החלטתי לכתוב את הרשומה הזו בעקבות שאלה שהפנה אלי אחד הגולשים, נהג הסעות, שעושה שימוש לאורך היום במכשיר המירס ומקבל דוחות משוטרים על שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה. החוק מבחין בין טלפון נייד, שבו ניתן לעשות שימוש בזמן הנהיגה רק באמצעות דיבורית, לבין שימוש במכשיר קשר, שמותר להחזיק ביד בזמן הנהיגה. הבעיה היא, שמכשיר המירס הוא מכשיר דו-שימושי: הוא יכול לשמש כטלפון וגם יכול לשמש במצב "ווקי-טוקי" לשיחות חד כיווניות בין משתמשים. רוב משתמשי המירס הם נהגים מקצועיים – נהגי אוטובוס, משאיות ורכבי הסעה, שעושים שימוש במירס במצב "ווקי-טוקי" בזמן הנהיגה. נשאלת השאלה האם מכשיר המירס נחשב מכשיר קשר, ולכן מותר לעשות שימוש בו בנהיגה במצב ווקי-טוקי ללא דיבורית, או שהוא נחשב טלפון נייד, ולכן אסור בשימוש ללא דיבורית.

תקנה 28 לתקנות התעבורה קובעת:
(א)  נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

(ב)  (1)   בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
(א)   לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
(ב)   לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);
(2)   בתקנת משנה זו –
"דיבורית" – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

עוד על עבירת שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה כאן

בעבר חברת מירס שיווקה מכשירים ניידים עם דיבורית, שכללה לחצן ווקי-טוקי שהותקן על ידית ההילוכים או על ההגה, והנהג יכול היה לעשות שימוש בדיבורית ללא הורדת הידיים מההגה. כיום הופסק שיווק המכשירים עם הדיבוריות, והנהג חייב להחזיק את הטלפון ביד על מנת ללחוץ על לחצן הדיבור בעת הנהיגה, מה שהופך את המעשה לעבירה לפי תקנות התעבורה. יודגש כי הקנס על שימוש בטלפון נייד בנהיגה עומד היום על 1000 ש"ח, וכנגד הנהג נרשמות 4 נקודות במשרד התחבורה בגין העבירה.

בשנת 2001 ניתן פסק דין בבית המשפט לתעבורה בירושלים בתיק 4933/00 מדינת ישראל נ' מוסטפה דבש. כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה. במקרה זה היה מדובר במכשיר "מירס", והנהג טען שעשה שימוש במכשיר במצב "ווקי-טוקי" ולכן אין במעשה עבירה. בית המשפט לתעבורה זיכה את הנהג מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וזיכה נאשמים נוספים שהמתינו להכרעה בנושא. בפסק הדין כתב כב' השופט אביטל חן:

"אין לערוך הבחנה בין מכשיר קשר שהינו רק מכשיר קשר לבין מכשיר קשר היכול לשמש כמכשיר טלפון. מכשיר מירס בכשירותו כמכשיר קשר הינו מכשיר קשר לכל דבר וענין. שיחה במכשיר קשר אינה מהווה עבירה לפי הוראות תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה".

השופט העיר שיכול להיות שהיה מקום להרשיע את הנהג בעבירה של אי החזקת הגה בשתי ידיים לפי תקנה 28(א), אולם הוא נמנע מלעשות זאת מטעמי מדיניות משפטית. פסיקות דומות לפסיקה זו ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט עודד מודריק) בע"פ 71434/02 ו 4189/98. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שהאיסור הקבוע בתקנה 28(ב) אינו כולל שימוש במכשיר מירס כמכשיר קשר.

השאלה חזרה ועלתה לפני בית המשפט העליון. ברע"פ 7593/07 פלוני נ' התובע הצבאי הראשי נדון עניינו של נהג ברכב צבאי, ששוחח במהלך הנהיגה במכשיר "מירס", אותו אחז בידו. החייל הורשע בבית הדין הצבאי לערעורים, ובית המשפט העליון, מפי כב' הנשיאה דורית בייניש, אישר את פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, וקבע כי יש לראות את מכשיר המירס כ"טלפון נייד" לפי הגדרתו בתקנה 28, ולכן השימוש בו אסור בזמן הנהיגה ללא דיבורית. בית המשפט העליון נימק את הפסיקה בכך שהפרשנות התכליתית של תקנה 28 מחייבת איסור של החזקת טלפון ביד בזמן הנהיגה.

מאז 2008, עת נתן בית המשפט העליון את הפסיקה האחרונה והמחייבת בשאלה זו, מרשיעים בתי המשפט לתעבורה נהגים שעשו שימוש במכשיר המירס כמכשיר קשר ("ווקי-טוקי") ואחזו את המכשיר ביד בזמן הנהיגה. כאמור, נהגים אלה הם בעיקר נהגים מקצועיים, קשי יום, שעושים שימוש במירס לצורך עבודתם. המעסיקים לא תמיד מודעים לעובדה כי השימוש הזה אסור בנהיגה ולא תמיד מיידעים את הנהג בדבר האיסור. פעמים רבות נהגים אלה מגיעים לבתי משפט עם דוחות על שימוש במירס ומקבלים עונשים כבדים יותר מהקנס המקורי, הכוללים כפל קנס, פסילה על תנאי ואפילו פסילת רשיון בפועל. לכן אנו מייעצים למי שמחזיק במכשיר מירס לא לעשות שימוש במירס בזמן הנהיגה ללא דיבורית.

בנוסף, אנו פונים לחברת "מירס" לנסות למצוא פתרון טכנולוגי לטלפונים החדשים, שיאפשר שימוש במכשיר במצב ווקי-טוקי מבלי להסיר את הידיים מההגה או לפחות להזהיר את המשתמשים על כך ששימוש כזה מהווה עבירה.

—————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.