נהיגה ללא רשיון נהיגה והתרת נהיגה למי שאינו בידו רשיון – סקירה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

רשיון נהיגה ישראלי. מתוך אתר משרד התחבורה
רשיון נהיגה ישראלי. מתוך אתר משרד התחבורה

 

נדמה שכולם יודעים שדרוש רשיון נהיגה כדי לנהוג ברכב, זה התנאי הבסיסי לכך שלאדם יותר לנהוג במדינה, אבל בעבודתי כעו"ד אני נתקל במקרים רבים של אנשים שנהגו ללא רשיון נהיגה, שנהגו ללא רשיון תקף או שהתירו לאחרים לנהוג ברכב שלהם, כשמי שנוהג לא מחזיק ברשיון. נהגים רבים נוטים לזלזל בעבירות האלה במחשבה שאלה עבירות טכניות בלבד, אולם החוק מתייחס בחומרה רבה לעבירות כאלה, ולכן העונשים על ביצוע עבירות כאלה הם כבדים.

 

סעיף 10 לפקודת התעבורה קובע:

לא ינהג אדם רכב מנועי, אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.

 

החוק למעשה קובע מספר תנאים:

  1. מי שנוהג ברכב צריך להחזיק ברשיון נהיגה – החוק מחייב החזקה פיזית של הרשיון ברכב בעת הנהיגה. בעבר משטרת ישראל היתה רושמת דוחות על אי החזקת רשיון נהיגה ברכב בזמן הנהיגה וזו היתה העבירה הנפוצה ביותר. כיום יש הנחיה משטרתית לא לרשום דוחות כאלה, כי הניידות מציידות במסוף ובו ניתן לבדוק פרטי נהג כולל תמונה.

 

  1. הרשיון צריך להיות בתוקף – הרשיון אינו תקף ללא תשלום אגרה. מי שלא שילם אגרה נוהג עם רשיון לא תקף, וזה לא משנה שזו פעולה טכנית. נהגים ותיקים נדרשים כיום לחדש רשיון כל 10 שנים, שימו לב שאתם לא שוכחים לחדש את הרשיון. גם אם לא קיבלתם הביתה בדואר הודעת חידוש, האחריות לחדש היא עליכם, ויש לפנות למשרד הרישוי לבדוק מדוע לא חודש הרשיון. מנסיון, רשיונות לא מחודשים כיום בגלל קנסות שלא שולמו או התליות רשיון של משרד הרישוי בגלל אי ביצוע קורסים או הפניה למכון הרפואי.

 

  1. הרשיון צריך להיות תואם לסוג הרכב – ישראל אימצה את התקינה האירופית לגבי סוגי רכב ורשיונות. לדוגמה: רשיון לאופנוע הוא מסוג A, רכב פרטי מסוג B, משאית C וכו'. על רשיון הרכב של כל רכב מצויין איזו דרגת רשיון יכולה לנהוג בו. שימו לב שאתם לא טועים. לדוגמה, כולם סבורים שרשיון מסוג B מאפשר לנהוג ברכב פרטי ומסחרי עד משקל של 4 טון. זה לא מדויק. רשיון B שהוצא לפני 2007 מאפשר לנהוג בישראל ברכב פרטי ומסחרי עד 4 טון. רשיון שהוצא אחרי 2007 מאפשר לנהוג ברכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון. יש נהגים שטועים לחשוב שמותר להם לנהוג על רכב מסחרי ואז נעצרים ומקבלים כתב אישום על נהיגה עם רשיון לא תקף לסוג הרכב. עוד בעיה היא עם דרגות הרישוי לאופנועים: A1, A2, A3. יש מספר דרגות לאופנועים בהתאם לנפח המנוע והספק המנוע. שימו לב שאתם מחזיקים ברשיון תואם לסוג האופנוע ולדרגת הרישוי שלו. יש לבדוק את המשקל הכללי של הרכב ואת סוג הרשיון הנדרש ברשיון הרכב לפני שמתחילים בנסיעה.

 

  1. הנהיגה מתבצעת בהתאם לתנאי ברשיון הנהיגה – אם רשיון הנהיגה קובע תנאים מסוימים לנהיגה, כמו חובת הרכבת משקפיים/עדשות מגע, חובת נשיאת מוצרי סוכר ברכב לחולי סכרת, חובת ליווי לנהגים חדשים וכו', חייבים למלא אחר התנאים האלה. מי שנוהג ברכב בניגוד לתנאים הכתובים ברשיון מסתכן בכתב אישום.
דוגמה להיתר נהיגה לנהג חדש עם תנאים. מתוך אתר משרד התחבורה
דוגמה להיתר נהיגה לנהג חדש עם תנאים. מתוך אתר משרד התחבורה

 

זכרו שהעבירות האלה הן עבירות אחריות קפידה. המשמעות היא, שכדי להרשיע בעבירות האלה לא צריך להוכיח מודעות או כוונה לעבור עבירה. מספיק להוכיח עובדתית שהנהג או הנהגת היו עם רשיון לא תקף כדי להרשיע בעבירה. אין צורך להוכיח שהנהג היה מודע לכך שהרשיון שלו פקע. זו אחריות של הנהגים לבדוק את התנאים והתוקף לפני תחילת הנהיגה.

 

עוד היבט חשוב שאנשים נוטים לשכוח הוא, שביטוח הרכב כפוף לכך שמי שנוהג ברכב מי שיש לו רשיון נהיגה בתוקף והרשיון תואם את סוג הרכב. במידה והרכב היה מעורב בתאונה, ומי שנהג ברכב לא החזיק ברשיון תקף או לא תקף לסוג הרכב, חברת הביטוח לא תפצה אתכם/את צד ג' וההוצאות יוטלו עליכם. זה עלול להיות כואב בכיס.

 

התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג

סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה קובע:

בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

 

החוק קובע שמי שמתיר לנהג אחר לנהוג ברכב שלו, מבלי שלנהג יש רשיון נהיגה, או שהרשיון אינו בתוקף או שהרשיון אינו תואם את סוג הרכב או שהנהג לא ממלא אחר התנאים ברשיון, עובר עבירה חמורה וצפוי לכתב אישום.

על בעל הרכב או מי שמחזיק ושולט ברכב (גם אם אינו הבעלים הרשום) חלה החובה לבדוק האם הנהג שהוא מתיר לו לנהוג ברכב מחזיק ברשיון תקף ותואם את סוג הרכב. שימו לב, כי רבים לא עושים זאת. מלבד כתב אישום על התרת נהיגה, יש סמכות לקצין משטרה לתת הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב ל-30 יום. המשמעות היא שבעל הרכב יאלץ להפקיד את הרכב במגרש ל-30 יום ולא יוכל לעשות בו שימוש, רק בגלל שהתיר למי שאין לו רשיון לנהוג ברכב שלו. על בעל הרכב או מי שמחזיק ברכב מוטל הנטל להוכיח כי עשה הכל כדי למנוע מצב שבו ינהג ברכב מי שאינו בידו רשיון נהיגה. זה קורה בעיקר לבעלי חברות ומעסיקים, שנהג שלהם נתפס נוהג ללא רשיון וכעת מקבלים הודעה על השבתת הרכב ל-30 יום. על בעל החברה להראות כי עשה הכל לוודא כי הנהג נוהג עם רשיון תקף לאותו סוג רכב ובהתאם לתנאים שנקבעו ברשיון.

 

זה נשמע קצת מוזר – מה, חבר שלי מבקש סיבוב ברכב, אני אתחיל לבדוק לו את הרשיון? כן, בעל הרכב צריך לוודא שמי שהוא מוסר לו את הרכב אכן מחזיק ברשיון נהיגה תקף ותואם את סוג הרכב. אל תסמכו על זה שאתם יודעים שאותו חבר נוהג ברכב שנים רבות.

 

התרת נהיגה לקטין

סעיף 36ב' (ג) לפקודת התעבורה קובע:

בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה, מאסר חמש שנים עם או בלי קנס ובנוסף לכך, פסילה מקבלת רשיון או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

 

החוק קובע כאן עונש חמור מאוד של עד 3 שנות מאסר למי שמתיר לאחר לנהוג ברכב שלו, ואם מדובר בקטין שמפאת גילו עדיין לא יכול לקבל רשיון נהיגה – עד 5 שנות מאסר. זו ענישה חמורה, שרבים לא מודעים לה, בעיקר הורים שמחליטים שהילד או הילדה שלהם מספיק גדולים כדי להתנסות בנהיגה ויוצאים איתם לשיעור נהיגה פרטי במגרש חניה מבודד או באזור חקלאי. שימו לוב והזהרו מזה. המשטרה מכירה את המגרשים האלה וכשרואים רכב שמסתובב בלילה במגרש חניה ריק, שוטרים עוצרים אותו ואז מגישים כתב אישום לבית משפט לנוער כנגד הילד הקטין על נהיגה ללא רשיון נהיגה, וכנגד ההורה על התרת נהיגה לקטין.

 

לסיכום נאמר, שעל הנהג או הנהגת מוטלת החובה לבדוק תמיד שיש רשיון נהיגה בתוקף, שהרשיון תואם את סוג הרכב ושם ממלאים אחר התנאים ברשיון. נהגים נוטים לזלזל לעיתים בעובדה שאגרת הרשיון לא שולמה עדיין וממשיכים לנהוג, במחשבה שזו עבירה טכנית קלה.

מי שלומד נהיגה צריך ללמוד נהיגה עם מורה לנהיגה, ולא עם ההורה. אל תסתבכו בכתבי אישום פליליים.

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

 

 

חישוב פסילת רשיון נהיגה – תסבוכת משפטית

על פי תקנות התעבורה, מי שנפסל על ידי בית משפט, חייב להפקיד את רשיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט כתנאי למניין ימי פסילת הרשיון. המשמעות היא שלמרות שהפסילה נכנסה לתוקף, עד שלא יופקד הרשיון במזכירות בית המשפט, לא מתחילים למנות את ימי הפסילה, ואותו אדם ישאר פסול מלנהוג לעד.

מי שאין בידו רשיון נהיגה תקף או שרשיונו אבד, חייב להפקיד תצהיר משפטי במקום רשיון נהיגה בצירוף אישור ממשרד הרישוי על תוקף הרשיון.

לקריאה נוספת: פסילת רשיון נהיגה – שאלות ותשובות

בדרך כלל נאשמים מונחים לגשת למזכירות ולהפקיד את רשיון הנהיגה שלהם, אולם לעיתים נוצרים מצבים שבהם אדם לא ידע שעליו להפקיד, או שלא היה בידו רשיון נהיגה בעת מתן גזר הדין ולא ידע שעליו להפקיד תצהיר. לעיתים אדם מקבל גזר דין הכולל פסילת רשיון, בזמן שהרשיון שלו כבר מופקד בתיק אחר או בבית משפט אחר. הפסילה לא נמנית כל עוד הוא יפקיד את הרשיון או תצהיר. נאשמים המתינו לסיום תקופת הפסילה ואז רק גילו שבגלל שלא הפקידו, לא מונים להם את התקופה שעברה.

בעבר, בעיות כאלה נפתרו באמצעות הגשת בקשה לחישוב פסילת רשיון נהיגה לבית המשפט שבו ניתן גזר הדין. הבקשה בצירוף תצהיר לאימות העובדות, היתה מוגשת לשופט/ת שנתנו את גזר הדין, הם היו בוחנים את הנימוקים ומחליטים האם יש הצדקה לחשב אחורה את פסילת הרשיון עד ליום גזר הדין או למועד אחר.

בשנת 2012 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בענין ג'אבר (בש"פ 9075/12), ששינה את כל התמונה. בענין ג'אבר נדון מקרה שבו אדם הפקיד את רשיונו במשטרה (פסילה מנהלית) לאחר תאונת דרכים, הרשיון נשאר מופקד במשטרה ולימים ניתן גזר דין הכולל פסילת רשיון. הנאשם המתין לסיום תקופת הפסילה ואז פנה למשרד הרישוי על מנת להתחיל הליכים לקבלת רשיון חדש, ונאמר לו שהרשיון שלו לא הופקד בבית המשפט. ג'אבר טען כי הרשיון שלו כבר הופקד אצל רשות מנהלית (המשטרה) ולכן, למרות שתקנות התעבורה מחייבות הפקדה נוספת של הרשיון, הוא פטור מהפקדה נוספת ולכן ניתן לחשב את פסילת הרשיון שלו מהיום שבו הופקד הרשיון במשטרה.

בית המשפט העליון קבע, שמהרגע שבית המשפט גזר את דינו של הנאשם הוא סיים את תפקידו, ואת כל הבקשות בענין חישוב פסילת רשיון יש להפנות למשרד הרישוי ולא לבית המשפט. "כשם ששב"ס מחליט בעניין חישוב ימי-מאסר, כך ראוי להפקיד את מלאכת חישוב ימי פסילת רישיון הנהיגה בידי רשות הרישוי. גם אין טעם בהליך אזרחי מסורבל של בקשה למתן סעד הצהרתי, ולא בנקיטת הליך חדש בבית משפט השלום לתעבורה. המקום הטבעי הוא כאמור רשות הרישוי, זהו הגורם המקצועי שאצלו מצוי כל החומר הצריך לעניין, גם מומחיות, גם ניסיון". (כב' השופט סולברג).

באמרת אגב העיר בית המשפט העליון, שהוא לא מוצא טעם בתקנה המחייבת מי שרשיונו היה מופקד במשטרה או בבית משפט בתיק אחר, לחזור ולהפקיד תצהיר במקום רשיון הנהיגה – "מי שרשיונו נלקח ממנו במהלך חקירתו במשטרה, רשיונו לא "אבד" ואין לחייבו בהמצאת תצהיר חלף הפקדת הרשיון".

פסק דין ג'אבר טרף את הקלפים בכל הנוגע לחישובי פסילת רשיון וגרם לתסבוכת משפטית. נאשם מגיש בקשה לחישוב פסילה לבית המשפט – בית המשפט לא דן בבקשה, דוחה אותה על הסף ומפנה את המבקש למשרד הרישוי. לאחר שהנאשם מגיש את הבקשה למשרד הרישוי, מוחזרת לו תשובה ממשרד הרישוי כי בקשות העוסקות בחישובי פסילה הן בקשות המחייבות הפעלת שיקול דעת שיפוטי, ומשרד הרישוי הוא רשות מנהלית שלא עוסקת בעניינים כאלה.

האפשרות היחידה כיום לערער על החלטת משרד הרישוי בעניין חישובי פסילה היא באמצעות הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, דבר הדורש תשלום אגרה גבוהה (1970 ש"ח נכון לינואר 2015) והוא תהליך מסובך יחסית, שרבים נמנעים ממנו.

במקרה זה בית המשפט העליון התעלם מהפרקטיקה הנהוגה זה עשרות שנים בבתי המשפט לתעבורה וקבע הלכה משפטית "עקומה", שאינה תואמת את המציאות בשטח וגורמת נזק למאות נאשמים מדי שנה, שמטורטרים בין בתי המשפט למשרד הרישוי ללא מענה.

גם במקרה שבו הנאשם מוכיח לבית המשפט, שרשיונו היה מופקד במקום אחר בעת מתן גזר הדין, מתעלמים בתי המשפט מההלכה שנקבעה בענין ג'אבר, מסרבים לדון בבקשה ומפנים את הנאשם למשרד הרישוי.

הגיע הזמן שמישהו יסדיר את הנושא בחקיקה. כרגע יש כאוס.

———————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג שלא מסר את רשיונו לקצין משטרה זוכה מעבירת הכשלת שוטר

mot_tag_driving_licence
רשיון נהיגה. מתוך אתר משרד התחבורה

סיפור הזוי וקצת קפקאי על נהג שלא הכיר את החוקים, לא קרא את האותיות הקטנות בטפסים שקיבל מהמשטרה, וכמעט מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח בשל עבירת הכשלת שוטר. התערבות שלנו סיימה את הפרשה בנזק מופחת. סיפור שמדגיש את החובה של נהג, שרשיונו נפסל, להפקיד את הרשיון כתנאי לתחילת מניין ימי הפסילה. 

ד' נהג בכביש סמוך לאילת ונעצר על ידי שוטר, שנתן בידו דו"ח הזמנה לדין בגין עבירת מהירות, וזימון לשימוע בפני קצין משטרה. השימוע היה אמור להתקיים שעה לאחר מכן במשטרת אילת. ד' לא נשא עליו את רשיון הנהיגה, ולכן השוטר לא נטל ממנו את הרשיון, ורק צירף איתו מזכר הזמנה לשימוע אצל קצין משטרה, ובו כתב שהרשיון לא היה בידי הנהג. ד' התייצב בפני קצין המשטרה, שהחליט לפסול את רשיונו. ד' לא ידע להסביר לקצין איפה הרשיון שלו, והקצין כתב שהרשיון לא נלקח מהנהג, בשל העובדה כי הרשיון נשאר אצל השוטר בשטח.

ככל הנראה עקב טעות, ד' לא ידע כי רק ברגע שיפקיד רשיונו במשטרה תתחיל להימנות הפסילה. הוא לא נהג במשך 30 יום, ולאחר מכן חזר לנהוג. לאחר מספר חודשים נעצר ד' לביקורת רשיונות בירושלים. השוטרת טענה כי הוא נוהג בפסילה והוא עוכב לחקירה במשטרת ירושלים. כנגד ד' הוגש כתב אישום בגין עבירות של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא ביטוח תקף, ועבירה של הכשלת שוטר. לטענת המשטרה, ד' מסר מידע כוזב לקצין כשאמר לו כביכול, שרשיון הנהיגה שלו נשאר אצל השוטר בשטח, ולכן הדבר מהווה הכשלה.

סעיף 275 לחוק העונשין קובע:
"העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".

המחוקק רואה בחומרה מצב שבו אזרח משקר לשוטר ומכשיל אותו בעבודתו. בתי המשפט גם רואים את הדבר בחומרה והדבר ניכר בגזרי דין מחמירים. הפסיקה החמירה והרחיבה את ההתנהגויות המהוות "הפרעה" או "הכשלה – בריחה משוטר המבקש לעצור את הבורח, מסירת שם כוזב לשוטר, הנחת יד על פנקס דוחות כדי למנוע רישום דוח, סירוב להילוות לשוטר לתחנת משטרה על פי צו מעצר ועוד. עם זאת, נקבע שצעקות או יחס של זלזול לשוטר לא יהוו הפרעה או הכשלה. בנוסף נקבע בפסיקה שההפרעה או ההכשלה לא צריכות להצליח כדי לבסס את האישום, מספיק להראות כוונה מיוחדת להפריע או להכשיל.

בבית המשפט כפרנו באישומים. לטענתנו, ד' לא אמר לקצין באילת שהרשיון שלו נשאר אצל השוטר בשטח, דברים שנאמרו כביכול מפיו בטופס השימוע. בנוסף, לענין הנהיגה בזמן פסילה, טענו כי ד' היה שרוי בטעות במצב דברים, משום שלא ידע כי עליו להפקיד את הרשיון בתחנת המשטרה כתנאי למניין ימי הפסילה.

בבית המשפט העיד השוטר שעצר את ד' בגין עבירת המהירות. בדו"ח המהירות כתב השוטר "לא היה רשיון נהיגה, זומן להיום לשימוע בפני קצין". במזכר שצירף לדו"ח כתב השוטר: "אין עם הנ"ל רשיון נהיגה". קצין המשטרה שערך את השימוע לד' בתחנת המשטרה העיד בבית המשפט שהוא לא יכול בוודאות לומר שהמידע הכוזב, לפיו רשיון הנהיגה נשאר אצל השוטר בשטח, הגיע מהנאשם.

בית המשפט לתעבורה בירושלים (מפי כב' השופט יוסף ריבלין)  זיכה את ד' מהאישום של הכשלת שוטר, שהיה האישום החמור יותר בכתב האישום. בית המשפט קבע כי אין הוכחה לעבירה של הכשלת שוטר משום שהקצין לא יכול היה להוכיח שהנאשם טען את הדברים שיוחסו לו בפני קצין המשטרה ועל כן זיכה אותו מעבירה זו. ד' הורשע בעבירה של נהיגה בפסילה, ובית המשפט חזר על החובה של נהג להפקיד פיזית את רשיונו במשטרה כתנאי למניין ימי הפסילה. על ד' נגזר עונש של שלושה חודשי פסילת רשיון וביצוע 120 שעות של שירות לתועלת הציבור (של"צ).

המחוקק הישראלי הדגיש את החובה של אדם, שנפסל מלנהוג, להפקיד את רשיונו כתנאי לתחילת מניין ימי הפסילה. אם הנהג נפסל על ידי קצין משטרה – הרשיון צריך להיות מופקד במשטרה, אם נפסל על ידי בית משפט – ההפקדה במזכירות בית המשפט. עד שלא יופקד הרשיון, הפסילה לא תימנה והנהג יחשב פסול לעולמים. עוד הרחבה בנושא פסילות רשיון ניתן למצוא כאן

(פ"ל 7314-01-11)

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.