מה עדיף לקנות? רכב ישן וגדול או חדש וקטן?

 

אנשים רבים כשעומדים לפני החלפת רכב מתלבטים האם להשקיע ברכב חדש, אבל קטן יותר, או לקנות רכב משומש בן כמה שנים, אבל גדול יותר. נניח שהתקציב שיש לכם הוא 80,000 – 90,000 ש"ח. בתקציב הזה ניתן היו לקנות מכונית סופר מיני מודרנית חדשה, או לחלופין לקנות רכב משפחתי או אפילו מיניוואן או רכב 4×4 בן 8 – 10 שנים.

פעמים רבות שומעים מאנשים שמעדיפים את הרכב הישן יותר "אני מעדיף רכב גדול יותר בגלל שזה בטוח יותר למשפחה". האמונה הרווחת היא בתאונה עדיף להיות ברכב הגדול לעומת רכב קטן, שבגלל המסה שלו יפגע פחות ויגן על הנוסעים. אז זהו, שמחקרים מוכיחים, שרכב מודרני עדיף מבחינה בטיחותית על רכב ישן. רכב מודרני יגן טוב יותר על הנוסעים בעת תאונה. רכב ישן, גם אם הוא גדול, משלה אותנו שהוא בטוח יותר, בעוד שמבחן ריסוק ממחיש שהוא מגן פחות טוב על הנוסעים מאשר רכב קטן ומודרני. רכב גדול יותר עשוי להיות שימושי יותר למשפחה, אבל הבטיחות שלו מוטלת בספק.

בנוסף, צריך לזכור שרכב חדש מכיל מערכות בטיחות מתקדמות יותר, כמו ESP, מערכת בקרת יציבות, שכיום חובה בכל רכב חדש שנמכר בישראל, ויכולה לסייע לנהג להימנע מתאונה.

בתכנית הבריטית Fifth Gear ערכו מבחן ריסוק בין שתי מכוניות – וולוו 940 סטיישן משנות התשעים, מה שפעם היה סמל לבטיחות פסיבית, מול רנו מודוס, שאינה נמכרת בישראל אבל דומה לרנו קליאו, וזכתה ל-5 כוכבי בטיחות במבחן יורו Ncap. שימו לב למה שמתרחש בהתנגשות בין שתי המכוניות, או כמו שהם שואלים Where would you want to sit?

[youtube http://www.youtube.com/watch?v=HCecdOBCFjI&w=425&h=349]

זכרו, רכב חדש ומודרני, גם אם קטן, עדיף תמיד על רכב ישן יותר, אפילו אם לא מדובר ברכב משנות התשעים. מבחני ריסוק הראו עדיפות לרכב חדש, גם בהשוואה לאותו רכב מדגם קודם יותר, שתוכנן רק 4-5 שנים לפני כן.

——————————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

כתב אישום לרוכב אופניים באשמת גרימת תאונת דרכים נמחק

אופניים על מעבר חציה במקום התאונה

צבי מתגורר בכפר סבא. בכל בוקר רוכב צבי על אופניו לעבודתו בבית לוינשטיין ברעננה, בכביש המוביל מכפר סבא לרעננה. בגלל עומסי התנועה, ובמטרה להימנע מפגיעה, צבי רוכב על המדרכה, כמו שעושים רבים מרוכבי האופניים. בחודש ספטמבר 2009 רכב צבי כרגיל לעבודה ברח' בן יהודה בכפר סבא, והתקרב לצומת עם רח' י' כהן. הוא רכב על המדרכה, הגיע למעבר החציה, ראה שהדרך פנויה וחצה את הכביש במעבר החציה. רכב שהגיע מולו, פנה ימינה ופגע בו על מעבר החציה. צבי נפגע באורח קל מהתאונה ולאופניים נגרם נזק. צבי פונה באמבולנס לבית החולים, טופל ושוחרר.

בחודש פברואר 2010 הגישה המשטרה כתב אישום נגד צבי לבית המשפט לתעבורה בפתח תקוה, באשמת גרימת התאונה, נהיגה בחוסר זהירות ונסיעה על המדרכה. צבי פנה אלינו על מנת לקבל יצוג בתיק וטען "מה מצפים ממני? אין בכביש שוליים בטוחים לרכיבה, אני חושש שהמכוניות יפגעו בי ולכן אני רוכב על המדרכה. הנהג פגע בי על מעבר החציה ונגדי הגישו כתב אישום?". צבי העביר לנו צילומים של הצומת ומעבר החציה, מהם ניתן לראות כי רכב המתקרב למעבר אמור לראות אופניים מתקרבים מולו.

סעיף 1 לפקודת התעבורה מגדיר מהו "רכב":

"רכב" – רכב הנע בכח מיכני או הנגרר על ידי רכב או על ידי בהמה, וכן מכונה או מתקן הנעים או הנגררים כאמור, לרבות אופניים ותלת אופן, ולמעט רכב ששר התחבורה פטר אותו בצו מהוראות פקודה זו כולן או מקצתן".

תקנה 129 לתקנות התעבורה קובעת:

(א) לא ירכב אדם על אופניים על מדרכה או על חלק מהדרך המיועד להולכי רגל בלבד; ואולם מותר להולך רגל להסיע אופניים על המדרכה אם אין בכך הפרעה להולכי רגל.
(ב) הוקצה בדרך שביל מיוחד לאופניים וסומן בתמרור מתאים, לא ירכב רוכב האופניים בכל חלק אחר של הדרך אלא באותו שביל.
(ג) לא ירכב אדם על אופניים במנהרה.

ניתן לראות שלפי החוק, אופניים מוגדרים כרכב, ולכן הוראות פקודת התעבורה חלות עליהם. בין השאר כוללות תקנות התעבורה הוראות מיוחדות האוסרות רכיבה על המדרכה. מותר להולך רגל להסיע אופניים (בהליכה) על המדרכה, בתנאי שהדבר אינו גורם הפרעה להולכי הרגל. בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט לתעבורה בתל אביב הורשע רוכב אופניים בחציית צומת באור אדום וגרימת תאונה, ובית המשפט גזר עליו פסילת רשיון לתקופה של שלושה חודשים [ת"ד 10499-09 (תעבורה ת"א) מדינת ישראל נ' עדס]. בערעור הוקל עונש הפסילה בעונש פסילה על תנאי, אולם בית המשפט קבע כי אופניים הם "רכב" וחייבים לציית לתמרורים ולרמזורים.

עקרונית לפי החוק, רוכב אופניים לא אמור לנוע על המדרכה ולא אמור לחצות מעברי חציה ברכיבה. הענין הוא שגם לנהג הרכב, שמתקרב למעבר חציה בשעת בוקר, ללא בעיות תאורה או שדה ראיה, יש חובת זהירות והוא אמור לצפות שאנשים יחצו את המעבר.

תקנה 67(א) לתקנות התעבורה קובעת:

נוהג רכב המתקרב למעבר חציה, והולכי רגל חוצים במעבר, יאפשר להם להשלים את החציה בבטחה, ואם יש צורך בכך, יעצור את רכבו לשם כך.

בתאונות דומות, המתרחשות בין רוכבי אופניים לכלי רכב על מעבר חציה, המשטרה סוגרת את התיק בשל העובדה כי לנהג הרכב גם יש חובת זהירות כלפי הרוכב.

הגענו לדיון ההקראה וכפרנו באשמה. לדיון ההוכחות זומן בוחן התנועה שערך בדיקות במקום. מחומר החקירה התברר כי הבוחן ביקר במקום וערך בדיקות שדה ראיה בלילה, למרות שהתאונה היתה בבוקר. עיון בדוח הבוחן הראה עוד תקלות בעבודתו. בכל מקרה, בבית המשפט העיד הבוחן, ששדה הראיה של נהג הרכב הוא 70 מטר, משמע שנהג הרכב היה אמור לראות את האופניים ולבלום בזמן.

לאור הבעיות שהתגלו בעדותו של הבוחן, ולאור העובדה כי הנפגע היחיד בתאונה הוא רוכב האופניים, כשלנהג הרכב המתקרב למעבר חציה יש חובת זהירות מוגברת,  ביקשה התביעה למחוק את כתב האישום.

(ת"ד 1826-02-10)

—————————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

6 חודשי עבודות שירות לנהג עקב מותו של נוסע שישב לא חגור מאחור

אין מחלוקת כי חגירת חגורות בטיחות מצילה חיים במקרה של תאונה. העניין הוא, שכדי להגן על כל הנוסעים, על כל הנוסעים ברכב להיות חגורים בחגורות בטיחות. בעוד ששיעור הישראלים שמקפידים על חגירת חגורות בטיחות מאחור הוא גבוה יחסית, עדיין יש זלזול בחובת חגירת חגורות בטיחות לנוסעים מאחור. המחוקק גם מבחין בין העבירות האלה – נהג שלא יחגור חגורת בטיחות יקבל דוח קנס ע"ס 500 ש"ח + 6 נקודות, בעוד שעבירת הסעת נוסע לא חגור ברכב היא עבירה שבצידה קנס של 100 ש"ח + 2 נקודות.

רבים טועים לחשוב כי נוסע, היושב מאחור ואינו חגור, מוגן מפני פגיעה כי במקרה של תאונה הוא יעצר ע"י המושב שלפניו. זו טעות. במקרה של תאונה עלול הנוסע שיושב מאחור "לעוף" קדימה ולפגוע בשאר הנוסעים, או "לעוף" דרך החלון הקדמי החוצה מהרכב ולהיפגע,  כפי שניתן לראות בסרטון:

[youtube=http://www.youtube.com/watch?v=QQNe4uTxJ38&w=425&h=349]

בבית המשפט לתעבורה בחיפה נדון עניינו של נהג, שהיה מעורב בתאונת דרכים, בה נהרג נוסע שישן במושב האחורי ולא היה חגור. על פי כתב האישום, הנאשם נהג בכביש 75, סמוך לקיבוץ יגור, במהירות של כ-100 קמ"ש, סטה עם רכבו ימינה לשוליים והתהפך. בהודעה במשטרה טען הנאשם, כי הוא והנוסע שלידו היו חגורים בחגורות בטיחות, בעוד שהנוסע מאחור העדיף לישון על המושב האחורי ולא חגר חגורת בטיחות. עוד טען הנאשם, כי רכב עקף אותו, פגע בו בחלק הקדמי-שמאלי וגרם לו לסטות ימינה לשוליים. לטענתו של הנהג, הרכב נמלט מהמקום.  בית המשפט הרשיע את הנהג בעבירה של גרימת מוות ברשלנות, עבירה שעונשה עד 3 שנות מאסר, בשל העובדה כי הנוסע לא היה חגור ברכב.

כב' השופט יציב כתב בגזר הדין:
"אי חגירת חגורת בטיחות היא ליקוי בטיחותי חמור. זהו מקרה שלישי שבו דן מותב זה של בית המשפט בתאונות בהן כל המעורבים בתאונה יצאו ללא פגע, פרט לנוסע שלא היה חגור". בית המשפט גזר על הנהג עונש מאסר למשך 6 חודשים, שירוצו בעבודות שירות, ופסילת רשיון נהיגה לתקופה של 8 שנים.

ת"ד 30799-7 מדינת ישראל נ' איהאב חג'יר – לגזר הדין המלא

——————————-

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מאשמת נהיגה בפסילה עקב טעות בזיהוי של השוטרים

באחד הימים בשנת 2009 יצאו חנן ואחיו, מאור, מביתם בכפר יונה לכוון מכללת "רופין". חנן היה צריך להגיע לבחינה שנקבעה לו בבוקר. בשל העובדה כי חנן היה בפסילת רשיון נהיגה, מאור נהג. הם נסעו ברכב ששייך למאור. בהגיעם לצומת השרון (בית ליד) פנו ימינה לכוון המכללה. שוטר שעמד בנתיב הימני סימן להם לעצור, אולם מאור לא הבחין בו בזמן והמשיך בנסיעה לכוון המכללה. כשהגיעו לצומת רופין פנו ימינה ונכנסו למגרש החניה של המכללה. בשל העובדה כי השעה היתה מאוחרת וחנן חשש מלאחר לבחינה, הם שכחו את הרכב בחניון כשהוא פתוח ורצו לכיתה על מנת להיבחן.

כששבו לרכב חיכו להם ליד הרכב שני שוטרים מתנדבים, שהודיעו לחנן שהוא מעוכב לחקירה בחשד לנהיגה בזמן פסילה. חנן ואחיו נלקחו לתחנת המשטרה לחקירה. בחקירה הכחיש חנן שנהג ברכב. "למה לי לנהוג, אם אחי נמצא איתי, ויש לו רשיון נהיגה תקף, ועוד ברכב שלו?" הוא שאל את השוטרים. הסבריו לא הועילו. כנגד חנן הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בנתניה בגין נהיגה בזמן פסילה ואי ציות להוראת שוטר, שהורה לו לעצור. הרכב של מאור הוחרם ל-30 יום והופקד במגרש.

חנן פנה אלינו בבקשה לקבל יצוג משפטי. יש לציין כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה היא עבירה שעונשה מאסר. בדקנו את התיק ואת דוחות הפעולה של שני המתנדבים שהיו במקום. מהדוחות שלהם עלו סתירות רבות, כל אחד כתב משהו אחר. לפי דוחות הפעולה, השוטרים הגיעו אל הרכב הפתוח בחניון המכללה, מצאו שם ארנקים של חנן ושל מאור, ואז הזינו את הפרטים של שניהם במסוף המשטרתי וגילו שאחד מהם נוהג בפסילה. ככל הנראה אז החליטו השוטרים שחנן הוא זה שאחז בהגה, שהרי מדוע הרכב לא עצר לפניהם? בנוסף טענו השוטרים כי שמרו על קשר עין רציף לכל אורך המרדף אחרי הרכב, מצומת השרון ועד למכללה, מה שלא אפשרי בתנאי הדרך. השוטר, העומד בצד הדרך, לא יכול לרדוף אחרי רכב, שחולף על פניו במהירות ומתרחק לכוון צפון, ועדיין לשמור על קשר עין.

בדיון ההקראה כפרנו באשמה ושני המתנדבים הוזמנו לישיבת ההוכחות להעיד. ראשית העיד המתנדב יגאל ירימי. הוא העיד שראה את הרכב חולף על פניו, העיד שראה שוני בחולצות בין הנהג לנוסע, ובנוסף העיד כי זיהה שלנהג זיפי זקן ארוכים יותר מלנוסע, לו זיפי זקן קצרים. על עדותו כתבה כב' השופטת רות רז בהכרעת הדין:

"לא שוכנעתי כי הפרטים אותם ציין העד אפשרו זיהוי מעבר לספק סביר של הנאשם כמי שנהג ברכב. הרכב חלף במהירות על פניו של העד בנסיעה אותה מתאר העד כנסיעה מהירה ופנה לנתיב הימני… קיים קושי לדעתי להבחין בפרטים מזהים של הנהג בעת נסיעה מהירה, פרטים אשר יש בהם כדי להבחין ביו לבין אחיו שישב לצידו… מדובר בפרק זמן של שניות ספורות בהן הביט העד לעבר הרכב, פרק זמן שאינו מאפשר זיהוי ממשי…"

המתנדב השני, נסיך סואץ, העיד שלא זיהה את הנהג בזמן הנסיעה, בעת שחלף על פניו. הוא תיאר בדוח שלו את ההבדלים בין חנן ומאור, אולם לא ציין את מי ראה נוהג ומי ישב לצידו. על כך כתבה כב' השופטת:

"התביעה מבססת את זיהוי הנאשם כנהג הרכב על זיהוי של עד תביעה יחיד שכן עד תביעה מס' 3, המתנדב נסיך סואץ, לא זיהה את הנאשם בעת הנהיגה… העד מתאר את ההבדל הפיסי בין שני האנשים ומתייחס לצבע החולצות שלבשו ואל זיפי הזקן, אך אינו מציין מי מבין השניים המתוארים על ידו נהג ברכב. על פי המזכר זיהה העד פרטים אלה בשלב מאוחר של האירוע, כאשר הבחין בנאשם ואחיו חוזרים אל הרכב אותו החנו בחניית מכללת רופין. מתרשומתו עולה כי לא הבחין ולא זיהה את הנאשם כמי שנהג ברכב, וזאת למרות שעמד יחד עם העד ירימי והביט אף הוא לעבר הרכב. הואיל ויש רק עד אחד מבין שני העדים שעמדו יחדיו וסימנו לטענתם לרכב לעצור, שטוען כי זהה את הנהג, יש מקום לטענה בדבר טעות בזיהוי".

כב' השופטת התייחסה לטענת השוטרים, לפיה שמרו על קשר עין רציף עם רכב הנאשם לאורך כל הדרך:

"אין מחלוקת כי לאחר שהרכב חלף על פני העדים נותק קשר העין עם הרכב, אלא שמתגלה סתירה נוספת בין גרסאות העדים לבין חידוש קשר העין עם הרכב ועם נוסעיו… מתעוררת השאלה כיצד זה הבחין העד ירימי בכך שהרכב נעצר תוך חריקת בלמים ויצירת אבק, בעוד העד נסיך לא הבחין בדבר אלא רק ראה את הרכב כשהוא במצב של עמידה. שני העדים נסעו יחד בניידת והבדלי הגרסאות הבולטים פוגעים במהימנותם…
…
סוף דבר – לא שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג ברכב ולפיכך אני מזכה אותו, מחמת הספק, מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום".

פל 5063-07-09 – לפסק הדין המלא

———————————–

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מאשמת גרימת תאונה במעבר חציה בעקבות קבלת טענת היעדר שליטה

באחד הערבים בשנת 2007 נהג ישראל ברכבו באשדוד, והגיע לכיכר בשדרות הפרחים באשדוד. מעט לפני הכיכר הדליק ישראל את מיזוג האויר ברכב. ישראל נכנס לכיכר וביקש להמשיך ישר. כשהיה בערך באמצע הסיבוב בכיכר, הוא התעטש. העיטוש גרם לו לסגור את עיניו לפרק זמן של בין שניה וחצי לשתיים, והרכב נסע למעשה ללא שליטה בתוך הכיכר. ביציאה מהכיכר פגע ישראל בשתי הולכות רגל שהיו על מעבר החציה. הוא מצא את הולכות הרגל מוטלות לימין הרכב. לאחת מהולכות הרגל נגרמה חבלה של ממש – שבר בברך, והולכת הרגל השניה נחבלה כתוצאה מהמכה ברכב.

כעבור כמה דקות הגיע למקום מתנדב משטרה בניידת "אור ירוק", שערך דו"ח פעולה. ישראל סיפר למתנדב את מה שקרה לו בעת שהסתובב בכיכר, סיפר על ההתעטשות ואמר שהוא מצטער מאוד על תוצאות התאונה. ישראל נחקר במשטרה לאחר מספר ימים ע"י בוחן משטרה, שגבה את הודעתו, ובה ישראל חזר על הטענה שהתעטש בזמן הסיבוב בכיכר ולכן לא הבחין בהולכות הרגל שהיו על מעבר החציה. לטענתו של ישראל, כשנכנס לכיכר לא יכול היה להבחין בנעשה במעבר החציה מעבר לכיכר, בשל מבנה הכיכר, הגורם להפרעה בשדה הראיה, וכשהיה כבר בתוך הכיכר התעטש, ולכן לא יכול היה להבחין בהולכות הרגל.

כנגד ישראל הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה באשדוד בגין עבירות של אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות במעבר חציה בבטחה, נהיגה רשלנית וגרימת חבלות של ממש. ישראל פנה אלינו לשם קבלת יצוג משפטי.

בדקתי את חומר החקירה והעדויות שמסרו המעורבים למשטרה. התברר כי למרות חומרת התאונה, במקום לא ביקר בוחן משטרתי, שיכול היה לערוך מדידות וצילומים של הכיכר, להשוות את העדויות של העדים השונים לממצאים בשטח, למדוד את שדה הראיה במקום, לבדוק את הרכב ועוד. הבוחן המשטרתי הסתפק בגביית עדויות מהמעורבים, ששרטטו לו, כל אחד בנפרד, את מבנה הכיכר, את מעבר החציה ואת מקום הפגיעה.

הגעתי לדיון הקראת כתב האישום וכפרתי בשם ישראל באשמה לענין האחריות לגרימת התאונה. חזרתי על טענתו של ישראל, כי התעטש בעת שהיה בתוך הכיכר ולפני מעבר החציה. טענתי טענת הגנה בפלילים שנקראת "העדר שליטה", הקבועה בסעיף 34ז לחוק העונשין:

"לא ישא אדם באחריות פלילית למעשה שעשה ולא היה בידו לבחור בין עשייתו לבין ההימנעות ממנו מחמת היעדר שליטה על תנועותיו הגופניות, לענין אותו מעשה, כמו מעשה שנעשה עקב כפייה גופנית שהעושה לא יכול להתגבר עליה, תוך תגובה רפלקטורית או עוויתית, בשעת שינה, או בשל מצב של אוטומטיזם או היפנוזה".

אדם לא יכול להימנע מהתעטשות או לעצור פעולה כזו, בנוסף התעטשות מחייבת עצימת עיניים בלתי רצונית. בשל כך, טענתי שישראל לא יכול היה להגיב להולכות הרגל, בשל ההתעטשות ועצימת העיניים הבלתי רצונית.

לדיון ההוכחות זומן הבוחן המשטרתי שגבה את העדויות ושתי הולכות הרגל. הבוחן המשטרתי אישר כי לא ביקר במקום התאונה, לא מדד את גודל הכיכר, את אורך מעבר החציה, ואישר כי בסקיצות שציירו העדים אין קנה מידה. הצגתי לבוחן את הנתונים של הכיכר ואת ההתעטשות, שארכה כשניה וחצי – שתיים, ושאלתי אותו אם מציבים את הנתונים הנכונים ועורכים חישוב של מרחקי תגובה ובלימה, האם התאונה היא בלתי נמנעת. הבוחן התפתל על דוכן העדים והתחמק מתשובה, עד שלבסוף השיב כי אינו יכול לשלול את העובדה, שההתעטשות אירעה בתוך זמן התגובה של הנהג, אולם עדיין עמד על דעתו כי התאונה היא נמנעת. הבוחן התבקש לתת הסברים כיצד חישב את החישובים שעשה, כשאין לו נתוני מדידה שבדק, אך לא יכול היה להשיב כיצד הגיע למסקנה זו.

בשל העובדה כי לא היו בידי המשטרה נתונים כלשהם לגבי שדה הראיה, הכיכר ומעבר החציה, הגשנו חוות דעת של בוחן תאונות דרכים פרטי מטעם ההגנה. הבוחן, רפי וולמרק, בוחן תאונות דרכים במשטרת ישראל בדימוס, ביקר במקום בשעות הערב, מדד את המרחקים בכיכר ואת שדה הראיה וערך צילומים במקום ביחד עם ישראל. הבוחן הגיש חוות דעת, אותה הגשנו לתביעה ולבית המשפט, ובה הוא קבע כי במידה והנהג התעטש במרכז הכיכר, לפני מעבר החציה, לאור המדידות שערך ובדיקת שדה הראיה, התאונה היא בלתי נמנעת.

שופטת בית המשפט לתעבורה באשדוד, גילת שלו, זיכתה את ישראל מחמת הספק מאחריותו לתאונה. בית המשפט פסק, שאמנם על פי ההלכה הפסוקה, על נאשם שטוען להגנה מאחריות פלילית מוטלת החובה להביא ראיות לתמוך בטענת ההגנה שלו, אולם במקרה זה, לאור העובדה כי טענת ההתעטשות נאמרה בהזדמנות הראשונה, זמן קצר לאחר התאונה, והגרסה של ישראל היתה עקבית לאורך כל ההודעות שמסר במשטרה, בית המשפט מקבל את הטענה. בנוסף התייחס בית המשפט לעדות הבוחן המשטרתי:

"הבוחן ציין כי גם אם ההתעטשות הביאה את הנאשם למצב של חוסר שליטה, הרי שעדיין היה עליו להבחין בהולכות הרגל, לפני או אחרי ההתעטשות, בעת שהיו על אי התנועה. אינני יכולה לקבל את טענותיו של הבוחן ממספר סיבות:
ראשית, הבוחן עצמו השיב מספר פעמים בחקירתו הנגדית, כי אינו יכול לשלול את טענת הנאשם, כי ההתעטשות אירעה בזמן התגובה שלו.
שנית, הבוחן לא ביקר בזירת התאונה, לא מדד את מרחק נסיעת הנאשם עד הפגיעה, או את מרחק חציית הולכות הרגל על מעברי החציה, לא בדק את מספר הנתיבים או את רוחבם, ולא ערך את בדיקת שדה הראיה במקום. במצב דברים זה, הבוחן לא יכול לומר האם הנאשם יכול היה לראות או צריך היה לראות את הולכות הרגל בעת נסיעתו בכיכר.
שלישית, וכפועל יוצא של מחדלי החקירה בתיק, הבוחן סתר את עצמו, כאשר תחילה אמר כי בעת שהנאשם נכנס לכיכר, היו הולכות הרגל על אי התנועה, אולם לאחר חישובים (על פי הערכה בלבד) אמר כי יתכן שבאותה עת היו על מעבר החציה הראשון.
במצב דברים זה, וכאשר מהתמונות שצילם מומחה ההגנה ברור, כי שדה הראיה למעבר החציה הראשון בעייתי הרבה יותר מאשר שדה הראיה לאי התנועה או למעבר החציה השני, וכאשר גם הבוחן לא יכול היה לומר היכן היו הולכות הרגל עובר להתעטשות, לא ניתן לקבל את טענתו, כי הנאשם היה צריך לראותן עובר להתעטשות.
לכל האמור לעיל יש להוסיף את עדותו של מומחה ההגנה, אשר גרס כי שדה הראיה לכוון מעבר החציה שמדרום לכיכר הינו בעייתי, בשל מבנה הכיכר וגודלה, אשר לדבריו, שדה הראיה לכוון דרום נפתח רק כשמגיעים בערך למרכזה של הכיכר.
…
בנסיבות המיוחדות של התיק, ובעיקר לאור מחדלי החקירה החמורים, כאשר בוחן לא הגיע למקום התאונה, למרות שהולכות הרגל נחבלו בה חבלות של ממש, ואף לא טרח להגיע למקום לאחר התאונה על מנת לערוך שחזור, או למסור לבית המשפט תמונת מצב מדויקת ומדודה של מקום האירוע, הרי שהמאשימה לא הציגה כל ראיה אובייקטיבית שיש בה כדי לסתור את גרסת הנאשם, שיתכן ובכל מקרה אחר היתה נדחית".

תד 1141-08 – לפסק הדין המלא

————————————-

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות בשל ליקויים בעבודת השוטרים

רון עובד כמפיק אירועים בתל אביב. באחד הלילות בשנת 2008, סמוך לשעה 05:00, היה בדרכו הביתה לאחר סיום אירוע בתל אביב. הוא נעצר על ידי שוטרים ברחוב סלמה, שביקשו ממנו להתלוות אליהם לבדיקת שכרות. רון אמר להם ששתה כוסית אחת, לפני שעזב את האירוע. רון נלקח למשטרת מחוז תל אביב, שם נעשתה לו בדיקה במכשיר "ינשוף", שם התקבלה תוצאה של 325 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף. רשיונו של רון נשלל ל-30 יום מנהלית ע"י קצין משטרה ורכבו הושבת לתקופה של 30 יום, וזאת עוד לפני המשפט. פקודת התעבורה מגדירה "שיכור" כמי שבליטר אויר נשוף יש למעלה מ-240 מק"ג אלכוהול. בתי המשפט העלו את הרף ל-290 מק"ג, בשל רף שגיאות של מכשיר הינשוף.

רון פנה אלינו במטרה לקבל יצוג משפטי בתיק, בשל חומרת העבירה, שיש בצידה חובת פסילה של שנתיים מינימום בפקודת התעבורה. ללא רשיון נהיגה, הוא הסביר, איני יכול לעבוד כמפיק אירועים. בדיון שנערך לפני כב' השופט צימרמן בבית המשפט לתעבורה בתל אביב כפרתי באשמה בשם רון לענין עבירת נהיגה בשכרות, והתיק נקבע לדיון הוכחות, שאליו הוזמנו השוטרים שעצרו את רון וביצעו לו את הבדיקה.

מעיון בחומר החקירה עולה, כי לפי כתב האישום, נהג רון ברכב ונעצר על ידי השוטרים בשעה 05:10, בעוד שבדיקת הינשוף נערכה בשעה 5:05. במאמר מוסגר נציין כי קיימת חובה להמתין עם הנהג ולהשגיח עליו 15 דקות לפני בדיקת הינשוף, ולוודא כי הוא אינו אוכל, אינו שותה, אינו מקיא, ולוודא כי לא עישן לפחות 5 דקות לפני הבדיקה. אם הבדיקה נערכה ב-5:05, עוד לפני שהנהג נעצר ע"י השוטרים, מנין לנו כי פלט הבדיקה שקבע שכרות ברמה של 325 מק"ג הוא אכן של הנהג שנעצר? בנוסף כתב האישום יחס לרון נהיגה ברחוב סלמה 18, המקום בו נערכה בדיקת הינשוף במטה מחוז תל אביב, בעוד שרון נעצר לבדיקה ע"י השוטרים ברח' סלמה 107. הטפסים המשטרתיים הכילו מחיקות רבות ותיקונים, שהיו תמוהים מאוד.

בדיון ההוכחות העיד השוטר שעצר את רון והעביר אותו לבדיקת הינשוף לשוטר אחר. מיד בחקירה הראשית טען השוטר כי הנהג נעצר בשעה 4:49, בעוד שרשם בכתב האישום את השעה 5:10. בחקירה הנגדית טען השוטר כי בדוח פעולה שמילא רשם את השעה הנכונה, 4:49. ביקשתי ממנו להסביר לבית המשפט מתי בדיוק הוא רשם את השעה, שהרי ידוע שהשוטרים לא מתחילים למלא את הטפסים עד שיש להם אינדיקציה או חשד לכך שהנהג שיכור. לבסוף הודה השוטר כי את השעה הוא כתב רק אחרי ביצוע בדיקת הינשוף, ולא בזמן אמת. לאחר מכן התבקש השוטר להסביר מדוע כתב שעיכב את הנהג לבדיקה בשעה 5:15, בעוד שהבדיקה נערכה ב-5:05, והודה כי השעה נרשמה בטעות. בנוסף, השוטר לא יכול היה לתת הסבר מדוע לא סימן שהודיע לנהג שאסור לו לשתות, לאכול או לעשן לפני הבדיקה. לאחר מכן הודה השוטר כי בדיקת המאפיינים, בה מתבקש הנהג לעמוד כשעיניו עצומות עם ידיים פרושות לצדדים, ללכת על קו ישר עקב בצד אגודל ולהביא אצבע לאף בעת שעיניו עצומות, נערכה אחרי בדיקת הינשוף, וזאת בניגוד לנהלי המשטרה. שאלתי אותו מי ביצע את בדיקת המאפיינים, והוא ענה שהוא ביצע, למרות שלא ידע להסביר מדוע בטפסים לא נכתב מי ביצע את הבדיקה. לסיום שאלתי את השוטר למי העביר את הנבדק לצורך בדיקת ינשוף, לאור העובדה כי לא נכתב בטפסים למי העביר – והוא ענה "לא נרשם".

לאחר מכן העיד שוטר אחר, שקיבל את הנהג מהשוטר הראשון וערך את בדיקת הינשוף לנהג. הוא העיד שאינו יודע מתי נעצר הנהג. בחקירה הנגדית שאלתי את השוטר עם מי וידא שהנהג לא אכל, לא שתה, לא הקיא, לא עישן, והוא ענה – "וידאתי עם עצמי".

בסופו של דבר, בית המשפט זיכה את הנהג מעבירת נהיגה בשכרות. בפסק הדין כתב כב' השופט צימרמן:

"תקצר היריעה מלתאר את שלל טעויותיו של עד תביעה 1…מציין העד שהנאשם הועבר לצורך נטילת דגימה לשוטר, בלא שציין פרטיו, וזאת בשעה 5:20, ושוב, נתון שהינו בלתי אפשרי, הכולל אף היעדר שם השוטר, שאליו מסר העד את הנאשם… העד אף שכח לסמן סימוני V במקומות שונים כפי שעלה מחקירתו הנגדית…מכאן עולה שלאור הכמות המרובה כל כך של טעויות בגין אירוע בודד, אין אפשרות להסתמך על תרשומותיו של שוטר זה כלל… בטופס תחקור החשוד מחיקות, ולמרבית הפליאה, דווקא בכל הנוגע לשעות עצירת הרכב ולשעת התחקור".

השופט התייחס לדרישת התביעה להרשיע את הנאשם בסעיף של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לאור העובדה כי במבחן העמידה נכתב שהוא התנדנד – השופט קבע כי בשל העובדה כי בטופס בדיקת המאפיינים לא נכתב מי מהשוטרים ערך את הבדיקה, ומשכך אין אפשרות לקבוע מעבר לספק סביר כי השוטר הוא אכן זה שביצע לנאשם את בדיקת המאפיינים – "תמוה כיצד ידע העד למסור בחקירתו הנגדית שככל הנראה בדיקת המאפיינים בוצעה לאחר בדיקת הינשוף הדבר איננו עולה מהתרשומות השונות, העד לא ידע לומר מדוע הגיע למסקנה כזו, ונותר רק להעלות השערה כי העד מציין זאת כדי להביא לפתרון כלשהו, את מגוון הטעויות ברישומי השעות. למותר לציין כי הנוהג המשטרתי, המקובל מזה שנים, הינו ביצוע בדיקת מאפיינים לפני בדיקת הינשוף".

השופט התייחס לטענת עד התביעה, לפיה הנאשם נעצר לבדיקה בשעה 4:49 – "מפעיל הינשוף אינו יכול להעיד כי השגיח 15 דק' על הנאשם, וזאת על אף שכך מסר, שהרי אף אם הנאשם נעצר בשעה 4:49, הוצא על ידי עד תביעה 1 מרכבו, זוהה באמצעות תעודה מזהה, נערכה לו בדיקת נשיפון, בוצע תחקור קצר, ולא מן הנמנע שאף בדיקת המאפיינים, על ידי מאן דהוא, ונלקח ממקום העבירה, דרך שלמה 107 עד למשרדי האת"ן בדרך שלמה 18. האם כל האמור לא יארך, ולו דקות ספורות אף לשיטתה של התביעה?"

לסיכום קבע כב' השופט צימרמן: "משלא עמדה המשטרה במה שקבעה בנוהליה לגבי ביצוע בדיקת הינשוף, אין אפשרות להסתמך על תוצאות הבדיקה. אין בפנינו כל ראיה לכך שהנאשם כשל במבחני הביצוע, שהרי, אינן ראיה לכך שעד תביעה 1 הוא זה שביצע את האמור… לא ניתן לומר כי ריח אלכוהול בלבד, יחד עם אמרתו (של הנהג, ל.ג.) ולפיה שתה כוסית אחת של וודקה, יכולים להוות הוכחה מספקת לכך שהנאשם היה מצוי תחת השפעת משקאות משכרים. בנסיבות אלו, אין לי אלא לזכות את הנאשם מהמיוחס לו, וזאת מחמת הספק".

(תת"ע 32965-08 מדינת ישראל נ' רון)

לפסק הדין המלא

————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

פסילות רשיון נהיגה – שאלות ותשובות

 


קיבלתי פסילת רשיון בגזר דין של בית המשפט, ולא הפקדתי את הרשיון. מהו דיני?
חשוב לציין כי פסילת רשיון לא מתחילה להימנות עד שהרשיון יופקד במזכירות בית המשפט. נהגים רבים טועים לחשוב, שאם קיבלו פסילה, בין אם נכחו בדיון ובין אם לאו, מספיק שלא ינהגו בתקופת הפסילה כדי לסיים את התקופה. נדגיש שוב – עד שהרשיון לא הגיע למזכירות בית המשפט והופקד, לא מתחילים למנות את הפסילה.

אין לי רשיון נהיגה תקף להפקיד. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד במזכירות בית המשפט שני מסמכים:
1. אישור ממשרד הרישוי על תוקף הרשיון (נקרא טופס מצב רשיון, ניתן להוציא בכל סניף של משרד הרישוי);
2. תצהיר בדבר העובדה שאין בידך רשיון תקף. רק לאחר הפקדת שני המסמכים במזכירות בית המשפט תחל להימנות פסילת הרשיון. טופס תצהיר ניתן למצוא במזכירות בית המשפט, על התצהיר להיות מאומת ע"י עו"ד.

רשיון הנהיגה אבד לי ואין לי מה להפקיד. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד תצהיר בדבר אובדן הרשיון + אישור על תקפות הרשיון ממשרד הרישוי (טופס מצב רשיון).

הוטל עלי עונש פסילת רשיון, והרשיון שלי מופקד בתיק אחר בבית המשפט. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד תצהיר על כך שהרשיון מופקד בתיק אחר + אישור על תקפות הרשיון ממשרד הרישוי. אם לא נאמר אחרת בגזר הדין, הפסילה תחל להימנות במצטבר לפסילה בתיק האחר. המשמעות – רק לאחר סיום הפסילה בתיק הקודם תחל להימנות הפסילה בתיק החדש.

בית המשפט נתן לי אורכה להפקדת הרשיון והאורכה הסתיימה. לא הפקדתי עדיין את הרשיון. מהו דיני?
במידה והאורכה להפקדת הרשיון הסתיימה, הפסילה נכנסה לתוקף ולכן אסור לנהוג, גם אם לא הופקד רשיון הנהיגה. נהיגה תחישב נהיגה בפסילה, שעונשה מאסר. על הנאשם להפקיד את רשיונו בבית המשפט, כי מצד אחד הפסילה נכנסה לתוקף, אולם לא מונים אותה עד שיפקיד רשיון (הפסילה לא תסתיים).

הפקדתי את רשיון הנהיגה במזכירות וקיבלתי אישור על הפקדת רשיון. כעת תמה תקופת הפסילה. מה עלי לעשות?
העובדה שתקופת הפסילה תמה לא מאפשרת לנהג לנהוג. על הנהג לפנות למשרד הרישוי יום לאחר סיום תקופת הפסילה עם אישור ההפקדה, ולבקש את הנפקת הרשיון החדש. משרד הרישוי יבדוק את זכאותו לקבלת רשיון לאחר תום הפסילה.

הוטל עלי עונש פסילה מבלי שנכחתי בדיון. לא קיבלתי כל הודעה על הפסילה. האם אני נחשב נוהג בפסילה?
עבירת נהיגה בפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה היא עבירה שמחייבת יסוד נפשי של ידיעה. על האדם הנוהג לדעת שהוא בפסילה. עד 2009 קבע החוק, שאם הוטל על הנאשם עונש פסילת רשיון מבלי שנכח בדיון ולא קיבל הודעה על גזר הדין, לא יראו אותו כנוהג בפסילה. על המשטרה היה להוכיח כי הודעה על גזר הדין נשלחה לנאשם ונמסרה לידיו.

בשנת 2009 תוקן חוק סדר הדין הפלילי לעניין הודעה על פסילת רשיון נהיגה, ונקבעה חזקת ידיעה –  במידה ונשלחה הודעה על גזר הדין שבו הוטלה פסילה, רואים אותה כאילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה, גם אם לא חתם על אישור המסירה, זולת אם הוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב אי המנעותו מלקבלה, והתקיימו כל התנאים הבאים:
1. חלפו 15 יום ממשלוח ההודעה.
2. הנאשם הוזמן לדיון בבית המשפט כדין.
3. ההזמנה לדין כללה בכתב או בע"פ אזהרה על כך שבית המשפט עלול להטיל עליו פסילת רשיון – נוסח כזה מופיע כיום על כל דו"ח או כתב אישום.
4. בטופס אישור המסירה שהוחזר מולו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבו נמסרה והטעם לאי ביצוע המסירה.

משמעות התיקון: גם אם נאשם לא נכח בדיון ולא הגיע לדואר לדרוש הודעה על גזר הדין, שנשלחה לכתובתו הרשומה בדואר רשום, הוא יכול להיחשב נוהג בפסילה.

קיבלתי פסילת רשיון נהיגה לפני שנים רבות ולא הפקדתי. האם העונש התיישן?
לא. אמנם חוק סדר הדין הפלילי קובע תקופת התיישנות עונש בעבירת חטא – 3 שנים, ובעבירת עוון – 10 שנים, אך כל זאת במידה ולא התחילו בביצועו. סעיף 42(א) לפקודת התעבורה קובע כי פסילת רשיון נהיגה שהוטלה על ידי בית המשפט תחל מיום גזר הדין, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. המשמעות – החלו בביצוע העונש, ולכן תקופת התיישנות העונש לא חלה כאן. בפסקי דין רבים הדגישו בתי המשפט את חובת ההפקדה כתנאי לתחילת ביצוע הפסילה. לאחרונה ניתן פסק דין ע"י בית המשפט לתעבורה באשדוד, בו נהג שקיבל פסילת רשיון נהיגה בהיעדר בשנת 1991 ביקש מבית המשפט סעד הצהרתי על כך שהעונש התיישן. בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי הפסילה תחל מהיום בו הוגשו המסמכים לבית המשפט, דהיינו – הופקד תצהיר ואישור ממשרד הרישוי (תת"ע 781794-91 מ"י נ' אבו חאמד).

מה ניתן לעשות במידה ולא ידעתי שעלי להפקיד את הרשיון, לא הפקדתי ולא נהגתי בתקופת הפסילה?

עד 2014, נאשם, שקיבל פסילה ולא הפקיד את הרשיון מסיבות שונות, יכול היה להגיש בקשה לחישוב פסילה לבית המשפט שנתן את גזר הדין. השופט שנתן את גזר הדין היה דן האם יש הצדקה לחשב את הפסילה אחורה ליום גזר הדין, למרות שהרשיון הופקד באיחור.

באפריל 2014 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בענין ג'אבר (בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל), ובו נקבע כי מרגע שניתן גזר הדין, סיים בית המשפט את תפקידו, והסמכות לחישוב פסילה היא של משרד הרישוי. בעניין ג'אבר נדונה בקשה של נאשם, שקיבל גזר דין בתיק תעבורה, בעוד שהרשיון שלו מופקד במשטרה בתיק אחר. הנאשם, שלא היה בידו רשיון נהיגה להפקדה, לא ידע שעליו להפקיד תצהיר כתנאי למניין ימי הפסילה, וביקש מבית המשפט לחשב את פסילתו ליום גזר הדין, כי הרשיון היה מופקד במשטרה. בית המשפט העליון, כאמור, דחה את בקשתו וקבע כי עליו לפנות למשרד הרישוי.

הפסיקה בעניין ג'אבר יצרה אי בהירות לגבי הסמכות לחישוב הפסילה. בקשות לחישוב פסילה שמוגשות לבית המשפט נדחות על הסף לפי הלכת ג'אבר, והמבקשים מופנים לפנות למשרד הרישוי בבקשה לחשב את הפסילה. משרד הרישוי, מצידו, דוחה את הבקשות שמוגשות אליו, בטענה כי החלטה בבקשה מחייבת שיקול דעת שיפוטי, שאינו בסמכותו של משרד הרישוי.

על אילו כלי רכב חלה הפסילה שהטיל עלי בית המשפט?
פקודת התעבורה קובעת כי עונש הפסילה שהטיל בית המשפט תחול על כל כלי רכב, אלא אם נקבע אחרת בגזר הדין. לבית המשפט יש סמכות לסווג את פסילת הרשיון, כך שתחול רק על סוגי כלי רכב מסוימים, או רק בשעות מסוימות, או רק באזורים מסוימים. לדוגמה, יכול בית המשפט לקבוע כי הוא מטיל על הנאשם פסילת רשיון, אולם מסווג את הפסילה, כך שיותר לנאשם לנהוג במלגזה/מכונה ניידת בתחום מפעל מסוים ובשעות מסוימות ביום, הכל לפי שיקול דעתו של בית המשפט. על הנאשם לפנות למשרד הרישוי לאחר הפקדת הרשיון, על מנת שיונפק לו רשיון נהיגה שיכלול בתוכו את התנאים שנקבעו בגזר הדין.

אני בפסילה והפקדתי את רשיון הנהיגה בבית המשפט. כעת קיבלתי טופס לחידוש רשיון הנהיגה בדואר. מה עלי לעשות?
הפסילה שמטיל בית המשפט מוגדרת כ"פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה". המשמעות – גם אם הפקדת את הרשיון, אסור לך לקבל רשיון נהיגה חדש בזמן הפסילה. סעיף 66 לפקודת התעבורה, שכותרתו: "קבלת רשיון בהעלמת הפסילה או התנאים", קובע עונש מאסר שלוש שנים למי שמגיש בקשה לקבלת רשיון או לחידושו או מקבל רשיון בתקופת הפסילה, ואינו מודיע על הפסילה למשרד הרישוי. המשמעות – אם קיבלת טופס חידוש רשיון בזמן הפסילה, עליך לפנות למשרד הרישוי ולהודיע על הפסילה.

מעולם לא הוצאתי רשיון נהיגה. כעת הורשעתי בבית המשפט בעבירה והוטלה עלי פסילה. מה עלי לעשות?
הפסילה שהוטלה מונעת מהנאשם לקבל רשיון נהיגה בזמן הפסילה, ולכן על הנאשם להפקיד תצהיר + אישור ממשרד הרישוי על כך שאין לו רשיון נהיגה. רק אז תחל הפסילה להימנות. הנאשם לא יוכל לפנות למשרד הרישוי בבקשה לקבל רשיון כל עוד הוא בפסילה.

אני נהג חדש וקיבלתי עונש פסילת רשיון מבית המשפט. האם עלי לעבור מבחן מעשי ועיוני (טסט ותיאוריה) מחדש? 
אם מדובר בנהג חדש, במידה והורשע באחת מהעבירות המנויות בתוספת השלישית לפקודת התעבורה, רשות הרישוי רשאי לדרוש אמצעי תיקון (טסט/תיאוריה) כתנאי לקבלת רשיון הנהיגה לאחר הפסילה. בין העבירות המנויות ניתן למצוא נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, אי ציות לאור אדום, אי מתן זכות קדימה, מהירות מופרזת, גרימת תאונת דרכים שבה נפגע אדם או כל עבירה שהוטל עליו ע"י בית המשפט עונש פסילה של 3 חודשים או יותר (רשימה חלקית בלבד).

יש לי רשיון קבוע (לא נהג חדש) והוטל עלי עונש פסילת רשיון בבית המשפט. האם עליו לעבור מבחן עיוני ומעשי?
במידה ומדובר ברשיון קבוע, רשות הרישוי רשאית לדרוש מהנהג לבצע אמצעי תיקון במידה והוטלה על הנהג פסילה של 12 חודשים או יותר.

נפסלתי על ידי קצין משטרה מלנהוג (פסילה מנהלית). איפה עלי להפקיד את הרשיון?
עליך להפקיד את הרשיון בתחנת המשטרה בה נפסלת על ידי קצין. במידה והרשיון כבר נלקח על ידי שוטר, וניתן לך אישור נטילת רשיון נהיגה, עליך לוודא שהרשיון מועבר אל הקצין להפקדה, ושהקצין מסמן בטופס השימוע כי הרשיון נלקח. אם אין בידך רשיון להפקדה במשטרה, עליך להפקיד תצהיר מאומת על ידי עו"ד במשטרה, כתנאי לתחילת מניין ימי הפסילה.

———————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים

 

האם ידעתם ששימוש מזדמן בקנביס יכול להוביל לאישום בנהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים?

י', נהג מונית, הוזמן יום אחד לכתובת מסוימת לאסוף נוסע. כשהגיע למקום לא מצא את הנוסע, ועמד להסתובב ולעזוב את המקום. מיד כשניסה להסתובב, הגיעה למקום ניידת משטרה, ובה שני שוטרים, שהורו לו לעצור. מה עשיתי? שאל י'. השוטרים שאלו אותו אם עישן סמים, י' ענה שעישן סמים בשבת, בבית, לפני מספר ימים. י' נלקח לבדיקת שתן במשטרת מחוז תל אביב, רשיונו נשלל במקום ל-30 יום והוגש נגדו כתב אישום על נהיגה תחת השפעת סמים. בחיפוש שנערך במונית ועל גופו של י' לא נמצאו סמים. המשטרה הגישה בקשה להארכת הפסילה המנהלית עד תום ההליכים, ורשיונו של י' נפסל לתקופה של 6 חודשים, עוד בטרם המשפט. י' פנה אלינו ויוצג על ידינו במשפט. בסופו של דבר התחשב בית המשפט בעברו התעבורתי של י', בעובדה שריכוז חומצת החשיש, שנמדדה בשתן היתה נמוכה וגזר עליו עונש פסילת רשיון לתקופה של 11 חודשים, ללא מאסר בפועל. מיותר לציין כי י' לא יכול היה להתפרנס מעבודתו כנהג מונית בזמן הפסילה, מה שפגע בו פגיעה כלכלית קשה.

בעבר היה ויכוח בפסיקה של בתי המשפט לגבי השאלה האם צריך להוכיח השפעה בפועל של הסם על הנוהג ברכב, או שמספיק שיוכח שנמצא סם בגופו של הנהג. בעבר, פקודת התעבורה הגדירה שיכור כ"מי שנתון תחת השפעתו של משקה או סם משכרים או מסוכנים". היו בתי משפט שסברו שכדי להרשיע אדם בנהיגה תחת השפעת סם יש להוכיח כי האדם היה נתון בפועל תחת השפעה בעת הנהיגה. בתי משפט אחרים סברו כי מספיק שיוכח כי היה סם בדם או בשתן של הנהג כדי לבסס הרשעה בעבירת נהיגה תחת השפעה. בית המשפט העליון הכריע בשאלה בענין בניאשוילי, מפי השופט אדמונד לוי:

"בניגוד לאלכוהול, חל איסור מוחלט על השימוש בסמים מסוכנים, בכל כמות שהיא, ואף נקבע בחוק כי הדבר מהווה עבירה. במצב זה עמדו בפני המחוקק שתי דרכי פעולה אפשריות: האחת, ליצור חזקה בחוק שאדם הוא שיכור על פי שיעור מוגדר של ריכוז הסם המסוכן שיימצא בדמו. הדרך האחרת, שמקורה בעובדה כי השימוש בסמים מסוכנים נאסר כליל, היתה לקבוע שכל נהג העובר על איסור זה, מקים נגדו חזקה שהינו נוהג כשהוא נתון תחת השפעתם של סמים, ומכאן ואילך עובר אליו הנטל להפריך חזקה זו. המחוקק בחר ללכת בדרך השנייה, ואינני סבור כי החלטתו זו היתה שגויה או לוקה בחוסר סבירות". ( ע"פ 398/04 מדינת ישראל נ' בניאשוילי).

ב-2005 תוקנה פקודת התעבורה, והמחוקק אמר את דברו לעניין הוכחת ההשפעה. נקבע למעשה, שמספיק שיוכח שבגופו של הנהג מצוי סם או תוצרי פירוק של סם כדי לבסס הרשעה בעבירה, ואין צורך להוכיח כי היתה השפעה של הסמים על הנהיגה.

סעיף 64ב(א) לפקודת התעבורה מגדיר "שיכור":

"שיכור" – אחד מאלה:
…
(3) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף של סם מסוכן.

משמע, שהמשטרה לא צריכה להוכיח השפעה בפועל של הסם על הנהיגה, מספיק שיוכח כי בגופו של הנהג מצוי סם מסוכן, ע"י בדיקת דם, או תוצרי חילוף שם סם, ע"י בדיקת שתן, כדי להוכיח שהנהג נהג תחת השפעת סמים.

מחקרים מראים כי תוצר הפירוק העיקרי של קנביס, חומצת החשיש, יכול להישאר בגוף עד שבועיים-שלושה ממועד השימוש בסם. התקופה הזו משתנה בהתאם להיקף השימוש שעושה המשתמש – אצל משתמש "כבד", נמצא ריכוז גבוה יותר של חומצת חשיש בשתן לאורך זמן. מכאן, שאדם יכול להשתמש בקנביס, ואחרי שבוע להיעצר ע"י שוטר, שידרוש ממנו בדיקת שתן, ולמרות שעברו שבוע מאז השימוש האחרון הוא יחשב כמי שנוהג תחת השפעת סם. בניגוד לאלכוהול, שלגביו בחוק יש מידה קבועה המותרת שתהיה בגוף, ואדם לא יחשב שיכור, לגבי סמים אין מידה קבועה, משום שמדובר בחומרים המוגדרים כסם מסוכן ואסורים בהחזקה כלל. כך שגם אם נמצאה כמות מזערית של תוצרי פירוק בשתן (נמדדים בננוגרמים), אדם יכול להיחשב תחת השפעה.

בחודשים האחרונים משטרת ישראל, ובעיקר משטרת מחוז תל אביב עורכת מבצעים לתפיסת נהגים הנוהגים תחת השפעת סם. העובדה הזו התפרסמה בתקשורת לאחר מעצרו של רן שריג, כוכב התכנית "מחוברים", שתיעד את עצמו נוהג ומעשן קנביס, הגם שהחזיק בקנביס באופן חוקי עקב מחלתו (קנביס רפואי).

האם ניתן לסרב  לבדיקת שתן לאיתור סמים?

בניגוד לאלכוהול, חיפוש ברכב לגילוי סמים או בדיקת שתן לאיתור סמים מחייבים עילה, כלומר חשד סביר, כי בגופו של הנהג מצוי סם. להבדיל, כדי לדרוש מנהג בדיקה לאיתור אלכוהול,  החוק לא דורש את קיומו של החשד הסביר. מה יכול להיחשב חשד סביר? פעמים רבות מדובר במה שמוגדר "מידע מודיעיני", חשד יכול להיות גם העובדה שהנהג נמצא בשכונה/במקום שיש עליו מידע שמתבצע בו פעילות הקשורה בסמים, גם אם נקלע לשם במקרה. פעמים רבות פרטי הנהג נבדקים במסוף, ואם מתגלה שיש לו רישום פלילי לגבי עבירות סמים, ידרשו ממנו השוטרים להיבדק בבדיקת לאיתור סמים. גם זה יכול להיחשב חשד סביר.

במקרה שיש לשוטר חשד כאמור לכך שהנהג נוהג תחת השפעת סמים, אם הנהג מסרב לבדיקה יראו אותו כמי שנוהג תחת השפעת סם. לכן, במידה והשוטר מודיע לנהג כי יש לו חשד שהוא נוהג תחת השפעת סם ודורש ממנו להתלוות אליו לבדיקת שתן, על הנהג למסור את הדגימה. אם יסרב, יחשב כמי שנוהג תחת השפעת סמים.

אז שימו לב – שימוש בסם באופן מזדמן או קבוע יכול לסבך אתכם בעבירה של נהיגה תחת השפעת סם. נדגיש כי עונש המינימום על עבירה כזו פסילת רשיון לתקופה של שנתיים. בנוסף, בתי המשפט נוטים להתייחס בחומרה רבה לעבירות סמים, ופעמים רבות מוטל על הנהג עונש מאסר על תנאי/מאסר בפועל לצד עונש הפסילה.

מה לגבי קנביס רפואי?

מידע על כך ניתן למצוא במאמר שלנו – "קנביס רפואי ונהיגה"

———————————-

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

ידעתם שהאולר בתא המטען עלול לסבך אתכם בפלילים?

 

ע' היה לקוח שלנו בענייני תעבורה. באחד מלילות הקיץ שעבר נסע ע' עם חברים לקמפינג בירדן ההררי. הם הקימו אוהלים על שפת הירדן וישנו בשקי שינה במקום. באמצע הלילה הגיעו למקום שוטרים ממשטרת ראש פינה, טענו שיש להם חשד שהם משתמשים בסמים וביקשו לבצע חיפוש במקום. כנראה שהמקום הזה ידוע כמקום שבו מטיילים ששוהים בלילה משתמשים לעיתים בסמים. ע' וחבריו הסכימו לחיפוש, כי סברו שאין להם מה להסתיר. בחיפוש באוהלים, בתיקים, בשקי השינה ובמכוניות שלהם אכן לא נמצא סם. מה מצאו השוטרים? בתא המטען של ע' מצאו ארגז כלים, בו מברגים וכלי עבודה אחרים וגם סכין. ע' עוכב לתחנת ראש פינה באותו לילה לחקירה ונפתח לו תיק על החזקת סכין למטרה לא כשרה. הסבריו של ע' על כל שמדובר בסכין שהוא כלי עבודה בשבילו, כמי שעובד בעבודות סנפלינג, לא הועילו ולא שכנעו את השוטרים. גם העובדה, שהסכין נמצא בתא המטען, בתוך ארגז כלים, לא הועילה. לע' נפתח תיק פלילי. רק בהתערבות של המשרד שוכנעה המשטרה שלא להגיש כתב אישום ולסגור את התיק.

ידעתם שהאולר בתא המטען עלול לסבך אתכם בפלילים?

סעיף 184 לחוק העונשין מגדיר מהו "סכין" ומהו "אולר":

"סכין" – כלי בעל להב או כלי אחר שסוגל לדקור או לחתוך.
"אולר" – סכין מתקפלת שאורך להבה אינו עולה על עשרה סנטימטרים ושלא ניתן להפכה, בעזרת קפיץ או באמצעי אחר, לסכין שלהבה קבוע.

סעיף 186 לחוק העונשין קובע:

(א) המחזיק אגרופן או סכין מחוץ לתחום ביתו או חצריו ולא הוכיח כי החזיקם למטרה כשרה, דינו – מאסר חמש שנים.
(ב) לענין סעיף זה , חזקה כי החזקת אולר הנה למטרה כשרה. החזקה לפי סעיף קטן זה לא תחול על החזקת אולר במוסדות חינוך או במקומות אחרים, הכל כמפורט בתוספת השניה, או בסמוך להם.

תכליתו של החוק היא להילחם בתופעת הסכינאות ברחובות, במועדונים ובבתי הספר, ולכן המחוקק יצר חזקה משפטית, שעצם החזקת הסכין מהווה נשיאה למטרה לא כשרה, והעביר את נטל ההוכחה לכך שמדובר במטרה כשרה לידי נושא הסכין. המשמעות – המדינה לא צריכה להוכיח שפלוני התכוון לבצע פשע באמצעות הסכין, מספיק שיוכח כי נשא את הסכין בכליו, על גופו או ברכבו, מחוץ לביתו, כדי להרשיעו בעבירה פלילית.

מלשון החוק ניתן ללמוד, כי גם החזקה של אולר (כמו אולר שוייצרי/לדרמן) ברכב, על הגוף או בתיק יכולה להיחשב החזקת סכין. גם אם הסכין של האולר מתקפל וגם אם הלהב קצר מ-10 ס"מ, העובדה שהוא מתקבע הופכת את האולר לסכין אסור להחזקה. אז נכון שהמשטרה לא עורכת חיפוש בכל רכב ועל כל אדם במטרה למצוא סכינים, אבל גם אדם מן הישוב יכול למצוא את עצמו עובר עבירה פלילית. פעמים רבות העבירה של החזקת סכין היא עבירה נלווית לעבירות אחרות – כמו במקרה של ע' – השוטרים הגיעו לחפש סמים, משלא מצאו, עיכבו אותו לחקירה לגבי הסכין ברכב.

מזלו של ר' היה שונה מזה של ע'. ר', נהג מונית, ללא עבר פלילי, אסף נוסעים במונית שביקשו להגיע מבת ים לקניון איילון. כשהגיעו לקניון איילון ירדו הנוסעים, אמרו שהם הולכים לקנות משהו וביקשו ממנו להמתין להם במקום. אחרי כרבע שעה שבו הנוסעים למונית, כשהם מחזיקים שקיות רבות של בגדים. מיד אחרי הנוסעים הגיעו מאבטחים של הקניון ושוטרים, שקפצו עליהם ועל ר' ועצרו אותם. בחקירה התברר לר' שזוג הנוסעים התמימים שהסיע היו גנבים, שנכנסו לחנויות אופנה יוקרתיות, ויצאו עם שלל רב. מתברר שהגנבים צולמו במצלמות האבטחה, אנשי הקניון עקבו אחריהם והזמינו את המשטרה. ר' נעצר בחשד לסיוע לגניבה. לאחר חקירות רבות הצליח ר' לשכנע את השוטרים שהוא רק היה נהג מונית תמים ולא היה לו קשר לגניבה, הוא לא מכיר את הגנבים ולא קשור אליהם, אלא שלרוע מזלו של ר', בחיפוש שנערך במונית נמצא בתא המטען סכין. ר' הסביר שנוסע שהסיע לפני זמן רב במונית שכח את הסכין, ור' הניח את הסכין בתא המטען ושכח ממנו, אך הסבריו לא הועילו. נגד ר' הוגש כתב אישום על עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה. ר' הגיע אלינו מבוהל. זו ההסתבכות הראשונה שלו עם החוק ועם המשטרה.

כל הנסיונות שלנו לשכנע את המשטרה שמדובר באדם נורטיבי, ללא עבר פלילי, שנקלע במקרה לזירת עבירה אחרת, לא הועילו. ר' הורשע בבית המשפט בעבירה של החזקת סכין. בית המשפט התחשב בעברו הנקי של ר' והטיל עליו עונש מאסר על תנאי וקנס בלבד, ללא עונש מאסר בפועל.

רבים מהנהגים מחזיקים אולר ברכב,  בארגז הכלים, בתא הכפפות או בתא המטען. לעיתים מדובר בסכין מטבח קטן, המשמש לקילוף פירות או סכין שנשכח מהפיקניק האחרון. שימו לב – מדובר בעבירה פלילית, גם אם לא התכוונתם כלל לבצע פשע עם סכין. עצם ההחזקה מהווה עבירה, והנטל להוכיח כי הסכין הוחזק למטרה כשרה מוטל כאן עליכם, ולא על המדינה. אז אם אתם ממש לא צריכים אותו בתא המטען או בתא הכפפות, השאירו אותו בבית.

——————————————————-

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

תוספות חדשות להגדרת "שיכור" בפקודת התעבורה

בדצמבר 2010 תוקנה פקודת התעבורה (תיקון מס' 97 לפקודת התעבורה, פורסם ברשומות ביום 9.12.10) והוכנסו בה שינויים בהגדרת שיכור בסעיף 64ב לפקודה. דומה שרבים לא מודעים לשינוי שנעשה.

הגדרת "שיכור" מופיעה בסעיף 64ב בפקודת התעבורה:

"שיכור" – אחד מאלה:

(1) מי ששותה משקה משכר בעת נהיגה או בעת שהוא ממונה על הרכב;

(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;

(3) מי שבגופו מצוי אלכוהול בריכוז הגבוה מהריכוז שקבע שר התחבורה, בהתייעצות עם שר הבריאות ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת;

עד כאן העניינים היו די ברורים. "הריכוז הקבוע" עומד היום על 240 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף או 50 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל של דם. בתי המשפט פסקו שבגלל טווח טעויות אפשרי של מכשיר הינשוף, כתבי אישום בגין נהיגה בשכרות יוגשו רק על כמות של 290 מק"ג ומעלה.

אלא שהמחוקק ביקש להחמיר עם סוגי נהגים מיוחדים לעניין נהיגה בשכרות,  ובדצמבר 2010 נכנסה לתוקף תוספת להגדרת "שיכור" – נוספה פסקה 3א:

(3א) אחד המנויים להלן שלפי דגימת נשיפה, בגופו מצוי אלכוהול בריכוז העולה על 50 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף, או לפי דגימת דם – בריכוז העולה על 10 מיליגרם אלכוהול ב-100 מיליטר דם:

       (א) נוהג חדש;

       (ב) נהג שטרם מלאו לו 24 שנים;

       (ג) נהג בעת נהיגה ברכב מסחרי או ברכב עבודה שמשקלם הכולל המותר לפי רשיון הרכב

            עולה על 3,500 קילוגרם.

       (ד) נהג בעת נהיגה ברכב ציבורי;

כוונת המחוקק היתה למנוע מצב שבו נהגים, שיכולת השליטה שלהם ברכב מוגבלת, או שבגלל מאפייני הרכב בו הם נוהגים הם מהווים פוטנציאל גדול יותר לגרום נזקים, ינהגו שיכורים, ולהחמיר באכיפה לגביהם, כך שיחשבו שיכורים גם אם נמצאה בגופם 1/5 מהכמות המותרת לנהג רגיל.

המשמעויות: מי שמוגדר נהג חדש, נהג מתחת לגיל 24, נהג ברכב מסחרי או ציבורי – גם אם ילגום לגימה קטנה של אלכוהול יחשב שיכור. יש להדגיש לגבי נהגי רכב ציבורי ורכב מסחרי ומשאיות, שהעבירה צריכה להתבצע בזמן נהיגה במשאית או באוטובוס. לדוגמה, אם נהג נעצר לבדיקת שכרות, כשהוא נוהג ברכב פרטי, הוא לא יחשב נהג רכב מסחרי או ציבורי, גם אם הוא מחזיק ברשיון כזה. כדי שתתבצע עבירה לפי התוספת החדשה לחוק, הנהיגה צריכה להיות ברכב הציבורי או במשאית.

י' הוא נהג אוטובוס בחברת אוטובוסים גדולה בגוש דן. בערב פסח הוא הוזמן ע"י הסדרן בסיום הקו להרים כוס לכבוד החג, כפי שעשו כל הנהגים בחברה באותו יום. מאוחר יותר י' נהג באוטובוס והיה מעורב בתאונת נזק קלה של חזית-אחור. שוטרים שהגיעו למקום הריחו ממנו ריח של יין, ולקחו אותו לבדיקה במכשיר הינשוף, לאיתור אלכוהול. בבדיקת הנשיפה נמצאה כמות של 265 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף. נהג רגיל היה משוחרר לדרכו באותו רגע, הבעיה היא שי' נהג באוטובוס. רשיונו של י' נפסל ל-60 יום מנהלית והוא ממתין לכתב אישום בגין נהיגה בשכרות בכמות של מעל פי חמש מהמותר. י' הגיע אלינו, והתברר כי כלל לא שמע על התיקון לחוק. היתכן שכל נהגי החברה, שהרימו כוסית לכבוד החג באותו יום, נהגו שיכורים?

עוד קבוצת נהגים שצריכה לדאוג היא אוכלוסיית הנהגים הצעירים, מתחת לגיל 24. לפי מה שאנו רואים כיום, החוק החדש לא נאכף לגביהם והם נבדקים כמו כלל האוכלוסיה – לפי 290 מק"ג, אולם לא ירחק היום שיוגשו כתבי אישום על נהיגה בשכרות כשהריכוז הנמדד נמוך מ-290.

נדגיש שוב – כדי להגיע לרמת אלכוהול של 50 מק"ג מספיקה לגימה קטנה מבקבוק – ראו הוזהרתם!

—————————————–

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.