פסילה מנהלית על ידי קצין משטרה – שאלות ותשובות

 

מהי פסילה מנהלית?
פקודת התעבורה מסמיכה קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, לפסול רשיון נהיגה של נהג, וזאת לפני משפט, לתקופה מוגבלת, כשיש בידי הקצין חשד שהנהג עבר עבירת תעבורה.

על אילו עבירות ניתן לפסול רשיון בפסילה מנהלית?
העבירות שבגינן מוסמך קצין משטרה לפסול מנהלית את רשיון הנהיגה לתקופה של 30 ימים מפורטות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה:
1. אי ציות לתמרור עצור או לתמרור תן זכות קדימה.
2. נהיגה תחת השפעת אלכוהול/סמים.
3. נהיגה ברכב העלול לסכן עוברי דרך.
4. עקיפה בדרך לא פנויה.
5. עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.
6. נהיגה במהירות מעל למותר – מעל 30 קמ"ש מהמותר בדרך עירונית, מעל 40  קמ"ש בדרך שאינה עירונית.
7. אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות בבטחה, תוך גרימת סיכון להולך הרגל.
8. הסעת נוסעים בכמות מעל למותר ברכב, כשההסעה היא בשכר.
9. הובלת משקל יותר מעל 25% מהמותר ברשיון הרכב.
10. הסעת נוסעים מעל למותר במונית שירות.
11. נהג חדש הנוהג ללא מלווה.
12. נהג חדש מתחת לגיל 21 המסיע מעל שני נוסעים ללא מלווה.
13. נהיגה בשכרות.
14. אי ציות לרמזור/מחסום לפני מסילת ברזל.

על אילו עבירות ניתן לפסול לתקופה ארוכה יותר?
במידה והנהג מעורב בתאונה שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, ויש לקצין יסוד להניח כי יוגש כתב אישום כנגד הנהג, יש לו סמכות לפסול מנהלית את רשיון הנהיגה, וזאת טרם הגשת כתב אישום לתקופה של 60 ימים.
במידה והנהג היה מעורב בתאונה שבה נהרג אדם, ויש לקצין יסוד להניח שיוגש כתב אישום כנגד הנהג, יש לו סמכות לפסול את רשיון הנהיגה לתקופה של 90 ימים.

האם לקצין המשטרה יש שיקול דעת לפסול את הרשיון לתקופה ארוכה או קצרה יותר בגין העבירות שפורטו לעיל?
לא. לקצין המשטרה אין סמכות לקצר או להאריך את הפסילה המנהלית מעבר לתקופות הקבועות בחוק, בהתאם לעבירה שנעברה. בנוסף, קצין המשטרה לא מוסמך להתנות את הפסילה בתנאים, כגון סיווג הפסילה לסוג רכב מסוים או שתחול בשעות מסוימות ביום.

קיבלתי דו"ח ע"י שוטר, שנטל ממני את רשיון הנהיגה ומסר לי הזמנה לשימוע בפני קצין משטרה בעוד יומיים. האם הוא מוסמך ליטול רשיון נהיגה?
כן. שוטר שיש לו יסוד סביר לחשד שנעברה לעיניו עבירה מן העבירות שפורטו לעיל מוסמך ליטול מן הנהג את רשיון הנהיגה ולתת לו הזמנה לשימוע בפני קצין משטרה בתוך 3 ימים. השוטר ממלא טופס שנקרא "אישור על נטילת רשיון נהיגה", ובו מפורטים מועד ומקום השימוע, ונקבע בו שניתן לעשות שימוש ברשיון עד לשימוע. במידה ונהג נעצר בחשד לעבירת נהיגה בשכרות/תחת השפעת סמים, השוטר יאסור את הנהיגה כל עוד הנהג שיכור, ויזמין אותו לשימוע.

נעצרתי ע"י שוטר בחשד לעבירה, וזה הזמין קצין למקום שערך את השימוע במקום. האם זה תקין?
כן. השימוע יכול להיערך גם מחוץ לתחנת המשטרה, ואפילו בכביש. קצין המשטרה יוזמן למקום, יערוך שימוע לנהג ויחליט אם לפסול את רשיון הנהיגה שלו או לא.

זומנתי לשימוע ביום מסוים ובחרתי שלא להופיע לשימוע. מהו דינו של השימוע?
פקודת התעבורה קובעת כי במידה ונהג לא מתייצב לשימוע, רשאי קצין המשטרה לפסול אותו שלא בפניו, והנהג יחשב כמי שיודע על הפסילה ממועד השימוע. החוק רואה במי שלא מתייצב לשימוע כמי שויתר על הזכות לטעון טענות בפני קצין המשטרה.

אילו טענות ניתן להעלות בשימוע בפני הקצין?
פסיקת בתי המשפט קבעה, שקצין משטרה המפעיל שיקול דעת מנהלי, אמור לשקול את חומרת העבירה שבה נחשד הנהג מול וותק הנהיגה וההרשעות הקודמות שלו. בנוסף הנהג יכול להעלות טענות לגבי נחיצות הרכב לצורך עבודה או לצרכים רפואיים. על הקצין לרשום את דברי הנהג בטופס השימוע ואז לקבל החלטה האם לפסול אותו או לא. בכל מקרה על הקצין לנמק את ההחלטה על טופס השימוע. בנוסף מוסמך קצין המשטרה לקבוע כי הפסילה תחל בתאריך או בשעה עתידיים, על מנת לאפשר לנהג להתארגן/להחזיר את הרכב וכו'.

נחשדתי בעבירה ע"י שוטר, וקצין משטרה פסל אותי מינהלית. לאחר מספר ימים התברר כי העבירה לא נעברה על ידי. מהו דינה של הפסילה?
הפסילה המנהלית תלויה בחשד לביצוע עבירה. במידה והוכח כי הנהג לא עבר את העבירה, יוזמן הנהג ע"י המשטרה לקבל חזרה את רשיונו והפסילה המנהלית תבוטל. דוגמאות: נהג נעצר בחשד לנהיגה בשכרות, נלקחה ממנו דגימת דם לאיתור אלכוהול והוא נפסל מנהלית. לאחר כמה ימים מגיע התשובה של הבדיקה מבית החולים למשטרה ומתברר כי הנהג לא נהג בשכרות. דוגמה נוספת: נהג מעורב בתאונת דרכים ונפסל מינהלית בשל היסוד להניח שיוגש נגדו כתב אישום. לאחר מספר ימי חקירה מתברר לחוקרים כי הנהג לא אשם בתאונה ותיק החקירה נסגר. במקרה זה רשיונו של הנהג יוחזר לו.

נפסלתי ע"י קצין משטרה ולא היה בידי רשיון נהיגה להפקיד במשטרה. מה עושים?
נהג שנפסל מנהלית ע"י קצין משטרה חייב להפקיד בידי הקצין את רשיונו (או שהרשיון ניטל ע"י השוטר שרשם את הדו"ח והועבר לקצין). במידה ואין לנהג רשיון נהיגה להפקדה, עליו להפקיד תצהיר מאומת ע"י עו"ד בדבר אבדן הרשיון. עד שלא יופקד התצהיר יחשב הנהג כמי שנמצא בפסילה, אך ימי הפסילה לא יחלו להימנות עד שיופקד התצהיר. המשמעות היא שהפסילה לא תסתיים לאחר 30, 60 או 90 ימים, והנהג יחשב כמי שנוהג בפסילה.

מי מוסמך לבטל את הפסילה המנהלית?
הגורם היחיד המוסמך לבטל פסילה מנהלית הוא בית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבגינה נפסל הנהג. ברוב הפעמים יהיה זה בית המשפט לתעבורה במחוז שבו נעברה העבירה. ניתן להגיש לבית המשפט לתעבורה בקשה לביטול הפסילה המנהלית, ובה להעלות טענות לגבי הפסילה ונחיצות הרשיון. על פי נהלי בתי המשפט, בית המשפט חייב לקיים דיון בבקשה תוך 5 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה. מומלץ להיות מיוצג בדיון על ידי עו"ד לדיני תעבורה, הבקיא בסדרי הדין ויכול להעלות טענות בשם הנהג. בית המשפט מוסמך לקצר את הפסילה, לבטלה או להעמיד תנאים לגבי הפסילה.

קיבלתי פסילה מנהלית. האם תקופת הפסילה תיחשב לי כשבית המשפט יבוא לגזור את דיני?
עקרונית בית המשפט לא חייב להתחשב בתקופת הפסילה המנהלית שרוצתה על ידי הנהג כשהוא בא לגזור את דינו, אולם פעמים רבות מתחשבים בתי המשפט בתקופה שהנהג היה פסול ומקזזים אותה מהעונש בגזר הדין.

נפסלתי מינהלית. האם בית המשפט יכול להאריך את הפסילה המנהלית?
כן. המשטרה רשאית להגיש בקשה לבית המשפט להארכת הפסילה המנהלית עד תום ההליכים. בית המשפט המוסמך לדון בעבירה רשאי להאריך את הפסילה עד תום ההליכים, אולם עליו לקצוב אותה בזמן. לקראת סיום התקופה יכולה המשטרה לבקש הארכת פסילה נוספת מבית המשפט. בכל עת יכול הנהג להגיש בקשה לשקול מחדש את הפסילחה במידה והתגלו נסיבות חדשות או שלא הוגש כתב אישום תוך 3 חודשים וכו'. בקשות להארכת פסילה מוגשות בדרך כלל בעבירות חמורות כמו נהיגה בשכרות, כשהכמות שנמדדה הינה גבוהה מאוד, תאונות עם פציעות קשות, תאונות קטלניות, מהירויות גבוהות מאוד וכו'.

סיימתי את תקופת הפסילה המנהלית. היכן אני מקבל את רשיון הנהיגה חזרה?
ניתן לקבל את רשיון הנהיגה יום אחרי סיום תקופת הפסילה בתחנת המשטרה שבה הופקד הרשיון. במידה והשימוע בוצע מחוץ לתחנת המשטרה, על טופס השימוע מציין הקצין באיזו תחנת משטרה ניתן לקבל את רשיון  הנהיגה בסיום הפסילה.

————————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה – סקירה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

דומה ששימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הפך להיות מכת מדינה. למרות העובדה שהדיבוריות הפכו להיות נפוצות וזולות יחסית, רבים מהנהגים עושים שימוש בטלפון הסלולרי, שלא באמצעות דיבורית, בזמן הנהיגה.

יודגש כאן שגם שימוש בטלפון הסלולרי באמצעות דיבורית, למרות שהוא חוקי, לא מומלץ. מחקרים שנערכו בחו"ל באמצעות סימולטורים של נהיגה והשוו בין תגובות של נהג, הנתון תחת השפעת אלכוהול, לנהג, המשוחח בטלפון בזמן הנהיגה, מצאו, שתגובותיו של נהג המשוחח בטלפון נייד בנהיגה, בין אם באמצעות דיבורית ובין אם לאו, דומות לתגובות המאוחרות של נהג הנתון תחת השפעת אלכוהול. הבעיה היא בכך שהטלפון הנייד גוזל מהנהג את מרבית הקשב שהוא צריך לצורך הנהיגה. לכן בכל מקרה לא מומלץ לנהל שיחות ארוכות בזמן הנהיגה ברכב, גם עם דיבורית.

המחוקק הישראלי הגדיר את השימוש בטלפון הסלולרי שלא באמצעות דיבורית בזמן הנהיגה בעבירה. העבירה הזו נגזרת מן החובה הבסיסית של הנהג לאחוז בהגה בשתי ידיים, הקבועה בתקנה 28(א).

סכום הקנס בגין שימוש בטלפון בזמן נהיגה עומד על 1000 ש״ח. בצידה של העבירה יש גם 8 נקודות של משרד הרישוי (בינואר 2018 מספר הנקודות על שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה עלה מ-4 ל-8)

תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה קובעת:

(1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית.

(ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s.);

(2) בתקנת משנה זו –

"דיבורית" – התקן המשמש שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.

"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

מה אנחנו למדים מן התקנה?

1. שימוש בטלפון כולל גם החזקה שלו ביד. נהגים רבים סבורים, שאם הם נוהגים ומחזיקים את הטלפון ביד, ולא צמוד לאוזן, הם לא עוברים עבירה. בנוסף, גם אם יוכיח הנהג באמצעות פלט שיחות נכנסות/יוצאות, כי לא התקבלה שיחה בזמן שנעצר ע"י השוטר, וכי רק החזיק את הטלפון בידו, עדיין הדבר יחשב עבירת שימוש בטלפון בזמן נהיגה.

2. שימוש בדיבורית הפנימית של הטלפון (ספיקר) מחייב את הצמדת הטלפון לרכב בצורה שלא יפול. מכאן שגם אם הנהג בוחר להשתמש בדיבורית הפנימית של הטלפון, עליו להצמיד את הטלפון באמצעות מתקן מקבע לרכב – כמו הזרועות שנצמדות לחלון או ללוח השעונים ומחזיקות את הטלפון.

3. שימוש בטלפון כולל גם מסרונים – העברה או קריאה של sms אסורה בזמן הנהיגה, גם אם הטלפון מקובע ברכב או בדיבורית. נושא הגלישה הסלולרית עדיין לא נדון בפסיקה, אולם נראה כי ניתן לקבוע כי פעולת גלישה סלולרית בזמן נהיגה דומה לפעולה של שליחת מסרונים וקריאתם, ולכן אסורה על פי החוק.

מה לגבי שימוש באוזניה לטלפון סלולרי? העניין נדון בבית המשפט העליון בפסק דין אהובה לוי (רע"פ 3237/99 אהובה לוי נ' מדינת ישראל). גב' לוי נעצרה ע"י שוטר, כשהיא משוחחת בטלפון הנייד באמצעות אוזניה. תקנות התעבורה קובעות "לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות". המדינה טענה כי התקנה אוסרת גם על הצמדה של אוזניה אחת לאוזן ולכן יש כאן עבירה. גב' לוי טענה כי הפרשנות של "אוזניות" מחייבת שימוש בשתי אוזניות ולא באחת. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, ופסק כי יש לבחור באפשרות המקלה עם הנאשם, והיא – ששימוש באוזניה אחת אינו נחשב עבירה.

לאחרונה התרבו הנהגים שמשתמשים ב-iPhone בזמן הנהיגה באמצעות שתי האוזניות הלבנות של המכשיר. כמובן שלפי פסק דין לוי הדבר אסור. מותר להשתמש באוזניה אחת באוזן, שימו לב.

מה לגבי שימוש בטלפון סלולרי בזמן עמידה ברמזור או בפקק?

תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה מחייבת שהרכב יהיה "בתנועה". עלתה השאלה מה קורה כאשר הרכב עומד וממתין ברמזור או בפקק. הרי הרכב שלו לא נמצא בתנועה. היו מספר בתי משפט שקיבלו את הטענה הזו, עד שהענין הובא בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"פ 70890/01 הררי נ' מדינת ישראל).

השופטת דרורה פלפל קבעה:

"עצירה באור אדום או בפקק תנועה הינה שלב רגעי בתנועה. בדר"כ היא אינה מתוכננת מראש, כשם שגם "סיומה" אינו מתוכנן. רוב האנשים אינם יכולים לצפות בדיוק מתי יתחלף האור האדם ברמזור ובדיוק באותה שניה לסיים את עיסוקיהם שהיו "בעמידה". לכן גם אין להתיר עיסוקים לבר עיסוקי נהיגה במובן הרחב, כלומר על ציר תנועה שוטף שמכיל בתוכו עצירות פתע, רמזורים, פניות וחניות".

עדכון מדצבמבר 2012 – אגף התנועה במשטרת ישראל העביר הנחיה לשוטרים שלא לרשום דו"חות בגין שימוש בטלפון סלולרי בזמן שהרכב נמצא בעמידה ברמזור, בצד הדרך או בכל מקום אחר.

עדכון מפברואר 2014 – בתקשורת פורסם נוהל של אגף התנועה מפברואר 2014, בו יש הנחיה לשוטרים שלא לרשום דוחות על שימוש בטלפון נייד בזמן עמידה ברמזור:

נוהל של אגף התנועה מפברואר 2014
נוהל של אגף התנועה מפברואר 2014

אנו מאשרים כי הנוהל הזה אכן קיים במשטרה, והופץ כהנחיה לשוטרים, אבל למרות זאת, לא היינו ממליצים לנהגים לעשות שימוש בטלפון בזמן עמידה ברמזור מכמה סיבות:

1. הנהג משתמש בטלפון בנהיגה, הרמזור מתחלף לירוק, הנהג מתחיל לנסוע, לוקח לו כמה שניות לסיים את השיחה, והרכב כבר בתנועה – נעברה עבירה.

2. נתקלנו במספר מקרים של נהגים שטענו בפנינו שעשו שימוש בטלפון בזמן עמידה ברמזור, ולמרות זאת השוטר כתב שהרכב היה בתנועה, הוא הבחין בנהג עושה שימוש בטלפון בזמן שהרכב בתנועה, והוא עקב אחרי הרכב עד שנעצר.

לאור זאת, לא היינו ממליצים לעשות שימוש בטלפון בזמן עמידה ברמזור.

מה לגבי שימוש בטלפון סלולרי המוכנס לתוך קסדת אופנוע?

שימוש בטלפון בתוך קסדת האופנוע -האם זו עבירה?

מה לגבי שימוש במכשיר מירס כמכשיר קשר בזמן הנהיגה?

נהג מונית עשה שימוש במכשיר המירס, החזיק אותו בידו ושוחח בו, כשהמכשיר צמוד לאוזנו השמאלית. לנהג נרשם דו"ח על שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה. בבית המשפט טען הנהג, כי החוק קובע איסור לעשות שימוש ב"טלפון נייד או נייח" בזמן הנהיגה, והוא עשה שימוש במכשיר המירס במצב מכשיר קשר, ולכן אין במעשיו אשמה. בתי המשפט נתנו כמה פסיקות סותרות בענין זה, אולם ההלכה הרווחת כיום היא, ששימוש במכשיר מירס המוחזק ביד בזמן נהיגה, גם במצב של מכשיר קשר, תיחשב עבירה. עוד על כך ניתן לקרוא במאמר – האם מותר לעשות שימוש במירס בזמן הנהיגה?

האם מותר לי לצפות בסרטונים בסלולר בזמן הנהיגה? 

לא. זו עבירה חמורה יותר, שנקראת 'שימוש בתצוגה הנראית לעיני הנהג', שהיא עבירת הזמנה לדין ולא עבירת קנס. ניתן לקרוא עוד כאן: עבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג.

האם ניתן להמיר עבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה באזהרה? 

לא. משטרת ישראל מגדירה את העבירה כאחת מהעבירות הבטיחותיות, ולא ממירה באזהרה עבירות של שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

—————————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.