כתב אישום נגד תושב חוזר שנהג עם רשיון זר בוטל

רשיון נהיגה בריטי. רשיון שימוש חופשי מאתר ויקיפדיה
רשיון נהיגה בריטי. רשיון שימוש Fair Use מאתר ויקיפדיה

מ' ואשתו עלו לישראל מבריטניה. מ' הוא תושב חוזר, שעזב את ישראל לפני כמה עשורים, וכעת חזר להשתקע בישראל. באחד הימים נהג מ' באחד הרחובות בתל אביב, כששוטרת עצרה אותו לבדיקת רשיונות שגרתית. מ' הציג לשוטרת את הרשיון הבריטי שלו, בצירוף תעודת תושב חוזר. השוטרת בדקה במסוף המשטרתי, שהראה, שתוקפו של רשיון הנהיגה הישראלי של מ' פקע בשנת 1992. "אתה נוהג ללא רשיון ומסכן את הציבור", צעקה עליו השוטרת והתנהגה אליו בגסות. מ' ניסה להסביר לשוטרת שלתושב חוזר מותר לנהוג בישראל עם רשיון זר במשך שנה מיום כניסתו לישראל, אולם השוטרת לא הסכימה לשמוע את טענותיו של מ', לא הסכימה לראות את הדרכון שלו ואת תעודת התושב החוזר, ונתנה בידו כתב אישום לבית המשפט לתעבורה. "את זה תסביר לשופט, לא לי", אמרה השוטרת למ'.

ראו גם: נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

מ' פנה אלינו אובד עצות. "איך זה יכול להיות, שבאתר משרד התחבורה וגם במשרד הקליטה מסבירים שמותר לי לנהוג במשך שנה עם רשיון זר, ומצד שני, המשטרה מזמינה אותי למשפט?", הוא שאל. "חלמאות", ענינו לו, "אתה זוכר את הסיפור הישראלי על יד ימין ויד שמאל?", "כבר הספקתי לשכוח", ענה מ'.

פנינו למשטרת ישראל עם כל המסמכים שהציג מ' בפני השוטרת – דרכון ישראלי ודרכון בריטי, תעודת תושב חוזר מטעם משרד העליה והקליטה ורשיון נהיגה בריטי. צירפנו גם את הכתוב באתר משרד התחבורה:

Untitled

"עולה חדש, תייר, תושב ארעי ותושב חוזר (אשר שהה בחו"ל לפחות שנה ברציפות), רשאים לנהוג בארץ עם רישיון נהיגה זר בתוקף, במשך שנה מיום הכניסה לישראל…"

ציטטנו למשטרה גם את תקנה 567א לתקנות התעבורה:

"עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברשיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רשיונו, במשך שנה אחת מיום כניסתו לישראל, ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190". 

בדקנו מה אומרת חוברת ההנחיות המשטרתית (חנ"א) לשוטרים בעניין רשיונות זרים:

אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר - מתוך חוברת נוסחי אישום של משטרת ישרא
אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר – מתוך חוברת נוסחי אישום של משטרת ישראל

נצטט מתוך ההנחיה המשטרתית: "שוטר העוצר נהג, שהינו תושב ישראל או עולה חדש המציג רשיון נהיגה זר בתוקף, יבדוק בדרכונו את מועד כניסתו האחרונה לישראל. אם במועד עצירת הרכב ע"י השוטר, טרם חלפה שנה מיום כניסתו האחרונה של הנהג לישראל – אין לדווח נגדו".

במשטרה התלבטו מה לעשות עם התיק, ולבסוף הודיעו לנו על ביטול כתב האישום כנגד מ'.

כתבנו תלונה רשמית ליחידה לתלונות הציבור של משטרת ישראל, וביקשנו לקבל תשובה למספר שאלות:

1. מדוע שוטרי משטרת תל אביב אינם מכירים את החוק ואת ההנחיות האכיפה בדבר רשיונות זרים לעולים חדשים/תושבים חוזרים?

2. מדוע שוטרת מרשה לעצמה לדבר בגסות כלפי אזרח המציג בפניה תעודות רשמיות?

נעדכן אתכם לגבי תוצאות הטיפול בתלונה.

כתבנו בעבר על הבעיות שעושים שוטרי ישראל לישראלים שחיים בחו"ל, לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שנוהגים בישראל כחוק עם רשיון נהיגה זר. השאלה היא מדוע משטרת ישראל ממשיכה להתעלם מהחוק ולהגיש כנגד נהגים כאלה כתבי אישום? מדוע שוטר לא מבצע בדיקה פשוטה של הכניסה האחרונה לארץ של הנהג (מידע הנמצא במסוף המשטרתי)?

כמו שאמרנו, חלם.

————————————-

ראו גם:

נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

נהיגה בישראל לאזרחי ישראל בעלי רשיון זר – אתר משרד התחבורה

המרת רשיון נהיגה – אתר משרד התחבורה

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

כתב אישום כנגד נהג בגין עבירת סירוב להיבדק בבדיקת שכרות בוטל, או: למה שוטרים צריכים להאמין לפעמים למה שאומר הנהג?

באחד הלילות בשנת 2010 נהג מ' ברכב ברמת גן. אשה שעמדה בצד הדרך נופפה לו בעצבנות וסימנה לו לעצור. כשנעצר היא נכנסה לרכב, חטפה את הארנק של מ', שהיה מונח על לוח השעונים ונמלטה מהרכב. מ' הסתכל וראה שהאשה נעלמה. הוא נסע מהמקום בדרך למשטרת רמת גן. בדרך ראה ניידת עם שוטרים ונעצר לידם. הוא החנה את הרכב וירד לדבר עם השוטרים. "גנבו לי את הארנק, אשה נכנסה לרכב שלי וגנבה לי את הארנק", הוא הסביר לשוטרים בהתרגשות, והשוטרים, במקום לנסות לעזור לו אמרו לו: "בוא תיבדק בבדיקת שכרות".

מ' ניסה לשווא להסביר להם שהוא לא שיכור, ושרק נעצר במקום כדי שיסייעו לו למצוא את גנבת הארנק, אולם השוטרים לא שעו לדבריו. מ' התבקש לתת דגימת נשיפה במכשיר "נשיפון". מכשיר הנשיפון, השונה ממכשיר ה"ינשוף",  הוא מכשיר המשמש את השוטרים כדי לסנן חשודים בנהיגה בשכרות. ממצאיו אינם קבילים להוכחת שכרות, אולם במידה והבדיקה בנשיפון מראה שהנהג לא שיכור הוא משוחרר לדרכו. בתי המשפט במספר פסקי דין קבעו כי נהג לא חייב לתת דגימה במכשיר הנשיפון, ולא ניתן להאשים נהג בסירוב להיבדק בנשיפון (וזאת בניגוד למכשיר הינשוף).

מ' היה נרגש מאוד ולא הצליח לנשוף כמו שצריך בנשיפון ואז הודיעו לו השוטרים שהוא מעוכב בחשד לנהיגה בשכרות. השוטרים שאלו את מ' אם הוא רוצה לעשות בדיקת דם ומ' התעצבן ואמר: "למה לי לעשות בדיקת דם, בסך הכל באתי אליכם כי גנבו לי את הארנק".

השוטרים שוב לא שעו לדבריו והחליטו לעצור אותו. מ' נאזק באזיקים והשוטרים לקחו אותו לתחנת רמת גן. בתחנה הושיבו את מ' כאחרון העבריינים לחכות בכניסה לתחנה, כשהוא אזוק ולהמתין לבדיקה במכשיר הינשוף. אחרי 3 שעות של המתנה כשהוא אזוק מ' כבר חש ברע והרגיש שהוא עומד להתעלף. השוטרים הזמינו לו אמבולס שפינה אותו לבית החולים תל השומר. לפני שעלה לאמבולנס נתנו השוטרים בידו של מ' דו"ח הזמנה לדין על עבירת סירוב להיבדק בבדיקת שכרות.

מ' פנה למשרדנו על מנת לקבל יצוג משפטי. הוא סיפר את סיפורו המוזר, בלשון המעטה. בדקתי את חומר התיק, כולל הדו"חות שכתבו השוטרים. בדיון בבית המשפט כפרתי באשמה בשמו של מ'. הודעתי לבית המשפט שמ' לא סירב לבדיקת שכרות, אלא עצר ופנה אל השוטרים שיסייעו לו באיתור מי שגנבה לו את הארנק. במקביל פניתי לתביעה המשטרתית, הצגתי את הכשלים בעבודת השוטרים, וביקשתי מהם לבטל את כתב האישום.

בדיון ההוכחות הודיעה התובעת מטעם המשטרה כי המדינה מבקשת לבטל את כתב האישום. נשאלת השאלה מדוע היו צריכות לעבור שנתיים עד שמישהו במשטרה השתכנע שמדובר בסיפור קפקאי, בלשון המעטה, ובהתנהגות מאוד לא ראויה של השוטרים. שוטר אמור לסייע לאזרח ולא לראות בכל אזרח כחשוד, להתייחס אליו בזלזול וכזה מוחה כנגד היחס, לאזוק אותו באזיקים ולעצור אותו.

—————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.