נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים

 

האם ידעתם ששימוש מזדמן בקנביס יכול להוביל לאישום בנהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים?

י', נהג מונית, הוזמן יום אחד לכתובת מסוימת לאסוף נוסע. כשהגיע למקום לא מצא את הנוסע, ועמד להסתובב ולעזוב את המקום. מיד כשניסה להסתובב, הגיעה למקום ניידת משטרה, ובה שני שוטרים, שהורו לו לעצור. מה עשיתי? שאל י'. השוטרים שאלו אותו אם עישן סמים, י' ענה שעישן סמים בשבת, בבית, לפני מספר ימים. י' נלקח לבדיקת שתן במשטרת מחוז תל אביב, רשיונו נשלל במקום ל-30 יום והוגש נגדו כתב אישום על נהיגה תחת השפעת סמים. בחיפוש שנערך במונית ועל גופו של י' לא נמצאו סמים. המשטרה הגישה בקשה להארכת הפסילה המנהלית עד תום ההליכים, ורשיונו של י' נפסל לתקופה של 6 חודשים, עוד בטרם המשפט. י' פנה אלינו ויוצג על ידינו במשפט. בסופו של דבר התחשב בית המשפט בעברו התעבורתי של י', בעובדה שריכוז חומצת החשיש, שנמדדה בשתן היתה נמוכה וגזר עליו עונש פסילת רשיון לתקופה של 11 חודשים, ללא מאסר בפועל. מיותר לציין כי י' לא יכול היה להתפרנס מעבודתו כנהג מונית בזמן הפסילה, מה שפגע בו פגיעה כלכלית קשה.

בעבר היה ויכוח בפסיקה של בתי המשפט לגבי השאלה האם צריך להוכיח השפעה בפועל של הסם על הנוהג ברכב, או שמספיק שיוכח שנמצא סם בגופו של הנהג. בעבר, פקודת התעבורה הגדירה שיכור כ"מי שנתון תחת השפעתו של משקה או סם משכרים או מסוכנים". היו בתי משפט שסברו שכדי להרשיע אדם בנהיגה תחת השפעת סם יש להוכיח כי האדם היה נתון בפועל תחת השפעה בעת הנהיגה. בתי משפט אחרים סברו כי מספיק שיוכח כי היה סם בדם או בשתן של הנהג כדי לבסס הרשעה בעבירת נהיגה תחת השפעה. בית המשפט העליון הכריע בשאלה בענין בניאשוילי, מפי השופט אדמונד לוי:

"בניגוד לאלכוהול, חל איסור מוחלט על השימוש בסמים מסוכנים, בכל כמות שהיא, ואף נקבע בחוק כי הדבר מהווה עבירה. במצב זה עמדו בפני המחוקק שתי דרכי פעולה אפשריות: האחת, ליצור חזקה בחוק שאדם הוא שיכור על פי שיעור מוגדר של ריכוז הסם המסוכן שיימצא בדמו. הדרך האחרת, שמקורה בעובדה כי השימוש בסמים מסוכנים נאסר כליל, היתה לקבוע שכל נהג העובר על איסור זה, מקים נגדו חזקה שהינו נוהג כשהוא נתון תחת השפעתם של סמים, ומכאן ואילך עובר אליו הנטל להפריך חזקה זו. המחוקק בחר ללכת בדרך השנייה, ואינני סבור כי החלטתו זו היתה שגויה או לוקה בחוסר סבירות". ( ע"פ 398/04 מדינת ישראל נ' בניאשוילי).

ב-2005 תוקנה פקודת התעבורה, והמחוקק אמר את דברו לעניין הוכחת ההשפעה. נקבע למעשה, שמספיק שיוכח שבגופו של הנהג מצוי סם או תוצרי פירוק של סם כדי לבסס הרשעה בעבירה, ואין צורך להוכיח כי היתה השפעה של הסמים על הנהיגה.

סעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה מגדיר "שיכור":

"שיכור" – אחד מאלה:

(3) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף של סם מסוכן.

משמע, שהמשטרה לא צריכה להוכיח השפעה בפועל של הסם על הנהיגה, מספיק שיוכח כי בגופו של הנהג מצוי סם מסוכן, ע"י בדיקת דם, או תוצרי חילוף שם סם, ע"י בדיקת שתן, כדי להוכיח שהנהג נהג תחת השפעת סמים.

מחקרים מראים כי תוצר הפירוק העיקרי של קנביס, חומצת החשיש, יכול להישאר בגוף עד שבועיים-שלושה ממועד השימוש בסם. התקופה הזו משתנה בהתאם להיקף השימוש שעושה המשתמש – אצל משתמש "כבד", נמצא ריכוז גבוה יותר של חומצת חשיש בשתן לאורך זמן. מכאן, שאדם יכול להשתמש בקנביס, ואחרי שבוע להיעצר ע"י שוטר, שידרוש ממנו בדיקת שתן, ולמרות שעברו שבוע מאז השימוש האחרון הוא יחשב כמי שנוהג תחת השפעת סם. בניגוד לאלכוהול, שלגביו בחוק יש מידה קבועה המותרת שתהיה בגוף, ואדם לא יחשב שיכור, לגבי סמים אין מידה קבועה, משום שמדובר בחומרים המוגדרים כסם מסוכן ואסורים בהחזקה כלל. כך שגם אם נמצאה כמות מזערית של תוצרי פירוק בשתן (נמדדים בננוגרמים), אדם יכול להיחשב תחת השפעה.

בחודשים האחרונים משטרת ישראל, ובעיקר משטרת מחוז תל אביב עורכת מבצעים לתפיסת נהגים הנוהגים תחת השפעת סם. העובדה הזו התפרסמה בתקשורת לאחר מעצרו של רן שריג, כוכב התכנית "מחוברים", שתיעד את עצמו נוהג ומעשן קנביס, הגם שהחזיק בקנביס באופן חוקי עקב מחלתו (קנביס רפואי).

האם ניתן לסרב  לבדיקת שתן לאיתור סמים?

בניגוד לאלכוהול, חיפוש ברכב לגילוי סמים או בדיקת שתן לאיתור סמים מחייבים עילה, כלומר חשד סביר, כי בגופו של הנהג מצוי סם. להבדיל, כדי לדרוש מנהג בדיקה לאיתור אלכוהול,  החוק לא דורש את קיומו של החשד הסביר. מה יכול להיחשב חשד סביר? פעמים רבות מדובר במה שמוגדר "מידע מודיעיני", חשד יכול להיות גם העובדה שהנהג נמצא בשכונה/במקום שיש עליו מידע שמתבצע בו פעילות הקשורה בסמים, גם אם נקלע לשם במקרה. פעמים רבות פרטי הנהג נבדקים במסוף, ואם מתגלה שיש לו רישום פלילי לגבי עבירות סמים, ידרשו ממנו השוטרים להיבדק בבדיקת לאיתור סמים. גם זה יכול להיחשב חשד סביר.

במקרה שיש לשוטר חשד כאמור לכך שהנהג נוהג תחת השפעת סמים, אם הנהג מסרב לבדיקה יראו אותו כמי שנוהג תחת השפעת סם. לכן, במידה והשוטר מודיע לנהג כי יש לו חשד שהוא נוהג תחת השפעת סם ודורש ממנו להתלוות אליו לבדיקת שתן, על הנהג למסור את הדגימה. אם יסרב, יחשב כמי שנוהג תחת השפעת סמים.

אז שימו לב – שימוש בסם באופן מזדמן או קבוע יכול לסבך אתכם בעבירה של נהיגה תחת השפעת סם. נדגיש כי עונש המינימום על עבירה כזו פסילת רשיון לתקופה של שנתיים. בנוסף, בתי המשפט נוטים להתייחס בחומרה רבה לעבירות סמים, ופעמים רבות מוטל על הנהג עונש מאסר על תנאי/מאסר בפועל לצד עונש הפסילה.

מה לגבי קנביס רפואי?

מידע על כך ניתן למצוא במאמר שלנו – "קנביס רפואי ונהיגה"

———————————-

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

תוספות חדשות להגדרת "שיכור" בפקודת התעבורה

בדצמבר 2010 תוקנה פקודת התעבורה (תיקון מס' 97 לפקודת התעבורה, פורסם ברשומות ביום 9.12.10) והוכנסו בה שינויים בהגדרת שיכור בסעיף 64ב לפקודה. דומה שרבים לא מודעים לשינוי שנעשה.

הגדרת "שיכור" מופיעה בסעיף 64ב בפקודת התעבורה:

"שיכור" – אחד מאלה:

(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;

(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

עד כאן העניינים היו די ברורים. "הריכוז הקבוע" עומד היום על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף או 50 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל של דם. בתי המשפט פסקו שבגלל טווח טעויות אפשרי של מכשיר הינשוף, כתבי אישום בגין נהיגה בשכרות יוגשו רק על כמות של 290 מק"ג ומעלה.

אלא שהמחוקק ביקש להחמיר עם סוגי נהגים מיוחדים לעניין נהיגה בשכרות,  ובדצמבר 2010 נכנסה לתוקף תוספת להגדרת "שיכור" – נוספה פסקה 3א:

(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליטר דם:

       (א) נוהג חדש;

       (ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;

       (ג) נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רשיון הרכב

            עולה על 3,500 קילוגרם.

       (ד) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;

כוונת המחוקק היתה למנוע מצב שבו נהגים, שיכולת השליטה שלהם ברכב מוגבלת, או שבגלל מאפייני הרכב בו הם נוהגים הם מהווים פוטנציאל גדול יותר לגרום נזקים, ינהגו שיכורים, ולהחמיר באכיפה לגביהם, כך שיחשבו שיכורים גם אם נמצאה בגופם 1/5 מהכמות המותרת לנהג רגיל.

המשמעויות: מי שמוגדר נהג חדש, נהג מתחת לגיל 24, נהג ברכב מסחרי או ציבורי – גם אם ילגום לגימה קטנה של אלכוהול יחשב שיכור. יש להדגיש לגבי נהגי רכב ציבורי ורכב מסחרי ומשאיות, שהעבירה צריכה להתבצע בזמן נהיגה במשאית או באוטובוס. לדוגמה, אם נהג נעצר לבדיקת שכרות, כשהוא נוהג ברכב פרטי, הוא לא יחשב נהג רכב מסחרי או ציבורי, גם אם הוא מחזיק ברשיון כזה. כדי שתתבצע עבירה לפי התוספת החדשה לחוק, הנהיגה צריכה להיות ברכב הציבורי או במשאית.

י' הוא נהג אוטובוס בחברת אוטובוסים גדולה בגוש דן. בערב פסח הוא הוזמן ע"י הסדרן בסיום הקו להרים כוס לכבוד החג, כפי שעשו כל הנהגים בחברה באותו יום. מאוחר יותר י' נהג באוטובוס והיה מעורב בתאונת נזק קלה של חזית-אחור. שוטרים שהגיעו למקום הריחו ממנו ריח של יין, ולקחו אותו לבדיקה במכשיר הינשוף, לאיתור אלכוהול. בבדיקת הנשיפה נמצאה כמות של 265 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף. נהג רגיל היה משוחרר לדרכו באותו רגע, הבעיה היא שי' נהג באוטובוס. רשיונו של י' נפסל ל-60 יום מנהלית והוא ממתין לכתב אישום בגין נהיגה בשכרות בכמות של מעל פי חמש מהמותר. י' הגיע אלינו, והתברר כי כלל לא שמע על התיקון לחוק. היתכן שכל נהגי החברה, שהרימו כוסית לכבוד החג באותו יום, נהגו שיכורים?

עוד קבוצת נהגים שצריכה לדאוג היא אוכלוסיית הנהגים הצעירים, מתחת לגיל 24. לפי מה שאנו רואים כיום, החוק החדש לא נאכף לגביהם והם נבדקים כמו כלל האוכלוסיה – לפי 290 מק"ג, אולם לא ירחק היום שיוגשו כתבי אישום על נהיגה בשכרות כשהריכוז הנמדד נמוך מ-290.

נדגיש שוב – כדי להגיע לרמת אלכוהול של 50 מק"ג מספיקה לגימה קטנה מבקבוק – ראו הוזהרתם!

—————————————–

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.