המרת דו"ח תעבורה באזהרה

עדכון: בחודש נובמבר 2017 עודכן הנוהל המשטרתי לגבי המרה באזהרה, וקבע תנאים מחמירים להמרה באזהרה.

מהי המרה באזהרה/התראה? איך ממירים דו"ח באזהרה? מי זכאי להמיר דו"ח באזהרה? אילו עבירות ניתן להמיר באזהרה? במאמר זה ננסה להשיב על השאלות ולהדריך אתכם כיצד להמיר דו"ח תעבורה באזהרה  

משטרת התנועה. התמונה מתוך אתר משטרת ישראל police.gov.il
משטרת התנועה. התמונה מתוך אתר משטרת ישראל police.gov.il

המרה באזהרה או התראה היא מדיניות של המשטרה, שלא לרשום דו"חות לנהגים זהירים בעלי ותק נהיגה רב יחסית, בעבירות קלות. נדגיש כי מדובר במדיניות ולא בחובה חוקית.

המרה באזהרה יכולה להתבצע על ידי השוטר שעצר את הנהג בשטח, על ידי רישום דו"ח אזהרה, או על ידי פניה למשטרה לאחר קבלת הדו"ח.

אגף התנועה במשטרת ישראל קבע קריטריונים שונים להמרה באזהרה בין שני המצבים – סמכות השוטר בשטח מול סמכות המרכז לפניות נהגים במשטרת ישראל:

תנאים לרישום דו"ח אזהרה על ידי שוטר (בשטח):

על פי נהלי משטרת ישראל רשאי שוטר לרשום דו"ח אזהרה/התראה, בעבירות ברירת משפט בלבד (עבירות קנס) לפי הקריטריונים הבאים (תנאים מצטברים):

1. לנהג ותק נהיגה של שבע שנים לפחות.

2. לנהג לא נרשם דו"ח אזהרה / התראה ואין לחובתו הרשעה בחמש השנים האחרונות שקדמו לביצוע העבירה הנוכחית.

3. הנהג לא מכחיש את ביצוע העבירה.

4. כאשר נסיבות ביצוע העבירה או מידת הסיכון או ההפרעה שגרמה אינן חמורות

5. לנהג אין דוחות או תיקי תעבורה פתוחים בזמן פנייתו להמרה באזהרה

6. העבירה היא מסוג ברירת משפט (עבירת קנס), למעט העבירות הבאות:

א. אי ציות לאור אדום.

ב. עקיפות (לכל סוגיהן), עבירה על תקנה 47 לתקנות התעבורה.

ג. הובלת מטען במשקל מעל למותר, עבירה לפי תקנה 85 לתקנות התעבורה.

ד. חניה במקום השמור לנכה, אי ציות לתמרור 437.

ה. שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

ו. אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה.

ז. סטיה מנתיב בחוסר זהירות.

ח. אי ציות לתמרור עצור.

ט. נהיגה בשול.

י. חציית שטח הפרדה (תמרור 815).

       יא. נהיגה על אי תנועה.

יב. עבירת מהירות שהקנס עליה הוא 1500 ש"ח (מהירות בין 31 ל-40 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית, מהירות בין 41 ל-50 מעל למותר בדרך שאינה עירונית.

לשוטר יש שיקול דעת אם לרשום דו"ח ברירת משפט או לרשום דו"ח התראה. המשמעות – גם אם הנהג עומד בקריטריונים לרישום דו"ח התראה, השוטר יכול לרשום לנהג דו"ח ברירת משפט (קנס).

 

תנאים להמרה באזהרה על ידי מרכז פניות נהגים במשטרת ישראל:

למרות ששוטר בחר לרשום דו"ח ברירת משפט ולא דו"ח התראה, עדיין יכול הנהג לפנות למשטרה בכתב ולבקש המרה של הדו"ח בהתראה. אגף התנועה קבע כללים מחמירים יותר להמרה באזהרה כשמדובר במרכז לפניות נהגים. הרציונל לתנאים המחמירים, לפי המשטרה, הוא שהשוטר כבר שמע את טענות הנהג בשטח ובחר שלא להמיר לו את הדו"ח באזהרה וכעת זו פניה שניה בנושא. 

בפניה למרכז פניות נהגים נדרש שלנהג יהיה וותק של 10 שנים לפחות ו-10 שנים ללא עבירות, כדי שהמשטרה תשקול המרה באזהרה. שאר התנאים המפורטים למעלה צריכים גם להתקיים.

 

קיבלתי דו"ח ברירת משפט משוטר ואני עומד בקריטריונים להתראה. מה עלי לעשות?

הנהג, שנגדו נרשם הדו"ח יכול לפנות בכתב למשטרה, תוך 30 יום מקבלת הדו"ח, בבקשה להמרה בהתראה. את הפניה למשטרה יש לשלוח בדואר רשום לכתובת: משטרת ישראל – מרכז שירות לטיפול בדוחות תנועה, ת.ד. 120 פתח תקווה 4910002. לפניה יש לצרף העתק של הדו"ח וצילום של רשיון הנהיגה.

 

שלחתי בדואר רשום בקשה להמרה בהתראה, תוך 30 יום מקבלת הדו"ח, ועדיין לא קיבלתי תשובה. מה לעשות?

המשטרה אמורה לענות על הפניה תוך 30 יום. המשמעות היא שתוך 30 יום אמור להתקבל מכתב שאומר שהתקבלה פניה והיא בטיפול. אם נשלחה בקשה להמרה בהתראה בדואר רשום, לא לשלם את הדו"ח (גם אם תקופת תשעים הימים לתשלום מתקרבת לסיומה), מפני שתשלום הדו"ח ימנע המרה בהתראה. ניתן לברר פרטים לגבי הבקשה במוקד פניות נהגים של משטרת ישראל בטלפון 9666*

 

מהי המשמעות המשפטית של המרת הדו"ח לדו"ח התראה?

המרת הדו"ח לדו"ח התראה תחסוך את תשלום הקנס ואת רישום הנקודות. היא לא נחשבת הרשעה בגליון ההרשעות. המשמעות היחידה – בחמש השנים הבאות לא ניתן לבקש שוב המרה באזהרה.

 

בקשתי להמרה בהתראה נענתה בשלילה. מה אני יכול לעשות?

מי שקיבל תשובה שלילית מהמשטרה – לא ממירים את הדו"ח בהתראה מסיבות שונות, יכול עדיין לבחור לבקש להישפט בגין הדו"ח בבית המשפט. אם בחרתם לבקש להישפט, שלחו את הבקשה להישפט (הגלויה בגב הדו"ח) תוך 30 ימים מקבלת התשובה מהמשטרה, בדואר רשום לאותה כתובת – מרכז שירות לטיפול בדוחות תנועה. אם אינכם מבקשים להישפט – יש לשלם את הקנס בסניפי דואר ישראל תוך 30 ימים מקבלת התשובה מהמשטרה.

 

שלחתי בקשה להישפט, ועכשיו אני מבין שאני עומד בקריטריונים להתראה. האם ניתן לבקש המראה להתראה?

לא. אם הנהג שלח בקשה להישפט, בקשתו להמרה בהתראה תסורב.

———————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מעבירה של אי ציות לתמרור עצור לאחר שבית המשפט קבע כי קיימות סתירות בגרסת השוטר

ניידת משטרה. אילוסטרציה. התמונה מתוך האתר הרשמי של משטרת ישראל.
משטרת התנועה. צילום אילוסטרציה. התמונה מתוך האתר הרשמי של משטרת ישראל.

 

באחד הימים בשנת 2013 נהג ר' ברכב בישוב בית אריה. ר' הגיע עם הרכב לרחוב לבונה וביקש לפנות ימינה כדי לצאת מהישוב. בכוון נסיעתו של ר' הוצב תמרור עצור. ר' עצר את הרכב לפני קו העצירה ולאחר מכן פנה ימינה. לאחר הפניה סימן לו שוטר לעצור ונתן בידו דו"ח ברירת משפט על אי ציות לתמרור עצור (תמרור 302), עבירה על תקנה 22(א) ותקנה 64(ד) לתקנות התעבורה, דו"ח שבצידו קנס בסך 250 ש"ח ורישום 4 נקודות במשרד התחבורה.

ר' שלח בקשה להישפט ויוצג על ידי משרדנו במשפט, שהתקיים בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. בנסיבות הדו"ח כתב השוטר כי הבחין בר' פונה ימינה ללא עצירה כלל. לטענתו של ר' הוא עצר את הרכב לפני קו העצירה, אולם מהמקום בו עמד השוטר לא ניתן כלל לראות את קו העצירה, ולכן השוטר סבר בטעות כי הוא עבר עבירה.

תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה קובעת את חובותיו של נהג המתקרב לתמרור עצור לפני צומת:

"נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המצייין חובה לעצור, יעצור במקום שבו יוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר".

השוטר, רס"מ דן כהן ממשטרת מחוז ש"י, הוזמן לישיבת הוכחות בבית המשפט. בעדותו לא זכר היכן עמד כשצפה ברכב של ר', לא זכר אם במקום קיים בכלל קו עצירה, לא ידע להגיד באיזה מרחק לפני קו העצירה ראה את ר'. הוא רק טען שראה אותו נכנס לצומת בנסיעה. בנוסף טען השוטר כי יתכן והיה איתו באותו יום מתנדב משטרה שסייע לו, אבל הוא לא רשם את שמו ולא ידע להגיד מי היה איתו.

ר' העיד במשפט שהגיע עם רכבו לצומת, עצר בקו העצירה, הסתכל לצדדים והמשיך לפנות ימינה, ולאחר שפנה ימינה סימן לו השוטר לעצור. ר' העיד כי סיפר לשוטר כי הוא חלף במקום מספר דקות קודם לכן וראה את השוטר ולכן בוודאי שלא היתה לו סיבה שלא לעצור. ר' טען בעדותו כי מהנקודה בה עמד השוטר לא ניתן לראות אם עצר או לא, ובנוסף היו עוד כלי רכב לפניו, לכן השוטר לא יכול היה לראות אם עצר או לא. ר' טען כי עצר כ-2 מטרים לפני קו העצירה ואז התקדם באיטיות אל קו הצומת.

בית המשפט לתעבורה זיכה את ר' מהעבירה שיוחסה לו. כב' השופטת לאה שלזינגר שמאי כתבה בהכרעת הדין:

"בפני שתי עדויות סותרות, ואינני יכולה לקבוע גרסתו של איזה צד מדוייקת יותר. עד תביעה 1 לא זכר היכן עמד והבחין בביצוע העבירה ועל כן לא ניתן לאמת את עדותו או להפריכה ואף לא מצאתי סיוע לעדותו. לפיכך אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהאישום המיוחס לו של אי ציות לתמרור 302". 

 

(תת"ע 3069-12-14)