כתב אישום כנגד נהג בגין עבירת סירוב להיבדק בבדיקת שכרות בוטל, או: למה שוטרים צריכים להאמין לפעמים למה שאומר הנהג?

באחד הלילות בשנת 2010 נהג מ' ברכב ברמת גן. אשה שעמדה בצד הדרך נופפה לו בעצבנות וסימנה לו לעצור. כשנעצר היא נכנסה לרכב, חטפה את הארנק של מ', שהיה מונח על לוח השעונים ונמלטה מהרכב. מ' הסתכל וראה שהאשה נעלמה. הוא נסע מהמקום בדרך למשטרת רמת גן. בדרך ראה ניידת עם שוטרים ונעצר לידם. הוא החנה את הרכב וירד לדבר עם השוטרים. "גנבו לי את הארנק, אשה נכנסה לרכב שלי וגנבה לי את הארנק", הוא הסביר לשוטרים בהתרגשות, והשוטרים, במקום לנסות לעזור לו אמרו לו: "בוא תיבדק בבדיקת שכרות".

מ' ניסה לשווא להסביר להם שהוא לא שיכור, ושרק נעצר במקום כדי שיסייעו לו למצוא את גנבת הארנק, אולם השוטרים לא שעו לדבריו. מ' התבקש לתת דגימת נשיפה במכשיר "נשיפון". מכשיר הנשיפון, השונה ממכשיר ה"ינשוף",  הוא מכשיר המשמש את השוטרים כדי לסנן חשודים בנהיגה בשכרות. ממצאיו אינם קבילים להוכחת שכרות, אולם במידה והבדיקה בנשיפון מראה שהנהג לא שיכור הוא משוחרר לדרכו. בתי המשפט במספר פסקי דין קבעו כי נהג לא חייב לתת דגימה במכשיר הנשיפון, ולא ניתן להאשים נהג בסירוב להיבדק בנשיפון (וזאת בניגוד למכשיר הינשוף).

מ' היה נרגש מאוד ולא הצליח לנשוף כמו שצריך בנשיפון ואז הודיעו לו השוטרים שהוא מעוכב בחשד לנהיגה בשכרות. השוטרים שאלו את מ' אם הוא רוצה לעשות בדיקת דם ומ' התעצבן ואמר: "למה לי לעשות בדיקת דם, בסך הכל באתי אליכם כי גנבו לי את הארנק".

השוטרים שוב לא שעו לדבריו והחליטו לעצור אותו. מ' נאזק באזיקים והשוטרים לקחו אותו לתחנת רמת גן. בתחנה הושיבו את מ' כאחרון העבריינים לחכות בכניסה לתחנה, כשהוא אזוק ולהמתין לבדיקה במכשיר הינשוף. אחרי 3 שעות של המתנה כשהוא אזוק מ' כבר חש ברע והרגיש שהוא עומד להתעלף. השוטרים הזמינו לו אמבולס שפינה אותו לבית החולים תל השומר. לפני שעלה לאמבולנס נתנו השוטרים בידו של מ' דו"ח הזמנה לדין על עבירת סירוב להיבדק בבדיקת שכרות.

מ' פנה למשרדנו על מנת לקבל יצוג משפטי. הוא סיפר את סיפורו המוזר, בלשון המעטה. בדקתי את חומר התיק, כולל הדו"חות שכתבו השוטרים. בדיון בבית המשפט כפרתי באשמה בשמו של מ'. הודעתי לבית המשפט שמ' לא סירב לבדיקת שכרות, אלא עצר ופנה אל השוטרים שיסייעו לו באיתור מי שגנבה לו את הארנק. במקביל פניתי לתביעה המשטרתית, הצגתי את הכשלים בעבודת השוטרים, וביקשתי מהם לבטל את כתב האישום.

בדיון ההוכחות הודיעה התובעת מטעם המשטרה כי המדינה מבקשת לבטל את כתב האישום. נשאלת השאלה מדוע היו צריכות לעבור שנתיים עד שמישהו במשטרה השתכנע שמדובר בסיפור קפקאי, בלשון המעטה, ובהתנהגות מאוד לא ראויה של השוטרים. שוטר אמור לסייע לאזרח ולא לראות בכל אזרח כחשוד, להתייחס אליו בזלזול וכזה מוחה כנגד היחס, לאזוק אותו באזיקים ולעצור אותו.

—————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

האם מותר לעשות שימוש במירס בזמן הנהיגה?

החלטתי לכתוב את הרשומה הזו בעקבות שאלה שהפנה אלי אחד הגולשים, נהג הסעות, שעושה שימוש לאורך היום במכשיר המירס ומקבל דוחות משוטרים על שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה. החוק מבחין בין טלפון נייד, שבו ניתן לעשות שימוש בזמן הנהיגה רק באמצעות דיבורית, לבין שימוש במכשיר קשר, שמותר להחזיק ביד בזמן הנהיגה. הבעיה היא, שמכשיר המירס הוא מכשיר דו-שימושי: הוא יכול לשמש כטלפון וגם יכול לשמש במצב "ווקי-טוקי" לשיחות חד כיווניות בין משתמשים. רוב משתמשי המירס הם נהגים מקצועיים – נהגי אוטובוס, משאיות ורכבי הסעה, שעושים שימוש במירס במצב "ווקי-טוקי" בזמן הנהיגה. נשאלת השאלה האם מכשיר המירס נחשב מכשיר קשר, ולכן מותר לעשות שימוש בו בנהיגה במצב ווקי-טוקי ללא דיבורית, או שהוא נחשב טלפון נייד, ולכן אסור בשימוש ללא דיבורית.

תקנה 28 לתקנות התעבורה קובעת:
(א)  נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

(ב)  (1)   בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
(א)   לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
(ב)   לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);
(2)   בתקנת משנה זו –
"דיבורית" – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

עוד על עבירת שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה כאן

בעבר חברת מירס שיווקה מכשירים ניידים עם דיבורית, שכללה לחצן ווקי-טוקי שהותקן על ידית ההילוכים או על ההגה, והנהג יכול היה לעשות שימוש בדיבורית ללא הורדת הידיים מההגה. כיום הופסק שיווק המכשירים עם הדיבוריות, והנהג חייב להחזיק את הטלפון ביד על מנת ללחוץ על לחצן הדיבור בעת הנהיגה, מה שהופך את המעשה לעבירה לפי תקנות התעבורה. יודגש כי הקנס על שימוש בטלפון נייד בנהיגה עומד היום על 1000 ש"ח, וכנגד הנהג נרשמות 4 נקודות במשרד התחבורה בגין העבירה.

בשנת 2001 ניתן פסק דין בבית המשפט לתעבורה בירושלים בתיק 4933/00 מדינת ישראל נ' מוסטפה דבש. כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה. במקרה זה היה מדובר במכשיר "מירס", והנהג טען שעשה שימוש במכשיר במצב "ווקי-טוקי" ולכן אין במעשה עבירה. בית המשפט לתעבורה זיכה את הנהג מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וזיכה נאשמים נוספים שהמתינו להכרעה בנושא. בפסק הדין כתב כב' השופט אביטל חן:

"אין לערוך הבחנה בין מכשיר קשר שהינו רק מכשיר קשר לבין מכשיר קשר היכול לשמש כמכשיר טלפון. מכשיר מירס בכשירותו כמכשיר קשר הינו מכשיר קשר לכל דבר וענין. שיחה במכשיר קשר אינה מהווה עבירה לפי הוראות תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה".

השופט העיר שיכול להיות שהיה מקום להרשיע את הנהג בעבירה של אי החזקת הגה בשתי ידיים לפי תקנה 28(א), אולם הוא נמנע מלעשות זאת מטעמי מדיניות משפטית. פסיקות דומות לפסיקה זו ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט עודד מודריק) בע"פ 71434/02 ו 4189/98. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שהאיסור הקבוע בתקנה 28(ב) אינו כולל שימוש במכשיר מירס כמכשיר קשר.

השאלה חזרה ועלתה לפני בית המשפט העליון. ברע"פ 7593/07 פלוני נ' התובע הצבאי הראשי נדון עניינו של נהג ברכב צבאי, ששוחח במהלך הנהיגה במכשיר "מירס", אותו אחז בידו. החייל הורשע בבית הדין הצבאי לערעורים, ובית המשפט העליון, מפי כב' הנשיאה דורית בייניש, אישר את פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, וקבע כי יש לראות את מכשיר המירס כ"טלפון נייד" לפי הגדרתו בתקנה 28, ולכן השימוש בו אסור בזמן הנהיגה ללא דיבורית. בית המשפט העליון נימק את הפסיקה בכך שהפרשנות התכליתית של תקנה 28 מחייבת איסור של החזקת טלפון ביד בזמן הנהיגה.

מאז 2008, עת נתן בית המשפט העליון את הפסיקה האחרונה והמחייבת בשאלה זו, מרשיעים בתי המשפט לתעבורה נהגים שעשו שימוש במכשיר המירס כמכשיר קשר ("ווקי-טוקי") ואחזו את המכשיר ביד בזמן הנהיגה. כאמור, נהגים אלה הם בעיקר נהגים מקצועיים, קשי יום, שעושים שימוש במירס לצורך עבודתם. המעסיקים לא תמיד מודעים לעובדה כי השימוש הזה אסור בנהיגה ולא תמיד מיידעים את הנהג בדבר האיסור. פעמים רבות נהגים אלה מגיעים לבתי משפט עם דוחות על שימוש במירס ומקבלים עונשים כבדים יותר מהקנס המקורי, הכוללים כפל קנס, פסילה על תנאי ואפילו פסילת רשיון בפועל. לכן אנו מייעצים למי שמחזיק במכשיר מירס לא לעשות שימוש במירס בזמן הנהיגה ללא דיבורית.

בנוסף, אנו פונים לחברת "מירס" לנסות למצוא פתרון טכנולוגי לטלפונים החדשים, שיאפשר שימוש במכשיר במצב ווקי-טוקי מבלי להסיר את הידיים מההגה או לפחות להזהיר את המשתמשים על כך ששימוש כזה מהווה עבירה.

—————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מאשמה בעבירת כניסה לצומת בניגוד לחץ שסומן על הכביש

באחד הלילות בשנת 2010 נהג תומר ברכב ברחוב אלנבי בתל אביב. כשהגיע לצומת עם שדרות רוטשילד נעצר ברמזור בנתיב השמאלי. תומר הסתכל על החיצים בכביש והבין שאם ברצונו לפנות ימינה, עליו לעשות זאת מהנתיב הימני. הוא סימן לרכב מימינו שברצונו לעבור ימינה ולפנות ימינה, ונהג הרכב מימינו ויתר על זכות הקדימה ונתן לו להכנס לפניו ולפנות ימינה. לאחר כ-100 מטרים כרזה לו ניידת משטרה לעצור. אל רכבו של תומר הגיע מתנדב משטרה, שטען בפניו שהוא ביצע פניה ימינה מהנתיב השמאלי בניגוד לחץ המסומן על הכביש ורשם לו דוח קנס בסך 500 ש״ח. בצידה של עבירה זו יש גם 6 נקודות ממשרד התחבורה. תומר טען בפני השוטר המתנדב שהרכב מימינו נתן לו להכנס לפניה לפניו, וכי ביצע את הפניה מהנתיב הימני, ולא כפי שטען השוטר. השוטר ביקש ממנו לחתום על הדו"ח. תומר ביקש לראות את הדו"ח שנרשם ואת תגובת הנהג שנרשמה על ידי השוטר לפני שהוא חותם. השוטר התעצבן עליו וזרק את הדו"ח על הרצפה לפניו.

העבירה שיוחסה לתומר בדוח היא עבירה על תקנה 36(ד) לתקנות התעבורה, שקובעת:

בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חיצים המובילים לצומת, לא יכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, "צומת" – לרבות מפגש עם כביש אחר.

תומר פנה אלינו על מנת לקבל יעוץ משפטי. הוא סיפר את סיפור המקרה, סיפר שהרכב שמימינו נתן לו להכנס לפניו כדי לפנות ימינה, סיפר על התנהגותו הגסה של השוטר כלפיו, הראה לנו שכתב למשטרה בבקשה לבטל את הדו"ח אולם המשטרה לא שעתה לטענותיו. תומר שלח בקשה להישפט והתיק נקבע לדיון בבית המשפט לתעבורה בתל אביב, לפני כב' השופטת שרית קריספין. בדיון בבית המשפט כפרתי באשמה בשם תומר, וטענתי כי רכב שהיה מימינו נתן לו להכנס לפניו, והפניה שלו ימינה לא נעשתה מהנתיב השמאלי.

בעדותו בבית המשפט לא ידע המתנדב להעיד האם הוא זה שנהג בניידת או היה נוסע, מי המתנדב שישב לצידו, היכן היה ממוקם בצומת בעת שהבחין בעבירה, מה היה המרחק בינו לבין רכב הנאשם וכמה כלי רכב הפרידו בינהם, כיצד סיכן הנאשם את כלי הרכב שנסעו לימינו. תומר העיד בבית המשפט שהרכב מימינו נתן לו להכנס לפניו בנתיב הימני, ובשום פנים ואופן לא ביצע את הפניה מהנתיב השמאלי ובניגוד לחיצים. השופטת קריספין זיכתה את תומר מהאשמה בעבירה. בהחלטתה היא כתבה שהיא נותנת אמון בעדותו של תומר בבית המשפט, בעוד שעדותו של המתנדב היתה חסרה בפרטים מהותיים.

תת"ע 12077-10-10 – לפסק הדין המלא

————————————————–

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

כתב אישום לנהג באשמת שינוי לוחית זיהוי לרכב בוטל

ר' נהג ברכב בתל אביב ונעצר ע"י מתנדב משטרה לבדיקה. המתנדב אמר לו שעל לוחיות הזיהוי של הרכב שלו מודבקת מדבקה, שלטענתו מונעת את צילום לוחית הזיהוי על ידי מצלמות האכיפה. המתנדב דרש מר' לפרק את שתי לוחיות הזיהוי מהרכב, נתן בידו דו"ח הזמנה לדין ושלח אותו למכון רישוי על מנת להתקין לוחיות זיהוי חדשות לרכב. ר' שאל אותו איך יוכל לנסוע כך, והמתנדב ענה לו: "אם יעצרו אותך שוטרים אז תראה להם את הדו"ח שקיבלת".

ר' פנה אלינו על מנת לקבל יצוג משפטי בתיק. הוא טען שרכש את הרכב מיד שניה לפני כ-7 שנים, הרכב עובר מאז בדיקת רישוי כל שנה ומעולם לא העירו לו על הלוחיות. הוא טען שכלל לא היה מודע לכך שיש  בעיה כלשהי עם הלוחיות, ומעולם לא עשה שינוי בלוחיות שלו.

בדקנו את הדברים שכתב המתנדב. הוא כתב שדרש מהנהג לפרק את לוחיות הזיהוי, כתב שתפס אותן, לקח אותן למשרד התנועה במרחב ירקון, שם צילם את הלוחיות באמצעות המצלמה בטלפון הסלולרי שלו וטען כשכך ניתן להוכיח כי המדבקות על לוחית הרישוי מפריעות לצילום על ידי מצלמת אכיפה. מוזר שמתנדב שולח נהג לנהוג ברחובות תל אביב ללא לוחיות זיהוי.

תקנות התעבורה מכילות מספר הוראות לגבי לוחיות הרישוי של כלי הרכב:

תקנה 300 לתקנות התעבורה קובעת:
(א) רכב הרשום בישראל ישא עליו שתי לוחיות זיהוי; אולם אופנוע, גרור ונתמך, יישאו לוחית זיהוי אחת שתותקן מאחורי הרכב.

תקנה 301 קובעת:
(א) לוחיות הזיהוי יותקנו על הרכב אחת מלפנים ואחת מאחור במקומות המיועדים לכך על ידי היצרן, ובאין מקום כזה, לפי הוראות רשות הרישוי.
(ב) לוחיות הזיהוי יהיו תמיד נקיות ולא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו.

תקנה 302 קובעת:
לוחית זיהוי שניזוקה או שנשחתה תוחלף בחדשה.

תקנה 303 קובעת:
(א) לא יסיר אדם לוחית זיהוי מרכב אלא לשם החלפתה כאמור בתקנה 302 או לביטולה כאמור בתקנה 289.
(ב) לא יוסיף אדם על לוחית הזיהוי סימנים או מספרים על אלה שקבעה רשות הרישוי ולא ישנה בה דבר, לא יטשטש את צבעה ולא ישחית אותה בכל צורה שהיא.

ר' הואשם בעבירה על תקנה 303(ב) – שינוי מספר לוחית הזיהוי. בדיון בבית המשפט כפרנו באשמה בשמו של ר'. טענותינו היו: א. לא ניתן לקבוע כי אכן הציפוי על הלוחיות מפריע לצילום. ב. הנאשם רכש את הרכב מיד שניה ומאז עובר טסטים מבלי שהעירו לו על כך. לטענתנו העבירה שבה מואשם ר' היא עבירה שמחייבת הוכחה של מחשבה פלילית – שינוי או הוספה ללוחית הרישוי. במקרה זה, גם אם היתה בעיה בלוחיות הזיהוי, הנאשם לא ידע על כך שלכאורה בוצע שינוי בלוחיות הזיהוי לפני שרכש את הרכב, ולא היה עליו לדעת משום שהרכב עבר טסטים מאז ללא בעיות. בנוסף, הצילום שעשה המתנדב עם הטלפון הסלולרי שלו אינו יכול לשמש כחוות דעת מומחה על כך שהלוחית אכן שונתה. המתנדב אינו מומחה ולכן אינו יכול להעיד על כך.  טענו שלכל היותר ניתן להרשיע את ר' בעבירה על תקנה 301(ב) – נסיעה עם לוחיות זיהוי לא נקיות, שהיא מסוג אחריות קפידה, שאינה מחיייבת מודעות (בדומה לנהיגה עם פנס לא תקין ברכב).

התיק נקבע לדיון הוכחות לחודש מרץ 2012. בחודש מרץ הודיעה התביעה לבית המשפט כי הם מבקשים לבטל את כתב האישום, לאחר שקיבלו את טענותינו.

(תת"ע 2430-10-11)

—————————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

עו"ד דרור כהנוביץ'

 

אני ישראלי לשעבר שחי בחו"ל. עזבתי את ישראל לפני מספר שנים ולא חידשתי את רשיון הנהיגה הישראלי שלי. יש לי רשיון תקף ממדינה אחרת. כעת הגעתי לחופשה בישראל. האם מותר לי לנהוג עם רשיון הנהיגה הזר שלי?

תקנה 567 לתקנות התעבורה קובעת:
567.  מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה:
(1) תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;
(1א) הוא אינו פסול מלקבל רשיון נהיגה בישראל, ואם יש לו רשיון נהיגה שניתן לפי סעיף 11 לפקודה – הוא אינו פסול מלהחזיק בו.
(2) אם הוא נוהג רכב כאמור –
(א) בתקנות 176 עד 181 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה, אלא אם כן הוא יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר משלושה חודשים, באופן מצטבר;
(ב) בתקנות 182 עד 185 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שלושה חודשים.

(2) לעניין תקנה זו "כניסתו האחרונה" – כניסתו האחרונה לישראל שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות.

(תקנות 176 עד 181 מתייחסות לרשיון לרכב פרטי ולאופנוע – A ו-B, תקנות 182 – 185 מתייחסות לרכב כבד ורכב ציבורי).

מכאן שיש כמה תנאים מצטברים המאפשרים לישראלי שאינו תושב ישראל לנהוג בישראל עם רשיון זה:
1. יש לו רשיון זר תקף.
2. הוא לא נפסל מלהחזיק רשיון נהיגה בישראל.
3. שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה, אלא אם כן יצא מישראל במשך שלושה חודשים ברציפות בתוך תקופה של שנה, או במילים אחרות: מותר לנהג כזה לנהוג בישראל במשך שנה מיום כניסתו האחרונה עם הרשיון הזר. יציאה של 3 חודשים ברציפות מחוץ לגבולות ישראל מאפסת את התקופה שבה ניתן לנהוג לשנה נוספת.
4. נהג רכב כבד ורכב ציבורי – יכול לנהוג עם רשיון זר במשך 3 חודשים בלבד מיום כניסתו האחרונה לישראל.

חוברת ההוראות לשוטרי התנועה מפרטת תחת הפרק "אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר":
1. שוטר העוצר נהג, שהינו תושב ישראל, תייר, או עולה חדש המציג רשיון נהיגה זר בתוקף, יבדוק בדרכונו את מועד כניסתו האחרונה לישראל.
א. אם במועד עצירת הרכב ע"י השוטר, טרם חלפה שנה מיום כניסתו האחרונה של הנהג לישראל – אין לדווח נגדו.
ב. אם חלפה יותר משנה, יש להתייחס לתאריך של חלוף שנה ביום כניסתו האחרונה כמועד פקיעת רשיון הנהיגה ולדווח בהתאם:
1. אם במועד הדו"ח הינו עד 6 חודשים מיום חלוף שנה ממועד כניסתו האחרונה – ברירת משפט.
2. אם מועד הדו"ח הוא מעל 6 חודשים מיום חלוף שנה ממועד כניסתו האחרונה – הזמנה לדין.

הבעיה היא שלמעשה שוטרים לא בודקים את הדרכון, ופעמים רבות בדרכון אין חותמות כניסה ויציאה. הם בודקים את מספר תעודת הזהות של הנהג, מוצאים שרשיונו הישראלי לא חודש במשך תקופה ארוכה ומוסרים בידו הזמנה לדין. השוטרים מעדיפים שבית המשפט יתמודד עם הטענות ויחליט האם יש כאן עבירה או לא.

אלינו למשרד מגיעים מדי פעם מקרים כאלה של ישראלים תושבי חוץ, שהגיעו לישראל לחופשה ונהגו עם הרשיון הזר שלהם. בבית המשפט אנו מציגים מסמכים על כך שמרכז חייו של הנאשם אינו בישראל, ופעמים רבות הדבר מביא לסגירת התיק. 

בתיק 21098/03 מדינת ישראל נ' אבי לוין (תעבורה תל אביב, פסק דיון מיום 22.12.03) זיכה כב' השופט איזקסון נאשם שהואשם בנהיגה עם רשיון נהיגה לא תקף. הנאשם טען שהוא תושב בריטניה המחזיק ברשיון נהיגה בריטי תקף, ולכן לא נדרש לרשיון נהיגה ישראלי. לפי רישומי רשות האוכלוסין, שהה הנאשם בישראל בשנה שקדמה לעבירה במשך 147 ימים במצטבר. בית המשפט זיכה את הנאשם וקבע כי למרות שהנאשם לא נכנס לגדר התנאים שנקבעו בתקנה 567 לתקנות התעבורה, יש מקום לראות ברשיון הנהיגה הזר שלו רשיון תקף. בהמשך פסק הדין ביקר בית המשפט את הרציונל מאחורי תקנה 567 וקבע אין מקום לתקנה כזו בספר החוקים בישראל כיום:

"תקנה 567 מקפלת בין שורותיה, התנכרות לרשיון נהיגה, המוצא ע"י מדינות העולם. רק בתנאים המפורטים בתקנה, יהא רשיון כזה תקף. איני יודע כיצד מתייחסות אומות העולם, ביחוד באירופה, באמריקה ובמדינות המפותחות, לרשיון נהיגה המוצא ע"י מדינת ישראל, או לרשיון נהיגה של המדינות שמניתי לעיל, בינן לבין עצמן. לטעמי אין זה אפילו חשוב […] המדינה צריכה לברך על בואם של יהודים הבאים ארצה ממקומות מושבות במדינות הים, לעיתים תכופות ושומרים על קשר רצוף עם מדינת ישראל […] מדוע ישראלים אלו בבואם ארצה מעת לעת, חייבים להסתובב עם שעון עצר, שיבטיח להם כי לא יחרגו מהמועדים הנקובים בתקנה 567??? מדוע שהממסד המופקד על התחבורה לא ישאף לאפשר לישראלים אלה לבוא ארצה ללא מגבלת זמן?
[…]
תמהני אם לעת הזאת, כאשר בתוך שעות אחדות יכול אדם לנוע מהכתא להתם, מכדור הארץ המערבי למזרחי ומהצפוני לדרומי כאשר אירועים מועברים באמצעי תקשורת לוויינים מקצה תבל לקצהו, בזמן אמת יש עוד מקום לתקנה מיושנת וגרוטסקית, המביאה בכנפיה אך לקלקול?" 

למרות זאת לא בוטלה התקנה והיא בתוקף גם כיום.

בעיה נוספת שעלולה להתעורר היא עניין הביטוח. במקרה של תאונה ברכב, חברת הביטוח מבקשת לראות רשיון תקף. במקרים רבים, אם ישראלי מציג בפני חברת הביטוח רשיון זר, החברה מסרבת לשלם את הפיצוי לנפגעים, בטענה שהנהג לא נהג עם רשיון תקף ולכן הביטוח לא תקף. גם כאן ידרש הליך משפטי אזרחי ארוך שבו יקבע בית המשפט האם יש רשיון בר תוקף או לא. בפסק הדין בענין אבי לוין העיר בית המשפט:

"כבר עתה נכון יהיה להעיר במאמר מוסגר, שלעיתים נהיגה בלא רשיון נהיגה ישראל, על פי תנאי תקנה 567, מקפלת בתוכה, העדר של כיסוי ביטוחי, גם אם פוליסת הביטוח שולמה כדת ובמועד. לכך יכולות להיות השלכות דרמטיות בפן האזרחי של תאונות הדרכים".

בשל כך, המלצתנו לישראלים החיים בחו"ל ומגיעים לישראל – אם אין בידכם רשיון נהיגה ישראלי תקף, אל תנהגו בישראל. אם אתם מגיעים לישראל לחופשות שנתיות, תטרחו ותוציאו מחדש רשיון ישראלי, ותדאגו שיהיה בישראל מישהו שיקבל עבורכם את הדואר וידאג לתשלום אגרת חידוש הרשיון. זה ימנע בעיות ועיכובים עם המשטרה וחברות הביטוח.

אני עולה חדש או תושב חוזר המחזיק ברשיון נהיגה זר. האם מותר לי לנהוג עם הרשיון הזר בישראל?

תקנה 567א לתקנות התעבורה קובעת: (שימו לב – מדובר בעדכון של התקנה מינואר 2018)

רישיון נהיגה לתושב ישראל ששהה מחוץ לישראל
567א.    תושב ישראל אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות, בשנתיים שלפני יום כניסתו האחרונה לישראל, ובידו רישיון נהיגה זר בר-תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל, ברכב המתאים לדרגת רישיון הנהיגה הזר שלו, בתנאים האמורים בפסקאות (1) ו-(1א) שבתקנה 567(א), למשך שנה אחת מיום כניסתו האחרונה לישראל; לעניין תקנה זו, "כניסתו האחרונה לישראל" – שלפניה הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של 14 ימים רצופים.

המשמעות – תושב ישראל או עולה חדש, ששהו מחוץ לישראל במשך שנה רצופה אחת לפחות בשנתיים שקדמו ליום הכניסה לישראל, יכולים לנהוג בישראל במשך שנה אחת עם הרשיון הזר, בהתאם לדרגת הרישוי שלהם.

גם כאן עלולה להתעורר בעיה לתושבים חוזרים שבעבר היה להם רשיון נהיגה ישראלי שפקע ונוהגים עם רשיון זר – נתקלנו במקרים בהם שוטרים לא בודקים את מעמדו של הנהג בישראל, מתעלמים מהעובדה שהוא תושב חוזר ורשאי לנהוג בישראל עם רשיון זר למשך שנה ונותנים בידו הזמנה לדין.

לקריאה נוספת: כתב אישום נגד תושב חוזר שנהג ברשיון זר בוטל

אנו ממליצים לתושבים חוזרים ולעולים חדשים לבצע הליך של המרת הרשיון הזר לרשיון ישראלי מהר ככל האפשר. ניתן לבצע המרה של הרשיון בתוך שנה מיום הכניסה לישראל. לאחר שנה משרד הרישוי מסרב לבצע המרה ודורש מהנהגים מבחן עיוני ומעשי כתנאי לקבלת רשיון ישראלי. לתושב חוזר יומר רק רישיון זר קבוע שהוצא לפחות 6 חודשים לפני הכניסה לארץ. פרטים נוספים על הליך המרת רשיון נהיגה באתר רשות הרישוי.

המלצתנו לעולים חדשים או לתושבים חוזרים – נהגו בישראל עם רשיון ישראלי תקף, גם אם טרם חלפה שנה מיום כניסתכם האחרון לישראל. זה ימנע בעיות עם המשטרה ובעיקר בעיות עם חברות הביטוח.

————————————-

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מעבירה של נהיגה שלא בצידו הימני של הכביש בעקבות קבלת טענת "אין להשיב לאשמה"

פעמים רבות אנו שואלים את השאלה – מדוע כל מפגש בין נהג לשוטר בכביש מסתיים ברישום דו"ח. האם לא חשוב יותר ששוטר, בעיקר שוטר מתנדב, הרואה נהג המבצע עבירה קלה, יסביר לו את מהות העבירה והסכנה שבצידה או יפסיק את ביצוע העבירה במקום לרשום לנהג דו"ח. המקרה המתואר כאן ממחיש את הטענה הזו:

בספטמבר 2010 נהג עופר באיילון צפון. היה זה יום בוקר יום שישי. עופר נהג בנתיב השמאלי ביותר מבין שלושה נתיבים. בנתיב מימינו ומאחור ראה עופר ניידת של משטרת התנועה. לאחר נסיעה של כשני קילומטרים הורו לו השוטרים לעצור בצד הדרך ורשמו לו דו"ח בגין נהיגה שלא בצידו הימני של הכביש, עבירה לפי תקנה 35 לתקנות התעבורה. העונש הקבוע בצידה של העבירה הוא קנס בסך 250 ש"ח ו-6 נקודות.

עופר פנה אלינו במטרה לקבל יצוג משפטי. "לא עברתי את העבירה", הוא טען. "נסעתי באיילון ומימיני נסעו מכוניות. ראיתי את הרכב של השוטר מימיני ולכן לא עברתי ימינה". שלחנו בקשה להישפט בגין הדו"ח. בבית המשפט כפרנו באשמה בשמו של עופר, והדיון נקבע לישיבת הוכחות, שאליה הוזמנו שני השוטרים שנתנו לעופר את הדו"ח.

בתאריך 9.10.11 נערכה ישיבת הוכחות בתיק. השוטר הראשון, משה אלפר, מתנדב במתנ"א, העיד שראה את הנאשם נוהג בנתיב השמאלי מבין שלושה. הוא העיד שהניידת של השוטרים עברה מנתיב ימני לאמצעי, והם עקבו אחרי רכבו של הנאשם במשך שני ק"מ באיילון עד שעצרו אותו, ושנסעו כ-20 מטר מאחוריו. המתנדב השני, אורן אהרוני, העיד שנסעו אחרי הנאשם, בנתיב אמצעי, בעוד שהנאשם נוסע בנתיב שמאלי ואינו חוזר לימני. הוא נשאל כיצד הנאשם יכול היה לחזור לנתיב הימני, אם מימינו נסעה הניידת, וטען שלא הפריעו לו לחזור.

לבסוף שאלה השופטת את השוטר – "מה יותר חשוב לך במסגרת העבודה, להפסיק את העבירה או לרשום דו"ח?" הוא ענה: "להפסיק את העבירה". ואז שאלה השופטת: "מדוע לו כרזתם לו לחזור ימינה?" והוא ענה: "כנראה הוא נסע יותר מדי זמן בנתיב הקיצוני ולא חזר, אני לא יודע למה לא כרזנו לו לעבור ימינה".

בשלב זה ביקשנו לטעון "אין להשיב לאשמה". משמעות הטענה – התביעה לא הביאה ראיות כדי להוכיח את אשמת הנאשם, גם ללא צורך בעדותו של הנאשם להגנתו. הטענה שלנו היתה שהנהג היה מסכן את השוטרים אילו היה חוזר לימין וחוסם את דרכם. כב' השופטת קריספין כתבה:

"מהעדויות שנשמעו בפני לא התרשמתי כי אכן נעברה עבירה שכן, המאשימה לא יצאה ידי חובתה בפרשת התביעה בכל הנוגע להצגת הראיות… כמן כן, לא מצאתי כל טעם כלשהו שהצדיק רישום הדו"ח במקום הפסקת העבירה. באופן פשוט ומיידי באמצעות כריזה לרכב ובנסיבות אלה אני נעתרת לבקשה ומורה כי אין להשיב לאשמה. מכל האמור לעיל אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו".

(תת"ע 2808-01-11)

——————————–

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

פסילה מנהלית על ידי קצין משטרה – שאלות ותשובות

 

מהי פסילה מנהלית?
פקודת התעבורה מסמיכה קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, לפסול רשיון נהיגה של נהג, וזאת לפני משפט, לתקופה מוגבלת, כשיש בידי הקצין חשד שהנהג עבר עבירת תעבורה.

על אילו עבירות ניתן לפסול רשיון בפסילה מנהלית?
העבירות שבגינן מוסמך קצין משטרה לפסול מנהלית את רשיון הנהיגה לתקופה של 30 ימים מפורטות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה:
1. אי ציות לתמרור עצור או לתמרור תן זכות קדימה.
2. נהיגה תחת השפעת אלכוהול/סמים.
3. נהיגה ברכב העלול לסכן עוברי דרך.
4. עקיפה בדרך לא פנויה.
5. עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.
6. נהיגה במהירות מעל למותר – מעל 30 קמ"ש מהמותר בדרך עירונית, מעל 40  קמ"ש בדרך שאינה עירונית.
7. אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות בבטחה, תוך גרימת סיכון להולך הרגל.
8. הסעת נוסעים בכמות מעל למותר ברכב, כשההסעה היא בשכר.
9. הובלת משקל יותר מעל 25% מהמותר ברשיון הרכב.
10. הסעת נוסעים מעל למותר במונית שירות.
11. נהג חדש הנוהג ללא מלווה.
12. נהג חדש מתחת לגיל 21 המסיע מעל שני נוסעים ללא מלווה.
13. נהיגה בשכרות.
14. אי ציות לרמזור/מחסום לפני מסילת ברזל.

על אילו עבירות ניתן לפסול לתקופה ארוכה יותר?
במידה והנהג מעורב בתאונה שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, ויש לקצין יסוד להניח כי יוגש כתב אישום כנגד הנהג, יש לו סמכות לפסול מנהלית את רשיון הנהיגה, וזאת טרם הגשת כתב אישום לתקופה של 60 ימים.
במידה והנהג היה מעורב בתאונה שבה נהרג אדם, ויש לקצין יסוד להניח שיוגש כתב אישום כנגד הנהג, יש לו סמכות לפסול את רשיון הנהיגה לתקופה של 90 ימים.

האם לקצין המשטרה יש שיקול דעת לפסול את הרשיון לתקופה ארוכה או קצרה יותר בגין העבירות שפורטו לעיל?
לא. לקצין המשטרה אין סמכות לקצר או להאריך את הפסילה המנהלית מעבר לתקופות הקבועות בחוק, בהתאם לעבירה שנעברה. בנוסף, קצין המשטרה לא מוסמך להתנות את הפסילה בתנאים, כגון סיווג הפסילה לסוג רכב מסוים או שתחול בשעות מסוימות ביום.

קיבלתי דו"ח ע"י שוטר, שנטל ממני את רשיון הנהיגה ומסר לי הזמנה לשימוע בפני קצין משטרה בעוד יומיים. האם הוא מוסמך ליטול רשיון נהיגה?
כן. שוטר שיש לו יסוד סביר לחשד שנעברה לעיניו עבירה מן העבירות שפורטו לעיל מוסמך ליטול מן הנהג את רשיון הנהיגה ולתת לו הזמנה לשימוע בפני קצין משטרה בתוך 3 ימים. השוטר ממלא טופס שנקרא "אישור על נטילת רשיון נהיגה", ובו מפורטים מועד ומקום השימוע, ונקבע בו שניתן לעשות שימוש ברשיון עד לשימוע. במידה ונהג נעצר בחשד לעבירת נהיגה בשכרות/תחת השפעת סמים, השוטר יאסור את הנהיגה כל עוד הנהג שיכור, ויזמין אותו לשימוע.

נעצרתי ע"י שוטר בחשד לעבירה, וזה הזמין קצין למקום שערך את השימוע במקום. האם זה תקין?
כן. השימוע יכול להיערך גם מחוץ לתחנת המשטרה, ואפילו בכביש. קצין המשטרה יוזמן למקום, יערוך שימוע לנהג ויחליט אם לפסול את רשיון הנהיגה שלו או לא.

זומנתי לשימוע ביום מסוים ובחרתי שלא להופיע לשימוע. מהו דינו של השימוע?
פקודת התעבורה קובעת כי במידה ונהג לא מתייצב לשימוע, רשאי קצין המשטרה לפסול אותו שלא בפניו, והנהג יחשב כמי שיודע על הפסילה ממועד השימוע. החוק רואה במי שלא מתייצב לשימוע כמי שויתר על הזכות לטעון טענות בפני קצין המשטרה.

אילו טענות ניתן להעלות בשימוע בפני הקצין?
פסיקת בתי המשפט קבעה, שקצין משטרה המפעיל שיקול דעת מנהלי, אמור לשקול את חומרת העבירה שבה נחשד הנהג מול וותק הנהיגה וההרשעות הקודמות שלו. בנוסף הנהג יכול להעלות טענות לגבי נחיצות הרכב לצורך עבודה או לצרכים רפואיים. על הקצין לרשום את דברי הנהג בטופס השימוע ואז לקבל החלטה האם לפסול אותו או לא. בכל מקרה על הקצין לנמק את ההחלטה על טופס השימוע. בנוסף מוסמך קצין המשטרה לקבוע כי הפסילה תחל בתאריך או בשעה עתידיים, על מנת לאפשר לנהג להתארגן/להחזיר את הרכב וכו'.

נחשדתי בעבירה ע"י שוטר, וקצין משטרה פסל אותי מינהלית. לאחר מספר ימים התברר כי העבירה לא נעברה על ידי. מהו דינה של הפסילה?
הפסילה המנהלית תלויה בחשד לביצוע עבירה. במידה והוכח כי הנהג לא עבר את העבירה, יוזמן הנהג ע"י המשטרה לקבל חזרה את רשיונו והפסילה המנהלית תבוטל. דוגמאות: נהג נעצר בחשד לנהיגה בשכרות, נלקחה ממנו דגימת דם לאיתור אלכוהול והוא נפסל מנהלית. לאחר כמה ימים מגיע התשובה של הבדיקה מבית החולים למשטרה ומתברר כי הנהג לא נהג בשכרות. דוגמה נוספת: נהג מעורב בתאונת דרכים ונפסל מינהלית בשל היסוד להניח שיוגש נגדו כתב אישום. לאחר מספר ימי חקירה מתברר לחוקרים כי הנהג לא אשם בתאונה ותיק החקירה נסגר. במקרה זה רשיונו של הנהג יוחזר לו.

נפסלתי ע"י קצין משטרה ולא היה בידי רשיון נהיגה להפקיד במשטרה. מה עושים?
נהג שנפסל מנהלית ע"י קצין משטרה חייב להפקיד בידי הקצין את רשיונו (או שהרשיון ניטל ע"י השוטר שרשם את הדו"ח והועבר לקצין). במידה ואין לנהג רשיון נהיגה להפקדה, עליו להפקיד תצהיר מאומת ע"י עו"ד בדבר אבדן הרשיון. עד שלא יופקד התצהיר יחשב הנהג כמי שנמצא בפסילה, אך ימי הפסילה לא יחלו להימנות עד שיופקד התצהיר. המשמעות היא שהפסילה לא תסתיים לאחר 30, 60 או 90 ימים, והנהג יחשב כמי שנוהג בפסילה.

מי מוסמך לבטל את הפסילה המנהלית?
הגורם היחיד המוסמך לבטל פסילה מנהלית הוא בית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבגינה נפסל הנהג. ברוב הפעמים יהיה זה בית המשפט לתעבורה במחוז שבו נעברה העבירה. ניתן להגיש לבית המשפט לתעבורה בקשה לביטול הפסילה המנהלית, ובה להעלות טענות לגבי הפסילה ונחיצות הרשיון. על פי נהלי בתי המשפט, בית המשפט חייב לקיים דיון בבקשה תוך 5 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה. מומלץ להיות מיוצג בדיון על ידי עו"ד לדיני תעבורה, הבקיא בסדרי הדין ויכול להעלות טענות בשם הנהג. בית המשפט מוסמך לקצר את הפסילה, לבטלה או להעמיד תנאים לגבי הפסילה.

קיבלתי פסילה מנהלית. האם תקופת הפסילה תיחשב לי כשבית המשפט יבוא לגזור את דיני?
עקרונית בית המשפט לא חייב להתחשב בתקופת הפסילה המנהלית שרוצתה על ידי הנהג כשהוא בא לגזור את דינו, אולם פעמים רבות מתחשבים בתי המשפט בתקופה שהנהג היה פסול ומקזזים אותה מהעונש בגזר הדין.

נפסלתי מינהלית. האם בית המשפט יכול להאריך את הפסילה המנהלית?
כן. המשטרה רשאית להגיש בקשה לבית המשפט להארכת הפסילה המנהלית עד תום ההליכים. בית המשפט המוסמך לדון בעבירה רשאי להאריך את הפסילה עד תום ההליכים, אולם עליו לקצוב אותה בזמן. לקראת סיום התקופה יכולה המשטרה לבקש הארכת פסילה נוספת מבית המשפט. בכל עת יכול הנהג להגיש בקשה לשקול מחדש את הפסילחה במידה והתגלו נסיבות חדשות או שלא הוגש כתב אישום תוך 3 חודשים וכו'. בקשות להארכת פסילה מוגשות בדרך כלל בעבירות חמורות כמו נהיגה בשכרות, כשהכמות שנמדדה הינה גבוהה מאוד, תאונות עם פציעות קשות, תאונות קטלניות, מהירויות גבוהות מאוד וכו'.

סיימתי את תקופת הפסילה המנהלית. היכן אני מקבל את רשיון הנהיגה חזרה?
ניתן לקבל את רשיון הנהיגה יום אחרי סיום תקופת הפסילה בתחנת המשטרה שבה הופקד הרשיון. במידה והשימוע בוצע מחוץ לתחנת המשטרה, על טופס השימוע מציין הקצין באיזו תחנת משטרה ניתן לקבל את רשיון  הנהיגה בסיום הפסילה.

————————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

כתב אישום לרוכב אופניים באשמת גרימת תאונת דרכים נמחק

אופניים על מעבר חציה במקום התאונה

צבי מתגורר בכפר סבא. בכל בוקר רוכב צבי על אופניו לעבודתו בבית לוינשטיין ברעננה, בכביש המוביל מכפר סבא לרעננה. בגלל עומסי התנועה, ובמטרה להימנע מפגיעה, צבי רוכב על המדרכה, כמו שעושים רבים מרוכבי האופניים. בחודש ספטמבר 2009 רכב צבי כרגיל לעבודה ברח' בן יהודה בכפר סבא, והתקרב לצומת עם רח' י' כהן. הוא רכב על המדרכה, הגיע למעבר החציה, ראה שהדרך פנויה וחצה את הכביש במעבר החציה. רכב שהגיע מולו, פנה ימינה ופגע בו על מעבר החציה. צבי נפגע באורח קל מהתאונה ולאופניים נגרם נזק. צבי פונה באמבולנס לבית החולים, טופל ושוחרר.

בחודש פברואר 2010 הגישה המשטרה כתב אישום נגד צבי לבית המשפט לתעבורה בפתח תקוה, באשמת גרימת התאונה, נהיגה בחוסר זהירות ונסיעה על המדרכה. צבי פנה אלינו על מנת לקבל יצוג בתיק וטען "מה מצפים ממני? אין בכביש שוליים בטוחים לרכיבה, אני חושש שהמכוניות יפגעו בי ולכן אני רוכב על המדרכה. הנהג פגע בי על מעבר החציה ונגדי הגישו כתב אישום?". צבי העביר לנו צילומים של הצומת ומעבר החציה, מהם ניתן לראות כי רכב המתקרב למעבר אמור לראות אופניים מתקרבים מולו.

סעיף 1 לפקודת התעבורה מגדיר מהו "רכב":

"רכב" – רכב הנע בכח מיכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן".

תקנה 129 לתקנות התעבורה קובעת:

(א) לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; ואולם מותר להולך רגל להסיע אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
(ב) הוקצה בדרך שביל מיוחד לאופניים וסומן בתמרור מתאים, לא ירכב רוכב האופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא באותו שביל.
(ג) לא ירכב אדם על אופניים במנהרה.

ניתן לראות שלפי החוק, אופניים מוגדרים כרכב, ולכן הוראות פקודת התעבורה חלות עליהם. בין השאר כוללות תקנות התעבורה הוראות מיוחדות האוסרות רכיבה על המדרכה. מותר להולך רגל להסיע אופניים (בהליכה) על המדרכה, בתנאי שהדבר אינו גורם הפרעה להולכי הרגל. בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב הורשע רוכב אופניים בחציית צומת באור אדום וגרימת תאונה, ובית המשפט גזר עליו פסילת רשיון לתקופה של שלושה חודשים [ת"ד 10499-09 (תעבורה ת"א) מדינת ישראל נ' עדס]. בערעור הוקל עונש הפסילה בעונש פסילה על תנאי, אולם בית המשפט קבע כי אופניים הם "רכב" וחייבים לציית לתמרורים ולרמזורים.

עקרונית לפי החוק, רוכב אופניים לא אמור לנוע על המדרכה ולא אמור לחצות מעברי חציה ברכיבה. הענין הוא שגם לנהג הרכב, שמתקרב למעבר חציה בשעת בוקר, ללא בעיות תאורה או שדה ראיה, יש חובת זהירות והוא אמור לצפות שאנשים יחצו את המעבר.

תקנה 67(א) לתקנות התעבורה קובעת:

נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה, ואם יש צורך בכך, יעצור את רכבו לשם כך.

בתאונות דומות, המתרחשות בין רוכבי אופניים לכלי רכב על מעבר חציה, המשטרה סוגרת את התיק בשל העובדה כי לנהג הרכב גם יש חובת זהירות כלפי הרוכב.

הגענו לדיון ההקראה וכפרנו באשמה. לדיון ההוכחות זומן בוחן התנועה שערך בדיקות במקום. מחומר החקירה התברר כי הבוחן ביקר במקום וערך בדיקות שדה ראיה בלילה, למרות שהתאונה היתה בבוקר. עיון בדוח הבוחן הראה עוד תקלות בעבודתו. בכל מקרה, בבית המשפט העיד הבוחן, ששדה הראיה של נהג הרכב הוא 70 מטר, משמע שנהג הרכב היה אמור לראות את האופניים ולבלום בזמן.

לאור הבעיות שהתגלו בעדותו של הבוחן, ולאור העובדה כי הנפגע היחיד בתאונה הוא רוכב האופניים, כשלנהג הרכב המתקרב למעבר חציה יש חובת זהירות מוגברת,  ביקשה התביעה למחוק את כתב האישום.

(ת"ד 1826-02-10)

—————————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

6 חודשי עבודות שירות לנהג עקב מותו של נוסע שישב לא חגור מאחור

אין מחלוקת כי חגירת חגורות בטיחות מצילה חיים במקרה של תאונה. העניין הוא, שכדי להגן על כל הנוסעים, על כל הנוסעים ברכב להיות חגורים בחגורות בטיחות. בעוד ששיעור הישראלים שמקפידים על חגירת חגורות בטיחות מאחור הוא גבוה יחסית, עדיין יש זלזול בחובת חגירת חגורות בטיחות לנוסעים מאחור. המחוקק גם מבחין בין העבירות האלה – נהג שלא יחגור חגורת בטיחות יקבל דוח קנס ע"ס 500 ש"ח + 6 נקודות, בעוד שעבירת הסעת נוסע לא חגור ברכב היא עבירה שבצידה קנס של 100 ש"ח + 2 נקודות.

רבים טועים לחשוב כי נוסע, היושב מאחור ואינו חגור, מוגן מפני פגיעה כי במקרה של תאונה הוא יעצר ע"י המושב שלפניו. זו טעות. במקרה של תאונה עלול הנוסע שיושב מאחור "לעוף" קדימה ולפגוע בשאר הנוסעים, או "לעוף" דרך החלון הקדמי החוצה מהרכב ולהיפגע,  כפי שניתן לראות בסרטון:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=QQNe4uTxJ38&w=425&h=349]

בבית המשפט לתעבורה בחיפה נדון עניינו של נהג, שהיה מעורב בתאונת דרכים, בה נהרג נוסע שישן במושב האחורי ולא היה חגור. על פי כתב האישום, הנאשם נהג בכביש 75, סמוך לקיבוץ יגור, במהירות של כ-100 קמ"ש, סטה עם רכבו ימינה לשוליים והתהפך. בהודעה במשטרה טען הנאשם, כי הוא והנוסע שלידו היו חגורים בחגורות בטיחות, בעוד שהנוסע מאחור העדיף לישון על המושב האחורי ולא חגר חגורת בטיחות. עוד טען הנאשם, כי רכב עקף אותו, פגע בו בחלק הקדמי-שמאלי וגרם לו לסטות ימינה לשוליים. לטענתו של הנהג, הרכב נמלט מהמקום.  בית המשפט הרשיע את הנהג בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, עבירה שעונשה עד 3 שנות מאסר, בשל העובדה כי הנוסע לא היה חגור ברכב.

כב' השופט יציב כתב בגזר הדין:
"אי חגירת חגורת בטיחות היא ליקוי בטיחותי חמור. זהו מקרה שלישי שבו דן מותב זה של בית המשפט בתאונות בהן כל המעורבים בתאונה יצאו ללא פגע, פרט לנוסע שלא היה חגור". בית המשפט גזר על הנהג עונש מאסר למשך 6 חודשים, שירוצו בעבודות שירות, ופסילת רשיון נהיגה לתקופה של 8 שנים.

ת"ד 30799-7 מדינת ישראל נ' איהאב חג'יר – לגזר הדין המלא

——————————-

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מאשמת נהיגה בפסילה עקב טעות בזיהוי של השוטרים

באחד הימים בשנת 2009 יצאו חנן ואחיו, מאור, מביתם בכפר יונה לכוון מכללת "רופין". חנן היה צריך להגיע לבחינה שנקבעה לו בבוקר. בשל העובדה כי חנן היה בפסילת רשיון נהיגה, מאור נהג. הם נסעו ברכב ששייך למאור. בהגיעם לצומת השרון (בית ליד) פנו ימינה לכוון המכללה. שוטר שעמד בנתיב הימני סימן להם לעצור, אולם מאור לא הבחין בו בזמן והמשיך בנסיעה לכוון המכללה. כשהגיעו לצומת רופין פנו ימינה ונכנסו למגרש החניה של המכללה. בשל העובדה כי השעה היתה מאוחרת וחנן חשש מלאחר לבחינה, הם שכחו את הרכב בחניון כשהוא פתוח ורצו לכיתה על מנת להיבחן.

כששבו לרכב חיכו להם ליד הרכב שני שוטרים מתנדבים, שהודיעו לחנן שהוא מעוכב לחקירה בחשד לנהיגה בזמן פסילה. חנן ואחיו נלקחו לתחנת המשטרה לחקירה. בחקירה הכחיש חנן שנהג ברכב. "למה לי לנהוג, אם אחי נמצא איתי, ויש לו רשיון נהיגה תקף, ועוד ברכב שלו?" הוא שאל את השוטרים. הסבריו לא הועילו. כנגד חנן הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בנתניה בגין נהיגה בזמן פסילה ואי ציות להוראת שוטר, שהורה לו לעצור. הרכב של מאור הוחרם ל-30 יום והופקד במגרש.

חנן פנה אלינו בבקשה לקבל יצוג משפטי. יש לציין כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה היא עבירה שעונשה מאסר. בדקנו את התיק ואת דוחות הפעולה של שני המתנדבים שהיו במקום. מהדוחות שלהם עלו סתירות רבות, כל אחד כתב משהו אחר. לפי דוחות הפעולה, השוטרים הגיעו אל הרכב הפתוח בחניון המכללה, מצאו שם ארנקים של חנן ושל מאור, ואז הזינו את הפרטים של שניהם במסוף המשטרתי וגילו שאחד מהם נוהג בפסילה. ככל הנראה אז החליטו השוטרים שחנן הוא זה שאחז בהגה, שהרי מדוע הרכב לא עצר לפניהם? בנוסף טענו השוטרים כי שמרו על קשר עין רציף לכל אורך המרדף אחרי הרכב, מצומת השרון ועד למכללה, מה שלא אפשרי בתנאי הדרך. השוטר, העומד בצד הדרך, לא יכול לרדוף אחרי רכב, שחולף על פניו במהירות ומתרחק לכוון צפון, ועדיין לשמור על קשר עין.

בדיון ההקראה כפרנו באשמה ושני המתנדבים הוזמנו לישיבת ההוכחות להעיד. ראשית העיד המתנדב יגאל ירימי. הוא העיד שראה את הרכב חולף על פניו, העיד שראה שוני בחולצות בין הנהג לנוסע, ובנוסף העיד כי זיהה שלנהג זיפי זקן ארוכים יותר מלנוסע, לו זיפי זקן קצרים. על עדותו כתבה כב' השופטת רות רז בהכרעת הדין:

"לא שוכנעתי כי הפרטים אותם ציין העד אפשרו זיהוי מעבר לספק סביר של הנאשם כמי שנהג ברכב. הרכב חלף במהירות על פניו של העד בנסיעה אותה מתאר העד כנסיעה מהירה ופנה לנתיב הימני… קיים קושי לדעתי להבחין בפרטים מזהים של הנהג בעת נסיעה מהירה, פרטים אשר יש בהם כדי להבחין ביו לבין אחיו שישב לצידו… מדובר בפרק זמן של שניות ספורות בהן הביט העד לעבר הרכב, פרק זמן שאינו מאפשר זיהוי ממשי…"

המתנדב השני, נסיך סואץ, העיד שלא זיהה את הנהג בזמן הנסיעה, בעת שחלף על פניו. הוא תיאר בדוח שלו את ההבדלים בין חנן ומאור, אולם לא ציין את מי ראה נוהג ומי ישב לצידו. על כך כתבה כב' השופטת:

"התביעה מבססת את זיהוי הנאשם כנהג הרכב על זיהוי של עד תביעה יחיד שכן עד תביעה מס' 3, המתנדב נסיך סואץ, לא זיהה את הנאשם בעת הנהיגה… העד מתאר את ההבדל הפיסי בין שני האנשים ומתייחס לצבע החולצות שלבשו ואל זיפי הזקן, אך אינו מציין מי מבין השניים המתוארים על ידו נהג ברכב. על פי המזכר זיהה העד פרטים אלה בשלב מאוחר של האירוע, כאשר הבחין בנאשם ואחיו חוזרים אל הרכב אותו החנו בחניית מכללת רופין. מתרשומתו עולה כי לא הבחין ולא זיהה את הנאשם כמי שנהג ברכב, וזאת למרות שעמד יחד עם העד ירימי והביט אף הוא לעבר הרכב. הואיל ויש רק עד אחד מבין שני העדים שעמדו יחדיו וסימנו לטענתם לרכב לעצור, שטוען כי זהה את הנהג, יש מקום לטענה בדבר טעות בזיהוי".

כב' השופטת התייחסה לטענת השוטרים, לפיה שמרו על קשר עין רציף עם רכב הנאשם לאורך כל הדרך:

"אין מחלוקת כי לאחר שהרכב חלף על פני העדים נותק קשר העין עם הרכב, אלא שמתגלה סתירה נוספת בין גרסאות העדים לבין חידוש קשר העין עם הרכב ועם נוסעיו… מתעוררת השאלה כיצד זה הבחין העד ירימי בכך שהרכב נעצר תוך חריקת בלמים ויצירת אבק, בעוד העד נסיך לא הבחין בדבר אלא רק ראה את הרכב כשהוא במצב של עמידה. שני העדים נסעו יחד בניידת והבדלי הגרסאות הבולטים פוגעים במהימנותם…

סוף דבר – לא שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג ברכב ולפיכך אני מזכה אותו, מחמת הספק, מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום".

פל 5063-07-09 – לפסק הדין המלא

———————————–

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.