רישום דו"ח נגד נהג המוריד את מבטו מהדרך

נוהל משטרתי - אגף התנועה הארצי
                                                                       נוהל משטרתי – אגף התנועה הארצי

עו"ד דרור כהנוביץ'

הרשת סוערת בימים האחרונים בעקבות פרסום של הנחיית אגף התנועה הארצי העוסקת ברישום דו"ח נגד נהג המוריד את מבטו מהכביש. ההנחיה עוסקת במקרים בהם הנהג מניח טלפון נייד על רגליו או על הכסא שלידו, או במקום אחר שאינו התקן חוקי, ועושה בו שימוש בזמן הנהיגה, בדרך כלל להעברת הודעת סמס או גלישה. ההנחיה המשטרתית היא לרשום לנהג דו"ח על עבירת נהיגה בחוסר זהירות – עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, עבירה שיש בצידה קנס 500 ש"ח ו-6 נקודות.

קודם כל, אנו מאשרים כי הנוהל הזה אמיתי, ולא מדובר במתיחה. דבר שני הוא שעבירת נהיגה בחוסר זהירות אינה חדשה. לא מדובר כאן בשינוי חיקוק. העבירה קיימת שנים רבות בתקנות התעבורה.

תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה קובעת:

לא ינהג אדם בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך". 

מדובר בעבירת סל, שמכילה בתוכה התנהגויות רשלניות רבות של נהגים, שהמשותף להן הוא שהנהג לא נוהג בזהירות מספיקה או חורג מסטנדרט התנהגות מצופה של נהג סביר. עד היום שוטרים נתנו דו"חות על נהיגה בחוסר זהירות במצבים אחרים – לדוגמה, נהג שנתפס נוהג כשהוא מחזיק דף נייר בצמוד להגה וקורא ממנו או כותב עליו בזמן הנהיגה.

לקריאה נוספת: שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה – סקירה

הנחיית אגף התנועה באה לחדד לשוטרים מה לעשות במקרה שהם רואים נהג, שמוריד את מבטו מהכביש כדי לעשות שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה, אבל לא מצליחים לראות את הטלפון עצמו. נדגיש כי מדובר בהתנהגות מסוכנת מאוד – במהירות 90 קמ"ש, לדוגמה, עובר הרכב 25 מטרים בכל שניה. מספיק שהנהג מוריד את עינייו לשנייה-שתיים מהכביש, והרכב עבר עשרות מטרים מבלי שהנהג יכול להגיב בזמן למצב הדורש תגובה מהירה – בלימה או סטיה כדי להתחמק ממכשול או מסכנה.

עוד נדגיש כי שימוש בטלפון נייד מותר בתנאי שהטלפון מותקן במתקן יציב המונע את נפילתו. החזקת הטלפון על המושב ליד הנהג או על רגלי הנהג מסוכנת, כי הטלפון עלול ליפול לרצפה, והתנועה האינסטיקטיבית של נהג תהיה להתכופף להרים אותו, או לפחות להסיט את מבטו מהכביש כדי לראות מה נפל, כל זאת בזמן שהרכב בתנועה. לכן חייב המחוקק להניח את הטלפון במתקן המונע את נפילתו – כמו מתקן הצמדה לחלון או ללוח השעונים. זה מתקן פשוט מאוד העולה כמה עשרות שקלים וימנע מכם דו"חות וקנסות.

איזה 'שימוש' מותר לעשות בטלפון כשהוא מותקן במתקן המונע את נפילתו ומחובר לדיבורית? מותר לעשות לשיחות או לחייג. אסור לשלוח או לקרוא מסרונים (סמס או הודעת טקסט אחרות) ואסור לגלוש בטלפון בזמן הנהיגה.

האם מותר לי להשתמש בטלפון במצב ניווט בזמן הנהיגה? כן, אבל הטלפון חייב להיות מותקן בהתקן המונע את נפילתו. הנחת הטלפון על המושב במצב ניווט עלולה לגרום למצב בו הנהג מוריד את מבטו מהכביש כדי להסתכל על מערכת הניווט וזה אסור. אם אתם מפעילים את הטלפון עם אפליקציית Waze או אפליקציית ניווט אחרת, התקינו אותו במתקן הצמדה לשמשה הקדמית של הרכב או לחלק העליון של לוח השעונים.

לקריאה נוספת: עבירת שימוש בתצוגה הנראית לעיני הנהג

האם מותר לי להוריד את עיני מהכביש ולבדוק את הטלפון בזמן שהרכב בעמידה בפקק? בעבר פורסמה הנחיית אגף התנועה לא לרשום דו"חות לנהגים שעושים שימוש בטלפון בזמן עמידה בפקק, כי התקנה שמדברת על שימוש בטלפון פותחת במילים "בעת שהרכב בתנועה". יעצנו לנהגים לא לעשות שימוש בטלפון בפקק, כמו לקרוא או לשלוח מסרונים, כי נהגים רבים ממשיכים להחזיק את הטלפון בזמן שהרכב בתנועה ואז מקבלים דו"ח. בנוסף נתקלנו במקרים בהם הנהג טען שהיה בעמידה בפקק, אולם השוטר כתב שראה את הרכב בתנועה.

השוטר כתב לי דו"ח על נהיגה בחוסר זהירות בגלל שטען שהורדתי את מבטי מהכביש, אבל לא היה ברכב טלפון, האם זה בסמכותו? העבירה לא מדברת על שימוש בטלפון, אלא על הורדת המבט מהכביש. גם אם השוטר לא הבחין בטלפון או שלא החזקתם טלפון, הוא יכול לרשום דו"ח.

לסיכום נאמר – נהגים צריכים להיות מרוכזים בזמן הנהיגה בכביש. כשהעיניים שלכם לא על הכביש, אתם לא על הכביש. תגובה מאוחרת למצב חירום יכולה לגרום לתאונה קשה. ההמלצה היא למעט לעשות שימוש בטלפון בזמן הנהיגה, גם כשהוא בדיבורית, כי מדובר בהסחת דעת. אל תחזיקו את הטלפון או תפנו את עיניכם לטלפון בזמן הנהיגה.

סעו בזהירות.

 


החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

 

 

 

 

 

שימוש בטלפון נייד בתוך קסדת האופנוע – האם זו עבירה?

דיבורית המותקנת בקסדת האופנוע. הדרך הבטוחה והחוקית להשתמש בטלפון נייד על אופנוע.

רוכבי קטנועים רבים ושליחים משתמשים בטלפון סלולרי בזמן רכיבה, כשהטלפון הנייד תחוב בתוך הקסדה, בין הלחי לבין הקסדה. בעבר ניתנו פסיקות על ידי בתי משפט שונים, שקבעו שהדבר אינו מהווה עבירה של "שימוש" בטלפון נייד בזמן שהרכב בתנועה, משום שידיו של הרוכב מחזיקות בכידון האופנוע (ת (ת"א) 34533/02 מדינת ישראל נ' מדינה גלעד). בענין מדינה קבע בית המשפט לתעבורה בתל אביב כי אין הבדל משמעותי בין אוזניה קטנה ובין הטלפון עצמו, ובמידה והטלפון מוחזק כראוי ואינו מהווה הפרעה לנהיגת הרכב, הנהג לא עבר עבירה. הדברים התפרסמו בעיתונות ונהגים רבים סבורים כיום כי שימוש כזה בטלפון אינו מהווה עבירה.

נראה שהלכה משפטית זו השתנתה בשנים האחרונות. מספר פסיקות שניתנו לאחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובבית המשפט לתעבורה בתל אביב קבעו כי שימוש בטלפון נייד, שתחוב בין הקסדה לבין לחיו של הרוכב מהווה עבירה.

בתיק 3027-03-12 מדינת ישראל נ' מיכאל מרק אלוני, בבית המשפט לתעבורה בתל אביב, הורשע נהג שרכב על אופנוע בתל אביב, כשטלפון נייד מוחזק בין הקסדה לבין לחיו. כב' השופט נהרי פסק:

"התכלית החקיקתית אשר בתקנות היא ללא ספק נסיון לשמור על בטחון הנהג ועוברי הדרך האחרים באופן שיישמר בטחון הנהיגה של הנהג הן במובן שלמות היכולת הגופנית לשליטה ברכב ונהיגה נוחה וחסרת הפרעות וטרדות פיזיות לגבי מכשיר הטלפון, והן במובן הריכוז הנדרש מן הנהג ביחס לכביש ומניעת הסחת דעת.

 אחיזת מכשיר טלפון גדול תחוב בין האוזן לקסדה בדרך לא דרך (חלקו בולט) מבלי להראות שהקסדה בנויה לאפשר זאת ללא פגימה ביכולות רוכב האופנוע (הנדרש למשל מן הסתם אגב נהיגה להטות ראשו במהירות ובקלות כדי לבחון תנועה מימין ומשמאל טרם סטיה או פניה), כאשר מנגד קיימים (כפי שהעיד הנאשם עצמו) פתרונות מסודרים ובטוחים יותר, איננה יכולה לטעמי לקבל את ברכת בית המשפט.

 המסר אשר צריך לטעמי לצאת מבית המשפט אל נהגי כלי רכב דו גלגליים הוא שגם הם כמובן זכאים עקרונית לאשר זכאים לו נהגי מכוניות מבחינת תקשורת בעידן של קידמה, ואולם בפרט ברכב דו גלגלי, טוב יעשו באם ידאגו לכך שאמצעי התקשורת יותקן ויתופעל בדרך שתיתן להם את הבטחון המירבי בדרכים".

בית המשפט לתעבורה בתל אביב הסתמך על פסיקה של בית המשפט המחוזי בתל אביב בערעור על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה (עפ"ת 24616-01-11 עצמוני בריטברט נ' מדינת ישראל), בו הורשע רוכב אופנוע בשימוש בטלפון נייד בזמן שהרכב היה בתנועה, כשהטלפון הנייד היה מוחזק בין הלחי לקסדה. כב' השופט רענן בן יוסף פסק:

"מי שמחזיק פלאפון בין אוזנו לקסדה ומתפעל אותו, ומדבר בו, מסכן את חייו ואת חיי הציבור לא פחות, ואין הדבר מתיישב עם תקנת התעבורה הרלוונטית. כתוב בתקנה, לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית, כל נגיעה להפעלה או לסגירה או לכיוון או לחיזוק הפלאפון בין האוזן לקסדה מסכנת חיים סכנה של ממש, ואם כתוב בעיתון אחרת, צר לי, אך המערער לא יכול לטעון טענת הסתמכות על ידיעה עיתונאית". 

חשוב לציין שבית המשפט המחוזי לא מצא מקום להתערב בעונש שפסק בית המשפט לתעבורה על הנהג – 10 ימי פסילת רשיון נהיגה וקנס כספי כבד. נדגיש כי בית המשפט לא מחויב לקנס המקורי בדו"ח (1000 ש"ח) והוא יכול לגזור כל עונש שנראה לו הולם. במקרה זה הנהג שביקש להישפט על הדו"ח צבר עבירות תעבורה רבות, ובינהן עבירות רבות של שימוש בטלפון נייד, ולכן בית המשפט החמיר מאוד בעונשו.

לאור זאת אנו ממליצים לרוכבי האופנועים להשתמש בדיבורית, המותקנת בתוך קסדת האופנוע. זהו האמצעי החוקי והבטוח ביותר לשימוש בטלפון הנייד בזמן הנהיגה. כל שימוש אחר מהווה עבירה.

———————————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

האם מותר לעשות שימוש במירס בזמן הנהיגה?

החלטתי לכתוב את הרשומה הזו בעקבות שאלה שהפנה אלי אחד הגולשים, נהג הסעות, שעושה שימוש לאורך היום במכשיר המירס ומקבל דוחות משוטרים על שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה. החוק מבחין בין טלפון נייד, שבו ניתן לעשות שימוש בזמן הנהיגה רק באמצעות דיבורית, לבין שימוש במכשיר קשר, שמותר להחזיק ביד בזמן הנהיגה. הבעיה היא, שמכשיר המירס הוא מכשיר דו-שימושי: הוא יכול לשמש כטלפון וגם יכול לשמש במצב "ווקי-טוקי" לשיחות חד כיווניות בין משתמשים. רוב משתמשי המירס הם נהגים מקצועיים – נהגי אוטובוס, משאיות ורכבי הסעה, שעושים שימוש במירס במצב "ווקי-טוקי" בזמן הנהיגה. נשאלת השאלה האם מכשיר המירס נחשב מכשיר קשר, ולכן מותר לעשות שימוש בו בנהיגה במצב ווקי-טוקי ללא דיבורית, או שהוא נחשב טלפון נייד, ולכן אסור בשימוש ללא דיבורית.

תקנה 28 לתקנות התעבורה קובעת:
(א)  נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.

(ב)  (1)   בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –
(א)   לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית;
(ב)   לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s);
(2)   בתקנת משנה זו –
"דיבורית" – התקן המאפשר שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו;
"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

עוד על עבירת שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה כאן

בעבר חברת מירס שיווקה מכשירים ניידים עם דיבורית, שכללה לחצן ווקי-טוקי שהותקן על ידית ההילוכים או על ההגה, והנהג יכול היה לעשות שימוש בדיבורית ללא הורדת הידיים מההגה. כיום הופסק שיווק המכשירים עם הדיבוריות, והנהג חייב להחזיק את הטלפון ביד על מנת ללחוץ על לחצן הדיבור בעת הנהיגה, מה שהופך את המעשה לעבירה לפי תקנות התעבורה. יודגש כי הקנס על שימוש בטלפון נייד בנהיגה עומד היום על 1000 ש"ח, וכנגד הנהג נרשמות 4 נקודות במשרד התחבורה בגין העבירה.

בשנת 2001 ניתן פסק דין בבית המשפט לתעבורה בירושלים בתיק 4933/00 מדינת ישראל נ' מוסטפה דבש. כתב האישום ייחס לנאשם עבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה. במקרה זה היה מדובר במכשיר "מירס", והנהג טען שעשה שימוש במכשיר במצב "ווקי-טוקי" ולכן אין במעשה עבירה. בית המשפט לתעבורה זיכה את הנהג מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וזיכה נאשמים נוספים שהמתינו להכרעה בנושא. בפסק הדין כתב כב' השופט אביטל חן:

"אין לערוך הבחנה בין מכשיר קשר שהינו רק מכשיר קשר לבין מכשיר קשר היכול לשמש כמכשיר טלפון. מכשיר מירס בכשירותו כמכשיר קשר הינו מכשיר קשר לכל דבר וענין. שיחה במכשיר קשר אינה מהווה עבירה לפי הוראות תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה".

השופט העיר שיכול להיות שהיה מקום להרשיע את הנהג בעבירה של אי החזקת הגה בשתי ידיים לפי תקנה 28(א), אולם הוא נמנע מלעשות זאת מטעמי מדיניות משפטית. פסיקות דומות לפסיקה זו ניתנו על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט עודד מודריק) בע"פ 71434/02 ו 4189/98. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שהאיסור הקבוע בתקנה 28(ב) אינו כולל שימוש במכשיר מירס כמכשיר קשר.

השאלה חזרה ועלתה לפני בית המשפט העליון. ברע"פ 7593/07 פלוני נ' התובע הצבאי הראשי נדון עניינו של נהג ברכב צבאי, ששוחח במהלך הנהיגה במכשיר "מירס", אותו אחז בידו. החייל הורשע בבית הדין הצבאי לערעורים, ובית המשפט העליון, מפי כב' הנשיאה דורית בייניש, אישר את פסיקת בית הדין הצבאי לערעורים, וקבע כי יש לראות את מכשיר המירס כ"טלפון נייד" לפי הגדרתו בתקנה 28, ולכן השימוש בו אסור בזמן הנהיגה ללא דיבורית. בית המשפט העליון נימק את הפסיקה בכך שהפרשנות התכליתית של תקנה 28 מחייבת איסור של החזקת טלפון ביד בזמן הנהיגה.

מאז 2008, עת נתן בית המשפט העליון את הפסיקה האחרונה והמחייבת בשאלה זו, מרשיעים בתי המשפט לתעבורה נהגים שעשו שימוש במכשיר המירס כמכשיר קשר ("ווקי-טוקי") ואחזו את המכשיר ביד בזמן הנהיגה. כאמור, נהגים אלה הם בעיקר נהגים מקצועיים, קשי יום, שעושים שימוש במירס לצורך עבודתם. המעסיקים לא תמיד מודעים לעובדה כי השימוש הזה אסור בנהיגה ולא תמיד מיידעים את הנהג בדבר האיסור. פעמים רבות נהגים אלה מגיעים לבתי משפט עם דוחות על שימוש במירס ומקבלים עונשים כבדים יותר מהקנס המקורי, הכוללים כפל קנס, פסילה על תנאי ואפילו פסילת רשיון בפועל. לכן אנו מייעצים למי שמחזיק במכשיר מירס לא לעשות שימוש במירס בזמן הנהיגה ללא דיבורית.

בנוסף, אנו פונים לחברת "מירס" לנסות למצוא פתרון טכנולוגי לטלפונים החדשים, שיאפשר שימוש במכשיר במצב ווקי-טוקי מבלי להסיר את הידיים מההגה או לפחות להזהיר את המשתמשים על כך ששימוש כזה מהווה עבירה.

—————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.