עדכון: בחודש נובמבר 2017 עודכן הנוהל המשטרתי לגבי המרה באזהרה, וקבע תנאים מחמירים להמרה באזהרה.

מהי המרה באזהרה/התראה? איך ממירים דו"ח באזהרה? מי זכאי להמיר דו"ח באזהרה? אילו עבירות ניתן להמיר באזהרה? במאמר זה ננסה להשיב על השאלות ולהדריך אתכם כיצד להמיר דו"ח תעבורה באזהרה  

המרה באזהרה או התראה היא מדיניות של המשטרה, שלא לרשום דו"חות לנהגים זהירים בעלי ותק נהיגה רב יחסית, בעבירות קלות. נדגיש כי מדובר במדיניות ולא בחובה חוקית.

המרה באזהרה יכולה להתבצע על ידי השוטר שעצר את הנהג בשטח, על ידי רישום דו"ח אזהרה, או על ידי פניה למשטרה לאחר קבלת הדו"ח.

אגף התנועה במשטרת ישראל קבע קריטריונים שונים להמרה באזהרה בין שני המצבים – סמכות השוטר בשטח מול סמכות המרכז לפניות נהגים במשטרת ישראל:

תנאים לרישום דו"ח אזהרה על ידי שוטר (בשטח):

על פי נהלי משטרת ישראל רשאי שוטר לרשום דו"ח אזהרה/התראה, בעבירות ברירת משפט בלבד (עבירות קנס) לפי הקריטריונים הבאים (תנאים מצטברים):

1. לנהג ותק נהיגה של שבע שנים לפחות.

2. לנהג לא נרשם דו"ח אזהרה / התראה ואין לחובתו הרשעה בחמש השנים האחרונות שקדמו לביצוע העבירה הנוכחית.

3. הנהג לא מכחיש את ביצוע העבירה.

4. כאשר נסיבות ביצוע העבירה או מידת הסיכון או ההפרעה שגרמה אינן חמורות

5. לנהג אין דוחות או תיקי תעבורה פתוחים בזמן פנייתו להמרה באזהרה

6. העבירה היא מסוג ברירת משפט (עבירת קנס), למעט העבירות הבאות:

א. אי ציות לאור אדום.

ב. עקיפות (לכל סוגיהן), עבירה על תקנה 47 לתקנות התעבורה.

ג. הובלת מטען במשקל מעל למותר, עבירה לפי תקנה 85 לתקנות התעבורה.

ד. חניה במקום השמור לנכה, אי ציות לתמרור 437.

ה. שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

ו. אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה.

ז. סטיה מנתיב בחוסר זהירות.

ח. אי ציות לתמרור עצור.

ט. נהיגה בשול.

י. חציית שטח הפרדה (תמרור 815).

       יא. נהיגה על אי תנועה.

יב. עבירת מהירות שהקנס עליה הוא 1500 ש"ח (מהירות בין 31 ל-40 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית, מהירות בין 41 ל-50 מעל למותר בדרך שאינה עירונית.

לשוטר יש שיקול דעת אם לרשום דו"ח ברירת משפט או לרשום דו"ח התראה. המשמעות – גם אם הנהג עומד בקריטריונים לרישום דו"ח התראה, השוטר יכול לרשום לנהג דו"ח ברירת משפט (קנס).

 

תנאים להמרה באזהרה על ידי מרכז פניות נהגים במשטרת ישראל:

למרות ששוטר בחר לרשום דו"ח ברירת משפט ולא דו"ח התראה, עדיין יכול הנהג לפנות למשטרה בכתב ולבקש המרה של הדו"ח בהתראה. אגף התנועה קבע כללים מחמירים יותר להמרה באזהרה כשמדובר במרכז לפניות נהגים. הרציונל לתנאים המחמירים, לפי המשטרה, הוא שהשוטר כבר שמע את טענות הנהג בשטח ובחר שלא להמיר לו את הדו"ח באזהרה וכעת זו פניה שניה בנושא. 

בפניה למרכז פניות נהגים נדרש שלנהג יהיה וותק של 10 שנים לפחות ו-10 שנים ללא עבירות, כדי שהמשטרה תשקול המרה באזהרה. שאר התנאים המפורטים למעלה צריכים גם להתקיים.

 

קיבלתי דו"ח ברירת משפט משוטר ואני עומד בקריטריונים להתראה. מה עלי לעשות?

הנהג, שנגדו נרשם הדו"ח יכול לפנות בכתב למשטרה, תוך 30 יום מקבלת הדו"ח, בבקשה להמרה בהתראה. את הפניה למשטרה יש לשלוח בדואר רשום לכתובת: משטרת ישראל – מרכז שירות לטיפול בדוחות תנועה, ת.ד. 120 פתח תקווה 4910002. לפניה יש לצרף העתק של הדו"ח וצילום של רשיון הנהיגה.

 

שלחתי בדואר רשום בקשה להמרה בהתראה, תוך 30 יום מקבלת הדו"ח, ועדיין לא קיבלתי תשובה. מה לעשות?

המשטרה אמורה לענות על הפניה תוך 30 יום. המשמעות היא שתוך 30 יום אמור להתקבל מכתב שאומר שהתקבלה פניה והיא בטיפול. אם נשלחה בקשה להמרה בהתראה בדואר רשום, לא לשלם את הדו"ח (גם אם תקופת תשעים הימים לתשלום מתקרבת לסיומה), מפני שתשלום הדו"ח ימנע המרה בהתראה. ניתן לברר פרטים לגבי הבקשה במוקד פניות נהגים של משטרת ישראל בטלפון 9666*

 

מהי המשמעות המשפטית של המרת הדו"ח לדו"ח התראה?

המרת הדו"ח לדו"ח התראה תחסוך את תשלום הקנס ואת רישום הנקודות. היא לא נחשבת הרשעה בגליון ההרשעות. המשמעות היחידה – בחמש השנים הבאות לא ניתן לבקש שוב המרה באזהרה.

 

בקשתי להמרה בהתראה נענתה בשלילה. מה אני יכול לעשות?

מי שקיבל תשובה שלילית מהמשטרה – לא ממירים את הדו"ח בהתראה מסיבות שונות, יכול עדיין לבחור לבקש להישפט בגין הדו"ח בבית המשפט. אם בחרתם לבקש להישפט, שלחו את הבקשה להישפט (הגלויה בגב הדו"ח) תוך 30 ימים מקבלת התשובה מהמשטרה, בדואר רשום לאותה כתובת – מרכז שירות לטיפול בדוחות תנועה. אם אינכם מבקשים להישפט – יש לשלם את הקנס בסניפי דואר ישראל תוך 30 ימים מקבלת התשובה מהמשטרה.

 

שלחתי בקשה להישפט, ועכשיו אני מבין שאני עומד בקריטריונים להתראה. האם ניתן לבקש המראה להתראה?

לא. אם הנהג שלח בקשה להישפט, בקשתו להמרה בהתראה תסורב.

———————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

באחד הימים בשנת 2013 נהג ר' ברכב בישוב בית אריה. ר' הגיע עם הרכב לרחוב לבונה וביקש לפנות ימינה כדי לצאת מהישוב. בכוון נסיעתו של ר' הוצב תמרור עצור. ר' עצר את הרכב לפני קו העצירה ולאחר מכן פנה ימינה. לאחר הפניה סימן לו שוטר לעצור ונתן בידו דו"ח ברירת משפט על אי ציות לתמרור עצור (תמרור 302), עבירה על תקנה 22(א) ותקנה 64(ד) לתקנות התעבורה, דו"ח שבצידו קנס בסך 250 ש"ח ורישום 4 נקודות במשרד התחבורה.

ר' שלח בקשה להישפט ויוצג על ידי משרדנו במשפט, שהתקיים בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. בנסיבות הדו"ח כתב השוטר כי הבחין בר' פונה ימינה ללא עצירה כלל. לטענתו של ר' הוא עצר את הרכב לפני קו העצירה, אולם מהמקום בו עמד השוטר לא ניתן כלל לראות את קו העצירה, ולכן השוטר סבר בטעות כי הוא עבר עבירה.

תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה קובעת את חובותיו של נהג המתקרב לתמרור עצור לפני צומת:

"נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המצייין חובה לעצור, יעצור במקום שבו יוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר".

השוטר, רס"מ דן כהן ממשטרת מחוז ש"י, הוזמן לישיבת הוכחות בבית המשפט. בעדותו לא זכר היכן עמד כשצפה ברכב של ר', לא זכר אם במקום קיים בכלל קו עצירה, לא ידע להגיד באיזה מרחק לפני קו העצירה ראה את ר'. הוא רק טען שראה אותו נכנס לצומת בנסיעה. בנוסף טען השוטר כי יתכן והיה איתו באותו יום מתנדב משטרה שסייע לו, אבל הוא לא רשם את שמו ולא ידע להגיד מי היה איתו.

ר' העיד במשפט שהגיע עם רכבו לצומת, עצר בקו העצירה, הסתכל לצדדים והמשיך לפנות ימינה, ולאחר שפנה ימינה סימן לו השוטר לעצור. ר' העיד כי סיפר לשוטר כי הוא חלף במקום מספר דקות קודם לכן וראה את השוטר ולכן בוודאי שלא היתה לו סיבה שלא לעצור. ר' טען בעדותו כי מהנקודה בה עמד השוטר לא ניתן לראות אם עצר או לא, ובנוסף היו עוד כלי רכב לפניו, לכן השוטר לא יכול היה לראות אם עצר או לא. ר' טען כי עצר כ-2 מטרים לפני קו העצירה ואז התקדם באיטיות אל קו הצומת.

בית המשפט לתעבורה זיכה את ר' מהעבירה שיוחסה לו. כב' השופטת לאה שלזינגר שמאי כתבה בהכרעת הדין:

"בפני שתי עדויות סותרות, ואינני יכולה לקבוע גרסתו של איזה צד מדוייקת יותר. עד תביעה 1 לא זכר היכן עמד והבחין בביצוע העבירה ועל כן לא ניתן לאמת את עדותו או להפריכה ואף לא מצאתי סיוע לעדותו. לפיכך אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהאישום המיוחס לו של אי ציות לתמרור 302". 

 

(תת"ע 3069-12-14)

בישראל נעות אלפי משאיות עם דפנות וילון (ברזנט) ורצועות קשירה. הדבר משמש כדי להפחית את משקל הארגז ולהקל על טעינת המטענים ופריקתם. דפנות הברנזט מיוצרות באישור משרד התחבורה ובהתאם לתקן הישראלי.

לאחרונה פנה אליו ח', בעל חברת הובלות באזור הדרום, שנהגים של החברה קיבלו דוחות משוטרים בגין הובלת מטען לא מחוזק. המשאיות הובילו מטען אריזות קרטון (כפי שמופיע בתמונה), שהוצבו על משטחי עץ. משקל כל משטח עם אריזות הקרטון עליו הוא כ-300 ק"ג. השוטרים, שבדקו את המטענים, טענו כי כל משטח חייב להיות קשור למשאית, ואין די בדופן הברזנט עם רצועות הקשירה. לנהגים נרשם דו"ח על עבירת הובלת מטען לא מחוזק, עבירה על תקנה 85(א)(4) לתקנות התעבורה. זוהי לשון התקנה:

לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביה מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען וכאשר –
.
.
(4) המטען, מכסהו, ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא ישמטו ולא יתרפפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח,

 

הקנס על עבירה זו הוא 500 ש"ח ו-8 נקודות ממשרד התחבורה.

 

ח' פנה אלינו לשם קבלת יצוג משפטי. הוא הציג בפנינו אישור של יצרן הוילון, שמעיד על כך שהוילון והרצועות התפורות שבו מתוכננים לעמוד בעומס של 2.5 טון לכל מטר רץ. פנינו למומחה התחבורה אבינועם הדר, על מנת שיתן חוות דעת לגבי חוקיות הנסיעה עם וילון ללא קשירה פנימית של המשטחים.

בחוות הדעת קבע המומחה, שהוילון והרצועות, שעומדים בתקנים הישראליים, מיועדים לעמוד בעומס של המטען שמועמס על ארגז המשאית, ולכן לא נדרשת קשירה נוספת של המטענים, מעבר לסגירת דפנות הוילון והידוק הרצועות.

הגשנו בקשות להישפט בבית המשפט לתעבורה על שני הדוחות שקיבלו הנהגים. דו"ח אחד נקבע לדיון בבית המשפט לתעבורה באשדוד והשני בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע. לאחר שהצגנו בפני התביעה המשטרתית את חוות הדעת והמסמכים, הסכימה התביעה לבטל את שני כתבי האישום, בנימוק, שבשני המקרים לא נעברה עבירה.

 

 

(תת"ע 3458-06-14)

(תת"ע 8343-05-14)

————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

 

באחד הלילות בשנת 2014 נעצר ע' על ידי שוטרים בתל אביב לבדיקת שכרות. השוטרים ערכו לו בדיקת ינשוף ונתנו בידו הזמנה לדין לבית המשפט. חברו של ע', שנכח במקום, צילם את שני השוטרים עם ע' במעמד רישום הדו"ח (הצילום מצורף כאן למעלה)

ע' הגיע אלינו למשרד עם הדו"ח. באופן מפתיע, או אולי לא מפתיע, על הדו"ח הופיע רק שמו של שוטר אחד כעד תביעה. השוטר השני "נעלם" מן הדוחות. גם כשצילמנו את חומר החקירה במשטרה, לא בא זכרו של השוטר הנעלם, שהשתתף בעצירה של ע' וסייע בבדיקה שלו. גם מהיכרות עם נוהלי המשטרה היה ברור לנו, ששוטר לא עובד בלילה לבד. לא יכול להיות ששוטר נשלח לעבוד לבד במשמרת לילה.

למה יש חשיבות לכך שהיו שוטרים נוספים שהשתתפו בעצירת החשוד ובבדיקתו?

יש כלל נהוג במשפטים, שכל צד צריך להביא כמה שיותר ראיות ועדים להוכחת טענתו. העובדה, שהתביעה המשטרתית נמנעת מהבאת שוטר, שהיה עד ראיה לאירוע, שיכול לשפוך אור על מה שהתרחש, נזקפת לחובתו כי היא מהווה פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן. כלל זה פועל גם הפוך – אם השוטר עוצר נהג ונותן בידו דו"ח תעבורה, והנהג מגיע למשפט ומתברר כי ברכב עימו היה גם נוסע, והוא נמנע מלהביא את הנוסע לעדות, זה פועל לרעתו.

בתי המשפט עמדו על החובה של שוטרים, שהשתתפו באירוע או היו עדים לאירוע, לכתוב מזכרים על מה שהתרחש. בית המשפט במחוזי, בפסיקות רבות, הדגיש את החובה של כל שוטר לכתוב מזכר:

"כלל הוא, לדעתי, שכל שוטר שהוא עד לעבירה חייב לתעד אותה. תרצה התביעה – תצרף אותו כעד תביעה; לא תרצה – לא תצרף אותו. אך הוא חייב לרשום דוח, ולו דוח האומר שלא ראה דבר. העובדה ששני שוטרים עדים לביצוע עברה ורק אחד רושם דוח, לעולם יש בה פגיעה מהותית ביכולתו של נאשם להתגונן". (כב' השופט רענן בן יוסף, עפ"ת 43875-12-10 ירון שקופ נ' מדינת ישראל, 3.2.11).

שוטר שהיה נוכח באירוע חייב לכתוב מזכר בנושא, אף אם לא היה עד לאירוע עצמו. הסיבה שהשוטר צריך לרשום מזכר היא, כי הוא לא אמור בדרך כלל לזכור כל אירוע שבו השתתף בעצירת נהג או ברישום דו"ח (שוטר עוצר לעיתים עשרות נהגים ביום), ולכן קיים כלל "הקפאת הזכרון", שבו הוא כותב את כל מה שהיה בזמן האירוע ומעיד בבית המשפט מן הכתב. שוטר שלא רשם דבר לא יכול בדרך כלל להעיד כי הוא לא זוכר את האירוע.

למה שוטרים לא רושמים מזכרים או דוחות כאלה? לעיתים מרשלנות או עצלנות, ולעיתים הם לא רוצים ששמם ירשם כדי שלא יזמינו אותם לעדות בבית המשפט. כאמור, בתי המשפט רואים זאת בחומרה.

לכן, בכל מפגש עם שוטרים, רצוי לצלם את השוטרים. היום, כשלכל אחד יש טלפון סלולרי עם מצלמה, זה קל יחסית. לעיתים שוטר אחד נשאר יושב בניידת וכלל לא מעורב. חשוב לצלם אותו, כי בבוא היום, עדות של הנאשם בבית המשפט על כך שהיה עוד שוטר שהשתתף באירוע, שלא תועדה בראיה כלשהי, לא תתקבל. תנסו לא לצלם בהפגנתיות את השוטרים, כי לעיתים הם יגיבו בעצבנות לאזרח שמצלם.

לע' סייעה העובדה שהיה במקום עוד שוטר שלא רשם דבר כדי להשיג הסדר טיעון מקל. בדו"חות חמורים פחות, כמו דוחות ברירת משפט, העובדה הזו יכולה להוביל לזיכוי הנאשם.

 

 

—————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

מ' ואשתו עלו לישראל מבריטניה. מ' הוא תושב חוזר, שעזב את ישראל לפני כמה עשורים, וכעת חזר להשתקע בישראל. באחד הימים נהג מ' באחד הרחובות בתל אביב, כששוטרת עצרה אותו לבדיקת רשיונות שגרתית. מ' הציג לשוטרת את הרשיון הבריטי שלו, בצירוף תעודת תושב חוזר. השוטרת בדקה במסוף המשטרתי, שהראה, שתוקפו של רשיון הנהיגה הישראלי של מ' פקע בשנת 1992. "אתה נוהג ללא רשיון ומסכן את הציבור", צעקה עליו השוטרת והתנהגה אליו בגסות. מ' ניסה להסביר לשוטרת שלתושב חוזר מותר לנהוג בישראל עם רשיון זר במשך שנה מיום כניסתו לישראל, אולם השוטרת לא הסכימה לשמוע את טענותיו של מ', לא הסכימה לראות את הדרכון שלו ואת תעודת התושב החוזר, ונתנה בידו כתב אישום לבית המשפט לתעבורה. "את זה תסביר לשופט, לא לי", אמרה השוטרת למ'.

ראו גם: נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

מ' פנה אלינו אובד עצות. "איך זה יכול להיות, שבאתר משרד התחבורה וגם במשרד הקליטה מסבירים שמותר לי לנהוג במשך שנה עם רשיון זר, ומצד שני, המשטרה מזמינה אותי למשפט?", הוא שאל. "חלמאות", ענינו לו, "אתה זוכר את הסיפור הישראלי על יד ימין ויד שמאל?", "כבר הספקתי לשכוח", ענה מ'.

פנינו למשטרת ישראל עם כל המסמכים שהציג מ' בפני השוטרת – דרכון ישראלי ודרכון בריטי, תעודת תושב חוזר מטעם משרד העליה והקליטה ורשיון נהיגה בריטי. צירפנו גם את הכתוב באתר משרד התחבורה:

"עולה חדש, תייר, תושב ארעי ותושב חוזר (אשר שהה בחו"ל לפחות שנה ברציפות), רשאים לנהוג בארץ עם רישיון נהיגה זר בתוקף, במשך שנה מיום הכניסה לישראל…"

ציטטנו למשטרה גם את תקנה 567א לתקנות התעבורה:

"עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברשיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רשיונו, במשך שנה אחת מיום כניסתו לישראל, ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190". 

בדקנו מה אומרת חוברת ההנחיות המשטרתית (חנ"א) לשוטרים בעניין רשיונות זרים:

נצטט מתוך ההנחיה המשטרתית: "שוטר העוצר נהג, שהינו תושב ישראל או עולה חדש המציג רשיון נהיגה זר בתוקף, יבדוק בדרכונו את מועד כניסתו האחרונה לישראל. אם במועד עצירת הרכב ע"י השוטר, טרם חלפה שנה מיום כניסתו האחרונה של הנהג לישראל – אין לדווח נגדו".

במשטרה התלבטו מה לעשות עם התיק, ולבסוף הודיעו לנו על ביטול כתב האישום כנגד מ'.

כתבנו תלונה רשמית ליחידה לתלונות הציבור של משטרת ישראל, וביקשנו לקבל תשובה למספר שאלות:

1. מדוע שוטרי משטרת תל אביב אינם מכירים את החוק ואת ההנחיות האכיפה בדבר רשיונות זרים לעולים חדשים/תושבים חוזרים?

2. מדוע שוטרת מרשה לעצמה לדבר בגסות כלפי אזרח המציג בפניה תעודות רשמיות?

נעדכן אתכם לגבי תוצאות הטיפול בתלונה.

כתבנו בעבר על הבעיות שעושים שוטרי ישראל לישראלים שחיים בחו"ל, לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שנוהגים בישראל כחוק עם רשיון נהיגה זר. השאלה היא מדוע משטרת ישראל ממשיכה להתעלם מהחוק ולהגיש כנגד נהגים כאלה כתבי אישום? מדוע שוטר לא מבצע בדיקה פשוטה של הכניסה האחרונה לארץ של הנהג (מידע הנמצא במסוף המשטרתי)?

כמו שאמרנו, חלם.

————————————-

ראו גם:

נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

נהיגה בישראל לאזרחי ישראל בעלי רשיון זר – אתר משרד התחבורה

המרת רשיון נהיגה – אתר משרד התחבורה

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.