משטרת ישראל החלה לאכוף איסור נהיגה בשכרות נגד נהגים חדשים וצעירים

בדיקות שכרות לנהגים. צילום: דב קנטור ועופר עבודי, יחידת הצילום מחוז ת"א.
מתוך אתר משטרת ישראל.

בשנת 2010, כחלק מהמגמה להחמיר את האכיפה כנגד נהגים שנוהגים בשכרות, חוקקה הכנסת תיקון לפקודת התעבורה. התיקון קבע רף מחמיר יותר של אכיפת נהיגה בשכרות לנהגים שמשתייכים לאוכלוסיות מיוחדות: נהגים חדשים, נהגים צעירים עד גיל 24, נהגי רכב וכבד ונהגי רכב ציבורי.

פקודת התעבורה קובעת רף אכיפה של 240 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אויר נשוף, או 50 מ"ג אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם. כדי להימנע משגיאות מדידה, לא מגישה היום המשטרה כתבי אישום על מדידות אלכוהול מתחת ל-290 מיקרוגרם. כל זה תקף לגבי נהגים ותיקים ברכב פרטי.

השינוי שנקבע לגבי נהגים חדשים וצעירים, נהגים ברכב כבד ונהגים ברכב ציבורי – נקבע לגביהם רף אכיפה מחמיר של 50 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, או 10 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל של דם (חמישית ממה שמותר לנהג רגיל). אם הכמות שנמדדה גבוהה מהכמות הזו – יוגש נגדם כתב אישום על נהיגה בשכרות.

עד 2017 נמנעה המשטרה מלאכוף את החקיקה המחמירה, בעיקר כי מכשירי הינשוף לא היו מכויילים לבדוק רמות נמוכות כל כך של אלכוהול, אולם לאחרונה נכנס לשימוש במשטרת ישראל מכשיר "ינשוף" חדש, שמאפשר לבדוק רמות כאלה של אלכוהול, והמשטרה החלה לאכוף את החוק לגבי נהגים המשתייכים לאותן "אוכלוסיות מיוחדות".

משמעות השינוי – לנהג חדש, נהג צעיר עד גיל 24, נהג רכב כבד ונהג רכב ציבורי למעשה אסור לשתות לפני הנהיגה. נהג "רגיל" שימדדו אצלו 200 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אויר נשוף ישוחרר לדרכו. נהג צעיר או חדש שימדדו אצלו 200 מ"ג יחשב כמי שנוהג עם כמות אלכוהול פי ארבעה מהמותר, רשיונו יפסל במקום על ידי קצין משטרה, סביר להניח שרכבו יושבת ל-30 יום ויוגש נגדו כתב אישום חמור של נהיגה בשכרות. הדבר תקף גם לגבי נהגי רכב כבד ורכב ציבורי, שנמצאו שיכורים בזמן שנהגו ברכב הכבד או הציבורי.

דוברות המשטרה פרסמה הודעה שבסוף השבוע האחרון, במהלך יום הכיפורים, נעצרו מספר נהגים שיכורים במחסומים יזומים שנפרסו באזור הצפון. באחד המחסומים נעצר אדם לבדיקה כשרמת האלכוהול שנמדדה אצלו היא 770 מיקרוגרם, ובשל העובדה שהוא נהג צעיר, מדובר בכמות שהיא פי 15 מהמותר. רשיונו של הנהג נפסל במקום על ידי קצין משטרה, הוא נעצר והובא להארכת מעצר בפני שופט, במקביל להגשת כתב אישום חמור.

העצה שלנו, לנהגים צעירים ולנהגים ותיקים – אל תערבבו אלכוהול ונהיגה. אל תשתו לפני הנהיגה, אפילו שאתם חושבים שאתם שותים בכמות המותרת. לנהגים צעירים ולנהגים חדשים אין בכלל כמות מותרת למעשה היום.

סעו בזהירות.

——

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. ליעוץ חייגו: 03-9043736.

נהיגה ללא רשיון נהיגה והתרת נהיגה למי שאינו בידו רשיון – סקירה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

רשיון נהיגה ישראלי. מתוך אתר משרד התחבורה

נדמה שכולם יודעים שדרוש רשיון נהיגה כדי לנהוג ברכב, זה התנאי הבסיסי לכך שלאדם יותר לנהוג במדינה, אבל בעבודתי כעו"ד אני נתקל במקרים רבים של אנשים שנהגו ללא רשיון נהיגה, שנהגו ללא רשיון תקף או שהתירו לאחרים לנהוג ברכב שלהם, כשמי שנוהג לא מחזיק ברשיון. נהגים רבים נוטים לזלזל בעבירות האלה במחשבה שאלה עבירות טכניות בלבד, אולם החוק מתייחס בחומרה רבה לעבירות כאלה, ולכן העונשים על ביצוע עבירות כאלה הם כבדים.

סעיף 10 לפקודת התעבורה קובע:

לא ינהג אדם רכב מנועי, אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.

החוק למעשה קובע מספר תנאים:

מי שנוהג ברכב צריך להחזיק ברשיון נהיגה – החוק מחייב החזקה פיזית של הרשיון ברכב בעת הנהיגה. בעבר משטרת ישראל היתה רושמת דוחות על אי החזקת רשיון נהיגה ברכב בזמן הנהיגה וזו היתה העבירה הנפוצה ביותר. כיום יש הנחיה משטרתית לא לרשום דוחות כאלה, כי הניידות מציידות במסוף ובו ניתן לבדוק פרטי נהג כולל תמונה.

הרשיון צריך להיות בתוקף – הרשיון אינו תקף ללא תשלום אגרה. מי שלא שילם אגרה נוהג עם רשיון לא תקף, וזה לא משנה שזו פעולה טכנית. נהגים ותיקים נדרשים כיום לחדש רשיון כל 10 שנים, שימו לב שאתם לא שוכחים לחדש את הרשיון. גם אם לא קיבלתם הביתה בדואר הודעת חידוש, האחריות לחדש היא עליכם, ויש לפנות למשרד הרישוי לבדוק מדוע לא חודש הרשיון. מנסיון, רשיונות לא מחודשים כיום בגלל קנסות שלא שולמו או התליות רשיון של משרד הרישוי בגלל אי ביצוע קורסים או הפניה למכון הרפואי.

הרשיון צריך להיות תואם לסוג הרכב – ישראל אימצה את התקינה האירופית לגבי סוגי רכב ורשיונות. לדוגמה: רשיון לאופנוע הוא מסוג A, רכב פרטי מסוג B, משאית C וכו'. על רשיון הרכב של כל רכב מצויין איזו דרגת רשיון יכולה לנהוג בו. שימו לב שאתם לא טועים. לדוגמה, כולם סבורים שרשיון מסוג B מאפשר לנהוג ברכב פרטי ומסחרי עד משקל של 4 טון. זה לא מדויק. רשיון B שהוצא לפני 2007 מאפשר לנהוג בישראל ברכב פרטי ומסחרי עד 4 טון. רשיון שהוצא אחרי 2007 מאפשר לנהוג ברכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון. יש נהגים שטועים לחשוב שמותר להם לנהוג על רכב מסחרי ואז נעצרים ומקבלים כתב אישום על נהיגה עם רשיון לא תקף לסוג הרכב. עוד בעיה היא עם דרגות הרישוי לאופנועים: A1, A2, A3. יש מספר דרגות לאופנועים בהתאם לנפח המנוע והספק המנוע. שימו לב שאתם מחזיקים ברשיון תואם לסוג האופנוע ולדרגת הרישוי שלו. יש לבדוק את המשקל הכללי של הרכב ואת סוג הרשיון הנדרש ברשיון הרכב לפני שמתחילים בנסיעה.

הנהיגה מתבצעת בהתאם לתנאי ברשיון הנהיגה – אם רשיון הנהיגה קובע תנאים מסוימים לנהיגה, כמו חובת הרכבת משקפיים/עדשות מגע, חובת נשיאת מוצרי סוכר ברכב לחולי סכרת, חובת ליווי לנהגים חדשים וכו', חייבים למלא אחר התנאים האלה. מי שנוהג ברכב בניגוד לתנאים הכתובים ברשיון מסתכן בכתב אישום.

דוגמה להיתר נהיגה לנהג חדש עם תנאים. מתוך אתר משרד התחבורה

זכרו שהעבירות האלה הן עבירות אחריות קפידה. המשמעות היא, שכדי להרשיע בעבירות האלה לא צריך להוכיח מודעות או כוונה לעבור עבירה. מספיק להוכיח עובדתית שהנהג או הנהגת היו עם רשיון לא תקף כדי להרשיע בעבירה. אין צורך להוכיח שהנהג היה מודע לכך שהרשיון שלו פקע. זו אחריות של הנהגים לבדוק את התנאים והתוקף לפני תחילת הנהיגה.

עוד היבט חשוב שאנשים נוטים לשכוח הוא, שביטוח הרכב כפוף לכך שמי שנוהג ברכב מי שיש לו רשיון נהיגה בתוקף והרשיון תואם את סוג הרכב. במידה והרכב היה מעורב בתאונה, ומי שנהג ברכב לא החזיק ברשיון תקף או לא תקף לסוג הרכב, חברת הביטוח לא תפצה אתכם/את צד ג' וההוצאות יוטלו עליכם. זה עלול להיות כואב בכיס.

התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג

סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה קובע:

בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

החוק קובע שמי שמתיר לנהג אחר לנהוג ברכב שלו, מבלי שלנהג יש רשיון נהיגה, או שהרשיון אינו בתוקף או שהרשיון אינו תואם את סוג הרכב או שהנהג לא ממלא אחר התנאים ברשיון, עובר עבירה חמורה וצפוי לכתב אישום.

על בעל הרכב או מי שמחזיק ושולט ברכב (גם אם אינו הבעלים הרשום) חלה החובה לבדוק האם הנהג שהוא מתיר לו לנהוג ברכב מחזיק ברשיון תקף ותואם את סוג הרכב. שימו לב, כי רבים לא עושים זאת. מלבד כתב אישום על התרת נהיגה, יש סמכות לקצין משטרה לתת הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב ל-30 יום. המשמעות היא שבעל הרכב יאלץ להפקיד את הרכב במגרש ל-30 יום ולא יוכל לעשות בו שימוש, רק בגלל שהתיר למי שאין לו רשיון לנהוג ברכב שלו. על בעל הרכב או מי שמחזיק ברכב מוטל הנטל להוכיח כי עשה הכל כדי למנוע מצב שבו ינהג ברכב מי שאינו בידו רשיון נהיגה. זה קורה בעיקר לבעלי חברות ומעסיקים, שנהג שלהם נתפס נוהג ללא רשיון וכעת מקבלים הודעה על השבתת הרכב ל-30 יום. על בעל החברה להראות כי עשה הכל לוודא כי הנהג נוהג עם רשיון תקף לאותו סוג רכב ובהתאם לתנאים שנקבעו ברשיון.

זה נשמע קצת מוזר – מה, חבר שלי מבקש סיבוב ברכב, אני אתחיל לבדוק לו את הרשיון? כן, בעל הרכב צריך לוודא שמי שהוא מוסר לו את הרכב אכן מחזיק ברשיון נהיגה תקף ותואם את סוג הרכב. אל תסמכו על זה שאתם יודעים שאותו חבר נוהג ברכב שנים רבות.

התרת נהיגה לקטין

סעיף 36ב' (ג) לפקודת התעבורה קובע:

בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה, מאסר חמש שנים עם או בלי קנס ובנוסף לכך, פסילה מקבלת רשיון או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

החוק קובע כאן עונש חמור מאוד של עד 3 שנות מאסר למי שמתיר לאחר לנהוג ברכב שלו, ואם מדובר בקטין שמפאת גילו עדיין לא יכול לקבל רשיון נהיגה – עד 5 שנות מאסר. זו ענישה חמורה, שרבים לא מודעים לה, בעיקר הורים שמחליטים שהילד או הילדה שלהם מספיק גדולים כדי להתנסות בנהיגה ויוצאים איתם לשיעור נהיגה פרטי במגרש חניה מבודד או באזור חקלאי. שימו לוב והזהרו מזה. המשטרה מכירה את המגרשים האלה וכשרואים רכב שמסתובב בלילה במגרש חניה ריק, שוטרים עוצרים אותו ואז מגישים כתב אישום לבית משפט לנוער כנגד הילד הקטין על נהיגה ללא רשיון נהיגה, וכנגד ההורה על התרת נהיגה לקטין.

לסיכום נאמר, שעל הנהג או הנהגת מוטלת החובה לבדוק תמיד שיש רשיון נהיגה בתוקף, שהרשיון תואם את סוג הרכב ושם ממלאים אחר התנאים ברשיון. נהגים נוטים לזלזל לעיתים בעובדה שאגרת הרשיון לא שולמה עדיין וממשיכים לנהוג, במחשבה שזו עבירה טכנית קלה.

מי שלומד נהיגה צריך ללמוד נהיגה עם מורה לנהיגה, ולא עם ההורה. אל תסתבכו בכתבי אישום פליליים.

נהג זוכה מעבירה של אי ציות לתמרור עצור לאחר שבית המשפט קבע כי קיימות סתירות בגרסת השוטר

ניידת משטרה. אילוסטרציה. התמונה מתוך האתר הרשמי של משטרת ישראל. — משטרת התנועה. צילום אילוסטרציה. התמונה מתוך האתר הרשמי של משטרת ישראל.

באחד הימים בשנת 2013 נהג ר' ברכב בישוב בית אריה. ר' הגיע עם הרכב לרחוב לבונה וביקש לפנות ימינה כדי לצאת מהישוב. בכוון נסיעתו של ר' הוצב תמרור עצור. ר' עצר את הרכב לפני קו העצירה ולאחר מכן פנה ימינה. לאחר הפניה סימן לו שוטר לעצור ונתן בידו דו"ח ברירת משפט על אי ציות לתמרור עצור (תמרור 302), עבירה על תקנה 22(א) ותקנה 64(ד) לתקנות התעבורה, דו"ח שבצידו קנס בסך 250 ש"ח ורישום 4 נקודות במשרד התחבורה.

ר' שלח בקשה להישפט ויוצג על ידי משרדנו במשפט, שהתקיים בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. בנסיבות הדו"ח כתב השוטר כי הבחין בר' פונה ימינה ללא עצירה כלל. לטענתו של ר' הוא עצר את הרכב לפני קו העצירה, אולם מהמקום בו עמד השוטר לא ניתן כלל לראות את קו העצירה, ולכן השוטר סבר בטעות כי הוא עבר עבירה.

תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה קובעת את חובותיו של נהג המתקרב לתמרור עצור לפני צומת:

"נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המצייין חובה לעצור, יעצור במקום שבו יוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר".

השוטר, רס"מ דן כהן ממשטרת מחוז ש"י, הוזמן לישיבת הוכחות בבית המשפט. בעדותו לא זכר היכן עמד כשצפה ברכב של ר', לא זכר אם במקום קיים בכלל קו עצירה, לא ידע להגיד באיזה מרחק לפני קו העצירה ראה את ר'. הוא רק טען שראה אותו נכנס לצומת בנסיעה. בנוסף טען השוטר כי יתכן והיה איתו באותו יום מתנדב משטרה שסייע לו, אבל הוא לא רשם את שמו ולא ידע להגיד מי היה איתו.

ר' העיד במשפט שהגיע עם רכבו לצומת, עצר בקו העצירה, הסתכל לצדדים והמשיך לפנות ימינה, ולאחר שפנה ימינה סימן לו השוטר לעצור. ר' העיד כי סיפר לשוטר כי הוא חלף במקום מספר דקות קודם לכן וראה את השוטר ולכן בוודאי שלא היתה לו סיבה שלא לעצור. ר' טען בעדותו כי מהנקודה בה עמד השוטר לא ניתן לראות אם עצר או לא, ובנוסף היו עוד כלי רכב לפניו, לכן השוטר לא יכול היה לראות אם עצר או לא. ר' טען כי עצר כ-2 מטרים לפני קו העצירה ואז התקדם באיטיות אל קו הצומת.

בית המשפט לתעבורה זיכה את ר' מהעבירה שיוחסה לו. כב' השופטת לאה שלזינגר שמאי כתבה בהכרעת הדין:

"בפני שתי עדויות סותרות, ואינני יכולה לקבוע גרסתו של איזה צד מדוייקת יותר. עד תביעה 1 לא זכר היכן עמד והבחין בביצוע העבירה ועל כן לא ניתן לאמת את עדותו או להפריכה ואף לא מצאתי סיוע לעדותו. לפיכך אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהאישום המיוחס לו של אי ציות לתמרור 302".

(תת"ע 3069-12-14)

נהג זוכה מאשמת סירוב להבדק בבדיקת שכרות בעקבות קבלת טענת אין להשיב לאשמה

באחד הלילות של שנת 2009 נהג ס' במכוניתו באור עקיבא לאחר שיצא מאירוע משפחתי. שוטרים שעמדו בצד הדרך סימנו לו לעצור בצד הדרך לבדיקת שכרות אקראית. השוטרים כתבו בדוחות שלהם שס' הגיב לענין אולם מפיו נדף ריח של אלכוהול. במבחן הביצוע (בדיקת המאפיינים), כתבו השוטרים שס' עמד יציב, הלך בצורה יציבה ועבר בהצלחה מבחן הבאת אצבע לאף.

ס' נלקח אל מכשיר ה"ינשוף" כדי לבצע את הבדיקה. ס' ניסה לנשוף ללא הצלחה – המכשיר לא הצליח לתת תוצאה תקינה. השוטר החל לצעוק על ס' שהוא מכשיל את הבדיקה, וס' אמר לו: "זו הפעם הראשונה שאני נושף, אני לא מצליח לנשוף". ס' נלקח לקצין משטרה שאמר לו "אין בעיה, אתה עושה לנו עבודה קלה". כנגד ס' הוגש כתב אישום חמור בגין נהיגה בשכרות, בכך שסירב לדרישת שוטר לתת דגימת אויר נשוף, עבירה שיש בצידה עונש פסילת רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מ-24 חודשים.

פקודת התעבורה קובעת חובה של נהג לציית לדרישת שוטר לתת דגימת אויר נשוף לאיתור אלכוהול, גם אם לא עבר עבירת תנועה או היה מעורב בתאונת דרכים. במידה ונהג מסרב לדרישת השוטר, קובעת פקודת התעבורה, יראו אותו כמי שנוהג בשכרות. בתי המשפט קבעו כי מי שמנסה להכשיל את הבדיקה ולא נושף כמו שצריך יחשב כמי שסירב לתת דגימת אויר נשוף.

ס' פנה אלינו לקבלת יצוג משפטי. בבית המשפט ס' כפר באשמה והתיק נקבע לדיון הוכחות, שאליו הוזמנו השוטרים להעיד. בבית המשפט העיד השוטר, רס"מ שחר חג'בי, מתוך מה שכתב בדוחות שלו, שבאותו יום עמד עם שוטרים אחרים במחסום בדיקה אקראית של כלי רכב באור עקיבא. השוטר העיד כי הנאשם נעצר על ידו לבדיקה, הוא ערך לו בדיקת "נשיפון", המשמשת לאיתור ראשוני של אלכוהול בגוף ונכשל בבדיקה, ולאחר מכן עוכב לבדיקת "ינשוף". השוטר נשאל בחקירה נגדית מדוע לא סימן שערך בדיקת "נשיפון" וענה: "טעות". עוד סתירות התגלו בעדותו של השוטר באשר לשעה שבה עוכב ס' והשעה שבה הובא אל מכשיר הינשוף, ולא יכול היה להראות כי המתינו עם ס' 15 דקות לפחות לפני בדיקת הינשוף. השוטר העיד כי ס' הכשיל שש פעמים את בדיקת הינשוף, אולם לא יכול היה להראות איפה הפלטים המודפסים של מכשיר הינשוף, המעידים על כך כי בוצעה בדיקה והמכשיר פלט תוצאה של "נשיפה אסורה". השוטר נשאל איך ס' הכשיל את הבדיקה והיכן נרשם כי ס' הכשיל את הבדיקה שש פעמים, ולא יכול היה לתת תשובה.

בסיום פרשת התביעה, עם תום שמיעת עדות השוטר, טענו טענת "אין להשיב לאשמה". משמעות הטענה – התביעה לא הציגה ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם. גם אם נקבל את כל מה שהוצג על ידי עדי התביעה, לא יכול בית המשפט להרשיע את הנאשם, וזאת עוד לפני שהנאשם מעיד או מתחילה פרשת ההגנה.

בית המשפט לתעבורה בחדרה קיבל את טענתנו וזיכה את הנאשם. כב' השופט משה גינות כתב בפסק הדין המזכה: "עם סיום טענותיה של הסנגורית, החלטתי לאמץ את עמדתה ולפיכך אני סבור כי המאשימה לא הרימה את נטל הבאת הראיות המוטל עליה ולפיכך הנני מזכה את הנאשם מביצוע העבירה המיוחסת לו".

(תת"ע 2916-04-09)

—————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג אוטובוס זוכה מגרימת חבלה קשה לנוסעת

Buses02 — תמונת אילוסטרציה. מתוך ויקיפדיה. רשיון שימוש חופשי CC By 2.5

באחד הימים של שנת 2012 נהג צ׳ באוטובוס ״אגד״ בראשון לציון. צ׳ עצר את האוטובוס בתחנה כדי להוריד נוסעים. נוסעים ירדו, הוא הסתכל במראות והחל בנסיעה. לאחר כמה מטרים של נסיעה צעקו לו נוסעים לעצור. הוא עצר את האוטובוס ואז הבחין בנוסעת ששוכבת על הכביש מאחורי הגלגל האחורי. לנוסעת נגרמה חבלה קשה ברגל שהצריכה כריתה של הרגל.

כנגד צ׳ הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה בגין נהיגה רשלנית וגרימת חבלה של ממש, אי הבטחת בטחון הנוסעים ואי פתיחת הדלתות וסגירתן בבטיחות.

צ׳ פנה למשרדנו על מנת לקבל יצוג משפטי. לטענתו של צ׳, נהג אוטובוס ותיק, הוא בדק את המראות, לא ראה איש על המדרכה או בסביבת האוטובוס והחל בנסיעה כפי שעשה אלפי פעמים בחייו. הנוסעת שנפגעה טענה כי צ׳ סגר את הדלתות והחל בנסיעה כשהיא עוד עמדה על מדרגת האוטובוס ולא הספיקה לרדת מהאוטובוס, היא נתפסה בדלת ונפלה על הכביש ונדרסה.

בדקנו את חומר החקירה ובעיקר את דוחות הבוחן המשטרתי שטיפל בתיק. מעיון בחומר החקירה התברר כי מספר חודשים אחרי התאונה, ערך הבוחן המשטרתי ניסוי באוטובוס, שהראה כי באוטובוס מותקנת מערכת המונעת נסיעה עם דלתות פתוחות. הבוחן גם בדק מה קורה כשמציבים עצם כלשהו במסלול סגירת הדלתות,ֿ ומצא כי הדלתות לא נסגרות במצב זה והאוטובוס לא מסוגל להתקדם.

למרות הניסוי שערך הבוחן, צ׳ הואשם בכך שלפני הסעת האוטובוס לא נקט אמצעי זהירות סבירים להבטחת בטחונה של הנוסעת ביציאתה מהאוטובוס, ובכך שסגר את הדלת האחורית של האוטובוס מבלי שהנוסעת סיימה לצאת מן האוטובוס ובאופן שסגירת הדלת פגעה בנוסעת והסבה לה חבלה של ממש.

בבית המשפט צ׳ כפר באשמה והתיק נקבע להוכחות לפני כב׳ השופט יהושע צימרמן. טענתו של צ׳ – הנוסעת ירדה מהאוטובוס בצורה בטוחה אל המדרכה, יצאה משדה הראיה של הנהג, ואז, מסיבה שאינה ברורה חזרה אל האוטובוס או מעדה לכוונו, כשהוא היה עסוק כבר בבדיקת המראה השמאלית ובהשתלבות בתנועה. לכן, טען צ׳, לא יכולתי לראות את הנוסעת.

הנפגעת העידה בבית המשפט וחזרה על גרסתה, לפיה הנהג סגר עליה את הדלתות האחוריות לפני שהשלימה את הירידה מהאוטובוס, מה שגרם לה ליפול ולהידרס. בית המשפט קבע כי לאור הניסוי שערך הבוחן המשטרתי, הגרסה של הנפגעת אינה אפשרית – ״הניסוי העלה כי הן כתב האישום בנקודה זו והן עדותה של הנפגעת אינם אפשריים בשל מנגנון המונע סגירת הדלת כאשר נמצא שם עצם כלשהו… בנסיבות אלה אין ספק כי טענת המאשימה כי הנאשם סגר את הדלת והחל בנסיעה עוד בהיות הנפגעת באוטובוס, או חלק מגופה באוטובוס וחלק מחוץ לאוטובוס, אינה אפשרית״, קבע בית המשפט.

מטעם ההגנה העיד פרדי הרשקוביץ, מומחה לחקירת תאונות דרכים, לשעבר ראש הבוחנים של משטרת ישראל. המומחה קבע כי הגרסה של הנאשם, לפיה הנוסעת ירדה אל המדרכה ויצאה מתחום שדה הראיה שלו ואז חזרה אל האוטובוס או מעדה אל הכביש, אפשרית. הבוחן המשטרתי מדד את שדה הראיה דרך המראה הימנית של האוטובוס ומצא כי באזור הדלת האחורית, שדה הראיה של הנהג הוא 1.20 מ׳ ימינה. האוטובוס נעצר כ-40 ס״מ מהמדרכה, כך שהנוסעת יכולה היתה לרדת ולהתרחק כ-80 ס״מ לתוך המדרכה ואז לצאת מתחום שדה הראיה של הנהג, בעת שבדק את המראה הימנית ולאחר מכן חזרה לכוון האוטובוס, בזמן שמבטו של הנהג היה מופנה למראה השמאלית. המומחה הציג טבלאות נתונים וחישובי זמנים, שמוכיחים כי תסריט כזה הוא אפשרי – ״בהינתן כי זמן חזרת הנפגעת לשדה הראיה נמוך מזמן תחילת הנסיעה, מתאפשרת היתכנותה של גרסת ההגנה ולפיה הנאשם, הביט במראה, לא ראה דבר, הביט שמאלה לשם השתלבות בנתיב הנסיעה, התחיל בנסיעה ופגע בנפגעת אשר חזרה לעבר האוטובוס. בנסיבות אלה, הרי שהתאונה בלתי נמנעת, מבחינתו של הנאשם, ועל כן יש לזכותו״, קבע בית המשפט.

כב׳ השופט צימרמן סיים את פסק הדין במילים האלה:

״התביעה האשימה את הנאשם, כמפורט בכתב האישום, בהסתמך על גרסת הנפגעת. בחלוף כשנה ומחצה (צ״ל חצי שנה, ד.כ.) ערך עד התביעה, הבוחן המשטרתי, ניסוי אשר הפריך גרסה זו, ולמרות האמור המשיכה התביעה לדבוק בגרסה זו עד לסיום המשפט כפי שהדבר בא לידי ביטוי בסיכומיה. תרחיש נוסף שיש בו כדי להביא להרשעת הנאשם הוצג במובלע ואולם כפי שנותח לעיל אין כל ראיה לתמוך בתרחיש זה אשר חורג מגדר ספקולציה שאינה יכולה לבסס הרשעה בפלילים. ההגנה מנגד הציגה תרחיש אפשרי המתבסס בין היתר על נתוני הבוחן המשטרתי. התביעה ניסתה לקעקע אפשרות זו אולם היתכנותה נותרה בעינה על אף נסיונות אלו. אמנם אין הוכחה חד משמעית כי כך היו הדברים ואולם וודאי כי תרחיש זה עולה כדי יצירת ספק סביר שיש בו כדי לזכות את הנאשם מאשמתו בפלילים״.

(ת״ד 7996-10-13)

לפסק הדין המלא

—————————————–

בוטלו כתבי אישום נגד נהגי משאיות בגין אי קשירת מטען עם דופן וילון

בישראל נעות אלפי משאיות עם דפנות וילון (ברזנט) ורצועות קשירה. הדבר משמש כדי להפחית את משקל הארגז ולהקל על טעינת המטענים ופריקתם. דפנות הברנזט מיוצרות באישור משרד התחבורה ובהתאם לתקן הישראלי.

לאחרונה פנה אליו ח', בעל חברת הובלות באזור הדרום, שנהגים של החברה קיבלו דוחות משוטרים בגין הובלת מטען לא מחוזק. המשאיות הובילו מטען אריזות קרטון (כפי שמופיע בתמונה), שהוצבו על משטחי עץ. משקל כל משטח עם אריזות הקרטון עליו הוא כ-300 ק"ג. השוטרים, שבדקו את המטענים, טענו כי כל משטח חייב להיות קשור למשאית, ואין די בדופן הברזנט עם רצועות הקשירה. לנהגים נרשם דו"ח על עבירת הובלת מטען לא מחוזק, עבירה על תקנה 85(א)(4) לתקנות התעבורה. זוהי לשון התקנה:

לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביה מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען וכאשר –
.
.
(4) המטען, מכסהו, ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא ישמטו ולא יתרפפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח,

הקנס על עבירה זו הוא 500 ש"ח ו-8 נקודות ממשרד התחבורה.

ח' פנה אלינו לשם קבלת יצוג משפטי. הוא הציג בפנינו אישור של יצרן הוילון, שמעיד על כך שהוילון והרצועות התפורות שבו מתוכננים לעמוד בעומס של 2.5 טון לכל מטר רץ. פנינו למומחה התחבורה אבינועם הדר, על מנת שיתן חוות דעת לגבי חוקיות הנסיעה עם וילון ללא קשירה פנימית של המשטחים.

בחוות הדעת קבע המומחה, שהוילון והרצועות, שעומדים בתקנים הישראליים, מיועדים לעמוד בעומס של המטען שמועמס על ארגז המשאית, ולכן לא נדרשת קשירה נוספת של המטענים, מעבר לסגירת דפנות הוילון והידוק הרצועות.

הגשנו בקשות להישפט בבית המשפט לתעבורה על שני הדוחות שקיבלו הנהגים. דו"ח אחד נקבע לדיון בבית המשפט לתעבורה באשדוד והשני בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע. לאחר שהצגנו בפני התביעה המשטרתית את חוות הדעת והמסמכים, הסכימה התביעה לבטל את שני כתבי האישום, בנימוק, שבשני המקרים לא נעברה עבירה.

(תת"ע 3458-06-14)

(תת"ע 8343-05-14)

————————-

האם לא הגיע הזמן לבטל את חזקת המסירה של דברי דואר בעבירות קנס?

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

בלגן בדואר ישראל. התמונה באדיבות אתר כלכליסט — בלגן בדואר ישראל. התמונה באדיבות אתר "כלכליסט" www.calcalist.co.il

בעבירות תעבורה, אותן מגדיר המחוקק "עבירות קלות", המדינה עושה לעצמה חיים קלים ולא נדרשת להוכיח מסירה בפועל של דבר הדואר. לאור הבלגן ב"דואר ישראל", לא הגיע הזמן לשנות את החוק?

בהליכים המשפטיים נודעת חשיבות רבה למסירה והמצאה של מסמכים בין הצדדים – בין התובע לנתבע, בין הנתבע לתובע, ובין בית המשפט לצדדים. החשיבות של המסירה המשפטית היא להבטיח, שצד יהיה מיודע לגבי קיום ההליכים ויוכל להתייצב לדיונים, לטעון טענות, ולהגיש מסמכים במועד לפי דרישת בית המשפט או הצד שכנגד.

לדוגמה – אדם מגיש תביעה כנגד אדם אחר. אם לא נוודא שכתב התביעה מומצא לידו של הנתבע, כיצד אחר כך נוכל לטעון שהנתבע לא התייצב לדיון ולא הגיש כתב הגנה ולכן ויתר על זכותו לטעון טענות? לכן בית המשפט ירצה לראות את אישור המסירה לפני שיפנה לתת פסק דין כנגד הנתבע.

בעבירות קנס, המדינה עשתה לעצמה "חיים קלים" בנושא מסירות משפטיות:

תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת:

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א ובעבירות קנס, רואים אם ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת הקנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן".

המשמעות – בעבירות תעבורה שאינן תאונות דרכים, מספיק שמשטרת ישראל תראה לבית המשפט ששלחה את ההזמנה לדין לכתובתו של הנאשם, כדי לקבל גזר דין מרשיע בהיעדר הנאשם. המדינה לא חייבת להוכיח שהנמען אכן קיבל את ההודעה, סירב לקבל אותה או לא התייבצ לדואר לדרוש את דבר הדואר הרשום (סירוב לקבל דואר רשום או דואר רשום שחוזר בציון "לא נדרש" נחשב כמסירה לפי חוק סדר הדין הפלילי). מדוע המדינה עושה לעצמה "הנחה" בנושא המסירות – המדינה נדרשת למסור אלפים רבים של דוחות כל חודש לאזרחים, ורבים מהאזרחים נמנעים מלקחת דואר רשום, במחשבה שאם לא לקחו, אז הדו"ח לא הגיע אליהם ולכן יבוטל. לכן נקבעה חזקת המסירה, שבה מספיק להוכיח שדבר הדואר נשלח לנמען.

מתי יש חשיבות למסירת ההזמנה לדין בעבירות קנס?
ברוב הפעמים, הדו"ח נכתב על ידי השוטר, שנותן לאזרח עותק ממנו, או דו"ח ברירת משפט או הזמנה לדין, תלוי בסוג העבירה. אם העבירה צולמה על ידי מצלמה אלקטרונית, הדו"ח מופק על שם בעל הרכב ונשלח לכתובתו הרשומה במשרד הפנים, ואז יש חשיבות למסירה המשפטית, שאם לא ישולם הקנס במועד, הוא יצבור ריבית פיגורים. בנוסף, לעיתים בוחר הנהג לבקש להישפט על עבירת הקנס, ואז הזמנה לדין נשלחת אליו על ידי המשטרה. אם לא נוודא שההזמנה אכן הגיעה לנהג, הוא ישפט בהיעדר והוא עלול לקבל עונש חמור יותר מהקנס המקורי.

בעיות ואי סדרים "בדואר ישראל"
לאחרונה התגלו ממצאי דו"ח ביקורת שערך משרד התקשורת בבית המיון המרכזי של "דואר ישראל" בתל אביב (כתבה מאתר "כלכליסט"). בביקורת התגלו ממצאים חמורים – עשרות עגלות מלאות בדברי דואר רשום מהחודשים האחרונים, שהמתינו למשלוח ואיש לא שלח אותם, עשרות שקי דואר של דואר כמותי שהתגלו במקלט במבנה והוסתרו שם ועוד חריגות חמורות מרשיון הדואר.

למשרדנו פנו בחודשים האחרונים מספר לקוחות שטענו שלא קיבלו הזמנות לדין ונשפטו בהיעדר. פנינו לבתי המשפט, חלק מהשופטים קיבלו את הטענה שדבר הדואר לא התקבל, אולם שופטים אחרים בחרו שלא לקבל את הטענה, בנימוק שהמשטרה לא צריכה להוכיח שדבר הדואר התקבל, מספיק להראות שהוא נשלח לכתובתו של הנאשם.

לבטל את חזקת המסירה
נשאלת השאלה, לאור המצב העגום והבעיות שמתגלות ב"דואר ישראל", האם אין מקום לבטל את חזקת המסירה ולדרוש ממדינת ישראל להוכיח קבלה של דברי הדואר בכל תיק? לדעתנו יש מקום לרפורמה כזו, גם אם היא תגרום ל"כאב ראש" למשטרה, בגלל הצורך לעקוב אחרי דברי הדואר.

———————————————

חזקת הבעלות בתעבורה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

האותיות הקטנות בגב הדו"ח (צילום מדו"ח משטרתי)

מסרתם את הרכב שלכם לאדם אחר? עובדים שלכם נוהגים ברכב החברה? אתם עלולים להסתבך בגלל עבירות שאותו אדם או עובד ביצע בזמן שנהג ברכב שלכם. עו"ד דרור כהנוביץ' מסביר איך תימנעו מצרות עם החוק.

מהי חזקת הבעלות?

סעיף 27ב לפקודת התעבורה קובע:

(א) נעברה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן: המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזרה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
(ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.

משמעותה של חזקת הבעלות – רואים את בעל הרכב כמי שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה או העמיד את הרכב בחניה אסורה. על בעל הרכב מוטלת החובה להוכיח שלא הוא זה שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה, ואם לא יוכיח זאת – יחשב כמי שביצע את העבירה.

בית המשפט העליון החמיר מאוד בפרשנות שלו לחזקת הבעלות:

"ביסוד אחריות זו מונחת הגישה, כי הבעלים אמור לדעת מי נהג ברכב הלכה למעשה וכי בכוחו לשמור רישומים ראויים בעניין זה. כאשר הרכב הוא בבעלותו של בן-אדם בשר ודם, שזה רכבו היחיד, קיימת הנחה עובדתית חזקה שהוא עצמו – או אחר ברשותו – נוהג ברכב … עליו לשמור על זהות הנוהג, ואם הוא נמנע מכך, רואים אותו עצמו כאילו נהג ברכב. אחריות זו היא אחריות פלילית-אישית מוחלטת. היא אישית, שכן הבעלים נמצא אחראי בגין מחדליו באי-ידיעה על דבר זהותו של הנוהג ובאי-שמירת רישומים בעניין זה … הבעלים משתחרר מאחריותו דווקא כאשר בידו לזהות את הנוהג בפועל, … עניין לנו באחריות פלילית אישית, בעלת אופי מוחלט. האחריות היא מוחלטת, שכן הבעלים אחראי בגין עבירה שנעברה ברכב, למרות שהוא עצמו לא נהג ברכב" (ע"פ 3027/90 חברת מודיעים נ' מדינת ישראל)

אילו עבירות ניתן להחיל על בעל הרכב במסגרת חזקת הבעלות?

העבירות הקלאסיות שבהן מוחלת חזקת הבעלות הן עבירות מצלמה, שבהן הרכב צולם על ידי מצלמה אלקטרונית, נוסע במהירות מעל למותר או עובר באור אדום. בנוסף, רוב דו"חות החניה, גם אלה שנרשמים על ידי העיריות וגם אלה שנרשמים על ידי המשטרה, ומוצמדים לשמשת הרכב, נרשמים על שם בעל הרכב.

בנוסף לעבירות אלה, ניתן להאשים את בעל הרכב בעבירות חמורות מאוד כמו תאונת דרכים או הפקרה לאחר פגיעה ואפילו גרימת מוות ברשלנות במקרים חמורים. במידה הרכב פוגע ברכב אחר או בהולך רגל ונמלט מהמקום, לעיתים כל מה שיש למשטרה הוא מספר הרכב. בתי המשפט קבעו שניתן להרשיע את בעל הרכב בעבירת תאונה או הפקרה לאחר פציעה תוך הסתמכות על חזקת הבעלות.

לענין זה פסק בית המשפט העליון:
"לשון החוק ברורה וחד משמעית, אין זה מספיק שהמבקש יוכיח שלא הוא שנהג ברכב, אלא עליו להוכיח באופן פוזיטיבי מי נהג ברכב, או למי מסר את החזקה ברכב, או להוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. במקרה דנן נקבע כי המבקש בחר שלא להעיד ולא מסר גרסה וסבר, כי כתוצאה מכך, ינוקו הוא ו/או הנהג שנהג ברכב וגרם לתאונה. נקבע כי לכך לא יכול בית המשפט ליתן יד שכן, תוצאה כזו עלולה לגרום למצב בלתי נסבל לפיו שני חוטאים יצאו נשכרים. עוד נקבע כי צורכי החברה היום הינם מלחמה בתאונות הדרכים ובעברייני התנועה, המסכנים את הציבור מדי יום ומדי שעה ואל לו לבית המשפט, לאפשר והתחמקויות מאימת הדין, אשר על כן נקבע כי הפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט לתעבורה לחזקת הבעלות הינה פרשנות ראויה" (רע"פ 9/11 מאיר צמח נ' מדינת ישראל).

קיבלתי דו"ח מצלמה על מהירות או מעבר באור אדום, ולא אני זה שנהגתי ברכב. מה עלי לעשות?

אם הדו"ח נרשם על שם בעל הרכב, ולא הוא זה שנהג בעת ביצוע העבירה, על בעל הרכב לשלוח בקשה להסבת הדו"ח למשטרת ישראל. את הבקשה שולחים בדואר רשום בלבד לכתובת: משטרת ישראל, מרכז פניות נהגים ארצי, ת.ד. 120, פתח תקוה 4910002. לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:
1. העתק הדו"ח.
2. תצהיר של בעל הרכב בו הוא מצהיר שלא נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. על התצהיר להיות מאומת ע"י עורך דין.
3. תצהיר של מי שהחזיק ברכב בעת ביצוע העבירה, ובו הוא מבקש להסב את הדו"ח על שמו. על התצהיר להיות מאומת ע"י עורך דין. שימו לב שבתצהיר לא צריך להודות בעבירה, רק להודות שאדם אחר החזיק ברכב בעת ביצוע העבירה.
4. צילומי רשיונות נהיגה של בעל הרכב ושל המחזיק ברכב.

תוך כמה זמן עלי להודיע למשטרה שאדם אחר החזיק ברכב בעת ביצוע העבירה?

סעיף 229 (א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי קובע שאת הבקשה להסב את הדו"ח על שם מי שהחזיק ברכב יש לשלוח למשטרת ישראל בדואר רשום תוך 90 ימים מהיום שהומצאה הודעת הקנס לבעל הרכב (באתר משטרת ישראל נכתב שיש להודיע תוך 30 ימים, זו טעות). במידה ובעל הרכב לא יודיע למשטרה תוך 90 ימים, שאדם אחר החזיק ברכב, העבירה תירשם על שמו ולא ניתן יהיה להסב אותה על שם אדם אחר. מומלץ לשלוח את בקשת ההסבה מהר ככל האפשר, על מנת שלא להגיע למצב שבו עברו 90 יום והדו"ח לא הוסב.

ברכב שלי נוהגים מספר אנשים, אני לא יכול לדעת מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. מה עושים?

אתה בבעיה. כמו שנכתב כאן, על בעל הרכב מוטל הנטל להוכיח שלא הוא זה שנהג ברכב. במידה ואין לו מידע מי עשה שימוש ברכב שלו, אין לו יכולת להסב את הדו"ח והדו"ח ירשם על שמו – הוא ישא בקנסות ובעונשים האחרים, ובנוסף הנקודות של משרד התחבורה ירשמו על שמו.

אני בעל חברה. ובחברה יש כמה כלי רכב, הרשומים על שמי ומספר עובדים עושים בהם שימוש. מה עלי לעשות?

על מנת להימנע מבעיות, שיכולות לנבוע מכך שנהגים שונים עושים שימוש ברכב ולא ידוע מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה, על בעל החברה להחזיק יומן נסיעות לכל רכב, שימצא במשרדי החברה. כל נהג, שלוקח רכב מהחברה, יחתום על תצהיר שהוא לקח את הרב ביום ובשעה מסוימים, והוא יודע שהוא אחראי לכל הדו"חות שירשמו על הרכב בזמן שהוא מחזיק בו. יש לצלם את רשיון הנהיגה של כל נהג ולצרף ליומן הנסיעות. כשהנהג מחזיר את הרכב, הוא חותם שהחזיר את הרכב ביום ובשעה המסוימים. כך, כשיגיע דו"ח מצלמה בדואר, ידע בעל החברה מי נהג ברכב ויוכל לשלוח בקשת הסבה על שם הנהג, בצירוף המסמכים המעידים על לקיחת הרכב והחזרתו. פעמים רבות מגיע אלינו בעל חברה ואומר שהנהג כבר פוטר או עזב את החברה ולא יהיה מוכן לחתום על תצהיר הסבה – יומן נסיעות כזה ימנע בעיה כזו.

אני בעל חברה, בחברה יש כמה כלי רכב, הרשומים על שמי. הגיע אלי דו"ח, על שם אחד מכלי הרכב הרשומים על שמי. לא אני זה שנהג ברכב, אבל בטעות שילמתי את הדו"ח. מהו דיני?

החוק קובע כי תשלום הקנס מהווה הודאה באשמה והרשעה, כך שרואים את בעל הרכב הרשום, ששילם את הקנס, כמי שהודה באשמה והורשע. לא ניתן לאחר מכן לבצע הסבה של הדו"ח במשטרה. פעמים רבות מגיעים אלינו בעלי חברות, שכלי הרכב של החברה רשומים על שמם, וקיבלו דו"חות על שמם. הדו"ח הועבר לאחד מהעובדים, על מנת שיטפל בו וימצא את מי שנהג ברכב, ובטעות הקנס שולם לפני הסבת הדו"ח. במידה והקנס שולם לפני שהדו"ח הוסב, המשטרה לא תסכים להסב את הדו"ח על שם מי שהחזיק ברכב. הדבר נמצא בסמכות של בתי המשפט לתעבורה, אולם הגשת בקשה כזו היא הליך מסובך שדורש סיוע של עורך דין.

הרכב רשום על שם החברה. כעת הגיע דו"ח המסומן כ"דו"ח תאגיד", והקנס עליו גדול פי ארבעה מהקנס המקורי. מה עושים?

מרבית כלי הרכב החדשים שנעים היום בישראל רשומים על שם חברות ליסינג וחברות אחרות, ומכונים "רכבי חברה". המשמעות היא שבאופן קבוע מחזיק ברכב אדם שאינו רשום כבעל הרכב. חברה יכולה לחוב בפלילים וניתן להטיל עליה קנסות תעבורה, והדבר שימש עובדים רבים מהתחמקות מנקודות במשרד התחבורה ומרישום הדו"ח בגליון ההרשעות שלהם – הדו"ח היה מגיע על שם החברה, העובד היה משלם את הקנס, הדו"ח לא היה נרשם על שם העובד והנקודות היו נעלמות (לחברה אין תיק נהג לרשום עליו נקודות). לכן תיקנה הכנסת את החוק לפני כמה שנים ונקבע, שבמידה והדו"ח רשום על שם תאגיד, הקנס יהיה פי ארבעה מהקנס המקורי, למעט בעבירות חניה (סעיף 30 לפקודת התעבורה). במידה והחברה תודיע למשטרה (עם מכתב הסבה ותצהיר) מי נהג ברכב, הדו"ח יוסב על שם מי שנהג ברכב והקנס ירד לקנס המקורי.

אני בעל החברה או רשום כמנהל הפעיל של התאגיד. רכב של החברה נצפה מבצע עבירת תעבורה חמורה. איני יודע מי נהג ברכב בזמן העבירה. האם ניתן להאשים אותי כמי שביצע את העבירה?

פקודת התעבורה מגדירה מיהו "בעל" רכב:
"בעל' – אחד מאלה: … לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב".

במידה והחברה לא מודיעה למשטרה מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה החמורה (תאונת דרכים, הפקרת פצוע וכו'), יכול בית המשפט לראות את המנהל הפעיל, שותף או עובד מנהלי בכיר בתאגיד, כמי שאחראי לרכב שבו בוצעה העבירה ולהרשיע אותם בביצוע העבירה. לכן חשוב מאוד לנהל יומן נסיעות לכל רכב של החברה.

קיבלתי דו"ח שהוסב על שמי מחברת ליסינג. אני לא נהגתי ברכב אלא אדם אחר. מה עלי לעשות?

כפי שקובע סעיף 27ב (ג) לפקודת התעבורה, המחזיק ברכב, שהעבירה הוסבה על שמו, יכול לפנות למשטרה ולבקש להסב את הדו"ח על שם מי שנהג ברכב, ואז המשטרה אמורה להסב את הדו"ח על שם האדם האחר. בעבר טיפלנו במשרד במקרה שבו נרשם דו"ח על שם חברה, החברה שלחה מכתב הסבה עם פרטי העובד שמחזיק דרך קבע ברכב, אולם העובד טען שלא הוא זה שנהג ברכב באותו יום אלא עובד אחר. מכתב של העובד למשטרה נדחה, בטענה שלא ניתן לבצע הסבה כפולה של דו"ח. פניה שלנו לבית המשפט הבהירה למשטרה שניתן על פי החוק לבצע הסבה נוספת מהמחזיק ברכב לאדם אחר.

————————————–

למה אסור לנהוג עם רשיון אמריקאי בישראל בזמן פסילה

יזם זריז תלה מודעות ברחבי תל אביב, בהן הוא מציע לאנשים שעומדים לקבל פסילת רשיון נהיגה, למלא טפסים אצלו במטרה להשיג רשיון נהיגה אמריקאי, שאיתו ניתן לנהוג בישראל, אחרי שתפרדו מ-3000 ש"ח. מדובר ברמאות. קראו את ההסבר של עו"ד לאה גולדמן.

ידיעה מעיתון "הארץ" מספרת על מודעות שנתלו ברחבי תל אביב, ומבטיחה למי שעומד לקבל פסילת רשיון נהיגה מבית המשפט, שתמורת 3000 ש"ח ומילוי טפסים זריז ניתן להוציא רשיון נהיגה אמריקאי, שאיתו ניתן לנהוג בישראל בזמן הפסילה.

על זה יש לנו לומר – רמאים היו תמיד ורמאים יהיו. מי שחושב שניתן לנהוג בזמן פסילת רשיון בישראל עם רשיון זר – טועה ומסתכן בעונש מאסר ופסילת רשיון ממושכת. נסביר את כל הבעיות העולות מהטריק הזה:

* פסילת רשיון נהיגה בישראל חלה על כל רשיונות הנהיגה – סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע:

"מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או שמי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני העונשים יחד" (ההדגשה שלי, ל.ג.).

כלומר, מי שהודיעו לו על פסילת רשיון נהיגה – אסור לו לנהוג. לא משנה איזה רשיון נהיגה הוא מחזיק, ישראלי או זר.

* מי שמוגדר "תושב ישראל" חייב לנהוג עם רשיון ישראלי – תקנה 567 לתקנות התעבורה קובעת:

"מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה…" ההדגשה שלי, ל.ג.).

אזרח ישראל תושב חוץ, רשאי לנהוג בישראל על סמך רישיון זר במשך שנה מיום כניסתו לישראל, בתנאי כי שהה בחו"ל שנה אחת לפחות לפני כניסתו לישראל. מהתקנה ניתן ללמוד את ההיפך – מי שמוגדר "תושב ישראל" (מתגורר בה דרך קבע) לא יכול לנהוג בישראל עם רשיון זר. הרחבה על נהיגה בישראל עם רשיון זר ניתן למצוא באתר שלנו ובאתר משרד התחבורה.

כך שגם אם תושב ישראלי מוציא רשיון נהיגה אמריקאי, אסור לו לנהוג בו בישראל, ללא כל קשר לעובדה אם קיבל פסילת רשיון נהיגה או לא.

* לא ניתן להוציא רשיון נהיגה אמריקאי אם אינכם שוהים פיזית בארה"ב בשהיה חוקית

לדברי "הארץ", מי שחתום על המודעה טוען שניתן להוציא רשיון אמריקאי "בעזרת הרישיון הישראלי שהוא בתוקף, ובעזרת צילום תעודת זהות, שלוש תמונות פספורט עם רקע לבן, מילוי כמה טפסים וחתימה". צריך להבין שאין כזה דבר "רשיון אמריקאי". הממשל הפדרלי לא מנפיק רשיונות נהיגה, והסמכות ליתן רשיונות היא של כל מדינה ומדינה בארה"ב, וכל מדינה רשאית לקבוע תנאים שונים לקבלת הרשיון.

בדקנו באתרים של כמה מדינות בארה"ב, לגבי הוצאת רישיון נהיגה למי שאינו אזרח ארה"ב. כל המדינות דורשות אישור שהיה חוקי בארה"ב והוכחת מגורים במדינה, וכמובן – שתעברו שם מבחן נהיגה. הנה באתר של ניו המפשיר, וושינגטון די. סי., קונטיקט, פלורידה, קנטקי, פנסילבניה (זהירות, pdf) וניו ג'רזי, רק כדוגמה. עוד מידע ניתן למצוא באתר "ישראלים בחו"ל" וגם בבלוג "אל האינסוף ומעבר לו".

* תושב ישראל שנוהג בישראל עם רשיון זר נוהג ללא ביטוח

החוק דורש מתושב ישראלי לנהוג עם רשיון ישראלי. לעולים חדשים ותושבים חוזרים נותנים תקופת חסד של שנה מיום כניסתם לישראל, ובזמן הזה הם יכולים לנהוג עם הרשיון הזר. מעבר לבעיה החוקית של נהיגה ללא רשיון תקף בישראל, עלולה להתעורר בעיה עם הביטוח במקרה של תאונה. פקודת ביטוח רכב מנועי קובעת, שהתנאי לקיומו של ביטוח החובה הוא רשיון נהיגה מתאים לנהג. מי שנוהג ללא רשיון, בפסילת רשיון או בניגוד לתנאי הרשיון, נוהג למעשה ללא ביטוח חובה תקף. לעיתים נזקי התאונה יהיו גבוהים ויסתכמו במאות אלפי שקלים עד מליוני שקלים, מה שעלול לגרום להסתבכות כלכלית נוספת, מעבר לבעיה עם החוק.

לסיכום נאמר, שמילוי טפסים ושליחתם לא ישיגו את הרשיון הזר, וגם אם תשיגו אותו (בממון רב), אסור לנהוג איתו בישראל. מדובר במקרה של רמאות. הזהרו.

לנו זה הזכיר את הפרק מ"זהו זה", שבו מסופר על ההוא שמכר את גשר הירקון:

עבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

מערכות מולטימדיה משולבות בנגני די.וי.די היו מקובלות בעשור הקודם, וכיום הן פחות אופנתיות. למרות זאת, יש עדיין כלי רכב בישראל בהם מותקנת מערכת כזו עם מסכים קדמיים או אחוריים. כיום הטלפון הסלולרי או הטאבלט החליפו את נגני הדי.וי.די ברוב המכוניות. מנסיוננו, קיימת אי בהירות בציבור לגבי תקנות התעבורה המתייחסות לשימוש בתצוגה כזו בזמן נהיגה.

תקנה 28א לתקנות התעבורה קובעת:

(א) ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.
(ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את שירות הבטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא הגנה לישראל למטרה ביטחונית.
(ג) על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב בשבו מותקנת התצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה.

אני נוהג ברכב עם מערכת מולטימדיה, מה מותר לי להציג בנסיעה?
המחוקק התיר לנהוג ברכב עם מסך תצוגה הנראה לנהג, הפועל במצב של ניווט או בקרה על הרכב. זה יכול להיות גם תצוגה של הרדיו או של עטיפת האלבום או השיר המתנגן כעת. בית המשפט זיכה נהג, שהפעיל את התצוגה במצב של טלפון, מעבירה זו, בטענה כי הדבר דומה מאוד להצגה של הדיבורית או הרדיו.

נהגתי ברכב עם תצוגה הנראית לנהג ועצר אותי שוטר, מהו דיני?
על עבירה זו קיימת חובה לתת הזמנה לדין, כך שתוזמן לבית המשפט. לא מדובר בעבירת קנס (ברירת משפט). נתקלנו במקרים שבהם בתי המשפט השונים גזרו עונש של פסילת רשיון נהיגה במקרים כאלה.

מהו אות 'מנגנון ניתוק בהיות הרכב בנסיעה' המוגדר בחוק?

יש מכוניות שבהן מותקנת מערכת אוטומטית שמנתקת את המסך הקדמי בתצוגת סרט, הנראה לעיני הנהג, בזמן שתיבת ההילוכים משולבת בהילוך קדמי או אחורי. אם אין מערכת זו, בדרך כלל יש במערכות השונות כפתור מיוחד (לעיתים מסומן בסימון של לילה או ירח). במידה והמסך פועל במצב תצוגה הנראית לנהג, על הנהג ללחוץ על הכפתור לפני תחילת הנסיעה.

האם תצוגה של הדיסק המתנגן במערכת, רשימת השירים, או השיר המתנגן, במסך הנראה לנהג, חוקית?
על יסוד אותו פסק דין שצוטט לעיל, שבו נהג זוכה מעבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג, כשהפעיל את המסך במצב של טלפון, ניתן לקבוע שסביר שבית המשפט יקבע כי זו תצוגה מותרת, משום שהיא אינה מחייבת צפיה רצופה של הנהג בזמן הנסיעה, והיא דומה לתצוגה של מערכות שמע רגילות של רכב.

מה הדין לגבי מצלמה הפועלת בנסיעה לאחור, והתצוגה נראית לנהג?
זהו אחד השימושים הבטיחותיים של מערכות התצוגה, וכמובן שהוא מותר. מותר לנהג להסתכל במסך המציג את מה שמתרחש מאחורי הרכב בזמן הנסיעה לאחור.

הטלפון הנייד שלי או הטאבלט מותקן ברכב במתקן הצמדה לחלון או ללוח השעונים. מה מותר לי להציג בטלפון?
דינם של טלפון או טאבלט המותקנים ברכב דומה למסך תצוגה – אסור להציג סרטים או תצוגת וידאו, שיחות וידאו וכדומה. מותר להציג תצוגת ניווט, טלפון, או ניגון שירים.

ברכבי מותקנת מצלמה לתיעוד הנסיעה עם מסך הנראה לנהג. האם מותר להפעיל את המצלמה והמסך בזמן הנהיגה?
כן. סביר להניח, לאור פרשנות פסיקת בתי המשפט, כי מדובר בתצוגה בטיחותית, שאינה מחייבת צפיה רצופה של הנהג בזמן הנסיעה.

הטלפון הנייד שלי מותקן במתקן הצמדה לרכב ומחובר לדיבורית. בזמן הנסיעה צפיתי בסרטון או האזנתי למוסיקה מיוטיוב. מה דיני?

אם הטלפון נמצא מול הנהג, והתצוגה נראית לעיניו, אתה עלול לקבל דו"ח הזמנה לדין על עבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג. לנהג אסור לצפות בסרטונים בזמן הנהיגה. מותר להשתמש בטלפון במתקן ההצמדה להצגת תכנת ניווט, כמו "waze".

בזמן הנהיגה, חבר שישב לידי החזיק את הטלפון שלו והראה לי סרטון שבו צפה. האם זה מותר?

לא. אסור לנהג לנהוג כשיש תצוגה שנראית לעיניו. הנהג צפוי לקבל הזמנה לדין בגין העבירה הזו. משרדנו טיפל במספר מקרים בהם נעצר נהג לאחר ששוטר הבחין שנוסע שישב לידו מחזיק את הטלפון כך שהתצוגה נראית לנהג, והטלפון הציג סרטון. אותם נהגים קיבלו דו"ח הזמנה לדין לבית המשפט. אם נוסע יושב לידכם בזמן הנהיגה וצופה בסרטונים, בקשו ממנו שלא יציג בפניכם את הסרטון בזמן הנהיגה.

במסך המקורי של הרכב הותקנה לי מערכת "אנדרואיד" או דומה שמאפשרת התקנת אפליקציות. התקנתי אפליקציית יוטיוב, האם ניתן לעשות בה שימוש בזמן הנהיגה?

גם שימוש זה אסור. לנהג אסור לצפות בסרטונים בזמן הנהיגה.

—————–

בדיקות שכרות לנהגים. צילום: דב קנטור ועופר עבודי, יחידת הצילום מחוז ת"א. מתוך אתר משטרת ישראל.

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

בדיקות שכרות לנהגים. צילום: דב קנטור ועופר עבודי, יחידת הצילום מחוז ת"א.
מתוך אתר משטרת ישראל.