עדכון: בחודש נובמבר 2017 עודכן הנוהל המשטרתי לגבי המרה באזהרה, וקבע תנאים מחמירים להמרה באזהרה.

מהי המרה באזהרה/התראה? איך ממירים דו"ח באזהרה? מי זכאי להמיר דו"ח באזהרה? אילו עבירות ניתן להמיר באזהרה? במאמר זה ננסה להשיב על השאלות ולהדריך אתכם כיצד להמיר דו"ח תעבורה באזהרה  

המרה באזהרה או התראה היא מדיניות של המשטרה, שלא לרשום דו"חות לנהגים זהירים בעלי ותק נהיגה רב יחסית, בעבירות קלות. נדגיש כי מדובר במדיניות ולא בחובה חוקית.

המרה באזהרה יכולה להתבצע על ידי השוטר שעצר את הנהג בשטח, על ידי רישום דו"ח אזהרה, או על ידי פניה למשטרה לאחר קבלת הדו"ח.

אגף התנועה במשטרת ישראל קבע קריטריונים שונים להמרה באזהרה בין שני המצבים – סמכות השוטר בשטח מול סמכות המרכז לפניות נהגים במשטרת ישראל:

תנאים לרישום דו"ח אזהרה על ידי שוטר (בשטח):

על פי נהלי משטרת ישראל רשאי שוטר לרשום דו"ח אזהרה/התראה, בעבירות ברירת משפט בלבד (עבירות קנס) לפי הקריטריונים הבאים (תנאים מצטברים):

1. לנהג ותק נהיגה של שבע שנים לפחות.

2. לנהג לא נרשם דו"ח אזהרה / התראה ואין לחובתו הרשעה בחמש השנים האחרונות שקדמו לביצוע העבירה הנוכחית.

3. הנהג לא מכחיש את ביצוע העבירה.

4. כאשר נסיבות ביצוע העבירה או מידת הסיכון או ההפרעה שגרמה אינן חמורות

5. לנהג אין דוחות או תיקי תעבורה פתוחים בזמן פנייתו להמרה באזהרה

6. העבירה היא מסוג ברירת משפט (עבירת קנס), למעט העבירות הבאות:

א. אי ציות לאור אדום.

ב. עקיפות (לכל סוגיהן), עבירה על תקנה 47 לתקנות התעבורה.

ג. הובלת מטען במשקל מעל למותר, עבירה לפי תקנה 85 לתקנות התעבורה.

ד. חניה במקום השמור לנכה, אי ציות לתמרור 437.

ה. שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

ו. אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה.

ז. סטיה מנתיב בחוסר זהירות.

ח. אי ציות לתמרור עצור.

ט. נהיגה בשול.

י. חציית שטח הפרדה (תמרור 815).

       יא. נהיגה על אי תנועה.

יב. עבירת מהירות שהקנס עליה הוא 1500 ש"ח (מהירות בין 31 ל-40 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית, מהירות בין 41 ל-50 מעל למותר בדרך שאינה עירונית.

לשוטר יש שיקול דעת אם לרשום דו"ח ברירת משפט או לרשום דו"ח התראה. המשמעות – גם אם הנהג עומד בקריטריונים לרישום דו"ח התראה, השוטר יכול לרשום לנהג דו"ח ברירת משפט (קנס).

 

תנאים להמרה באזהרה על ידי מרכז פניות נהגים במשטרת ישראל:

למרות ששוטר בחר לרשום דו"ח ברירת משפט ולא דו"ח התראה, עדיין יכול הנהג לפנות למשטרה בכתב ולבקש המרה של הדו"ח בהתראה. אגף התנועה קבע כללים מחמירים יותר להמרה באזהרה כשמדובר במרכז לפניות נהגים. הרציונל לתנאים המחמירים, לפי המשטרה, הוא שהשוטר כבר שמע את טענות הנהג בשטח ובחר שלא להמיר לו את הדו"ח באזהרה וכעת זו פניה שניה בנושא. 

בפניה למרכז פניות נהגים נדרש שלנהג יהיה וותק של 10 שנים לפחות ו-10 שנים ללא עבירות, כדי שהמשטרה תשקול המרה באזהרה. שאר התנאים המפורטים למעלה צריכים גם להתקיים.

 

קיבלתי דו"ח ברירת משפט משוטר ואני עומד בקריטריונים להתראה. מה עלי לעשות?

הנהג, שנגדו נרשם הדו"ח יכול לפנות בכתב למשטרה, תוך 30 יום מקבלת הדו"ח, בבקשה להמרה בהתראה. את הפניה למשטרה יש לשלוח בדואר רשום לכתובת: משטרת ישראל – מרכז שירות לטיפול בדוחות תנועה, ת.ד. 120 פתח תקווה 4910002. לפניה יש לצרף העתק של הדו"ח וצילום של רשיון הנהיגה.

 

שלחתי בדואר רשום בקשה להמרה בהתראה, תוך 30 יום מקבלת הדו"ח, ועדיין לא קיבלתי תשובה. מה לעשות?

המשטרה אמורה לענות על הפניה תוך 30 יום. המשמעות היא שתוך 30 יום אמור להתקבל מכתב שאומר שהתקבלה פניה והיא בטיפול. אם נשלחה בקשה להמרה בהתראה בדואר רשום, לא לשלם את הדו"ח (גם אם תקופת תשעים הימים לתשלום מתקרבת לסיומה), מפני שתשלום הדו"ח ימנע המרה בהתראה. ניתן לברר פרטים לגבי הבקשה במוקד פניות נהגים של משטרת ישראל בטלפון 9666*

 

מהי המשמעות המשפטית של המרת הדו"ח לדו"ח התראה?

המרת הדו"ח לדו"ח התראה תחסוך את תשלום הקנס ואת רישום הנקודות. היא לא נחשבת הרשעה בגליון ההרשעות. המשמעות היחידה – בחמש השנים הבאות לא ניתן לבקש שוב המרה באזהרה.

 

בקשתי להמרה בהתראה נענתה בשלילה. מה אני יכול לעשות?

מי שקיבל תשובה שלילית מהמשטרה – לא ממירים את הדו"ח בהתראה מסיבות שונות, יכול עדיין לבחור לבקש להישפט בגין הדו"ח בבית המשפט. אם בחרתם לבקש להישפט, שלחו את הבקשה להישפט (הגלויה בגב הדו"ח) תוך 30 ימים מקבלת התשובה מהמשטרה, בדואר רשום לאותה כתובת – מרכז שירות לטיפול בדוחות תנועה. אם אינכם מבקשים להישפט – יש לשלם את הקנס בסניפי דואר ישראל תוך 30 ימים מקבלת התשובה מהמשטרה.

 

שלחתי בקשה להישפט, ועכשיו אני מבין שאני עומד בקריטריונים להתראה. האם ניתן לבקש המראה להתראה?

לא. אם הנהג שלח בקשה להישפט, בקשתו להמרה בהתראה תסורב.

———————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

.

מסרתם את הרכב שלכם לאדם אחר? עובדים שלכם נוהגים ברכב החברה? אתם עלולים להסתבך בגלל עבירות שאותו אדם או עובד ביצע בזמן שנהג ברכב שלכם. עו"ד דרור כהנוביץ' מסביר איך תימנעו מצרות עם החוק.

.

מהי חזקת הבעלות?

סעיף 27ב לפקודת התעבורה קובע:

(א) נעברה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן: המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזרה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
(ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.

משמעותה של חזקת הבעלות – רואים את בעל הרכב כמי שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה או העמיד את הרכב בחניה אסורה. על בעל הרכב מוטלת החובה להוכיח שלא הוא זה שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה, ואם לא יוכיח זאת – יחשב כמי שביצע את העבירה.

בית המשפט העליון החמיר מאוד בפרשנות שלו לחזקת הבעלות:

"ביסוד אחריות זו מונחת הגישה, כי הבעלים אמור לדעת מי נהג ברכב הלכה למעשה וכי בכוחו לשמור רישומים ראויים בעניין זה. כאשר הרכב הוא בבעלותו של בן-אדם בשר ודם, שזה רכבו היחיד, קיימת הנחה עובדתית חזקה שהוא עצמו – או אחר ברשותו – נוהג ברכב … עליו לשמור על זהות הנוהג, ואם הוא נמנע מכך, רואים אותו עצמו כאילו נהג ברכב. אחריות זו היא אחריות פלילית-אישית מוחלטת. היא אישית, שכן הבעלים נמצא אחראי בגין מחדליו באי-ידיעה על דבר זהותו של הנוהג ובאי-שמירת רישומים בעניין זה … הבעלים משתחרר מאחריותו דווקא כאשר בידו לזהות את הנוהג בפועל, … עניין לנו באחריות פלילית אישית, בעלת אופי מוחלט. האחריות היא מוחלטת, שכן הבעלים אחראי בגין עבירה שנעברה ברכב, למרות שהוא עצמו לא נהג ברכב" (ע"פ 3027/90 חברת מודיעים נ' מדינת ישראל)

אילו עבירות ניתן להחיל על בעל הרכב במסגרת חזקת הבעלות? 

העבירות הקלאסיות שבהן מוחלת חזקת הבעלות הן עבירות מצלמה, שבהן הרכב צולם על ידי מצלמה אלקטרונית, נוסע במהירות מעל למותר או עובר באור אדום. בנוסף, רוב דו"חות החניה, גם אלה שנרשמים על ידי העיריות וגם אלה שנרשמים על ידי המשטרה, ומוצמדים לשמשת הרכב, נרשמים על שם בעל הרכב.

בנוסף לעבירות אלה, ניתן להאשים את בעל הרכב בעבירות חמורות מאוד כמו תאונת דרכים או הפקרה לאחר פגיעה ואפילו גרימת מוות ברשלנות במקרים חמורים. במידה הרכב פוגע ברכב אחר או בהולך רגל ונמלט מהמקום, לעיתים כל מה שיש למשטרה הוא מספר הרכב. בתי המשפט קבעו שניתן להרשיע את בעל הרכב בעבירת תאונה או הפקרה לאחר פציעה תוך הסתמכות על חזקת הבעלות.

לענין זה פסק בית המשפט העליון:
"לשון החוק ברורה וחד משמעית, אין זה מספיק שהמבקש יוכיח שלא הוא שנהג ברכב, אלא עליו להוכיח באופן פוזיטיבי מי נהג ברכב, או למי מסר את החזקה ברכב, או להוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. במקרה דנן נקבע כי המבקש בחר שלא להעיד ולא מסר גרסה וסבר, כי כתוצאה מכך, ינוקו הוא ו/או הנהג שנהג ברכב וגרם לתאונה. נקבע כי לכך לא יכול בית המשפט ליתן יד שכן, תוצאה כזו עלולה לגרום למצב בלתי נסבל לפיו שני חוטאים יצאו נשכרים. עוד נקבע כי צורכי החברה היום הינם מלחמה בתאונות הדרכים ובעברייני התנועה, המסכנים את הציבור מדי יום ומדי שעה ואל לו לבית המשפט, לאפשר והתחמקויות מאימת הדין, אשר על כן נקבע כי הפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט לתעבורה לחזקת הבעלות הינה פרשנות ראויה" (רע"פ 9/11 מאיר צמח נ' מדינת ישראל).

קיבלתי דו"ח מצלמה על מהירות או מעבר באור אדום, ולא אני זה שנהגתי ברכב. מה עלי לעשות?

אם הדו"ח נרשם על שם בעל הרכב, ולא הוא זה שנהג בעת ביצוע העבירה, על בעל הרכב לשלוח בקשה להסבת הדו"ח למשטרת ישראל. את הבקשה שולחים בדואר רשום בלבד לכתובת: משטרת ישראל, מרכז פניות נהגים ארצי, ת.ד. 120, פתח תקוה 4910002. לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:
1. העתק הדו"ח.
2. תצהיר של בעל הרכב בו הוא מצהיר שלא נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. על התצהיר להיות מאומת ע"י עורך דין.
3. תצהיר של מי שהחזיק ברכב בעת ביצוע העבירה, ובו הוא מבקש להסב את הדו"ח על שמו. על התצהיר להיות מאומת ע"י עורך דין. שימו לב שבתצהיר לא צריך להודות בעבירה, רק להודות שאדם אחר החזיק ברכב בעת ביצוע העבירה.
4. צילומי רשיונות נהיגה של בעל הרכב ושל המחזיק ברכב.

תוך כמה זמן עלי להודיע למשטרה שאדם אחר החזיק ברכב בעת ביצוע העבירה? 

סעיף 229 (א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי קובע שאת הבקשה להסב את הדו"ח על שם מי שהחזיק ברכב יש לשלוח למשטרת ישראל בדואר רשום תוך 90 ימים מהיום שהומצאה הודעת הקנס לבעל הרכב (באתר משטרת ישראל נכתב שיש להודיע תוך 30 ימים, זו טעות). במידה ובעל הרכב לא יודיע למשטרה תוך 90 ימים, שאדם אחר החזיק ברכב, העבירה תירשם על שמו ולא ניתן יהיה להסב אותה על שם אדם אחר. מומלץ לשלוח את בקשת ההסבה מהר ככל האפשר, על מנת שלא להגיע למצב שבו עברו 90 יום והדו"ח לא הוסב.

ברכב שלי נוהגים מספר אנשים, אני לא יכול לדעת מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. מה עושים?

אתה בבעיה. כמו שנכתב כאן, על בעל הרכב מוטל הנטל להוכיח שלא הוא זה שנהג ברכב. במידה ואין לו מידע מי עשה שימוש ברכב שלו, אין לו יכולת להסב את הדו"ח והדו"ח ירשם על שמו – הוא ישא בקנסות ובעונשים האחרים, ובנוסף הנקודות של משרד התחבורה ירשמו על שמו.

אני בעל חברה. ובחברה יש כמה כלי רכב, הרשומים על שמי ומספר עובדים עושים בהם שימוש. מה עלי לעשות? 

על מנת להימנע מבעיות, שיכולות לנבוע מכך שנהגים שונים עושים שימוש ברכב ולא ידוע מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה,  על בעל החברה להחזיק יומן נסיעות לכל רכב, שימצא במשרדי החברה. כל נהג, שלוקח רכב מהחברה, יחתום על תצהיר שהוא לקח את הרב ביום ובשעה מסוימים, והוא יודע שהוא אחראי לכל הדו"חות שירשמו על הרכב בזמן שהוא מחזיק בו. יש לצלם את רשיון הנהיגה של כל נהג ולצרף ליומן הנסיעות. כשהנהג מחזיר את הרכב, הוא חותם שהחזיר את הרכב ביום ובשעה המסוימים. כך, כשיגיע דו"ח מצלמה בדואר, ידע בעל החברה מי נהג ברכב ויוכל לשלוח בקשת הסבה על שם הנהג, בצירוף המסמכים המעידים על לקיחת הרכב והחזרתו. פעמים רבות מגיע אלינו בעל חברה ואומר שהנהג כבר פוטר או עזב את החברה ולא יהיה מוכן לחתום על תצהיר הסבה – יומן נסיעות כזה ימנע בעיה כזו.

אני בעל חברה, בחברה יש כמה כלי רכב, הרשומים על שמי. הגיע אלי דו"ח, על שם אחד מכלי הרכב הרשומים על שמי. לא אני זה שנהג ברכב, אבל בטעות שילמתי את הדו"ח. מהו דיני?

החוק קובע כי תשלום הקנס מהווה הודאה באשמה והרשעה, כך שרואים את בעל הרכב הרשום, ששילם את הקנס, כמי שהודה באשמה והורשע. לא ניתן לאחר מכן לבצע הסבה של הדו"ח במשטרה. פעמים רבות מגיעים אלינו בעלי חברות, שכלי הרכב של החברה רשומים על שמם, וקיבלו דו"חות על שמם. הדו"ח הועבר לאחד מהעובדים, על מנת שיטפל בו וימצא את מי שנהג ברכב, ובטעות הקנס שולם לפני הסבת הדו"ח. במידה והקנס שולם לפני שהדו"ח הוסב, המשטרה לא תסכים להסב את הדו"ח על שם מי שהחזיק ברכב. הדבר נמצא בסמכות של בתי המשפט לתעבורה, אולם הגשת בקשה כזו היא הליך מסובך שדורש סיוע של עורך דין.

הרכב רשום על שם החברה. כעת הגיע דו"ח המסומן כ"דו"ח תאגיד", והקנס עליו גדול פי ארבעה מהקנס המקורי. מה עושים?

מרבית כלי הרכב החדשים שנעים היום בישראל רשומים על שם חברות ליסינג וחברות אחרות, ומכונים "רכבי חברה". המשמעות היא שבאופן קבוע מחזיק ברכב אדם שאינו רשום כבעל הרכב. חברה יכולה לחוב בפלילים וניתן להטיל עליה קנסות תעבורה, והדבר שימש עובדים רבים מהתחמקות מנקודות במשרד התחבורה ומרישום הדו"ח בגליון ההרשעות שלהם –  הדו"ח היה מגיע על שם החברה, העובד היה משלם את הקנס, הדו"ח לא היה נרשם על שם העובד והנקודות היו נעלמות (לחברה אין תיק נהג לרשום עליו נקודות). לכן תיקנה הכנסת את החוק לפני כמה שנים ונקבע, שבמידה והדו"ח רשום על שם תאגיד, הקנס יהיה פי ארבעה מהקנס המקורי, למעט בעבירות חניה (סעיף 30 לפקודת התעבורה). במידה והחברה תודיע למשטרה (עם מכתב הסבה ותצהיר) מי נהג ברכב, הדו"ח יוסב על שם מי שנהג ברכב והקנס ירד לקנס המקורי.

אני בעל החברה או רשום כמנהל הפעיל של התאגיד. רכב של החברה נצפה מבצע עבירת תעבורה חמורה. איני יודע מי נהג ברכב בזמן העבירה. האם ניתן להאשים אותי כמי שביצע את העבירה? 

פקודת התעבורה מגדירה מיהו "בעל" רכב:
"בעל' – אחד מאלה: … לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב".

במידה והחברה לא מודיעה למשטרה מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה החמורה (תאונת דרכים, הפקרת פצוע וכו'), יכול בית המשפט לראות את המנהל הפעיל, שותף או עובד מנהלי בכיר בתאגיד, כמי שאחראי לרכב שבו בוצעה העבירה ולהרשיע אותם בביצוע העבירה. לכן חשוב מאוד לנהל יומן נסיעות לכל רכב של החברה.

קיבלתי דו"ח שהוסב על שמי מחברת ליסינג. אני לא נהגתי ברכב אלא אדם אחר. מה עלי לעשות? 

כפי שקובע סעיף 27ב (ג) לפקודת התעבורה, המחזיק ברכב, שהעבירה הוסבה על שמו, יכול לפנות למשטרה ולבקש להסב את הדו"ח על שם מי שנהג ברכב, ואז המשטרה אמורה להסב את הדו"ח על שם האדם האחר. בעבר טיפלנו במשרד במקרה שבו נרשם דו"ח על שם חברה, החברה שלחה מכתב הסבה עם פרטי העובד שמחזיק דרך קבע ברכב, אולם העובד טען שלא הוא זה שנהג ברכב באותו יום אלא עובד אחר. מכתב של העובד למשטרה נדחה, בטענה שלא ניתן לבצע הסבה כפולה של דו"ח. פניה שלנו לבית המשפט הבהירה למשטרה שניתן על פי החוק לבצע הסבה נוספת מהמחזיק ברכב לאדם אחר.

————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

תאונות דרכים מתרחשות מדי יום. פעמים רבות ניגש אחד הנהגים המעורבים לנהג השני ודורש ממני להודות בפניו שהוא אשם בתאונה. לעיתים, גם בשל תחושת הבלבול שחש מי שהיה מעורב בתאונה, יש נטיה להצטער, להתנצל בפני הנהג השני, ולעיתים אף להודות באשמה בתאונה. חברות הביטוח ממליצות למבוטחים לא להודות באשמה בתאונה מיד לאחר התאונה, כשהעובדות עוד לא התבררו עד תומן והנהג מבולבל ונמצא בסערת רגשות. אך מה קורה אם הנהג המעורב הוא שוטר, או מי שנראה כשוטר, המנהל את האירוע, ומאיים על הנהג השני שאם לא יודה באחריותו לתאונה, לא יחזיר לו את רשיון הנהיגה שלו?

באחד הלילות בשנת 2009 נהגה נועה ברכבה ברחוב לה-גרדיה בתל אביב והגיעה למחלף לה גרדיה באיילון. הרמזור בכוונה של נועה דלק באור ירוק והיא נכנסה לצומת. כשהיתה בצומת נכנס מצד שמאל רוכב קטנוע וכלי הרכב התנגשו. הרוכב היה לבוש במעיל משטרה, דרש מנועה את רשיון הנהיגה שלה והחל "לנהל את האירוע". הוא הזמין שוטרים וכיוון אותם למקום. לאחר מכן פנה הרוכב אל נועה, הציג לה פתק שכתב בכתב ידו, ובו נכתב שהיא מודה שנכנסה לצומת באור אדום ודרש ממנה: "תחתמי". הרוכב, שהתגלה לאחר מכן כמתנדב משטרה שסיים משמרת, איים על נועה שאם לא תחתום לא יחזיר לה את רשיון הנהיגה שלה. נועה, שהיתה מפוחדת ומבוהלת מהתנהגות השוטר, חתמה לו על הפתק.

כנגד נועה הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בתל אביב המייחס לה עבירות של כניסה לצומת באור אדום, נהיגה בקלות ראש וגרימת התאונה. כתב האישום כלל בתוכו סעיפים הכוללים פסילת מינימום של רשיון הנהיגה לתקופה של שלושה חודשים.

נועה פנתה אלינו לקבלת יעוץ משפטי. לדבריה, נכנסה לצומת באור ירוק והרוכב הוא זה שנכנס באדום. נועה הסבירה שחתמה על הפתק כי היתה לחוצה ומפוחדת לאחר התאונה, הרוכב נראה לה כאיש משטרה ואיים עליה. חברה של נועה שישבה עמה ברכב העידה גם במשטרה וחיזקה את גרסתה של נועה, לפיה נכנסה לצומת באור ירוק.

בבית המשפט כפרנו באשמה בשמה של נועה. טענו שנועה היא זו שנכנסה לצומת באור ירוק, והתיק נקבע לשלב הוכחות. בשלב ההוכחות העיד רוכב הקטנוע המעורב, שהגיע לדיון במדי משטרה, למרות שכלל לא היה בתפקיד. הוא העיד שדרש מנועה לחתום על הפתק. מטעם ההגנה העידו נועה וחברתה שהיתה עמה ברכב. נועה העידה:

"חשבתי שהוא שוטר, לבש מעיל של שוטרים והתחיל לצעוק עלי. הניידת הגיעה אחרי כמה דקות. אני חתמתי על הפתק, כי מאוד פחדתי ממנו, חשבתי שאני צריכה לעשות מה שהוא אומר, הייתי בסיטואציה מפחידה, לא ידעתי מה לעשות". חברתה של נועה חיזקה את גרסתה בדבר מה שהתרחש בתאונה ולאחריה.

בסופו של יום זיכה בית המשפט את נועה מגרימת התאונה. לגבי הפתק קבע בית המשפט בהכרעת דינו:

"דרך התנהלותו של המעורב כל מהלך האירוע ייתכן וגרם לנאשמת לחתום על מסמך, ללא הסכמה מלאה לכתוב בו, אלא מתוך תחושה, שאם לא תחתום, רשיונה לא יושב לב. גרסתה, כי הרשיון הושב לה מידי המעורב עצמו לאחר שחתמה – לא נסתרה. כאמור בנסיבות המקרה כאן, קשה לקבל את המסמך כהודאה באשמה. סוף דבר, מדובר בגרסה מול גרסה ועדות מול עדות, במצב זה הספק נותר, ומספק זה רשאית הנאשמת להנות. אני מזכה את הנאשמת מחמת הספק".

(ת"ד 13890-09)

—————————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.