נהיגה בטרקטורונים על ידי קטינים

טרקטור משא (מתוך ויקיפדיה)

 

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

המשפט הישראלי מבחין בין קטינים לבין בגירים. 'קטין' מוגדר כמי שטרם הגיע לגיל 18. 'בגיר' הוא מי שעבר את גיל 18. המחוקק הישראלי נוטה להתייחס לקטינים שביצעו עבירות פליליות בסלחנות מסוימת לעומת בגירים, בשל העובדה כי הם נחשבים קלי דעת, כמי שעדיין לא גיבשו תפיסת עולם מסודרת וההבנה שלהם לגבי מוסר וחוק היא עדיין לקויה.

החוק הישראלי קובע כי מי שהיה קטין בעת ביצוע עבירה יעמוד לדין בבית משפט מיוחד, שנקרא בית משפט לנוער. זוהי ערכאה מקבילה לערכאות של בית משפט שלום או מחוזי, לפי חומרת העבירה, בו יושבים שופטים ושופטות שעברו הסמכה מיוחדת לדון נאשמים קטינים. המועד הקובע לעניין זה הוא גיל הנאשם בעת ביצוע העבירה – אם היה מתחת לגיל 18 בעת ביצוע העבירה, הדיון יתקיים בבית המשפט לנוער, גם אם עד המשפט או תוך כדי המשפט עבר הנאשם את גיל 18.

בית המשפט לנוער פועל לפי חוק מיוחד שנקרא חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). החוק קובע הגבלות על חקירת קטינים ומעצרים של קטינים, ובין השאר קובע את סדרי הדין במשפטים בהם מעורבים נאשמים קטינים, לדוגמה –  קיימת חובה לקבל תסקיר משירות המבחן לגבי הקטין לפני גזירת העונש, יש חובת יצוג ע"י עו"ד, הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות, קיים חסיון לגבי פרטי הקטינים והדיונים.

הנטיה של בית המשפט לנוער היא לא להרשיע קטינים ולסיים תיקים ב'אי-הרשעה', הליך בו בית המשפט קובע כי הקטין ביצע את העבירה, אולם הוא נמנע מלהרשיע אותו על מנת שלא להטיל 'כתם' פלילי על עתידו של הקטין, בתנאי שיבצע עונש חינוכי כמו התנדבות בקהילה (של"צ) או תרומה אחרת לקהילה, הכל בהתאם לחומרת העבירה, כמובן.

עבירות לפי פקודת התעבורה ותקנות התעבורה הן חריג – ככלל, קטינים המבצעים עבירות תעבורה ישפטו בבית המשפט לתעבורה כמו בגירים, אולם הדיון בעניינם אמור להתנהל בדלתיים סגורות תוך שמירה על חסיון הפרוטוקול ופרטי הנאשמים. עם זאת, בחוק הנוער מפורטות מספר עבירות חריגות, שהדיון בהן יתנהל בבית המשפט לנוער:

  1. נהיגה ללא רשיון נהיגה, למעט אי חידוש רשיון נהיגה.
  2. נהיגה בשכרות.
  3. עבירה לפי פקודת התעבורה שגרמה לתאונת דרכים שתוצאתה נזק חמור לגוף או נזק חמור לרכוש.

קיים חריג נוסף, הקובע כי בית המשפט לתעבורה יכול להעביר תיק לבית המשפט לנוער, אם ראה בכך צורך לטובת הקטין. בית המשפט לנוער ימשיך את הדיון מהנקודה בה נעצר הדיון בבית המשפט לתעבורה.

 

קטינים וטרקטורונים

בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה קיימות מספר הגדרות ל'טרקטור', 'טרקטורון' ו'טרקטורון משא'. הקטגוריה המועדפת כיום על ידי בני הנוער היא 'טרקטור משא' – טרקטור בעל 4 גלגלים, משקל כולל עד 1800 ק"ג, היגוי באמצעות הגה, מצויד בדיפרנציאל בכל סרן ובעל משטח הטענה אחורי. הכלים הפופולריים בישראל הם 'מיול' של חברת 'קוואסאקי', 'RZR' או 'ריינג'ר' של חברת 'פולאריס' ו'תומקאר' של חברת 'תומקאר'.

החוק קובע כי בעל רשיון נהיגה מסוג 1, רשאי לנהוג בטרקטור משא "ובלבד, שלא ינהג בו בכביש, אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ" (תקנה 179(6) לתקנות התעבורה). ניתן לקבל רשיון נהיגה מסוג 1 מגיל 16.

מקומות מותרים לנהיגה לבעלי רשיון מסוג 1:

  1. בדרכים לא סלולות.
  2. בדרכים סלולות בתחום מושב או קיבוץ.
  3. חציית כבישים.

אדגיש – הנסיעה בטרקטור משא כזה מותרת למחזיקי רשיון מסוג 1 בדרכי עפר בלבד, או לצורך חציית כבישים, או בדרכים סלולות בשטח מושב או קיבוץ. כל הדרכים הסלולות המחברות בין מושבים וקיבוצים, בהם יש יציאה משטח בנוי, אסורות לנסיעה. חציית כביש מוגדרת כנסיעה בזוית של 90 מעלות לכביש לשם חצייתו – גם נסיעה של 10 מטר על הכביש כדי להתחבר לדרך עפר אחרת נחשבת נסיעה על הכביש והיא אסורה.

הבעיה היא שמדינת ישראל התירה לבני ולבנות 16 לנהוג בטרקטור משא בשטח בלבד, כשמותר לחצות כבישים בלבד ואסור לנהוג בכבישים שאינם בתחום קיבוץ או מושב. זו מלכודת לנערים ולנערות האלה, שמקבלים מההורים רכב לנהיגה בגיל 16, וכעת נותנים להם שיקול דעת להחליט איפה מותר ואיפה אסור לנהוג. מנסיוני בתיקים כאלה קיימת אי בהירות רבה לגבי המקומות המותרים והאסורים לנהיגה, כשכל מורה לנהיגה אומר לנער משהו אחר. עוד טעות שעושים ההורים היא לקנות כלי משומש, שברשיון הרכב שלו כתוב כי הוא מאושר לנהיגה על דרכים סלולות, והם סבורים כעת כי מותר לנער או לנערה לנהוג על כבישים. זה לא נכון. האישור לנהוג על כבישים הוא לטרקטור עצמו, לא למחזיק רשיון נהיגה מסוג 1.

לקריאה נוספת: נהיגה ללא רשיון נהיגה והתרת נהיגה למי שאין בידו רשיון נהיגה – סקירה

רק מי שמחזיק ברשיון נהיגה מסוג B, רשיון לרכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון, הניתן מגיל 16 ו-9 חודשים, יכול לנהוג בטרקטור משא בדרכים סלולות שאינן בתחום קיבוץ או מושב. הרציונל של החוק הוא שתקופת ההכשרה לקראת קבלת רשיון נהיגה מסוג B ארוכה יותר ומבחני הנהיגה מחמירים יותר מאלה של רשיון נהיגה מסוג 1, ולכן מי שמחזיק ברשיון נהיגה מסוג B  יכול לנהוג בכביש בבטיחות גדולה יותר.

פעמים רבות צעירים כאלה נעצרים על ידי שוטרים בכבישים שמחברים בין מושבים, בתחום של מושבות (שלא נחשבות מושבים לפי החוק) או בעיר, ומוגש נגדם כתב אישום על נהיגה ללא רשיון כי במידה ולא מילאו אחרי התנאים ברשיון, הם נחשבים כמי שנוהגים ללא רשיון נהיגה. מי שמוסמך לדיון בעבירות כאלה הוא בית המשפט לנוער. אני חייב לציין כי לנער או לנערה בני 16 זו חוויה לא נעימה בלשון המעטה לעמוד לדין כנאשמים בבית המשפט.

לאחרונה התקיים מבצע אכיפה בשרון כנגד קטינים הנוהגים בטרקטורים וייצגתי בכמה תיקים כאלה בבתי המשפט לנוער – נערים שנעצרו בדרך לבית הספר על ידי שוטרים והוגש נגדם כתב אישום. אותם נאשמים והוריהם היו בטוחים שמותר להם לנהוג בכבישים האלה, כי כך נהגו תמיד וכך נאמר להם על ידי מורים לנהיגה.

המלצתי להורי קטינים שקיבלו כתבי אישום כאלה היא להתייעץ מהשלב הראשון עם עו"ד שעוסק בדיני תעבורה ויש לו נסיון בייצוג בבתי המשפט לנוער.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

 

בעל עסק? כך תמנע מעצמך בעיות הקשורות בנהיגת רכבי החברה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

 

עסקים רבים מחלקים לעובדיהם כלי רכב, או כחלק מתנאי העבודה ורכיבי השכר או כרכב המשמש לצרכי עבודה. מעסיקים רבים בטוחים שהעובדים הם האחראים על מה שקורה ברכב בזמן הנהיגה, אבל יש כמה סעיפים בחוק שכל מעסיק חייב להכיר, כדי למנוע ממנו צרות ולמנוע פגיעה בעסק במקרה של עבירות תנועה שבוצעו על ידי העובדים הנוהגים ברכב החברה.

 

התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג

העובד התקבל לעבודה, הציג בפניכם רשיון נהיגה וקיבל רכב צמוד לצרכי העבודה. אחרי כמה חודשים אותו עובד עבר עבירת תעבורה וקיבל עונש של פסילת רשיון  מבית משפט או קיבל הודעה מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים על כך שרשיונו הותלה בעקבות מצב רפואי המסכן את הנהיגה. העובד חושש לספר למעסיק שהוא קיבל פסילת רשיון וממשיך לנהוג ברכב החברה. לימים העובד נעצר לבדיקה ומתברר שהוא נוהג בפסילה. מה האחריות שלכם כמעסיקים?

סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה קובע:

"בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו  לא ירשה לנהוג הרכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל הרכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב". 

המשמעות: בעל החברה או המעסיק, בין אם החברה או העסק רשומים כבעלים של כלי הרכב של החברה, יכולים להיחשב כמי שהשליטה על הרכב בידם, ולעמוד לחקירה לגבי התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג. על בעל החברה להוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב. גם אם יוכח שבעל החברה לא ידע על כך שהעובד פסול מלנהוג, עדיין חובת ההוכחה היא עליו.

השבתת רכב ל-30 יום – בנוסף, פקודת התעבורה מעניקה סמכות לקצין משטרה להשבית רכב ל-30 יום אם התברר כי מי שנהג ברכב אינו מורשה לנהוג או נוהג בפסילה. המשמעות היא שרכב של החברה יועמד במגרש החסנה למשך 30 יום בגלל ביצוע עבירה. במידה והרכב הוא צמוד לעובד, הנזק לחברה לא יהיה משמעותי, אולם אם מדובר ברכב המשמש לתפעול העסק, הובלת סחורה, משלוחים, הסעת עובדים וכו', השבתתו ל-30 יום עלולה לגרום נזק כספי גדול לעסק. בעל הרכב אמור להראות לקצין המשטרה כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה בידי מי שהחזיק ברכב.

רשיונות שניתנו לנהגים אחרי 1 בינואר 2007 – בעבר, בעלי רשיון ב' או דרגת B היו רשאים לנהוג רכב שמשקלו הכולל עד 4 טון. ב-2007 אומצו דרגות הרשיונות של האיחוד האירופי בישראל, ומי שהוציא רשיון אחרי 1 בינואר 2007 בדרגה B רשאי לנהוג רכב שמשקלו הכולל הוא עד 3.5 טון. בעלי הרשיונות הישנים יכולים לנהוג בישראל רכב שמשקלו הכולל עד 4 טון, ללא שינוי. המשמעות היא שאם משקלו הכולל של רכב החברה הוא מעל 3.5 טון (יש כלי רכב מסחריים כאלה), שימו לב מה כתוב ברשיון הנהיגה של העובד. במידה והרשיון הוצא אחרי ינואר 2007, ולא כתוב בו היתר מיוחד לנהיגת רכב עד 4 טון בישראל, הוא יחשב כמי שאין לא רשיון מתאים לדרגת הרכב ואם יתפס, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט, ובעל הרכב / בעל החברה יוזמן לשימוע לפני החלטה על השבתת הרכב ל-30 יום על ידי קצין משטרה.

 

לקריאה נוספת: נהיגה ללא רשיון והתרת נהיגה למי שאין בידו רשיון

 

נהיגה בשכרות / תחת השפעת סם מסוכן ברכב החברה

עבירת נהיגה בשכרות מוגדרת כאחת מעבירות התעבורה המסוכנות והחמורות. מי שנתפס נוהג בשכרות צפוי לעונש פסילת רשיון שלא יפחת מ-24 חודשים, בתוספת עונשים נוספים. החוק מגדיר 'שיכור' כמי שבליטר אויר נשוף שלו נמצא ריכוז אלכוהול העולה על 240 מק"ג. המשטרה לא מגישה כתבי אישום על כמות שמתחת ל-290 מק"ג, אלא אם מדובר ב'אוכלוסיות מיוחדות' – נהג חדש, נהג צעיר עד גיל 24, נהג רכב ציבורי ונהג רכב שמשקלו הכולל מעל 4 טון, אז הכמות המותרת יורדת ל-50 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף, כך שלמעשה נאסר על נהגים ברכב כבד או רכב ציבורי לשתות לפני הנהיגה.

בנוסף, החוק מגדיר 'שיכור' גם את מי שבגופו מצויים תוצרי חילוף של סם מסוכן. תוצרי חילוף, כמו חומצת חשיש, יכולים להישאר בגופו של אדם במשך שבועיים – שלושה ממועד הצריכה האחרון של הסם. המשמעות היא שעובד של החברה שצורך סמים, אפילו לפני מספר שבועות, יכול להתבקש על ידי שוטר להתלוות אליו לבצע בדיקת שתן, ובמידה וימצא כי יש בשתן שרידי סם, הוא יחשב כמי שנוהג בשכרות, רשיונו יפסל ל-30 יום בפסילה מנהלית לפני משפט ובעל הרכב יוזמן לשימוע לפני החלטה על השבתת הרכב:

השבתת הרכב ל-30 יום במקרה של נהיגה בשכרות / תחת השפעת סמים – במידה ונהג נתפס נוהג בשכרות, מלבד סמכות לפסול אותו בפסילת רשיון מנהלית ל-30 יום, קיימת סמכות לקצין משטרה להורות על השבתת הרכב ל-30 יום. במידה ומדובר ברכב המשמש לעבודת החברה או העסק, העמדתו במגרש החסנה ל-30 יום עלולה לגרום לנזק כבד לעסק. גם כאן יצטרך בעל הרכב להוכיח למשטרה כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה בידי מי שהחזיק ברכב.

לקריאה נוספת: משטרת ישראל החלה לאכוף איסור נהיגה בשכרות על נהגים חדשים וצעירים

 

שמירה על שעות נהיגה ומנוחה ברכב כבד

החוק מטיל הגבלות לגבי שעות הנהיגה ברכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל מעל 6000 ק"ג או רכב השיש לו היתר להסעת 11 נוסעים ומעלה. ברכב כזה מותקן מכשיר 'טכוגרף' המתעד את שעות הפעילות של הנהג והרכב לאורך כל יום. ההגבלות לגבי שעות עבודה ומנוחה מפורטות בתקנה 168 לתקנות התעבורה והנהגים עוברים הכשרה לגביה.

תקנה 168(ב) מטילה אחריות על מי שהשליטה על רכב כזה נמצאת בידיו:

"מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו". 

המשמעות: לבעל חברה או בעל עסק יש אחריות לוודא כי העובדים שלו הנוהגים ברכב כבד או רכב ציבורי מקפידים על שעות הנהיגה והמנוחה לפי מה שקובע החוק. במידה ומתברר כי נהגי החברה עוברים על החוק, בעל החברה, נושאי המשרה הבכירים והחברה עצמה עלולים לעמוד לדין פלילי על הפרת הוראות החוק.

השבתת הרכב ל-30 יום – גם על עבירה לפי תקנה 168 קיימת סמכות לקצין משטרה להורות על השבתה מנהלית של הרכב ל-30 יום, דבר העלול לגרום לנזק כלכלי רב לחברה או לעסק. על בעל החברה להראות כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה.

 

עבירות משקל יתר 

בעבירות של משקל יתר, החוק מטיל אחריות רבה על בעל החברה או החברה עצמה כדי לוודא כי נהגי החברה לא נוהגים עם חריגה במשקל המותר.

תקנה 85 לתקנות התעבורה קובעת:

"לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות, וכאשר – …"

המשמעות היא שבעל החברה או החברה עצמה עלולה לעמוד לדין פלילי במידה ונהג של החברה הוביל מטען שלא לפי הוראות החוק או הוביל משקל יותר מהמותר לו על פי החוק.

השבתת רכב במקרה של עבירת משקל יתר – במידה ורכב מסחרי נשקל ונמצא בו משקל יתר, בסמכות קצין משטרה להורות על השבתת הרכב לתקופה של 30 יום. במידה ועבירה כזו נעברה באותו רכב בשלוש השנים הקודמות – ניתן להשבית את הרכב לתקופה של 60 יום.

במידה ומדובר בגורר וגרור – בסמכות המשטרה להורות על השבתת הגורר והגרור שניהם, גם אם העבירה נעברה רק ברכב הגרור או רק ברכב הגורר.

 

עבירות מכח חזקת הבעלות

חזקת הבעלות קובעת כי במידה ונעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה, אלא אם הוכיח בעל הרכב מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה או שהרכב נלקח ממנו שלא בידיעתו ובלי הסכמתו.

יש בעלי חברות קטנות או בעלי עסקים שרושמים את רכבי החברה על שמם כדי שברשיון הרכב ירשם שהרכב היה בבעלות פרטית במקור ולא בבעלות חברה. זו טעות חמורה. כיום רוב עבירות התעבורה מתועדות באמצעות מצלמות – מהירות, אור אדום, עבירות חניה ועוד. המשמעות היא שכל עבירת תעבורה שתבוצע בידי העובדים – יגיע דו"ח על שם בעל החברה, ועליו מוטלת החובה להסב את הדו"ח על שם העובד שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה. הבעיות מתעוררת כאשר הדו"ח לא מגיע לבעל הרכב בזמן בגלל בעיות בהעברת הדואר או כשהעובד שנהג ברכב כבר עזב את החברה ולא מעוניין להסכים להסב את הדוח על שמו.

רכבי חברה אמורים להירשם על שם החברה, וגם אם לא נרשמו על שם החברה והם רשומים על שם בעל החברה, על החברה לנהג יומן מסודר לגבי כל רכב, שבו תתועד כל פעולה של קבלת רכב מהחברה והחזרתו לפי ימים ושעות. כל עובד צריך להיות מוחתם על תצהיר, בו הוא מצהיר כי קיבל את הרכב ביום/בשעה והוא אחראי על דוחות תעבורה או דוחות אחרים שירשמו כנגד הרכב. יש לצרף צילום של רשיון הנהיגה ובמידה ומגיע דו"ח, לשלוח העתק של התצהיר של העובד למשטרת ישראל עם בקשה להסבת הדו"ח.

לקריאה נוספת: חזקת הבעלות בתעבורה 

 

מה יכול בעל חברה או מעסיק לעשות כדי למנוע השבתות מיותרות של רכבי החברה או חקירות פליליות?

  1. לנהל יומן מסודר של מסירת כלי רכב לעובדים והחזרתם עם תצהירים של העובדים המקבלים את הרכב וצילום רשיונות הנהיגה שלהם.
  2. לוודא כי כל עובד המתקבל לעבודה בחברה ואמור לנהוג ברכב החברה מחזיק ברשיון נהיגה תקף ומתאים לדרגת הרישוי של הרכב.
  3. להחתים כל עובד על נספח להסכם העסקה בו הוא מתחייב שלא לעבור עבירות תנועה ולנהוג לפי החוק, לא לעבור עבירות של נהיגה בשכרות/תחת השפעת סם, למסור לכל אדם איתו היה מעורב בתאונת דרכים את פרטיו ופרטי רשיון הרכב והביטוח.
  4. להחתים כל עובד על התחייבות להודיע באופן מיידי למעסיק על כל שינוי במצבו הרפואי/הנפשי העלול למנוע ממנו מצב של נהיגה בטוחה ולהודיע למעסיק באופן מיידי על כל פסילת רשיון או התליית רשיון שהוטלה עליו.
  5. במידה ומדובר בנהגי רכב כבד / רכב ציבורי – להחתים את העובדים על כך שהם קיבלו הכשרה בנושא שעות עבודה ומנוחה לאורך היום, ומתחייבים להקפיד על הוראות החוק בנושא. בנוסף – העובד יחתום כי ידוע לו כי נאסר עליו להוביל ברכב מטען במשקל העולה על המותר ברשיון הרכב.

מומלץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בדיני תעבורה על מנת לנסח מסמך כזה בצורה נכונה.

 


החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

נהיגה ללא רשיון נהיגה והתרת נהיגה למי שאינו בידו רשיון – סקירה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

רשיון נהיגה ישראלי. מתוך אתר משרד התחבורה
רשיון נהיגה ישראלי. מתוך אתר משרד התחבורה

 

נדמה שכולם יודעים שדרוש רשיון נהיגה כדי לנהוג ברכב, זה התנאי הבסיסי לכך שלאדם יותר לנהוג במדינה, אבל בעבודתי כעו"ד אני נתקל במקרים רבים של אנשים שנהגו ללא רשיון נהיגה, שנהגו ללא רשיון תקף או שהתירו לאחרים לנהוג ברכב שלהם, כשמי שנוהג לא מחזיק ברשיון. נהגים רבים נוטים לזלזל בעבירות האלה במחשבה שאלה עבירות טכניות בלבד, אולם החוק מתייחס בחומרה רבה לעבירות כאלה, ולכן העונשים על ביצוע עבירות כאלה הם כבדים.

 

סעיף 10 לפקודת התעבורה קובע:

לא ינהג אדם רכב מנועי, אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.

 

החוק למעשה קובע מספר תנאים:

  1. מי שנוהג ברכב צריך להחזיק ברשיון נהיגה – החוק מחייב החזקה פיזית של הרשיון ברכב בעת הנהיגה. בעבר משטרת ישראל היתה רושמת דוחות על אי החזקת רשיון נהיגה ברכב בזמן הנהיגה וזו היתה העבירה הנפוצה ביותר. כיום יש הנחיה משטרתית לא לרשום דוחות כאלה, כי הניידות מציידות במסוף ובו ניתן לבדוק פרטי נהג כולל תמונה.

 

  1. הרשיון צריך להיות בתוקף – הרשיון אינו תקף ללא תשלום אגרה. מי שלא שילם אגרה נוהג עם רשיון לא תקף, וזה לא משנה שזו פעולה טכנית. נהגים ותיקים נדרשים כיום לחדש רשיון כל 10 שנים, שימו לב שאתם לא שוכחים לחדש את הרשיון. גם אם לא קיבלתם הביתה בדואר הודעת חידוש, האחריות לחדש היא עליכם, ויש לפנות למשרד הרישוי לבדוק מדוע לא חודש הרשיון. מנסיון, רשיונות לא מחודשים כיום בגלל קנסות שלא שולמו או התליות רשיון של משרד הרישוי בגלל אי ביצוע קורסים או הפניה למכון הרפואי.

 

  1. הרשיון צריך להיות תואם לסוג הרכב – ישראל אימצה את התקינה האירופית לגבי סוגי רכב ורשיונות. לדוגמה: רשיון לאופנוע הוא מסוג A, רכב פרטי מסוג B, משאית C וכו'. על רשיון הרכב של כל רכב מצויין איזו דרגת רשיון יכולה לנהוג בו. שימו לב שאתם לא טועים. לדוגמה, כולם סבורים שרשיון מסוג B מאפשר לנהוג ברכב פרטי ומסחרי עד משקל של 4 טון. זה לא מדויק. רשיון B שהוצא לפני 2007 מאפשר לנהוג בישראל ברכב פרטי ומסחרי עד 4 טון. רשיון שהוצא אחרי 2007 מאפשר לנהוג ברכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון. יש נהגים שטועים לחשוב שמותר להם לנהוג על רכב מסחרי ואז נעצרים ומקבלים כתב אישום על נהיגה עם רשיון לא תקף לסוג הרכב. עוד בעיה היא עם דרגות הרישוי לאופנועים: A1, A2, A3. יש מספר דרגות לאופנועים בהתאם לנפח המנוע והספק המנוע. שימו לב שאתם מחזיקים ברשיון תואם לסוג האופנוע ולדרגת הרישוי שלו. יש לבדוק את המשקל הכללי של הרכב ואת סוג הרשיון הנדרש ברשיון הרכב לפני שמתחילים בנסיעה.

 

  1. הנהיגה מתבצעת בהתאם לתנאי ברשיון הנהיגה – אם רשיון הנהיגה קובע תנאים מסוימים לנהיגה, כמו חובת הרכבת משקפיים/עדשות מגע, חובת נשיאת מוצרי סוכר ברכב לחולי סכרת, חובת ליווי לנהגים חדשים וכו', חייבים למלא אחר התנאים האלה. מי שנוהג ברכב בניגוד לתנאים הכתובים ברשיון מסתכן בכתב אישום.
דוגמה להיתר נהיגה לנהג חדש עם תנאים. מתוך אתר משרד התחבורה
דוגמה להיתר נהיגה לנהג חדש עם תנאים. מתוך אתר משרד התחבורה

 

זכרו שהעבירות האלה הן עבירות אחריות קפידה. המשמעות היא, שכדי להרשיע בעבירות האלה לא צריך להוכיח מודעות או כוונה לעבור עבירה. מספיק להוכיח עובדתית שהנהג או הנהגת היו עם רשיון לא תקף כדי להרשיע בעבירה. אין צורך להוכיח שהנהג היה מודע לכך שהרשיון שלו פקע. זו אחריות של הנהגים לבדוק את התנאים והתוקף לפני תחילת הנהיגה.

 

עוד היבט חשוב שאנשים נוטים לשכוח הוא, שביטוח הרכב כפוף לכך שמי שנוהג ברכב מי שיש לו רשיון נהיגה בתוקף והרשיון תואם את סוג הרכב. במידה והרכב היה מעורב בתאונה, ומי שנהג ברכב לא החזיק ברשיון תקף או לא תקף לסוג הרכב, חברת הביטוח לא תפצה אתכם/את צד ג' וההוצאות יוטלו עליכם. זה עלול להיות כואב בכיס.

 

התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג

סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה קובע:

בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

 

החוק קובע שמי שמתיר לנהג אחר לנהוג ברכב שלו, מבלי שלנהג יש רשיון נהיגה, או שהרשיון אינו בתוקף או שהרשיון אינו תואם את סוג הרכב או שהנהג לא ממלא אחר התנאים ברשיון, עובר עבירה חמורה וצפוי לכתב אישום.

על בעל הרכב או מי שמחזיק ושולט ברכב (גם אם אינו הבעלים הרשום) חלה החובה לבדוק האם הנהג שהוא מתיר לו לנהוג ברכב מחזיק ברשיון תקף ותואם את סוג הרכב. שימו לב, כי רבים לא עושים זאת. מלבד כתב אישום על התרת נהיגה, יש סמכות לקצין משטרה לתת הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב ל-30 יום. המשמעות היא שבעל הרכב יאלץ להפקיד את הרכב במגרש ל-30 יום ולא יוכל לעשות בו שימוש, רק בגלל שהתיר למי שאין לו רשיון לנהוג ברכב שלו. על בעל הרכב או מי שמחזיק ברכב מוטל הנטל להוכיח כי עשה הכל כדי למנוע מצב שבו ינהג ברכב מי שאינו בידו רשיון נהיגה. זה קורה בעיקר לבעלי חברות ומעסיקים, שנהג שלהם נתפס נוהג ללא רשיון וכעת מקבלים הודעה על השבתת הרכב ל-30 יום. על בעל החברה להראות כי עשה הכל לוודא כי הנהג נוהג עם רשיון תקף לאותו סוג רכב ובהתאם לתנאים שנקבעו ברשיון.

 

זה נשמע קצת מוזר – מה, חבר שלי מבקש סיבוב ברכב, אני אתחיל לבדוק לו את הרשיון? כן, בעל הרכב צריך לוודא שמי שהוא מוסר לו את הרכב אכן מחזיק ברשיון נהיגה תקף ותואם את סוג הרכב. אל תסמכו על זה שאתם יודעים שאותו חבר נוהג ברכב שנים רבות.

 

התרת נהיגה לקטין

סעיף 36ב' (ג) לפקודת התעבורה קובע:

בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה, מאסר חמש שנים עם או בלי קנס ובנוסף לכך, פסילה מקבלת רשיון או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

 

החוק קובע כאן עונש חמור מאוד של עד 3 שנות מאסר למי שמתיר לאחר לנהוג ברכב שלו, ואם מדובר בקטין שמפאת גילו עדיין לא יכול לקבל רשיון נהיגה – עד 5 שנות מאסר. זו ענישה חמורה, שרבים לא מודעים לה, בעיקר הורים שמחליטים שהילד או הילדה שלהם מספיק גדולים כדי להתנסות בנהיגה ויוצאים איתם לשיעור נהיגה פרטי במגרש חניה מבודד או באזור חקלאי. שימו לוב והזהרו מזה. המשטרה מכירה את המגרשים האלה וכשרואים רכב שמסתובב בלילה במגרש חניה ריק, שוטרים עוצרים אותו ואז מגישים כתב אישום לבית משפט לנוער כנגד הילד הקטין על נהיגה ללא רשיון נהיגה, וכנגד ההורה על התרת נהיגה לקטין.

 

לסיכום נאמר, שעל הנהג או הנהגת מוטלת החובה לבדוק תמיד שיש רשיון נהיגה בתוקף, שהרשיון תואם את סוג הרכב ושם ממלאים אחר התנאים ברשיון. נהגים נוטים לזלזל לעיתים בעובדה שאגרת הרשיון לא שולמה עדיין וממשיכים לנהוג, במחשבה שזו עבירה טכנית קלה.

מי שלומד נהיגה צריך ללמוד נהיגה עם מורה לנהיגה, ולא עם ההורה. אל תסתבכו בכתבי אישום פליליים.

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

 

 

כיצד תשפיע מדיניות אי-ההפללה בנושא קנאביס על אכיפת עבירות נהיגה תחת השפעת סם מסוכן?

קנאביס. מתוך ויקיפדיה, רשיון שימוש CC BY-SA 3.0
קנאביס. מתוך ויקיפדיה, רשיון שימוש CC BY-SA 3.0

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

המשרד לבטחון פנים וממשלת ישראל אישרו תכנית חדשה לטיפול בעבירת החזקת סם מסוכן מסוג קנאביס, שעיקרה החלפת המעצר והרישום הפלילי בפעמים הראשונות בקנס מנהלי שיוטל על מי שיתפס עם קנאביס בכמות המוגדרת לשימוש עצמי (עד 15 גרם). הממשלה הכריזה כי המטרה העיקרית של האכיפה תהיה עבירת הסחר בסמים מסוכנים ואכיפה של עבירות החזקת סם במרחב הציבורי ופחות במרחב הפרטי.

עד היום, מי שנתפס עם כמות סם המוגדרת לשימוש עצמי, היה נחקר במשטרה, היה נפתח לו תיק פלילי, שבדרך כלל היה נסגר מטעמים של חוסר עניין לציבור. התכנית החדשה קובעת שבגיר שיתפס עם סם מסוג קנאביס בכמות המוגדרת לשימוש עצמי ישלם קנס מנהלי בפעם הראשונה שבה יתפס, כפל קנס בפעם השניה, בפעם השלישית – פתיחת תיק פלילי וסגירתו בהסדר מותנה רק לאחר השלמת הליך טיפולי, ובפעם הרביעית – הגשת כתב אישום לבית המשפט לפי שיקול דעת המשטרה.

המבקרים של התכנית החדשה טוענים כי הממשלה למעשה לא נוקטת כאן במדיניות של אי-הפללה כפי שהיא מכריזה, אלא פועלת לצמצום העומס על בתי המשפט, כשהקנסות המנהליים יחליפו את כתבי האישום והרישומים הפליליים, אולם כאן ננסה לעסוק במדיניות החדשה בהיבט של פקודת התעבורה ונהיגה.

השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, הכריז כי האכיפה תתמקד בעיקר במרחב הציבורי ולא במרחב הפרטי וכנגד אזרחים שנוהגים תחת השפעת סם, כפי שהוא הגדיר זאת "ברור שכאנשים משתמשים בסמים במרחב הציבורי, יש בכך גם דוגמה רעה לאזרחים ולדור הצעיר, וההסתברות שהאזרחים ינהגו הביתה מהמרחב הציבורי ממקום שהוא תחת השפעת סמים, כמובן זה מגדיל את הסיכון".

פקודת התעבורה מגדירה 'שיכור', בין השאר כ'מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן'. הקנאביס עדיין מוגדר בישראל כ'סם מסוכן' על פי פקודת הסמים המסוכנים, ולא נמחק ממנה. תוצר החילוף לאחר השימוש בקנאביס נקרא חומצת חשיש, שנשארת בגופו של המשתמש עד שלושה שבועות מהשימוש האחרון. חומצת החשיש ניתנת לגילוי באמצעות דגימת שתן והיא נמדדת בריכוזים של ננו-גרמים.

פקודת התעבורה קובעת כי סמכות שוטר לדרוש מנהג לתת דגימת שתן לאיתור סמים מחייבת 'חשד סביר'. חשד כזה יכול להתעורר לאחר שאותו נהג, שסבור שכעת יש מדיניות אי-הפללה, יתפס כשהוא מחזיק בקנאביס לשימוש עצמי. סירוב לדרישה להידבק מקים חזקה שהאדם נוהג תחת השפעת סמים.

המשמעות היא שלמשטרה יש סמכות לדרוש בדיקת שתן ממי שיעצר ויתעורר חשד שהוא נוהג תחת השפעת סמים, כי נמצאה אצלו כמות קנאביס לשימוש עצמי, גם בפעם הראשונה. אם הנהג השתמש בסמים לפני הנהיגה (ולפעמים גם שבועיים-שלושה לפני כן), אותו נהג ייחשב כמי שנוהג תחת השפעת סמים, כי שרידי הסם, או תוצרי החילוף של הסם, עדיין מצויים בגופו, ויוגש נגדו כתב אישום בעבירת נהיגה בשכרות לבית המשפט לתעבורה.

קראו גם: נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים

היבט נוסף של המדיניות החדשה הוא נושא ההסדר המותנה שהמשטרה תערוך עם מי שנתפס בפעם השלישית עם קנאביס לשימוש עצמי. ההמלצה היא לעבור בפעם השלישית לסגירת תיק בהסדר מותנה. המשמעות היא שהמשטרה תערוך עם האדם הסכם, לפיו התיק יסגר לאחר השלמת הליך טיפולי, ענישה חינוכית וגם פסילת רשיון נהיגה ודיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד). המשמעות של דיווח כזה למרב"ד היא שאותו אדם יוזמן לבדיקה פסיכולוגית ופסיכיאטרית, שיבדקו את כושר הנהיגה לאור העובדה כי קיים רישום פלילי על החזקת סם מסוכן. מנסיוננו, המכון הרפואי פוסל נהגים כאלה מלנהוג בנימוק של "אי התאמה אישיותית לנהיגה".

כתבנו כאן בעבר על העובדה כי פקודת התעבורה לא מתוקנת בהתאם לשינויים בחוק או במדיניות האכיפה, כמו במקרה של רשיונות השימוש בקנאביס רפואי. נכון שמי שנוהג תחת השפעת סם מסוכן מסכן את הציבור, אבל השאלה היא איך מגדירים מי נמצא תחת השפעת סם. כיום, פקודת התעבורה קובעת שהמצאות של חומצת חשיש בשתן מגדירה אדם כמי שנוהג תחת השפעת הסם, גם אם השימוש האחרון שלו היה לפני שבוע או שבועיים, למרות שברור כי השפעת הסם על הגוף נמשכת מספר שעות בודדות. המדינה לא צריכה להוכיח השפעה בפועל של הסם על הנהיגה. מספיק שנמצאו שרידי סם בשתן.

קראו גם: קנאביס רפואי ונהיגה

נראה שהמשרד לבטחון פנים עשה עבודה חלקית, למעשה לא פתר את בעיית השימוש בקנאביס, שימוש שהוא נרחב מאוד כיום בקרב שכבות מסוימות של האוכלוסיה, והעדיף ליצור תכנית שאולי תוריד את העומס מבתי המשפט, אבל לא תיצור שינוי משמעותי ביחס המדינה למשתמשי הקנאביס. עדיף שהמדינה תדבר בקול אחד ברור בנושא הקנאביס – או שהוא ימשיך להיות מוגדר כ'סם מסוכן', למרות מחקרים שמראים שאלכוהול מסוכן וממכר ממנו פי כמה וכמה, או שהמדינה תאמץ מודלים חדשים ביחס לקנאביס, בדומה למודל ההולנדי או המודל הנהוג בחלק ממדינות ארה"ב.

 

 

נהג זוכה מאשמת סירוב להבדק בבדיקת שכרות בעקבות קבלת טענת אין להשיב לאשמה

0b13cf1d-2c65-44f7-a39a-dc6b1f5c53f1

באחד הלילות של שנת 2009 נהג ס' במכוניתו באור עקיבא לאחר שיצא מאירוע משפחתי. שוטרים שעמדו בצד הדרך סימנו לו לעצור בצד הדרך לבדיקת שכרות אקראית. השוטרים כתבו בדוחות שלהם שס' הגיב לענין אולם מפיו נדף ריח של אלכוהול. במבחן הביצוע (בדיקת המאפיינים), כתבו השוטרים שס' עמד יציב, הלך בצורה יציבה ועבר בהצלחה מבחן הבאת אצבע לאף.

ס' נלקח אל מכשיר ה"ינשוף" כדי לבצע את הבדיקה. ס' ניסה לנשוף ללא הצלחה – המכשיר לא הצליח לתת תוצאה תקינה. השוטר החל לצעוק על ס' שהוא מכשיל את הבדיקה, וס' אמר לו: "זו הפעם הראשונה שאני נושף, אני לא מצליח לנשוף". ס' נלקח לקצין משטרה שאמר לו "אין בעיה, אתה עושה לנו עבודה קלה". כנגד ס' הוגש כתב אישום חמור בגין נהיגה בשכרות, בכך שסירב לדרישת שוטר לתת דגימת אויר נשוף, עבירה שיש בצידה עונש פסילת רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מ-24 חודשים.

פקודת התעבורה קובעת חובה של נהג לציית לדרישת שוטר לתת דגימת אויר נשוף לאיתור אלכוהול, גם אם לא עבר עבירת תנועה או היה מעורב בתאונת דרכים. במידה ונהג מסרב לדרישת השוטר, קובעת פקודת התעבורה, יראו אותו כמי שנוהג בשכרות. בתי המשפט קבעו כי מי שמנסה להכשיל את הבדיקה ולא נושף כמו שצריך יחשב כמי שסירב לתת דגימת אויר נשוף.

ס' פנה אלינו לקבלת יצוג משפטי. בבית המשפט ס' כפר באשמה והתיק נקבע לדיון הוכחות, שאליו הוזמנו השוטרים להעיד. בבית המשפט העיד השוטר, רס"מ שחר חג'בי, מתוך מה שכתב בדוחות שלו, שבאותו יום עמד עם שוטרים אחרים במחסום בדיקה אקראית של כלי רכב באור עקיבא. השוטר העיד כי הנאשם נעצר על ידו לבדיקה, הוא ערך לו בדיקת "נשיפון", המשמשת לאיתור ראשוני של אלכוהול בגוף ונכשל בבדיקה, ולאחר מכן עוכב לבדיקת "ינשוף". השוטר נשאל בחקירה נגדית מדוע לא סימן שערך בדיקת "נשיפון" וענה: "טעות". עוד סתירות התגלו בעדותו של השוטר באשר לשעה שבה עוכב ס' והשעה שבה הובא אל מכשיר הינשוף, ולא יכול היה להראות כי המתינו עם ס' 15 דקות לפחות לפני בדיקת הינשוף. השוטר העיד כי ס' הכשיל שש פעמים את בדיקת הינשוף, אולם לא יכול היה להראות איפה הפלטים המודפסים של מכשיר הינשוף, המעידים על כך כי בוצעה בדיקה והמכשיר פלט תוצאה של "נשיפה אסורה". השוטר נשאל איך ס' הכשיל את הבדיקה והיכן נרשם כי ס' הכשיל את הבדיקה שש פעמים, ולא יכול היה לתת תשובה.

בסיום פרשת התביעה, עם תום שמיעת עדות השוטר, טענו טענת "אין להשיב לאשמה". משמעות הטענה – התביעה לא הציגה ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם. גם אם נקבל את כל מה שהוצג על ידי עדי התביעה, לא יכול בית המשפט להרשיע את הנאשם, וזאת עוד לפני שהנאשם מעיד או מתחילה פרשת ההגנה.

בית המשפט לתעבורה בחדרה קיבל את טענתנו וזיכה את הנאשם. כב' השופט משה גינות כתב בפסק הדין המזכה: "עם סיום טענותיה של הסנגורית, החלטתי לאמץ את עמדתה ולפיכך אני סבור כי המאשימה לא הרימה את נטל הבאת הראיות המוטל עליה ולפיכך הנני מזכה את הנאשם מביצוע העבירה המיוחסת לו".

(תת"ע 2916-04-09)

—————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

פסילות רשיון נהיגה – שאלות ותשובות

 


קיבלתי פסילת רשיון בגזר דין של בית המשפט, ולא הפקדתי את הרשיון. מהו דיני?
חשוב לציין כי פסילת רשיון לא מתחילה להימנות עד שהרשיון יופקד במזכירות בית המשפט. נהגים רבים טועים לחשוב, שאם קיבלו פסילה, בין אם נכחו בדיון ובין אם לאו, מספיק שלא ינהגו בתקופת הפסילה כדי לסיים את התקופה. נדגיש שוב – עד שהרשיון לא הגיע למזכירות בית המשפט והופקד, לא מתחילים למנות את הפסילה.

אין לי רשיון נהיגה תקף להפקיד. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד במזכירות בית המשפט שני מסמכים:
1. אישור ממשרד הרישוי על תוקף הרשיון (נקרא טופס מצב רשיון, ניתן להוציא בכל סניף של משרד הרישוי);
2. תצהיר בדבר העובדה שאין בידך רשיון תקף. רק לאחר הפקדת שני המסמכים במזכירות בית המשפט תחל להימנות פסילת הרשיון. טופס תצהיר ניתן למצוא במזכירות בית המשפט, על התצהיר להיות מאומת ע"י עו"ד.

רשיון הנהיגה אבד לי ואין לי מה להפקיד. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד תצהיר בדבר אובדן הרשיון + אישור על תקפות הרשיון ממשרד הרישוי (טופס מצב רשיון).

הוטל עלי עונש פסילת רשיון, והרשיון שלי מופקד בתיק אחר בבית המשפט. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד תצהיר על כך שהרשיון מופקד בתיק אחר + אישור על תקפות הרשיון ממשרד הרישוי. אם לא נאמר אחרת בגזר הדין, הפסילה תחל להימנות במצטבר לפסילה בתיק האחר. המשמעות – רק לאחר סיום הפסילה בתיק הקודם תחל להימנות הפסילה בתיק החדש.

בית המשפט נתן לי אורכה להפקדת הרשיון והאורכה הסתיימה. לא הפקדתי עדיין את הרשיון. מהו דיני?
במידה והאורכה להפקדת הרשיון הסתיימה, הפסילה נכנסה לתוקף ולכן אסור לנהוג, גם אם לא הופקד רשיון הנהיגה. נהיגה תחישב נהיגה בפסילה, שעונשה מאסר. על הנאשם להפקיד את רשיונו בבית המשפט, כי מצד אחד הפסילה נכנסה לתוקף, אולם לא מונים אותה עד שיפקיד רשיון (הפסילה לא תסתיים).

הפקדתי את רשיון הנהיגה במזכירות וקיבלתי אישור על הפקדת רשיון. כעת תמה תקופת הפסילה. מה עלי לעשות?
העובדה שתקופת הפסילה תמה לא מאפשרת לנהג לנהוג. על הנהג לפנות למשרד הרישוי יום לאחר סיום תקופת הפסילה עם אישור ההפקדה, ולבקש את הנפקת הרשיון החדש. משרד הרישוי יבדוק את זכאותו לקבלת רשיון לאחר תום הפסילה.

הוטל עלי עונש פסילה מבלי שנכחתי בדיון. לא קיבלתי כל הודעה על הפסילה. האם אני נחשב נוהג בפסילה?
עבירת נהיגה בפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה היא עבירה שמחייבת יסוד נפשי של ידיעה. על האדם הנוהג לדעת שהוא בפסילה. עד 2009 קבע החוק, שאם הוטל על הנאשם עונש פסילת רשיון מבלי שנכח בדיון ולא קיבל הודעה על גזר הדין, לא יראו אותו כנוהג בפסילה. על המשטרה היה להוכיח כי הודעה על גזר הדין נשלחה לנאשם ונמסרה לידיו.

בשנת 2009 תוקן חוק סדר הדין הפלילי לעניין הודעה על פסילת רשיון נהיגה, ונקבעה חזקת ידיעה –  במידה ונשלחה הודעה על גזר הדין שבו הוטלה פסילה, רואים אותה כאילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה, גם אם לא חתם על אישור המסירה, זולת אם הוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב אי המנעותו מלקבלה, והתקיימו כל התנאים הבאים:
1. חלפו 15 יום ממשלוח ההודעה.
2. הנאשם הוזמן לדיון בבית המשפט כדין.
3. ההזמנה לדין כללה בכתב או בע"פ אזהרה על כך שבית המשפט עלול להטיל עליו פסילת רשיון – נוסח כזה מופיע כיום על כל דו"ח או כתב אישום.
4. בטופס אישור המסירה שהוחזר מולו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבו נמסרה והטעם לאי ביצוע המסירה.

משמעות התיקון: גם אם נאשם לא נכח בדיון ולא הגיע לדואר לדרוש הודעה על גזר הדין, שנשלחה לכתובתו הרשומה בדואר רשום, הוא יכול להיחשב נוהג בפסילה.

קיבלתי פסילת רשיון נהיגה לפני שנים רבות ולא הפקדתי. האם העונש התיישן?
לא. אמנם חוק סדר הדין הפלילי קובע תקופת התיישנות עונש בעבירת חטא – 3 שנים, ובעבירת עוון – 10 שנים, אך כל זאת במידה ולא התחילו בביצועו. סעיף 42(א) לפקודת התעבורה קובע כי פסילת רשיון נהיגה שהוטלה על ידי בית המשפט תחל מיום גזר הדין, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. המשמעות – החלו בביצוע העונש, ולכן תקופת התיישנות העונש לא חלה כאן. בפסקי דין רבים הדגישו בתי המשפט את חובת ההפקדה כתנאי לתחילת ביצוע הפסילה. לאחרונה ניתן פסק דין ע"י בית המשפט לתעבורה באשדוד, בו נהג שקיבל פסילת רשיון נהיגה בהיעדר בשנת 1991 ביקש מבית המשפט סעד הצהרתי על כך שהעונש התיישן. בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי הפסילה תחל מהיום בו הוגשו המסמכים לבית המשפט, דהיינו – הופקד תצהיר ואישור ממשרד הרישוי (תת"ע 781794-91 מ"י נ' אבו חאמד).

מה ניתן לעשות במידה ולא ידעתי שעלי להפקיד את הרשיון, לא הפקדתי ולא נהגתי בתקופת הפסילה?

עד 2014, נאשם, שקיבל פסילה ולא הפקיד את הרשיון מסיבות שונות, יכול היה להגיש בקשה לחישוב פסילה לבית המשפט שנתן את גזר הדין. השופט שנתן את גזר הדין היה דן האם יש הצדקה לחשב את הפסילה אחורה ליום גזר הדין, למרות שהרשיון הופקד באיחור.

באפריל 2014 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בענין ג'אבר (בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל), ובו נקבע כי מרגע שניתן גזר הדין, סיים בית המשפט את תפקידו, והסמכות לחישוב פסילה היא של משרד הרישוי. בעניין ג'אבר נדונה בקשה של נאשם, שקיבל גזר דין בתיק תעבורה, בעוד שהרשיון שלו מופקד במשטרה בתיק אחר. הנאשם, שלא היה בידו רשיון נהיגה להפקדה, לא ידע שעליו להפקיד תצהיר כתנאי למניין ימי הפסילה, וביקש מבית המשפט לחשב את פסילתו ליום גזר הדין, כי הרשיון היה מופקד במשטרה. בית המשפט העליון, כאמור, דחה את בקשתו וקבע כי עליו לפנות למשרד הרישוי.

הפסיקה בעניין ג'אבר יצרה אי בהירות לגבי הסמכות לחישוב הפסילה. בקשות לחישוב פסילה שמוגשות לבית המשפט נדחות על הסף לפי הלכת ג'אבר, והמבקשים מופנים לפנות למשרד הרישוי בבקשה לחשב את הפסילה. משרד הרישוי, מצידו, דוחה את הבקשות שמוגשות אליו, בטענה כי החלטה בבקשה מחייבת שיקול דעת שיפוטי, שאינו בסמכותו של משרד הרישוי.

על אילו כלי רכב חלה הפסילה שהטיל עלי בית המשפט?
פקודת התעבורה קובעת כי עונש הפסילה שהטיל בית המשפט תחול על כל כלי רכב, אלא אם נקבע אחרת בגזר הדין. לבית המשפט יש סמכות לסווג את פסילת הרשיון, כך שתחול רק על סוגי כלי רכב מסוימים, או רק בשעות מסוימות, או רק באזורים מסוימים. לדוגמה, יכול בית המשפט לקבוע כי הוא מטיל על הנאשם פסילת רשיון, אולם מסווג את הפסילה, כך שיותר לנאשם לנהוג במלגזה/מכונה ניידת בתחום מפעל מסוים ובשעות מסוימות ביום, הכל לפי שיקול דעתו של בית המשפט. על הנאשם לפנות למשרד הרישוי לאחר הפקדת הרשיון, על מנת שיונפק לו רשיון נהיגה שיכלול בתוכו את התנאים שנקבעו בגזר הדין.

אני בפסילה והפקדתי את רשיון הנהיגה בבית המשפט. כעת קיבלתי טופס לחידוש רשיון הנהיגה בדואר. מה עלי לעשות?
הפסילה שמטיל בית המשפט מוגדרת כ"פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה". המשמעות – גם אם הפקדת את הרשיון, אסור לך לקבל רשיון נהיגה חדש בזמן הפסילה. סעיף 66 לפקודת התעבורה, שכותרתו: "קבלת רשיון בהעלמת הפסילה או התנאים", קובע עונש מאסר שלוש שנים למי שמגיש בקשה לקבלת רשיון או לחידושו או מקבל רשיון בתקופת הפסילה, ואינו מודיע על הפסילה למשרד הרישוי. המשמעות – אם קיבלת טופס חידוש רשיון בזמן הפסילה, עליך לפנות למשרד הרישוי ולהודיע על הפסילה.

מעולם לא הוצאתי רשיון נהיגה. כעת הורשעתי בבית המשפט בעבירה והוטלה עלי פסילה. מה עלי לעשות?
הפסילה שהוטלה מונעת מהנאשם לקבל רשיון נהיגה בזמן הפסילה, ולכן על הנאשם להפקיד תצהיר + אישור ממשרד הרישוי על כך שאין לו רשיון נהיגה. רק אז תחל הפסילה להימנות. הנאשם לא יוכל לפנות למשרד הרישוי בבקשה לקבל רשיון כל עוד הוא בפסילה.

אני נהג חדש וקיבלתי עונש פסילת רשיון מבית המשפט. האם עלי לעבור מבחן מעשי ועיוני (טסט ותיאוריה) מחדש? 
אם מדובר בנהג חדש, במידה והורשע באחת מהעבירות המנויות בתוספת השלישית לפקודת התעבורה, רשות הרישוי רשאי לדרוש אמצעי תיקון (טסט/תיאוריה) כתנאי לקבלת רשיון הנהיגה לאחר הפסילה. בין העבירות המנויות ניתן למצוא נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, אי ציות לאור אדום, אי מתן זכות קדימה, מהירות מופרזת, גרימת תאונת דרכים שבה נפגע אדם או כל עבירה שהוטל עליו ע"י בית המשפט עונש פסילה של 3 חודשים או יותר (רשימה חלקית בלבד).

יש לי רשיון קבוע (לא נהג חדש) והוטל עלי עונש פסילת רשיון בבית המשפט. האם עליו לעבור מבחן עיוני ומעשי?
במידה ומדובר ברשיון קבוע, רשות הרישוי רשאית לדרוש מהנהג לבצע אמצעי תיקון במידה והוטלה על הנהג פסילה של 12 חודשים או יותר.

נפסלתי על ידי קצין משטרה מלנהוג (פסילה מנהלית). איפה עלי להפקיד את הרשיון?
עליך להפקיד את הרשיון בתחנת המשטרה בה נפסלת על ידי קצין. במידה והרשיון כבר נלקח על ידי שוטר, וניתן לך אישור נטילת רשיון נהיגה, עליך לוודא שהרשיון מועבר אל הקצין להפקדה, ושהקצין מסמן בטופס השימוע כי הרשיון נלקח. אם אין בידך רשיון להפקדה במשטרה, עליך להפקיד תצהיר מאומת על ידי עו"ד במשטרה, כתנאי לתחילת מניין ימי הפסילה.

———————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.