנו, ד' לא סירב לבדיקת שכרות והשוטרים הפעילו כנגדו כח פיזי ללא סמכות ושלא לצורך.

בבית המשפט העיד השוטר שעצר את ד'. עדותו היה מבולבלת ומגומגמת. העד לא יכול היה להסביר את הסתירות בין הדברים שכתב. מצד אחד כתב העד שאחרי שהנאשם לא הצליח לבצע בדיקת נשיפון הוא עצר אותו, כבל אותו באזיקים והושיב אותו בניידת, ומצד שני כתב העד כי לאחר שלא הצליח לנשוף בנשיפון, הנאשם הובא לבדיקת "ינשוף" ושם סירב לבדיקה. בית המשפט לתעבורה זיכה את ד' מהאשמה של נהיגה בשכרות, אולם הרשיע אותו בעבירה מופחתת של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וגזר עליו פסילת רשיון לתקופה של חודשיים.

הגשנו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתנו, בית המשפט לתעבורה שגה כאשר מצד אחד קבע כי הוא אינו מאמין לשוטר שהנאשם סירב לבדיקה, ומצד שני בחר להרשיע את הנאשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענתנו זיכה את ד' מכל האישומים נגדו. בפסק הדין כתב כבוד השופט רענן בן יוסף:

"אומר, שקריאת פרוטוקול בית משפט קמא, עיון בהליך כולו, מעוררת בו חלחלה…" 

בית המשפט המחוזי התייחס לעובדה כי כנגד ד' הוגשו שני כתבי אישום שונים בגין אותה עבירה בבתי משפט שונים וקבע עובדה זו מספיקה כדי לזכות את הנאשם מטעמים של הגנה מן הצדק:

"הנני חושב, וציינתי בעבר במקרים רבים, שיש בכך שמגישים נגד אדם בשל אותן עובדות ונסיבות שני כתבי אישום שונים בפני שני בתי משפט, מעשה שלא יעשה. המערער נזקק לשכור פעמיים עורכי דין, להתייצב בפני שני שופטים, שצריכים לשמוע את אותן ראיות שוב ושוב…". 

הגנה מן הצדק הינה דוקטרינה משפטית חדשה יחסית, שנקלטה בישראל בשנים האחרונות. בית המשפט העליון קבע שבמידה והגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתיררה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, יש לבטל את האישומים כנגד הנאשם. במקרה זה, בית המשפט המחוזי קבע שעצם הגשת שני כתבי אישום לשני בתי משפט שונים בגין אותו מקרה מנוגדת לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי הפעלת הכח כנגד ד' היתה ללא סמכות ולכן המעצר של ד' היה מעצר לא חוקי. נזכיר כי השוטר הודיע לד' שהוא מעוכב לבדיקת שכרות. עיכוב על ידי שוטר לא נותן בידי השוטר סמכות להפעיל כח. רק לאחר שהשוטר מודיע לחשוד שהוא עצור יש סמכות להפעיל כנגדו כח סביר אם החשוד מתנגד למעצר. במקרה זה הפעלת הכח היתה מיד לאחר שהודיעו לד' שהוא מעוכב, והוא נעצר לאחר הפעלת הכח, ולכן, קבע בית המשפט המחוזי, הפעלת הכח לא היתה חוקית.

לסיכום קבע כב' השופט רענן בן יוסף:  "בנסיבות, כפי שתוארו לעיל, הנני סובר שבלשון המעטה לא היתה הצדקה להרשיע את המערער בדין והנני מזכה אותו". 

(עפ"ת 43601-04-13)

—————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

כתב אישום נגד רוכב אופנוע בגין עקיפה משמאל לקו הפרדה רצוף בוטל

בשנת 2010 רכב גבי על האופנוע שלו באיילון דרום ליד בית החולים וולפסון. גבי רכב בנתיב השמאלי והבחין באמבולנס מאחוריו, שהדליק סירנה ואורות מהבהבים. גבי מילא את חובתו וסטה לשול השמאלי על מנת לפנות את הדרך לאמבולנס. כשסטה לשמאל עצר אותו שוטר, שטען שהוא רכב על השוליים השמאליים של הכביש, ונתן בידו דוח הזמנה לדין בגין עבירה של עקיפת רכב משמאל לקו הפרדה רצוף, עבירה על תקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה.

גבי פנה אלינו על מנת לקבל יצוג משפטי. בדקנו את התיק. בנסיבות הדו"ח כתב השוטר "ראיתי את האופנוע הנ"ל מגיע לעברי משמאל לקו הפרדה רצוף מסומן היטב… הגיע אלי תוך כדי שאני מסמן לו לעצור… מאחוריו נסע אמבולנס". בדברי הנהג כתב השוטר את הדברים שאמר לו גבי: "אני פניתי את הדרך לרכב חירום והצלה".

תקנה 93 לתקנות התעבורה קובעת:
היה רכב הבטחון מתקרב, ינהגו עוברי הדרך שבה הוא עובר או עומד לעבור לפי הוראות אלה:
א. נוהגי רכב ומוליכי בעלי חיים – יתנו זכות קדימה לרכב הבטחון ויטו מיד את כלי רכבם או את בעל החיים למקום קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית ורחוק מצומת ויעצרו שם עד שרכב הבטחון יעבור
.

נכון שהחובה של גבי היתה לעצור קרוב ככל האפשר לשפת הכביש הימנית, אולם במקרה זה לא יכול היה לסטות ימינה כי מימינו היו כלי רכב שנעו במהירות, והאמבולנס נע בנתיב השמאלי מאחוריו, אז גבי נאלץ לסטות שמאלה. בכל מקרה, לא ברור מדוע בחר השוטר להאשים את גבי בעקיפה משמאל לקו הפרדה רצוף. לכל היותר "אשם" גבי בנסיעה על השול.

בדיון בבית המשפט לתעבורה הצגתי בפני השופט את הדברים שכתב השוטר, שאישר שאחרי הנהג נסע אמבולנס, ודברי הנהג שאומר שפינה את הדרך לרכב הצלה. השופט הורה לנו לתביעה לשבת ולהידבר והתיק נקבע לתזכורת צדדים. בפגישה מול התביעות הצגתי את טענותיו של גבי והדברים שכתב השוטר ולבסוף החליטה המשטרה לבטל את כתב האישום כנגד גבי.

(תת"ע 418-03-11)

—————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהגת זוכתה מאשמת כניסה לצומת ברמזור אדום וגרימת תאונת דרכים

תאונות דרכים מתרחשות מדי יום. פעמים רבות ניגש אחד הנהגים המעורבים לנהג השני ודורש ממני להודות בפניו שהוא אשם בתאונה. לעיתים, גם בשל תחושת הבלבול שחש מי שהיה מעורב בתאונה, יש נטיה להצטער, להתנצל בפני הנהג השני, ולעיתים אף להודות באשמה בתאונה. חברות הביטוח ממליצות למבוטחים לא להודות באשמה בתאונה מיד לאחר התאונה, כשהעובדות עוד לא התבררו עד תומן והנהג מבולבל ונמצא בסערת רגשות. אך מה קורה אם הנהג המעורב הוא שוטר, או מי שנראה כשוטר, המנהל את האירוע, ומאיים על הנהג השני שאם לא יודה באחריותו לתאונה, לא יחזיר לו את רשיון הנהיגה שלו?

באחד הלילות בשנת 2009 נהגה נועה ברכבה ברחוב לה-גרדיה בתל אביב והגיעה למחלף לה גרדיה באיילון. הרמזור בכוונה של נועה דלק באור ירוק והיא נכנסה לצומת. כשהיתה בצומת נכנס מצד שמאל רוכב קטנוע וכלי הרכב התנגשו. הרוכב היה לבוש במעיל משטרה, דרש מנועה את רשיון הנהיגה שלה והחל "לנהל את האירוע". הוא הזמין שוטרים וכיוון אותם למקום. לאחר מכן פנה הרוכב אל נועה, הציג לה פתק שכתב בכתב ידו, ובו נכתב שהיא מודה שנכנסה לצומת באור אדום ודרש ממנה: "תחתמי". הרוכב, שהתגלה לאחר מכן כמתנדב משטרה שסיים משמרת, איים על נועה שאם לא תחתום לא יחזיר לה את רשיון הנהיגה שלה. נועה, שהיתה מפוחדת ומבוהלת מהתנהגות השוטר, חתמה לו על הפתק.

כנגד נועה הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בתל אביב המייחס לה עבירות של כניסה לצומת באור אדום, נהיגה בקלות ראש וגרימת התאונה. כתב האישום כלל בתוכו סעיפים הכוללים פסילת מינימום של רשיון הנהיגה לתקופה של שלושה חודשים.

נועה פנתה אלינו לקבלת יעוץ משפטי. לדבריה, נכנסה לצומת באור ירוק והרוכב הוא זה שנכנס באדום. נועה הסבירה שחתמה על הפתק כי היתה לחוצה ומפוחדת לאחר התאונה, הרוכב נראה לה כאיש משטרה ואיים עליה. חברה של נועה שישבה עמה ברכב העידה גם במשטרה וחיזקה את גרסתה של נועה, לפיה נכנסה לצומת באור ירוק.

בבית המשפט כפרנו באשמה בשמה של נועה. טענו שנועה היא זו שנכנסה לצומת באור ירוק, והתיק נקבע לשלב הוכחות. בשלב ההוכחות העיד רוכב הקטנוע המעורב, שהגיע לדיון במדי משטרה, למרות שכלל לא היה בתפקיד. הוא העיד שדרש מנועה לחתום על הפתק. מטעם ההגנה העידו נועה וחברתה שהיתה עמה ברכב. נועה העידה:

"חשבתי שהוא שוטר, לבש מעיל של שוטרים והתחיל לצעוק עלי. הניידת הגיעה אחרי כמה דקות. אני חתמתי על הפתק, כי מאוד פחדתי ממנו, חשבתי שאני צריכה לעשות מה שהוא אומר, הייתי בסיטואציה מפחידה, לא ידעתי מה לעשות". חברתה של נועה חיזקה את גרסתה בדבר מה שהתרחש בתאונה ולאחריה.

בסופו של יום זיכה בית המשפט את נועה מגרימת התאונה. לגבי הפתק קבע בית המשפט בהכרעת דינו:

"דרך התנהלותו של המעורב כל מהלך האירוע ייתכן וגרם לנאשמת לחתום על מסמך, ללא הסכמה מלאה לכתוב בו, אלא מתוך תחושה, שאם לא תחתום, רשיונה לא יושב לב. גרסתה, כי הרשיון הושב לה מידי המעורב עצמו לאחר שחתמה – לא נסתרה. כאמור בנסיבות המקרה כאן, קשה לקבל את המסמך כהודאה באשמה. סוף דבר, מדובר בגרסה מול גרסה ועדות מול עדות, במצב זה הספק נותר, ומספק זה רשאית הנאשמת להנות. אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק".

(ת"ד 13890-09)

—————————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

כתב אישום כנגד נהג בגין עבירת סירוב להיבדק בבדיקת שכרות בוטל, או: למה שוטרים צריכים להאמין לפעמים למה שאומר הנהג?

באחד הלילות בשנת 2010 נהג מ' ברכב ברמת גן. אשה שעמדה בצד הדרך נופפה לו בעצבנות וסימנה לו לעצור. כשנעצר היא נכנסה לרכב, חטפה את הארנק של מ', שהיה מונח על לוח השעונים ונמלטה מהרכב. מ' הסתכל וראה שהאשה נעלמה. הוא נסע מהמקום בדרך למשטרת רמת גן. בדרך ראה ניידת עם שוטרים ונעצר לידם. הוא החנה את הרכב וירד לדבר עם השוטרים. "גנבו לי את הארנק, אשה נכנסה לרכב שלי וגנבה לי את הארנק", הוא הסביר לשוטרים בהתרגשות, והשוטרים, במקום לנסות לעזור לו אמרו לו: "בוא תיבדק בבדיקת שכרות".

מ' ניסה לשווא להסביר להם שהוא לא שיכור, ושרק נעצר במקום כדי שיסייעו לו למצוא את גנבת הארנק, אולם השוטרים לא שעו לדבריו. מ' התבקש לתת דגימת נשיפה במכשיר "נשיפון". מכשיר הנשיפון, השונה ממכשיר ה"ינשוף",  הוא מכשיר המשמש את השוטרים כדי לסנן חשודים בנהיגה בשכרות. ממצאיו אינם קבילים להוכחת שכרות, אולם במידה והבדיקה בנשיפון מראה שהנהג לא שיכור הוא משוחרר לדרכו. בתי המשפט במספר פסקי דין קבעו כי נהג לא חייב לתת דגימה במכשיר הנשיפון, ולא ניתן להאשים נהג בסירוב להיבדק בנשיפון (וזאת בניגוד למכשיר הינשוף).

מ' היה נרגש מאוד ולא הצליח לנשוף כמו שצריך בנשיפון ואז הודיעו לו השוטרים שהוא מעוכב בחשד לנהיגה בשכרות. השוטרים שאלו את מ' אם הוא רוצה לעשות בדיקת דם ומ' התעצבן ואמר: "למה לי לעשות בדיקת דם, בסך הכל באתי אליכם כי גנבו לי את הארנק".

השוטרים שוב לא שעו לדבריו והחליטו לעצור אותו. מ' נאזק באזיקים והשוטרים לקחו אותו לתחנת רמת גן. בתחנה הושיבו את מ' כאחרון העבריינים לחכות בכניסה לתחנה, כשהוא אזוק ולהמתין לבדיקה במכשיר הינשוף. אחרי 3 שעות של המתנה כשהוא אזוק מ' כבר חש ברע והרגיש שהוא עומד להתעלף. השוטרים הזמינו לו אמבולס שפינה אותו לבית החולים תל השומר. לפני שעלה לאמבולנס נתנו השוטרים בידו של מ' דו"ח הזמנה לדין על עבירת סירוב להיבדק בבדיקת שכרות.

מ' פנה למשרדנו על מנת לקבל יצוג משפטי. הוא סיפר את סיפורו המוזר, בלשון המעטה. בדקתי את חומר התיק, כולל הדו"חות שכתבו השוטרים. בדיון בבית המשפט כפרתי באשמה בשמו של מ'. הודעתי לבית המשפט שמ' לא סירב לבדיקת שכרות, אלא עצר ופנה אל השוטרים שיסייעו לו באיתור מי שגנבה לו את הארנק. במקביל פניתי לתביעה המשטרתית, הצגתי את הכשלים בעבודת השוטרים, וביקשתי מהם לבטל את כתב האישום.

בדיון ההוכחות הודיעה התובעת מטעם המשטרה כי המדינה מבקשת לבטל את כתב האישום. נשאלת השאלה מדוע היו צריכות לעבור שנתיים עד שמישהו במשטרה השתכנע שמדובר בסיפור קפקאי, בלשון המעטה, ובהתנהגות מאוד לא ראויה של השוטרים. שוטר אמור לסייע לאזרח ולא לראות בכל אזרח כחשוד, להתייחס אליו בזלזול וכזה מוחה כנגד היחס, לאזוק אותו באזיקים ולעצור אותו.

—————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.