מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'
המשפט הישראלי מבחין בין קטינים לבין בגירים. 'קטין' מוגדר כמי שטרם הגיע לגיל 18. 'בגיר' הוא מי שעבר את גיל 18. המחוקק הישראלי נוטה להתייחס לקטינים שביצעו עבירות פליליות בסלחנות מסוימת לעומת בגירים, בשל העובדה כי הם נחשבים קלי דעת, כמי שעדיין לא גיבשו תפיסת עולם מסודרת וההבנה שלהם לגבי מוסר וחוק היא עדיין לקויה.
החוק הישראלי קובע כי מי שהיה קטין בעת ביצוע עבירה יעמוד לדין בבית משפט מיוחד, שנקרא בית משפט לנוער. זוהי ערכאה מקבילה לערכאות של בית משפט שלום או מחוזי, לפי חומרת העבירה, בו יושבים שופטים ושופטות שעברו הסמכה מיוחדת לדון נאשמים קטינים. המועד הקובע לעניין זה הוא גיל הנאשם בעת ביצוע העבירה – אם היה מתחת לגיל 18 בעת ביצוע העבירה, הדיון יתקיים בבית המשפט לנוער, גם אם עד המשפט או תוך כדי המשפט עבר הנאשם את גיל 18.
בית המשפט לנוער פועל לפי חוק מיוחד שנקרא חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). החוק קובע הגבלות על חקירת קטינים ומעצרים של קטינים, ובין השאר קובע את סדרי הדין במשפטים בהם מעורבים נאשמים קטינים, לדוגמה – קיימת חובה לקבל תסקיר משירות המבחן לגבי הקטין לפני גזירת העונש, יש חובת יצוג ע"י עו"ד, הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות, קיים חסיון לגבי פרטי הקטינים והדיונים.
הנטיה של בית המשפט לנוער היא לא להרשיע קטינים ולסיים תיקים ב'אי-הרשעה', הליך בו בית המשפט קובע כי הקטין ביצע את העבירה, אולם הוא נמנע מלהרשיע אותו על מנת שלא להטיל 'כתם' פלילי על עתידו של הקטין, בתנאי שיבצע עונש חינוכי כמו התנדבות בקהילה (של"צ) או תרומה אחרת לקהילה, הכל בהתאם לחומרת העבירה, כמובן.
עבירות לפי פקודת התעבורה ותקנות התעבורה הן חריג – ככלל, קטינים המבצעים עבירות תעבורה ישפטו בבית המשפט לתעבורה כמו בגירים, אולם הדיון בעניינם אמור להתנהל בדלתיים סגורות תוך שמירה על חסיון הפרוטוקול ופרטי הנאשמים. עם זאת, בחוק הנוער מפורטות מספר עבירות חריגות, שהדיון בהן יתנהל בבית המשפט לנוער:
- נהיגה ללא רשיון נהיגה, למעט אי חידוש רשיון נהיגה.
- נהיגה בשכרות.
- עבירה לפי פקודת התעבורה שגרמה לתאונת דרכים שתוצאתה נזק חמור לגוף או נזק חמור לרכוש.
קיים חריג נוסף, הקובע כי בית המשפט לתעבורה יכול להעביר תיק לבית המשפט לנוער, אם ראה בכך צורך לטובת הקטין. בית המשפט לנוער ימשיך את הדיון מהנקודה בה נעצר הדיון בבית המשפט לתעבורה.
קטינים וטרקטורונים
בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה קיימות מספר הגדרות ל'טרקטור', 'טרקטורון' ו'טרקטורון משא'. הקטגוריה המועדפת כיום על ידי בני הנוער היא 'טרקטור משא' – טרקטור בעל 4 גלגלים, משקל כולל עד 1800 ק"ג, היגוי באמצעות הגה, מצויד בדיפרנציאל בכל סרן ובעל משטח הטענה אחורי. הכלים הפופולריים בישראל הם 'מיול' של חברת 'קוואסאקי', 'RZR' או 'ריינג'ר' של חברת 'פולאריס' ו'תומקאר' של חברת 'תומקאר'.
החוק קובע כי בעל רשיון נהיגה מסוג 1, רשאי לנהוג בטרקטור משא "ובלבד, שלא ינהג בו בכביש, אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ" (תקנה 179(6) לתקנות התעבורה). ניתן לקבל רשיון נהיגה מסוג 1 מגיל 16.
מקומות מותרים לנהיגה לבעלי רשיון מסוג 1:
- בדרכים לא סלולות.
- בדרכים סלולות בתחום מושב או קיבוץ.
- חציית כבישים.
אדגיש – הנסיעה בטרקטור משא כזה מותרת למחזיקי רשיון מסוג 1 בדרכי עפר בלבד, או לצורך חציית כבישים, או בדרכים סלולות בשטח מושב או קיבוץ. כל הדרכים הסלולות המחברות בין מושבים וקיבוצים, בהם יש יציאה משטח בנוי, אסורות לנסיעה. חציית כביש מוגדרת כנסיעה בזוית של 90 מעלות לכביש לשם חצייתו – גם נסיעה של 10 מטר על הכביש כדי להתחבר לדרך עפר אחרת נחשבת נסיעה על הכביש והיא אסורה.
הבעיה היא שמדינת ישראל התירה לבני ולבנות 16 לנהוג בטרקטור משא בשטח בלבד, כשמותר לחצות כבישים בלבד ואסור לנהוג בכבישים שאינם בתחום קיבוץ או מושב. זו מלכודת לנערים ולנערות האלה, שמקבלים מההורים רכב לנהיגה בגיל 16, וכעת נותנים להם שיקול דעת להחליט איפה מותר ואיפה אסור לנהוג. מנסיוני בתיקים כאלה קיימת אי בהירות רבה לגבי המקומות המותרים והאסורים לנהיגה, כשכל מורה לנהיגה אומר לנער משהו אחר. עוד טעות שעושים ההורים היא לקנות כלי משומש, שברשיון הרכב שלו כתוב כי הוא מאושר לנהיגה על דרכים סלולות, והם סבורים כעת כי מותר לנער או לנערה לנהוג על כבישים. זה לא נכון. האישור לנהוג על כבישים הוא לטרקטור עצמו, לא למחזיק רשיון נהיגה מסוג 1.
לקריאה נוספת: נהיגה ללא רשיון נהיגה והתרת נהיגה למי שאין בידו רשיון נהיגה – סקירה
רק מי שמחזיק ברשיון נהיגה מסוג B, רשיון לרכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון, הניתן מגיל 16 ו-9 חודשים, יכול לנהוג בטרקטור משא בדרכים סלולות שאינן בתחום קיבוץ או מושב. הרציונל של החוק הוא שתקופת ההכשרה לקראת קבלת רשיון נהיגה מסוג B ארוכה יותר ומבחני הנהיגה מחמירים יותר מאלה של רשיון נהיגה מסוג 1, ולכן מי שמחזיק ברשיון נהיגה מסוג B יכול לנהוג בכביש בבטיחות גדולה יותר.
פעמים רבות צעירים כאלה נעצרים על ידי שוטרים בכבישים שמחברים בין מושבים, בתחום של מושבות (שלא נחשבות מושבים לפי החוק) או בעיר, ומוגש נגדם כתב אישום על נהיגה ללא רשיון כי במידה ולא מילאו אחרי התנאים ברשיון, הם נחשבים כמי שנוהגים ללא רשיון נהיגה. מי שמוסמך לדיון בעבירות כאלה הוא בית המשפט לנוער. אני חייב לציין כי לנער או לנערה בני 16 זו חוויה לא נעימה בלשון המעטה לעמוד לדין כנאשמים בבית המשפט.
לאחרונה התקיים מבצע אכיפה בשרון כנגד קטינים הנוהגים בטרקטורים וייצגתי בכמה תיקים כאלה בבתי המשפט לנוער – נערים שנעצרו בדרך לבית הספר על ידי שוטרים והוגש נגדם כתב אישום. אותם נאשמים והוריהם היו בטוחים שמותר להם לנהוג בכבישים האלה, כי כך נהגו תמיד וכך נאמר להם על ידי מורים לנהיגה.
המלצתי להורי קטינים שקיבלו כתבי אישום כאלה היא להתייעץ מהשלב הראשון עם עו"ד שעוסק בדיני תעבורה ויש לו נסיון בייצוג בבתי המשפט לנוער.
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.
