נהג שהוכה ונעצר על ידי שוטרים זוכה מעבירת נהיגה בשכרות מטעמים של הגנה מן הצדק

 

ד', עודך דין במקצועו, נהג ברכב שבו ברחוב הרכבת באחד הלילות בשנת 2011. לצידו של ד' ישבה אשתו. שוטר שעמד בצד הדרך סימן לו לעצור וביקש ממנו לערוך בדיקת שכרות. השוטר ביקש ממנו לצאת מהרכב ולהיבדק במכשיר הנשיפון, המשמש כאינדיקציה ראשונית לשכרות. ד' ניסה לנשוף במכשיר אולם לא הצליח. השוטר פנה אליו ואמר: "אני רואה שאתה מכשיל את הבדיקה" וביקש ממנו להתלוות אליו הצידה. השוטר לקח את ד' כ-10 מטר הצידה ואמר לו: "אתה חושב שאתה חכם?" והחל לקלל אותו. ד' הודיע לשוטר שהוא עורך דין, ביקש להקליט את השיחה בינהם והוציא מכיסו את מכשיר הטלפון הנייד שלו. השוטר בתגובה הפיל מידו את מכשיר הטלפון והחל להכות אותו. תוך 10 שניות מצא את עצמו ד' אזוק באזיקים ומובל לניידת. ד' הושאר במשך מספר שעות במושב האחורי של הניידת, כשהאזיקים מכאיבים לפרקי ידיו. לאחר מכן נלקח ד' לתחנת המשטרה, ובמשך לילה שלם השוטרים איימו עליו שהם יסבכו אותו בתיק פלילי ושהוא יאבד את רשיון עורך הדין שלו. בבוקר שוחרר ד' מהמעצר.

כנגד ד' הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, בכך שסירב להיבדק בבדיקת "ינשוף", המשמש לאיתור כמות האלכוהול באויר הנשוף. במקביל הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בעבירות של הכשלת שוטר בכך שסירב לבדיקת שכרות ועבירות של איומים והעלבת עובד ציבור.

ד' פנה אלינו על מנת לקבל יצוג משפטי בבית המשפט לתעבורה. בבית המשפט כפרנו באשמה בעבירת הנהיגה בשכרות. לטענתנו, ד' לא סירב לבדיקת שכרות והשוטרים הפעילו כנגדו כח פיזי ללא סמכות ושלא לצורך.

בבית המשפט העיד השוטר שעצר את ד'. עדותו היה מבולבלת ומגומגמת. העד לא יכול היה להסביר את הסתירות בין הדברים שכתב. מצד אחד כתב העד שאחרי שהנאשם לא הצליח לבצע בדיקת נשיפון הוא עצר אותו, כבל אותו באזיקים והושיב אותו בניידת, ומצד שני כתב העד כי לאחר שלא הצליח לנשוף בנשיפון, הנאשם הובא לבדיקת "ינשוף" ושם סירב לבדיקה. בית המשפט לתעבורה זיכה את ד' מהאשמה של נהיגה בשכרות, אולם הרשיע אותו בעבירה מופחתת של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וגזר עליו פסילת רשיון לתקופה של חודשיים.

הגשנו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתנו, בית המשפט לתעבורה שגה כאשר מצד אחד קבע כי הוא אינו מאמין לשוטר שהנאשם סירב לבדיקה, ומצד שני בחר להרשיע את הנאשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענתנו זיכה את ד' מכל האישומים נגדו. בפסק הדין כתב כבוד השופט רענן בן יוסף:

"אומר, שקריאת פרוטוקול בית משפט קמא, עיון בהליך כולו, מעוררת בו חלחלה…" 

בית המשפט המחוזי התייחס לעובדה כי כנגד ד' הוגשו שני כתבי אישום שונים בגין אותה עבירה בבתי משפט שונים וקבע עובדה זו מספיקה כדי לזכות את הנאשם מטעמים של הגנה מן הצדק:

"הנני חושב, וציינתי בעבר במקרים רבים, שיש בכך שמגישים נגד אדם בשל אותן עובדות ונסיבות שני כתבי אישום שונים בפני שני בתי משפט, מעשה שלא יעשה. המערער נזקק לשכור פעמיים עורכי דין, להתייצב בפני שני שופטים, שצריכים לשמוע את אותן ראיות שוב ושוב…". 

הגנה מן הצדק הינה דוקטרינה משפטית חדשה יחסית, שנקלטה בישראל בשנים האחרונות. בית המשפט העליון קבע שבמידה והגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתיררה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, יש לבטל את האישומים כנגד הנאשם. במקרה זה, בית המשפט המחוזי קבע שעצם הגשת שני כתבי אישום לשני בתי משפט שונים בגין אותו מקרה מנוגדת לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי הפעלת הכח כנגד ד' היתה ללא סמכות ולכן המעצר של ד' היה מעצר לא חוקי. נזכיר כי השוטר הודיע לד' שהוא מעוכב לבדיקת שכרות. עיכוב על ידי שוטר לא נותן בידי השוטר סמכות להפעיל כח. רק לאחר שהשוטר מודיע לחשוד שהוא עצור יש סמכות להפעיל כנגדו כח סביר אם החשוד מתנגד למעצר. במקרה זה הפעלת הכח היתה מיד לאחר שהודיעו לד' שהוא מעוכב, והוא נעצר לאחר הפעלת הכח, ולכן, קבע בית המשפט המחוזי, הפעלת הכח לא היתה חוקית.

לסיכום קבע כב' השופט רענן בן יוסף:  "בנסיבות, כפי שתוארו לעיל, הנני סובר שבלשון המעטה לא היתה הצדקה להרשיע את המערער בדין והנני מזכה אותו". 

(עפ"ת 43601-04-13)

—————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

כתב אישום בגין העלבת עובד ציבור הסתיים באי הרשעה

 

ט', עולה חדש מבריה"מ לשעבר, עבד כמוביל מטענים בנמל התעופה בן גוריון. באחד הימים בשנת 2010 נסע ט' לבקר קרובים באשקלון. לאחר מכן נסע ט' ברכב, כשבתו הצעירה נהגה והוא ישב לידה. ט' ביקש מבתו לעצור לו ולהמתין במקום בו החניה אסורה, על מנת שיוכל לעצור לקנות סיגריות באחת הפיצוציות באשקלון. בתו של ט' נעצרה וט' ירד מהרכב על מנת לקנות סיגריות. לאחר כמה דקות חזר לרכב והבחין בשוטרים שעמדו ליד הרכב ורשמו לבתו דו"ח על הפרעה לתנועה.

ט' ביקש מהם לא לרשום את הדו"ח, אולם השוטרים סירבו. ט' המשיך להתווכח עם השוטרים ובמהלך הויכוח קילל את השוטרים ואף נופף בידיו. השוטרים הזמינו ניידת נוספת, וט' עוכב לחקירה בתחנת המשטרה. בתחנה נחקר ט' באזהרה בחשד להעלבת עובד ציבור ואיומים. ט' התנצל בפני החוקר, הסביר שהרגיש שרושמים דו"ח לבת שלו בגללו, ולכן התעצבן וניבל את הפה. ט' הסביר שהוא עולה חדש, שהעברית שלו לא טובה, ושוב התנצל. לט' נפתח תיק פלילי בחשד להעלבת עובד ציבור.

לאחר מספר ימים קיבל ט' הודעה מרשות שדות התעופה, כי הסיווג הבטחוני שלו בוטל בעקבות העובדה שנפתח כנגדו תיק פלילי. ט' פוטר מעבודתו ונאלץ למצוא עבודה בשכר נמוך ברחיצת מכוניות.

לאחר מספר חודשים קיבל ט' בדואר כתב אישום עם הזמנה לדין לבית משפט השלום באשקלון, בגין העלבת עובד ציבור, עבירה לפי סעיף 288 לחוק העונשין.
סעיף 288 קובע:
"המעליב בתנועות, במילים או במעשים, עובד ציבור, או דיין או פקיד של בית דין דתי או חבר ועדת חקירה לפי חוק ועדות חקירה, התשכ"ט-1968, כשהם ממלאים תפקידם או בנוגע למילוי תפקידם, דינו – מאסר ששה חודשים".

ט' פנה למשרדנו על מנת לקבל יצוג משפטי. הוא סיפר את סיפור המקרה, הסביר שטעה וסיפר על הנזק הכלכלי שנגרם לו בעקבות העובדה שפוטר מעבודתו. ט', ללא עבר פלילי קודם, היה מודאג מאוד מהעובדה שפוטר מעבודתו בשל התיק הפלילי.

ניהלנו מגעים להגיש להסדר טיעון עם המשטרה. הצגנו בפני המשטרה אישורים על כך שעבודתו של ט' הופסקה בשל התיק הפלילי, אישורים על מצבו הכלכלי. המשטרה הסכימה להצעתנו לסיים את התיק באי-הרשעה ובביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (של"צ) בהיקף 80 שעות. בדיון בבית המשפט הצגנו את ההסדר וט' נשלח לתסקיר בשירות המבחן למבוגרים, על מנת לבחון את התאמתו לביצוע עבודות של"צ.

מהי אי הרשעה במשפט פלילי?
במידה ונאשם מורשע בהליך פלילי, נרשמת ההרשעה בגליון ההרשעות הפלילי שלו, המנוהל על ידי המשטרה, דבר המקשה על האדם לקבל תעודת יושר ולהתקבל לעבודות במתקנים בטחוניים. למי שכבר צבר הרשעות ונרשמו כנגדו מספר רישומים פליליים, הדבר בדרך כלל אינו מעלה ואינו מוריד, אולם לאדם מן הישוב, שאינו בעל עבר פלילי, רישום הרשעה בתיק הפלילי מהווה חסימה שעלולה למנוע קידום מקצועי בעבודה, למנוע קבלה לעבודות מסוימות, לקבל אשרת יציאה (ויזה) למדינות מסוימות, לפגוע באפשרות לקבל משרה בשירות הציבורי או בשירותי הבטחון, למנוע אפשרות להיבחר ועוד. לעיון ברשימת הגבלת תחומי עיסוק באתר משרד המשפטים – לחצו כאן.
אי הרשעה במשפט הפלילי פירושה, שהמשפט לא מסתיים ברישום פלילי עבור הנאשם. בדרך כלל יוטל על הנאשם עונש חינוכי של ביצוע עבודות שירות לתועלת הציבור (שימו לב – זה אינו מאסר בעבודות שירות אלא ביצוע התנדבות לכמות שעות מוגבלת). אי הרשעה מחייבת תסקיר חיובי משירות המבחן למבוגרים של משרד הרווחה, שמראיין את הנאשם ומוסר חוות דעת האם לדעתו האינטרס הציבורי מצדיק אי הרשעה במקרה זה.

ט' רואיין על ידי קצינת מבחן שערכה תסקיר מקיף אודותיו. התסקיר המליץ בפני בית המשפט להימנע מהרשעה במקרה זה ולהטיל על ט' חובת ביצוע עבודות של"צ. בית המשפט אימץ את התסקיר והטיל על ט' חובת ביצוע של 80 שעות עבודות של"צ והתחייבות כספית להימנע מעבירה במשך השנים הקרובות.

כב' השופטת דינה כהן כתבה בהחלטה:

"בהביאי בחשבון כי הנאשם נעדר עבר פלילי, כי התרשמות שירות המבחן מהתנהלותו כפי המפורט בתסקיר היא חיובית נוכח היות העבירה חריג בהתנהגות הנאשם ובפרט הפגיעה באפשרות התעסוקה כמפורט באופן קונקרטי בתסקיר ואף שהכלל הינו כי עבירה פלילית גוררת עמה הרשעה, הרי שנוכח הנימוקים שהובאו על ידי שירות המבחן ובנסיבות הענין בנתוני העושה והמעשה, שוכנעתי כי יש לסטות מהכלל… לפיכך, אף שהנני קובעת בזאת כי הנאשם ביצע את העבירה המיוחסת לו על פי כתב האישום, הנני נמנעת מהרשעתו…"

לפסק הדין המלא

 

————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.