חישוב פסילת רשיון נהיגה – תסבוכת משפטית

על פי תקנות התעבורה, מי שנפסל על ידי בית משפט, חייב להפקיד את רשיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט כתנאי למניין ימי פסילת הרשיון. המשמעות היא שלמרות שהפסילה נכנסה לתוקף, עד שלא יופקד הרשיון במזכירות בית המשפט, לא מתחילים למנות את ימי הפסילה, ואותו אדם ישאר פסול מלנהוג לעד.

מי שאין בידו רשיון נהיגה תקף או שרשיונו אבד, חייב להפקיד תצהיר משפטי במקום רשיון נהיגה בצירוף אישור ממשרד הרישוי על תוקף הרשיון.

לקריאה נוספת: פסילת רשיון נהיגה – שאלות ותשובות

בדרך כלל נאשמים מונחים לגשת למזכירות ולהפקיד את רשיון הנהיגה שלהם, אולם לעיתים נוצרים מצבים שבהם אדם לא ידע שעליו להפקיד, או שלא היה בידו רשיון נהיגה בעת מתן גזר הדין ולא ידע שעליו להפקיד תצהיר. לעיתים אדם מקבל גזר דין הכולל פסילת רשיון, בזמן שהרשיון שלו כבר מופקד בתיק אחר או בבית משפט אחר. הפסילה לא נמנית כל עוד הוא יפקיד את הרשיון או תצהיר. נאשמים המתינו לסיום תקופת הפסילה ואז רק גילו שבגלל שלא הפקידו, לא מונים להם את התקופה שעברה.

בעבר, בעיות כאלה נפתרו באמצעות הגשת בקשה לחישוב פסילת רשיון נהיגה לבית המשפט שבו ניתן גזר הדין. הבקשה בצירוף תצהיר לאימות העובדות, היתה מוגשת לשופט/ת שנתנו את גזר הדין, הם היו בוחנים את הנימוקים ומחליטים האם יש הצדקה לחשב אחורה את פסילת הרשיון עד ליום גזר הדין או למועד אחר.

בשנת 2012 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בענין ג'אבר (בש"פ 9075/12), ששינה את כל התמונה. בענין ג'אבר נדון מקרה שבו אדם הפקיד את רשיונו במשטרה (פסילה מנהלית) לאחר תאונת דרכים, הרשיון נשאר מופקד במשטרה ולימים ניתן גזר דין הכולל פסילת רשיון. הנאשם המתין לסיום תקופת הפסילה ואז פנה למשרד הרישוי על מנת להתחיל הליכים לקבלת רשיון חדש, ונאמר לו שהרשיון שלו לא הופקד בבית המשפט. ג'אבר טען כי הרשיון שלו כבר הופקד אצל רשות מנהלית (המשטרה) ולכן, למרות שתקנות התעבורה מחייבות הפקדה נוספת של הרשיון, הוא פטור מהפקדה נוספת ולכן ניתן לחשב את פסילת הרשיון שלו מהיום שבו הופקד הרשיון במשטרה.

בית המשפט העליון קבע, שמהרגע שבית המשפט גזר את דינו של הנאשם הוא סיים את תפקידו, ואת כל הבקשות בענין חישוב פסילת רשיון יש להפנות למשרד הרישוי ולא לבית המשפט. "כשם ששב"ס מחליט בעניין חישוב ימי-מאסר, כך ראוי להפקיד את מלאכת חישוב ימי פסילת רישיון הנהיגה בידי רשות הרישוי. גם אין טעם בהליך אזרחי מסורבל של בקשה למתן סעד הצהרתי, ולא בנקיטת הליך חדש בבית משפט השלום לתעבורה. המקום הטבעי הוא כאמור רשות הרישוי, זהו הגורם המקצועי שאצלו מצוי כל החומר הצריך לעניין, גם מומחיות, גם ניסיון". (כב' השופט סולברג).

באמרת אגב העיר בית המשפט העליון, שהוא לא מוצא טעם בתקנה המחייבת מי שרשיונו היה מופקד במשטרה או בבית משפט בתיק אחר, לחזור ולהפקיד תצהיר במקום רשיון הנהיגה – "מי שרשיונו נלקח ממנו במהלך חקירתו במשטרה, רשיונו לא "אבד" ואין לחייבו בהמצאת תצהיר חלף הפקדת הרשיון".

פסק דין ג'אבר טרף את הקלפים בכל הנוגע לחישובי פסילת רשיון וגרם לתסבוכת משפטית. נאשם מגיש בקשה לחישוב פסילה לבית המשפט – בית המשפט לא דן בבקשה, דוחה אותה על הסף ומפנה את המבקש למשרד הרישוי. לאחר שהנאשם מגיש את הבקשה למשרד הרישוי, מוחזרת לו תשובה ממשרד הרישוי כי בקשות העוסקות בחישובי פסילה הן בקשות המחייבות הפעלת שיקול דעת שיפוטי, ומשרד הרישוי הוא רשות מנהלית שלא עוסקת בעניינים כאלה.

האפשרות היחידה כיום לערער על החלטת משרד הרישוי בעניין חישובי פסילה היא באמצעות הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, דבר הדורש תשלום אגרה גבוהה (1970 ש"ח נכון לינואר 2015) והוא תהליך מסובך יחסית, שרבים נמנעים ממנו.

במקרה זה בית המשפט העליון התעלם מהפרקטיקה הנהוגה זה עשרות שנים בבתי המשפט לתעבורה וקבע הלכה משפטית "עקומה", שאינה תואמת את המציאות בשטח וגורמת נזק למאות נאשמים מדי שנה, שמטורטרים בין בתי המשפט למשרד הרישוי ללא מענה.

גם במקרה שבו הנאשם מוכיח לבית המשפט, שרשיונו היה מופקד במקום אחר בעת מתן גזר הדין, מתעלמים בתי המשפט מההלכה שנקבעה בענין ג'אבר, מסרבים לדון בבקשה ומפנים את הנאשם למשרד הרישוי.

הגיע הזמן שמישהו יסדיר את הנושא בחקיקה. כרגע יש כאוס.

———————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

מדוע מהירות מעל 50 קמ"ש בדרך עירונית מסוכנת?

פוסט מאת עו"ד דרור כהנוביץ'.

כתבנו כאן בעבר כנגד פרוייקט מצלמות המהירות, המוצבות ברובן בכבישים בין עירוניים, ואוכפות עבירות של נהיגה במהירות מעל למותר. לדעתנו, הצבת מצלמות לאכיפת עבירת מהירות בכבישים בין עירוניים לא תשיג את המטרה של הפחתה בתאונות הדרכים. אין טעם באכיפה של עבירת מהירות בדרך בין עירונית רחבה וסלולה היטב. אין משמעות רבה לעובדה שנהג נוהג במהירות של 120 קמ"ש בכביש 4 או בכביש 2, בדרך ישרה ורחבה עם שניים או שלושה נתיבים לכל כיוון. זה לא מסוכן יותר מנהיגה במהירות של 90 קמ"ש באותה דרך.

מתי מהירות מופרזת תהיה מסוכנת?

בחנו היטב את התמונה הבאה:

ניסוי בלימה ב-50 קמ"ש. מרחק 9 צעדים
ניסוי בלימה ב-50 קמ"ש. מרחק בלימה: כ-9 צעדים

השתתפתי בהדרכת נהיגה של חברת "מסלולים", בהדרכתו של און יעקובסון. במהלך יום ההדרכה, ערכנו ניסוי מרחק בלימה.

שימו לב לתוצאות של ניסוי הבלימה. הרכב האיץ בכל פעם למהירות שונה, וכשהגיע לאבן הראשונה, המסומנת "נקודת הבלימה", הנהג בלם בצורה החזקה ביותר תוך הפעלת מערכת ה-ABS. במהירות של 50 קמ"ש מדדנו מרחק בלימה של כ-9 צעדים.

ניסוי בלימה ב-70 קמ"ש. 18 צעדים
ניסוי בלימה ב-70 קמ"ש. מרחק בלימה: כ-18 צעדים

כשהגברנו את המהירות ל-70 קמ"ש וביצענו את אותו ניסוי בלימה, מרחק הבלימה הכפיל את עצמו ל-18 צעדים, מרחק כפול למעשה.

מדוע זה קורה? מדוע כשהעלנו את המהירות ב-20 קמ"שׁ בסך הכל, מרחק הבלימה הוכפל? התשובה טמונה אי שם בשיעורי הפיסיקה של בית הספר התיכון. גוף נע ניחן באנרגיה קינטית, שניתן לחשב אותה באמצעות הנוסחה הבאה (מתוך ויקיפדיה):

עבור גוף נקודתי שמסתו  m ומהירותו  v, האנרגיה הקינטית היא:

 E_k = {1 over 2} m v^2

כלומר, האנרגיה הקינטית עומדת ביחס ישר למסה וביחס ריבועי למהירותו. מסת הרכב נשארת קבועה, אולם הגדלת המהירות מגדילה את האנרגיה הקינטית של הרכב בריבוע. לכן תוספת של 20 קמ"ש, המהווה תוספת של 40% למהירות, הכפילה את האנרגיה הקינטית של הרכב, ולכן נדרש לו מרחק כפול על מנת לבלום ולהגיע למצב עמידה.

הנהיגה בדרך עירונית מחייבת את הנהג להגיב לאירועים והפתעות רבים – הולכי רגל, צמתים, רמזורים, מעברי חציה, כלי רכב אחרים, מכשולים ועוד. כעת דמיינו בקו תשעת הצעדים את הולך הרגל שלנו, שהתפרץ לכביש, והנהג המופתע בולם בחוזקה. במידה והנהג נוהג במהירות של 50 קמ"ש, הרכב יעצר ממש לפניו והולך הרגל לא יפגע. במידה והרכב נע במהירות של 70 קמ"ש, הרכב יפגע בהולך הרגל וימשיך לנוע עוד כ-9 צעדים. באיזו מהירות יפגע הרכב בהולך הרגל? הרי קבענו שלרכב נדרשים תשעה צעדים כדי לבלום ממהירות של 50 קמ"ש, ולכן הרכב ימשיך ינוע במהירות של כ-50 קמ"ש בנקודת הפגיעה בהולך הרגל, כי נותרו לו עוד כ-9 צעדים לבלום ולהיעצר. המשמעות של פגיעה בהולך רגל במהירות של 50 קמ"ש היא פגיעה קשה עד קטלנית. הולך הרגל יפגע ברגליו מפגוש הרכב, פלג הגוף העליון יוטח במכסה המנוע, ראשו יפגע בשמשה הקדמית וינפץ אותה.

ניסוי בלימה במהלך הדרכת נהיגה של חברת "מסלולים"
ניסוי בלימה במהלך הדרכת נהיגה של חברת "מסלולים"

לכן השמירה על המהירות החוקית היא קריטית בעיקר בדרכים עירוניות, כשהסיכוי שהנהג יופתע על ידי הולך רגל או רכב אחר ויאלץ לבצע בלימת חירום, הוא גדול. באזורים מועדים לפורענות, כמו ליד בתי ספר, ליד תחנות אוטובוס ומעברי חציה, על הנהג להתאים את מהירות הנסיעה ולהאט עוד מתחת למהירות החוקית על מנת לצפות מצבים שעלולים להפתיע אותו.
זכרו, תוספת של 20 קמ"ש למהירות הכפילה את מרחק הבלימה. זה ההבדל בין כמעט תאונה לתאונה עם תוצאות קשות או קטלניות.

———————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.