למה אסור לנהוג עם רשיון אמריקאי בישראל בזמן פסילה

רשיון נהיגה של מדינת מיין בארה"ב

יזם זריז תלה מודעות ברחבי תל אביב, בהן הוא מציע לאנשים שעומדים לקבל פסילת רשיון נהיגה, למלא טפסים אצלו במטרה להשיג רשיון נהיגה אמריקאי, שאיתו ניתן לנהוג בישראל, אחרי שתפרדו מ-3000 ש"ח. מדובר ברמאות. קראו את ההסבר של עו"ד לאה גולדמן.

.

ידיעה מעיתון "הארץ" מספרת על מודעות שנתלו ברחבי תל אביב, ומבטיחה למי שעומד לקבל פסילת רשיון נהיגה מבית המשפט, שתמורת 3000 ש"ח ומילוי טפסים זריז ניתן להוציא רשיון נהיגה אמריקאי, שאיתו ניתן לנהוג בישראל בזמן הפסילה. 

על זה יש לנו לומר – רמאים היו תמיד ורמאים יהיו. מי שחושב שניתן לנהוג בזמן פסילת רשיון בישראל עם רשיון זר – טועה ומסתכן בעונש מאסר ופסילת רשיון ממושכת. נסביר את כל הבעיות העולות מהטריק הזה:

* פסילת רשיון נהיגה בישראל חלה על כל רשיונות הנהיגה – סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע:

"מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או שמי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני העונשים יחד" (ההדגשה שלי, ל.ג.). 

כלומר, מי שהודיעו לו על פסילת רשיון נהיגה – אסור לו לנהוג. לא משנה איזה רשיון נהיגה הוא מחזיק, ישראלי או זר.

* מי שמוגדר "תושב ישראל" חייב לנהוג עם רשיון ישראלי – תקנה 567 לתקנות התעבורה קובעת:

"מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה…" ההדגשה שלי, ל.ג.).

אזרח ישראל תושב חוץ, רשאי לנהוג בישראל על סמך רישיון זר במשך שנה מיום כניסתו לישראל, בתנאי כי שהה בחו"ל שנה אחת לפחות לפני כניסתו לישראל. מהתקנה ניתן ללמוד את ההיפך – מי שמוגדר "תושב ישראל" (מתגורר בה דרך קבע) לא יכול לנהוג בישראל עם רשיון זר. הרחבה על נהיגה בישראל עם רשיון זר ניתן למצוא באתר שלנו ובאתר משרד התחבורה.

כך שגם אם תושב ישראלי מוציא רשיון נהיגה אמריקאי, אסור לו לנהוג בו בישראל, ללא כל קשר לעובדה אם קיבל פסילת רשיון נהיגה או לא.

* לא ניתן להוציא רשיון נהיגה אמריקאי אם אינכם שוהים פיזית בארה"ב בשהיה חוקית

לדברי "הארץ", מי שחתום על המודעה טוען שניתן להוציא רשיון אמריקאי "בעזרת הרישיון הישראלי שהוא בתוקף, ובעזרת צילום תעודת זהות, שלוש תמונות פספורט עם רקע לבן, מילוי כמה טפסים וחתימה". צריך להבין שאין כזה דבר "רשיון אמריקאי". הממשל הפדרלי לא מנפיק רשיונות נהיגה, והסמכות ליתן רשיונות היא של כל מדינה ומדינה בארה"ב, וכל מדינה רשאית לקבוע תנאים שונים לקבלת הרשיון.

בדקנו באתרים של כמה מדינות בארה"ב, לגבי הוצאת רישיון נהיגה למי שאינו אזרח ארה"ב. כל המדינות דורשות אישור שהיה חוקי בארה"ב והוכחת מגורים במדינה, וכמובן – שתעברו שם מבחן נהיגה. הנה באתר של ניו המפשיר, וושינגטון די. סי., קונטיקט, פלורידה, קנטקי, פנסילבניה (זהירות, pdf) וניו ג'רזי, רק כדוגמה. עוד מידע ניתן למצוא באתר "ישראלים בחו"ל" וגם בבלוג "אל האינסוף ומעבר לו".

* תושב ישראל שנוהג בישראל עם רשיון זר נוהג ללא ביטוח

החוק דורש מתושב ישראלי לנהוג עם רשיון ישראלי. לעולים חדשים ותושבים חוזרים נותנים תקופת חסד של שנה מיום כניסתם לישראל, ובזמן הזה הם יכולים לנהוג עם הרשיון הזר. מעבר לבעיה החוקית של נהיגה ללא רשיון תקף בישראל, עלולה להתעורר בעיה עם הביטוח במקרה של תאונה. פקודת ביטוח רכב מנועי קובעת, שהתנאי לקיומו של ביטוח החובה הוא רשיון נהיגה מתאים לנהג. מי שנוהג ללא רשיון, בפסילת רשיון או בניגוד לתנאי הרשיון, נוהג למעשה ללא ביטוח חובה תקף. לעיתים נזקי התאונה יהיו גבוהים ויסתכמו במאות אלפי שקלים עד מליוני שקלים, מה שעלול לגרום להסתבכות כלכלית נוספת, מעבר לבעיה עם החוק. 

לסיכום נאמר, שמילוי טפסים ושליחתם לא ישיגו את הרשיון הזר, וגם אם תשיגו אותו (בממון רב), אסור לנהוג איתו בישראל. מדובר במקרה של רמאות. הזהרו. 

לנו זה הזכיר את הפרק מ"זהו זה", שבו מסופר על ההוא שמכר את גשר הירקון:

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מאשמת אי מתן זכות קדימה בצומת

מתוך אתר משטרת ישראל police.gov.il למצולמים אין קשר לנאמר

 לאוניד נהג ברכב בצומת הרחובות דרך השלום והורודצקי בתל אביב. כשהתקרב לפניה ימינה, האט, נעצר, הבחין ברכב משמאלו שנוסע באיטיות והשתלב בתנועה. שוטר שעמד לאחר הצומת סימן לו לעצור וטען שלא ציית לתמרור "תן זכות קדימה" (תמרור 301), בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב שהגיע משמאלו. כנגד לאוניד נרשם דו"ח הזמנה לדין בגין עבירות של אי מתן זכות קדימה בצומת ואי ציות לתמרור 301.

על עבירת אי מתן זכות קדימה בצומת, קובעת פקודת התעבורה, חייב בית המשפט לתת עונש פסילת רשיון לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים. משטרת ישראל מגדירה עבירות כאלה כעבירות חמורות ולכן הוגש לבית המשפט כתב אישום חמור והתיק הוגדר "תיק אדום".

 מהי חובתו של נהג המתקרב לצומת או להתמזגות כבישים ומחויב לתת זכות קדימה לרכב אחר לפי תמרור? לאורך השנים הגדירו בתי המשפט מה כוללת חובת זכות קדימה – הכוונה היא, שהרכב לא יגרום לרכב השני לבלום, לסטות, להאט או כמובן לגרום לתאונה כתוצאה מההשתלבות.

לאוניד פנה אלינו לשם קבלת יצוג משפטי. בדיון בבית המשפט לתעבורה כפרנו באשמה בשמו של לאוניד. לטענתנו, הוא האט ונעצר לפני תמרור תן זכות קדימה, ראה שהרכב שמגיע משמאל נוסע לאט מספיק כך שנשאר לו מקום להשתלב בצורה בטוחה וללא הפרעה ולכן לא בוצעה עבירה.

 בדיון ההוכחות העיד השוטר שרשם את הדו"ח, רס"מ כרמי עובדיה. השוטר טען שלאוניד האט לשניה באלכסון מול קן העצירה וכעבור שנייה האיץ ופנה ימינה לנתיב השמאלי, ובמעשה זה חסם את טור כלי הרכב שפנה שמאלה מדרך השלום לרחוב הורודצקי, והרכב הראשון בטור אף נאלץ להאט עד כמעט עצירה מוחלטת כדי למנוע התנגשות.  שאלתי אותו באיזה מרחק היה הרכב שהאט בזמן שהנאשם נכנס אל הצומת. הוא ענה שהוא לא יכול להעריך מרחק ולא זוכר איפה היה רכב הנאשם בזמן שהרכב השני פנה שמאלה אל תוך הצומת. שאלתי אותו האם יתכן שהרכב השני בלם כתוצאה מהתנועות שסימן השוטר? הוא התעקש שהרכב לא נעצר בגללו. שאלתי אותו מדוע לא עצר את הרכב השני וגבה מהנהג עדות והוא ענה שהוא כשוטר רואה את העבירה ולא צריך חיזוק מאזרחים.

הנאשם העיד בבית המשפט וטען שהרכב הראשון בטור הגיע מרחוב דרך השלום, פנה שמאלה ברמזור ירוק והחל בנסיעה איטית מאוד, ולכן העריך כי הוא יכול להמשיך בנסיעה תוך התמזגות והשתלבות עם הכביש האחר ללא הפרעה. זו גם היתה תגובתו הראשונה לדבריו של השוטר, כפי שנרשמה בדו"ח.

 בית המשפט זיכה את לאוניד מהאשמות נגדו, ובכך קיבל את טענתו ודחה את טענת השוטר. בנימוקי הכרעת הדין כתב כב' השופט ויטלסון: "ראיתי לנגד עיני כי הנאשם החמיר עם עצמו, במובן זה שעצר עצירה מוחלטת לפני התמרור, הגם שלא היה מחויב לנהוג כך, מכח הוראת התמרור בכוון נסיעתו. ראיתי לעיני מצב לפיו קיים קושי מסוים בכניסה לצומת מורכב – שרק בכנף אחד שלו יש הכוונת תנועה ברמזורים, ובכוון הנאשם הדבר נשאר לשיקול דעתו של הנהג. המצב לפיו התנהגות הנאשם בכניסתו אל הצומת נבעה ונגזרה כתוצאה מאופן נהיגת הנהג האחר, שהאט ובכך "הזמין" את הנאשם כאן לנהוג, ולהכנס אל הצומת, כמתואר, אפשרית. מאחר והספק נותר, אני מזכה הנאשם מחמת הספק". 

תתע"א 1047-07-13

לפסק הדין המלא

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

סיפור שמתחיל בפסילת רשיון לשלושה חודשים ומסתיים בקנס ללא נקודות

 

ניידת משטרה. מתוך אתר "ויקיפדיה" http://bit.ly/16H9CUY

"אני חייב להפגש איתך, קיבלתי הודעה בדואר על כך שקיבלתי פסילה ל-3 חודשים בגלל שלא הופעתי למשפט", כך הודיע לי שחר בטלפון. קבענו פגישה במשרד. שחר הביא את ההודעות שקיבל מבית המשפט, לפיהן הוא נשפט בהיעדר בבית המשפט לתעבורה בגין עבירה של שימוש ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, עבירה על תקנה 308 לתקנות התעבורה, וקיבל עונש של פסילת רשיון לתקופה של 3 חודשים, פסילה על תנאי 3 חודשים ל-3 שנים וקנס בסך 1500 ש"ח.

למה לא הופעת לבית המשפט? שאלתי את שחר. שחר החל לספר את הסיפור מהתחלה. באחד הימים רכב שחר על קטנוע ברמת גן. שוטר עצר אותו לבדיקת רשיונות. השוטר ערך בדיקה של הקטנוע ומצא שאין ברשות שחר אפוד זוהר. השוטר נתן בידו של שחר הודעת איסור שימוש ברכב, בגלל חוסר באביזרי רישוי, והורה לו להגיע למשרד הרישוי, שם יוכל לחדש את רשיון הרכב של הקטנוע. שחר נאלץ לטוס לחו"ל לצרכי עבודה, ולאחר מספר שבועות, כשחזר לארץ, לקח את הקטנוע למבחן רישוי והעביר אותו טסט. לאחר מספר חודשים שוב נעצר שחר על ידי שוטר, שבדק את פרטי הקטנוע במסוף המשטרתי, והודיע לו כי הוא נוהג ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, והוא רושם לו דו"ח הזמנה לדין בגין העבירה הזו, ומזמין אותו לשימוע לפני קצין משטרה. בשימוע במשטרת רמת גן, סיפר שחר את כל הסיפור לקצין והראה לו שהקטנוע עבר טסט מספר חודשים לפני כן. הקצין הודיע לו שהוא מבין שלא נעברה עבירה ושהכל יבוטל.

שמח וטוב לב, חזר שחר לביתו וסבר שהכל מבוטל. לאחר מספר חודשים קיבל הודעה שהתקיים משפט בעניינו, שהוא לא התייצב לדיון, וקיבל 3 חודשי פסילת רשיון בגין שימוש ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, עבירה שקבוע בחוק עונש פסילת מינימום של 3 חודשים למי שמורשע בה בבית המשפט.

הודעתי לשחר שאנחנו צריכים להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו, אולם לפני כן עליו להפקיד את רשיונו בבית המשפט. אם לא יפקיד, השופטת תסרב לדון בבקשה. נאשם שמבקש לבטל גזר דין שניתן על ידי שופט צריך קודם כל להראות שהוא מבצע את גזר הדין. שחר הפקיד את רשיונו בבית המשפט והגשנו בקשה בשמו לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו. במקביל פנינו גם למשטרה והצגנו מסמכים שהקטנוע עבר טסט ונקבע שהוא תקין. המשטרה הסכימה לביטול גזר הדין, פסילת הרשיון בוטלה ונקבע דיון בבית המשפט.

בדיון בבית המשפט לתעבורה שוב הצגנו בפני התובע את המסמכים על תקינות הקטנוע, ושלכל היותר, שחר עבר עבירה של אי נשיאת אפוד זוהר ברכב. בסופו של יום הסכמנו לתקן את העבירה לעבירה של אי נשיאת רשיון נהיגה, עבירה ללא נקודות שהקנס בצידה הוא 100 ש"ח.

נשאלת השאלה מדוע השוטר שעצר את שחר בפעם הראשונה היה צריך לטרטר אותו לכל מיני מקומות, כשיכול היה להסתפק ברישום אזהרה או לכל היותר דו"ח פשוט. לא ברור מדוע השוטר קבע שהרכב לא תקין ונתן בידו של שחר "הודעה על איסור שימוש ברכב", על סמך העובדה שלא נמצא אפוד זוהר בקטנוע.

————————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג שהוכה ונעצר על ידי שוטרים זוכה מעבירת נהיגה בשכרות מטעמים של הגנה מן הצדק

 

ד', עודך דין במקצועו, נהג ברכב שבו ברחוב הרכבת באחד הלילות בשנת 2011. לצידו של ד' ישבה אשתו. שוטר שעמד בצד הדרך סימן לו לעצור וביקש ממנו לערוך בדיקת שכרות. השוטר ביקש ממנו לצאת מהרכב ולהיבדק במכשיר הנשיפון, המשמש כאינדיקציה ראשונית לשכרות. ד' ניסה לנשוף במכשיר אולם לא הצליח. השוטר פנה אליו ואמר: "אני רואה שאתה מכשיל את הבדיקה" וביקש ממנו להתלוות אליו הצידה. השוטר לקח את ד' כ-10 מטר הצידה ואמר לו: "אתה חושב שאתה חכם?" והחל לקלל אותו. ד' הודיע לשוטר שהוא עורך דין, ביקש להקליט את השיחה בינהם והוציא מכיסו את מכשיר הטלפון הנייד שלו. השוטר בתגובה הפיל מידו את מכשיר הטלפון והחל להכות אותו. תוך 10 שניות מצא את עצמו ד' אזוק באזיקים ומובל לניידת. ד' הושאר במשך מספר שעות במושב האחורי של הניידת, כשהאזיקים מכאיבים לפרקי ידיו. לאחר מכן נלקח ד' לתחנת המשטרה, ובמשך לילה שלם השוטרים איימו עליו שהם יסבכו אותו בתיק פלילי ושהוא יאבד את רשיון עורך הדין שלו. בבוקר שוחרר ד' מהמעצר.

כנגד ד' הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, בכך שסירב להיבדק בבדיקת "ינשוף", המשמש לאיתור כמות האלכוהול באויר הנשוף. במקביל הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בעבירות של הכשלת שוטר בכך שסירב לבדיקת שכרות ועבירות של איומים והעלבת עובד ציבור.

ד' פנה אלינו על מנת לקבל יצוג משפטי בבית המשפט לתעבורה. בבית המשפט כפרנו באשמה בעבירת הנהיגה בשכרות. לטענתנו, ד' לא סירב לבדיקת שכרות והשוטרים הפעילו כנגדו כח פיזי ללא סמכות ושלא לצורך.

בבית המשפט העיד השוטר שעצר את ד'. עדותו היה מבולבלת ומגומגמת. העד לא יכול היה להסביר את הסתירות בין הדברים שכתב. מצד אחד כתב העד שאחרי שהנאשם לא הצליח לבצע בדיקת נשיפון הוא עצר אותו, כבל אותו באזיקים והושיב אותו בניידת, ומצד שני כתב העד כי לאחר שלא הצליח לנשוף בנשיפון, הנאשם הובא לבדיקת "ינשוף" ושם סירב לבדיקה. בית המשפט לתעבורה זיכה את ד' מהאשמה של נהיגה בשכרות, אולם הרשיע אותו בעבירה מופחתת של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וגזר עליו פסילת רשיון לתקופה של חודשיים.

הגשנו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתנו, בית המשפט לתעבורה שגה כאשר מצד אחד קבע כי הוא אינו מאמין לשוטר שהנאשם סירב לבדיקה, ומצד שני בחר להרשיע את הנאשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענתנו זיכה את ד' מכל האישומים נגדו. בפסק הדין כתב כבוד השופט רענן בן יוסף:

"אומר, שקריאת פרוטוקול בית משפט קמא, עיון בהליך כולו, מעוררת בו חלחלה…" 

בית המשפט המחוזי התייחס לעובדה כי כנגד ד' הוגשו שני כתבי אישום שונים בגין אותה עבירה בבתי משפט שונים וקבע עובדה זו מספיקה כדי לזכות את הנאשם מטעמים של הגנה מן הצדק:

"הנני חושב, וציינתי בעבר במקרים רבים, שיש בכך שמגישים נגד אדם בשל אותן עובדות ונסיבות שני כתבי אישום שונים בפני שני בתי משפט, מעשה שלא יעשה. המערער נזקק לשכור פעמיים עורכי דין, להתייצב בפני שני שופטים, שצריכים לשמוע את אותן ראיות שוב ושוב…". 

הגנה מן הצדק הינה דוקטרינה משפטית חדשה יחסית, שנקלטה בישראל בשנים האחרונות. בית המשפט העליון קבע שבמידה והגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתיררה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, יש לבטל את האישומים כנגד הנאשם. במקרה זה, בית המשפט המחוזי קבע שעצם הגשת שני כתבי אישום לשני בתי משפט שונים בגין אותו מקרה מנוגדת לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי הפעלת הכח כנגד ד' היתה ללא סמכות ולכן המעצר של ד' היה מעצר לא חוקי. נזכיר כי השוטר הודיע לד' שהוא מעוכב לבדיקת שכרות. עיכוב על ידי שוטר לא נותן בידי השוטר סמכות להפעיל כח. רק לאחר שהשוטר מודיע לחשוד שהוא עצור יש סמכות להפעיל כנגדו כח סביר אם החשוד מתנגד למעצר. במקרה זה הפעלת הכח היתה מיד לאחר שהודיעו לד' שהוא מעוכב, והוא נעצר לאחר הפעלת הכח, ולכן, קבע בית המשפט המחוזי, הפעלת הכח לא היתה חוקית.

לסיכום קבע כב' השופט רענן בן יוסף:  "בנסיבות, כפי שתוארו לעיל, הנני סובר שבלשון המעטה לא היתה הצדקה להרשיע את המערער בדין והנני מזכה אותו". 

(עפ"ת 43601-04-13)

—————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

פרוייקט מצלמות המהירות החדש – האם זו הדרך הנכונה למנוע תאונות דרכים?

בעקבות ראיון שנתתי לתכנית "ערב חדש" ב-22.1.12:

משרד התחבורה ומשטרת ישראל הכריזו על הפעלת פרוייקט מצלמות המהירות החדש, המכונה "פרוייקט א-3", במסגרתו יוצבו בכבישי ישראל מאות מצלמות מסוג "גאטסו", שיחליפו את מצלמות המולטנובה הישנות. חלק מהמצלמות יוצבו בצמתים, במטרה לאכוף עבירה של כניסה לצומת באור אדום ונסיעה במהירות מעל למותר בחוק, וחלק יוצבו בצידי הדרכים ויאכפו נהיגה במהירות מעל למותר. מצלמות הרמזור מסוגלות גם לאכוף גם נהיגה במהירות מופרזת. לפי הפרסומים, יכוונו המצלמות החדשות לרף אכיפה נמוך יחסית, כ-5 עד 10 קמ"ש מעל למותר, בהשוואה למצלמות הישנות. מצלמת הגאטסו פועלת באמצאות שני פסי דריכה, המותקנים בכביש, ולא באמצעות קרניים אלקטרוניות, מה שמקשה על גילוי המצלמות באמצעות גלאי רדאר או גלאי לייזר, המותקן במכונית. באמצעות לחצני הדריכה, מסוגלת המצלמה לצלם בו זמנית כלי רכב הנוסעים במקביל בנתיבים שונים, ולקבוע מי מהם נסע במהירות מופרזת. חלק מן המצלמות מותקנות בניידות סמויות, החונות בשולי הדרך ומחוברות לקופסת שליטה ולפסי הדריכה בכביש.

המצלמות הישנות, מסוג "מולטנובה" היו מצלמות פילם, שפעלו באמצעות שתי קרניים אלקטרוניות, שחייבו ביקור של טכנאי במקום, הוצאת סרט הצילום והעברתו לפיתוח לפני משלוח הדוחות לנהגים, תהליך שארך חודשים רבים, ובמידה וסרט הצילום נגמר במצלמה, היא היתה מפסיקה לצלם. בנוסף, המצלמות הישנות היו מכוונות לאכיפת מהירות גבוהה יחסית (רף אכיפה של 129 קמ"ש במקום 90, לדוגמה), על מנת שלא לגמור את סרט הצילום מהר מדי. במידה ושני כלי רכב נסעו במקביל בשני נתיבים שונים, לא היה ניתן להפיק דו"ח כי לא היה ניתן לקבוע מי מכלי הרכב שצולמו עבר את העבירה.

המצלמות החדשות הן דיגיטליות, מחוברות למוקד שליטה, שמקבל את התמונה מיד לאחר הצילום. מפעילת פרוייקט המצלמות, חברת "מל"מ-תים", טוענת כי ביכולתה להפיק דו"ח ולשלוח אותו לבעל הרכב תוך 96 שעות מביצוע העבירה.

משטרת ישראל והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים סומכים את ידיהם על הפרוייקט וטוענים כי הוא יסייע להפחתת שיעור ההרוגים בתאונות הדרכים. לטענתם, אכיפת עבירות המהירות תביא לירידה חדה במהירות הנסיעה ותתרום להפחתה בתאונות, בעיקר בתאונות הקטלניות. נשאלת השאלה האם מאות מליוני השקלים שהושקעו בפרוייקט השאפתני והיקר אכן יביאו את התוצאה המקווה.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים טוענת כי מהירות היא הגורם העיקרי לתאונות הדרכים. לטענת הרשות והמשטרה, המהירות המופרזת גורמת ל-60% מהתאונות.  Cבדיקה מעמיקה יותר של הנתונים שמציגה המשטרה מראה כי מישהו החליט לכופף קצת את הסטטיסטיקה על מנת להצדיק את פרוייקט הצבת המצלמות. הנתון של מהירות כגורם ל-60% מהתאונות מבוסס על מחקר שמראה ש-60% מהמורשעים בתאונות דרכים קטלניות, נמצא אצלם הרשעה בגין מהירות מופרזת בעברם, לא מהירות כגורם לתאונה.

אם בודקים את נתוני המשטרה בשנת 2009, עולה שרק 7 נהגים מתוך 516, שהיו מעורבים בתאונות קטלניות ב-2009, נהגו במהירות מעל למותר בחוק. אם נחשב זאת באחוזים, נמצא שמהירות מופרזת לפי החוק מהווה גורם ל-2% בלבד מהתאונות הקטלניות. לפי נתוני המשטרה ב-2009, הגורמים העיקריים לתאונות הדרכים בישראל היו סטיה מנתיב (9.3%), מהירות ביחס לנסיבות (5.4%) ואי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה (5.3%). רוב העבירות האלה כלל לא נאכפות בשגרה על ידי משטרת ישראל.

צריך להפריד בין שני מושגים: מהירות מופרזת לפי החוק ומהירות מופרזת ביחס לנסיבות או לתנאי הדרך. מהירות מופרזת לפי החוק היא עבירה שלא נמצא קשר ישיר בינה לבין תאונות הדרכים. כל מי שנוהג בכבישים המהירים בישראל יכול לראות שמהירות הנסיעה הממוצעת או מהירות השיוט בכבישים אלה עולה פעמים רבות על המותר בחוק. מהירות מופרזת בתנאי הדרך היא עבירה שונה, שכמעט שאינה נאכפת על ידי המשטרה, ומשמשת רק לקביעת גורם התאונה בדיעבד, כאין ראיות אחרות לקבוע מהירות מופרזת לפי החוק. צריך להדגיש – נהג יכול לגרום לתאונה קטלנית גם במהירות של 40 קמ"ש בדרך עירונית, אולם במידה ולא תגרם תאונה, המשטרה כלל לא תבדוק האם נהיגתו היתה במהירות מופרזת לתנאי הדרך. יתרה מכך, מצלמות המהירות לא  מסוגלות לאכוף עבירה של מהירות מופרזת ביחס לנסיבות.

שאלה נוספת שצריכה להשאל היא האם העלות של הפרוייקט, המוערכת בחצי מיליארד ש"ח לאורך 10 שנים, לפי הפרסומים בעיתונות, מוצדקת לאור העובדה שלא ברור האם הפרוייקט יסייע להפחתת שיעור תאונות הדרכים. הרי בסכום האדיר הזה היה ניתן לממן תשתית סלחנית לנהג, שתכלול גדרות הפרדה, הפרדה מפלסית בין כבישים למסילות רכבת, מחלפים ומעגלי תנועה בערים. הדוגמאות שפורטו כאן הוכחו מחקרית כגורמים לאפס תאונות קטלניות במקומות שהוצבו. לדוגמה, בקטע הדרומי של כביש 90, מאילת צפונה, הופרדו שני הנתיבים בגדר בטיחות למשך 50 ק"מ. בקטע זה לא נרשמו מאז תאונות קטלניות. בשנת 1988 נהרג ח"כ מיכה רייסר וח"כ דליה איציק נפצעה קשה בתאונה בכביש מס' 1, שנגרמה עקב סטיה מנתיב הנסיעה שגרמה להתנגשות חזיתית. התאונה היוותה גורם מדרבן לרשויות לקדם את נושא גדר ההפרדה בין הנתיבים, ומאז שנבנתה הגדר לא נרשמו בכביש 1 תאונות חזיתיות. בניה של מעגלי תנועה בצמתים הוכחה מחקרית כמפחיתה את שיעור התאונות בצומת ב-57%.

בנוסף, בסכומים האדירים שהושקעו במצלמות היה ניתן לממן קניה של ניידות משטרה ולהוסיף מאות תקנים של שוטרים למשטרת התנועה. המצוקה התקציבית במשטרה כיום כל כך קשה, שבסופי שבוע רוב פעילות האכיפה של משטרת ישראל בדרכים מתבססת על פעילות של מתנדבים. תוספת של ניידות ושוטרים, שהיתה מגבירה את נוכחות המשטרה בכבישים, היתה תורמת תרומה גדולה יותר להרתעת הנהגים.

שיקול נוסף נגד הצבת מצלמות המהירות קשור גם הוא בהרתעה, והוא השיקול של גמול מיידי לנהג העבריין. כשהאכיפה נעשית על ידי שוטר, באמצעות ממל"ז או דבורה, הנהג נעצר על ידי השוטר במקום, נרשם לו דו"ח, ובמקרה של מהירות גבוהה הוא מוזמן לשימוע בפני קצין משטרה, שבסמכותו לפסול את רשיון הנהיגה ל-30 יום לפני המשפט. מצלמת מהירות מצלמת את הרכב, לא את הנהג, והדו"ח מופק לבעל הרכב. רוב כלי הרכב החדשים שעלו על כבישי ישראל בשנים האחרונות הם רכבי ליסינג וכלי רכב הרשומים על שם חברה או תאגיד אחר. המשמעות היא שרוב כלי הרכב אינם רשומים על שם מי שמחזיק בהם בפועל. במקרה כזה, הדו"ח נשלח לחברה, ורק במידה והנהג מעוניין להסב את הדו"ח על שמו, נשלחת הודעת הסבה למשטרה, שמסבה את הדו"ח על שם מי שנהג ברכב. הנהג יכול גם להסב את הדו"ח על שם מישהו אחר מטעמו, בדרך כלל בן משפחה או חבר, שיקח על עצמו את העבירה, ועל ידי כך להתחמק מרישום ההרשעה על שמו ורישום הנקודות במשרד הרישוי. אין כאן אפקט הרתעתי של עצירת הרכב, בדיקת הנהג ופסילה מנהלית.

ענין נוסף הוא המקומות שבהם יוצבו המצלמות. לפי הרשימה שפורסמה עד כה, הוצבו המצלמות בכבישים המהירים, כאלה שיש בהם גדר הפרדה בין המסלולים, שבהם הנסיעה בטוחה יחסית ולכן מהירות הנסיעה גבוהה יותר. המצלמות הוצבו בקטעים ישרים, שבהם שיעור התאונות הוא קטן יחסית ומהירות הנסיעה גבוהה יחסית. חוסר המיתאם בין התאונות לבין מקום הצבת המצלמות מרמז כי השיקול היה להציב את המצלמות במקומות שבהם ניתן יהיה להפיק יותר דוחות, ולא במקומות שבהם רצוי להפחית את מהירות הנסיעה בגלל שיעור תאונות גבוה. האם מטרת הפרוייקט האמיתית הוא למלא את קופת האוצר במזומנים שיגיעו מהקנסות?

לפי הפירסומים בעיתונות, אמורות המצלמות החדשות להפיק אלפי דוחות תעבורה לנהגים מדי יום. בהנחה שרק חלק מהדוחות יהיו דוחות הזמנה לדין, מדובר על מאות כתבי אישום ביום, מה שיגביר את העומס על שופטי התעבורה, שכבר היום כורעים תחת נטל התיקים. בתי המשפט לתעבורה יסתמו מרוב כתבי אישום שיוגשו נגד נהגים. העומס יגרום לכך שמשפטים ידחו ויקבעו מועדים רחוקים מאוד לדיונים, ויותר מכך – במטרה להקל על העומס ילחצו השופטים על הצדדים להגיע להסדרי טיעון מקלים, מה שיפגע בהרתעת העבריינים.

עבירת המהירות נאכפת על ידי המשטרה באחוזים הולכים וגדלים בעיקר כי היא קלה יחסית לאכיפה על ידי מכשור אלקטרוני. קשה יותר, לדוגמה, להציב עשרות ניידות גלויות וסמויות בכביש הערבה שיאכפו עבירות של סטיה מנתיב נסיעה, אי שמירת מרחק ועקיפה מסוכנת. עולה עוד יותר לממן גדר הפרדה בין המסלולים לאורך כביש 90, שכאמור, תמנע את רוב התאונות הקשות בכביש. לכן לא נראה שפרוייקט המצלמות השאפתני יתרום להפחתה בשיעור תאונות הדרכים או יפחית את כמות ההרוגים בתאונות. נראה שמטרת הפרוייקט היא כלכלית, לאור העובדה כי משרד האוצר והמשרד לבטחון פנים צופים הכנסה לאוצר המדינה של כ-875 מליון ש"ח בשנה מהדוחות שירשמו. רף האכיפה של המצלמות, אותו המשטרה מסרבת לפרסם, ניתן לכוון ממרכז השליטה, כך שבמידה והמצלמות לא יעמדו ביעדים השנתיים יוכל מישהו במרכז הבקרה לכוון את המצלמות לאכיפת מהירות נמוכה יותר כדי להעלות את שיעור הקנסות.

לאחרונה גם פורסם נייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המבוסס על מחקרים שנערכו בעולם, המצביע על עלייה בשיעור התאונות בצמתים בהם הוצבה מצלמת רמזור, כתוצאה מבלימות חירום. בנוסף נמצא כי מצלמות מוסוות לא הועילו להפחתת שיעור התאונות בקטעים בהם הן הוצבו.

————————————————-

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

פסילות רשיון נהיגה – שאלות ותשובות

 


קיבלתי פסילת רשיון בגזר דין של בית המשפט, ולא הפקדתי את הרשיון. מהו דיני?
חשוב לציין כי פסילת רשיון לא מתחילה להימנות עד שהרשיון יופקד במזכירות בית המשפט. נהגים רבים טועים לחשוב, שאם קיבלו פסילה, בין אם נכחו בדיון ובין אם לאו, מספיק שלא ינהגו בתקופת הפסילה כדי לסיים את התקופה. נדגיש שוב – עד שהרשיון לא הגיע למזכירות בית המשפט והופקד, לא מתחילים למנות את הפסילה.

אין לי רשיון נהיגה תקף להפקיד. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד במזכירות בית המשפט שני מסמכים:
1. אישור ממשרד הרישוי על תוקף הרשיון (נקרא טופס מצב רשיון, ניתן להוציא בכל סניף של משרד הרישוי);
2. תצהיר בדבר העובדה שאין בידך רשיון תקף. רק לאחר הפקדת שני המסמכים במזכירות בית המשפט תחל להימנות פסילת הרשיון. טופס תצהיר ניתן למצוא במזכירות בית המשפט, על התצהיר להיות מאומת ע"י עו"ד.

רשיון הנהיגה אבד לי ואין לי מה להפקיד. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד תצהיר בדבר אובדן הרשיון + אישור על תקפות הרשיון ממשרד הרישוי (טופס מצב רשיון).

הוטל עלי עונש פסילת רשיון, והרשיון שלי מופקד בתיק אחר בבית המשפט. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד תצהיר על כך שהרשיון מופקד בתיק אחר + אישור על תקפות הרשיון ממשרד הרישוי. אם לא נאמר אחרת בגזר הדין, הפסילה תחל להימנות במצטבר לפסילה בתיק האחר. המשמעות – רק לאחר סיום הפסילה בתיק הקודם תחל להימנות הפסילה בתיק החדש.

בית המשפט נתן לי אורכה להפקדת הרשיון והאורכה הסתיימה. לא הפקדתי עדיין את הרשיון. מהו דיני?
במידה והאורכה להפקדת הרשיון הסתיימה, הפסילה נכנסה לתוקף ולכן אסור לנהוג, גם אם לא הופקד רשיון הנהיגה. נהיגה תחישב נהיגה בפסילה, שעונשה מאסר. על הנאשם להפקיד את רשיונו בבית המשפט, כי מצד אחד הפסילה נכנסה לתוקף, אולם לא מונים אותה עד שיפקיד רשיון (הפסילה לא תסתיים).

הפקדתי את רשיון הנהיגה במזכירות וקיבלתי אישור על הפקדת רשיון. כעת תמה תקופת הפסילה. מה עלי לעשות?
העובדה שתקופת הפסילה תמה לא מאפשרת לנהג לנהוג. על הנהג לפנות למשרד הרישוי יום לאחר סיום תקופת הפסילה עם אישור ההפקדה, ולבקש את הנפקת הרשיון החדש. משרד הרישוי יבדוק את זכאותו לקבלת רשיון לאחר תום הפסילה.

הוטל עלי עונש פסילה מבלי שנכחתי בדיון. לא קיבלתי כל הודעה על הפסילה. האם אני נחשב נוהג בפסילה?
עבירת נהיגה בפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה היא עבירה שמחייבת יסוד נפשי של ידיעה. על האדם הנוהג לדעת שהוא בפסילה. עד 2009 קבע החוק, שאם הוטל על הנאשם עונש פסילת רשיון מבלי שנכח בדיון ולא קיבל הודעה על גזר הדין, לא יראו אותו כנוהג בפסילה. על המשטרה היה להוכיח כי הודעה על גזר הדין נשלחה לנאשם ונמסרה לידיו.

בשנת 2009 תוקן חוק סדר הדין הפלילי לעניין הודעה על פסילת רשיון נהיגה, ונקבעה חזקת ידיעה –  במידה ונשלחה הודעה על גזר הדין שבו הוטלה פסילה, רואים אותה כאילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה, גם אם לא חתם על אישור המסירה, זולת אם הוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב אי המנעותו מלקבלה, והתקיימו כל התנאים הבאים:
1. חלפו 15 יום ממשלוח ההודעה.
2. הנאשם הוזמן לדיון בבית המשפט כדין.
3. ההזמנה לדין כללה בכתב או בע"פ אזהרה על כך שבית המשפט עלול להטיל עליו פסילת רשיון – נוסח כזה מופיע כיום על כל דו"ח או כתב אישום.
4. בטופס אישור המסירה שהוחזר מולו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבו נמסרה והטעם לאי ביצוע המסירה.

משמעות התיקון: גם אם נאשם לא נכח בדיון ולא הגיע לדואר לדרוש הודעה על גזר הדין, שנשלחה לכתובתו הרשומה בדואר רשום, הוא יכול להיחשב נוהג בפסילה.

קיבלתי פסילת רשיון נהיגה לפני שנים רבות ולא הפקדתי. האם העונש התיישן?
לא. אמנם חוק סדר הדין הפלילי קובע תקופת התיישנות עונש בעבירת חטא – 3 שנים, ובעבירת עוון – 10 שנים, אך כל זאת במידה ולא התחילו בביצועו. סעיף 42(א) לפקודת התעבורה קובע כי פסילת רשיון נהיגה שהוטלה על ידי בית המשפט תחל מיום גזר הדין, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. המשמעות – החלו בביצוע העונש, ולכן תקופת התיישנות העונש לא חלה כאן. בפסקי דין רבים הדגישו בתי המשפט את חובת ההפקדה כתנאי לתחילת ביצוע הפסילה. לאחרונה ניתן פסק דין ע"י בית המשפט לתעבורה באשדוד, בו נהג שקיבל פסילת רשיון נהיגה בהיעדר בשנת 1991 ביקש מבית המשפט סעד הצהרתי על כך שהעונש התיישן. בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי הפסילה תחל מהיום בו הוגשו המסמכים לבית המשפט, דהיינו – הופקד תצהיר ואישור ממשרד הרישוי (תת"ע 781794-91 מ"י נ' אבו חאמד).

מה ניתן לעשות במידה ולא ידעתי שעלי להפקיד את הרשיון, לא הפקדתי ולא נהגתי בתקופת הפסילה?

עד 2014, נאשם, שקיבל פסילה ולא הפקיד את הרשיון מסיבות שונות, יכול היה להגיש בקשה לחישוב פסילה לבית המשפט שנתן את גזר הדין. השופט שנתן את גזר הדין היה דן האם יש הצדקה לחשב את הפסילה אחורה ליום גזר הדין, למרות שהרשיון הופקד באיחור.

באפריל 2014 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בענין ג'אבר (בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל), ובו נקבע כי מרגע שניתן גזר הדין, סיים בית המשפט את תפקידו, והסמכות לחישוב פסילה היא של משרד הרישוי. בעניין ג'אבר נדונה בקשה של נאשם, שקיבל גזר דין בתיק תעבורה, בעוד שהרשיון שלו מופקד במשטרה בתיק אחר. הנאשם, שלא היה בידו רשיון נהיגה להפקדה, לא ידע שעליו להפקיד תצהיר כתנאי למניין ימי הפסילה, וביקש מבית המשפט לחשב את פסילתו ליום גזר הדין, כי הרשיון היה מופקד במשטרה. בית המשפט העליון, כאמור, דחה את בקשתו וקבע כי עליו לפנות למשרד הרישוי.

הפסיקה בעניין ג'אבר יצרה אי בהירות לגבי הסמכות לחישוב הפסילה. בקשות לחישוב פסילה שמוגשות לבית המשפט נדחות על הסף לפי הלכת ג'אבר, והמבקשים מופנים לפנות למשרד הרישוי בבקשה לחשב את הפסילה. משרד הרישוי, מצידו, דוחה את הבקשות שמוגשות אליו, בטענה כי החלטה בבקשה מחייבת שיקול דעת שיפוטי, שאינו בסמכותו של משרד הרישוי.

על אילו כלי רכב חלה הפסילה שהטיל עלי בית המשפט?
פקודת התעבורה קובעת כי עונש הפסילה שהטיל בית המשפט תחול על כל כלי רכב, אלא אם נקבע אחרת בגזר הדין. לבית המשפט יש סמכות לסווג את פסילת הרשיון, כך שתחול רק על סוגי כלי רכב מסוימים, או רק בשעות מסוימות, או רק באזורים מסוימים. לדוגמה, יכול בית המשפט לקבוע כי הוא מטיל על הנאשם פסילת רשיון, אולם מסווג את הפסילה, כך שיותר לנאשם לנהוג במלגזה/מכונה ניידת בתחום מפעל מסוים ובשעות מסוימות ביום, הכל לפי שיקול דעתו של בית המשפט. על הנאשם לפנות למשרד הרישוי לאחר הפקדת הרשיון, על מנת שיונפק לו רשיון נהיגה שיכלול בתוכו את התנאים שנקבעו בגזר הדין.

אני בפסילה והפקדתי את רשיון הנהיגה בבית המשפט. כעת קיבלתי טופס לחידוש רשיון הנהיגה בדואר. מה עלי לעשות?
הפסילה שמטיל בית המשפט מוגדרת כ"פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה". המשמעות – גם אם הפקדת את הרשיון, אסור לך לקבל רשיון נהיגה חדש בזמן הפסילה. סעיף 66 לפקודת התעבורה, שכותרתו: "קבלת רשיון בהעלמת הפסילה או התנאים", קובע עונש מאסר שלוש שנים למי שמגיש בקשה לקבלת רשיון או לחידושו או מקבל רשיון בתקופת הפסילה, ואינו מודיע על הפסילה למשרד הרישוי. המשמעות – אם קיבלת טופס חידוש רשיון בזמן הפסילה, עליך לפנות למשרד הרישוי ולהודיע על הפסילה.

מעולם לא הוצאתי רשיון נהיגה. כעת הורשעתי בבית המשפט בעבירה והוטלה עלי פסילה. מה עלי לעשות?
הפסילה שהוטלה מונעת מהנאשם לקבל רשיון נהיגה בזמן הפסילה, ולכן על הנאשם להפקיד תצהיר + אישור ממשרד הרישוי על כך שאין לו רשיון נהיגה. רק אז תחל הפסילה להימנות. הנאשם לא יוכל לפנות למשרד הרישוי בבקשה לקבל רשיון כל עוד הוא בפסילה.

אני נהג חדש וקיבלתי עונש פסילת רשיון מבית המשפט. האם עלי לעבור מבחן מעשי ועיוני (טסט ותיאוריה) מחדש? 
אם מדובר בנהג חדש, במידה והורשע באחת מהעבירות המנויות בתוספת השלישית לפקודת התעבורה, רשות הרישוי רשאי לדרוש אמצעי תיקון (טסט/תיאוריה) כתנאי לקבלת רשיון הנהיגה לאחר הפסילה. בין העבירות המנויות ניתן למצוא נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, אי ציות לאור אדום, אי מתן זכות קדימה, מהירות מופרזת, גרימת תאונת דרכים שבה נפגע אדם או כל עבירה שהוטל עליו ע"י בית המשפט עונש פסילה של 3 חודשים או יותר (רשימה חלקית בלבד).

יש לי רשיון קבוע (לא נהג חדש) והוטל עלי עונש פסילת רשיון בבית המשפט. האם עליו לעבור מבחן עיוני ומעשי?
במידה ומדובר ברשיון קבוע, רשות הרישוי רשאית לדרוש מהנהג לבצע אמצעי תיקון במידה והוטלה על הנהג פסילה של 12 חודשים או יותר.

נפסלתי על ידי קצין משטרה מלנהוג (פסילה מנהלית). איפה עלי להפקיד את הרשיון?
עליך להפקיד את הרשיון בתחנת המשטרה בה נפסלת על ידי קצין. במידה והרשיון כבר נלקח על ידי שוטר, וניתן לך אישור נטילת רשיון נהיגה, עליך לוודא שהרשיון מועבר אל הקצין להפקדה, ושהקצין מסמן בטופס השימוע כי הרשיון נלקח. אם אין בידך רשיון להפקדה במשטרה, עליך להפקיד תצהיר מאומת על ידי עו"ד במשטרה, כתנאי לתחילת מניין ימי הפסילה.

———————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.