נהג זוכה מאשמת סירוב להבדק בבדיקת שכרות בעקבות קבלת טענת אין להשיב לאשמה

0b13cf1d-2c65-44f7-a39a-dc6b1f5c53f1

באחד הלילות של שנת 2009 נהג ס' במכוניתו באור עקיבא לאחר שיצא מאירוע משפחתי. שוטרים שעמדו בצד הדרך סימנו לו לעצור בצד הדרך לבדיקת שכרות אקראית. השוטרים כתבו בדוחות שלהם שס' הגיב לענין אולם מפיו נדף ריח של אלכוהול. במבחן הביצוע (בדיקת המאפיינים), כתבו השוטרים שס' עמד יציב, הלך בצורה יציבה ועבר בהצלחה מבחן הבאת אצבע לאף.

ס' נלקח אל מכשיר ה"ינשוף" כדי לבצע את הבדיקה. ס' ניסה לנשוף ללא הצלחה – המכשיר לא הצליח לתת תוצאה תקינה. השוטר החל לצעוק על ס' שהוא מכשיל את הבדיקה, וס' אמר לו: "זו הפעם הראשונה שאני נושף, אני לא מצליח לנשוף". ס' נלקח לקצין משטרה שאמר לו "אין בעיה, אתה עושה לנו עבודה קלה". כנגד ס' הוגש כתב אישום חמור בגין נהיגה בשכרות, בכך שסירב לדרישת שוטר לתת דגימת אויר נשוף, עבירה שיש בצידה עונש פסילת רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מ-24 חודשים.

פקודת התעבורה קובעת חובה של נהג לציית לדרישת שוטר לתת דגימת אויר נשוף לאיתור אלכוהול, גם אם לא עבר עבירת תנועה או היה מעורב בתאונת דרכים. במידה ונהג מסרב לדרישת השוטר, קובעת פקודת התעבורה, יראו אותו כמי שנוהג בשכרות. בתי המשפט קבעו כי מי שמנסה להכשיל את הבדיקה ולא נושף כמו שצריך יחשב כמי שסירב לתת דגימת אויר נשוף.

ס' פנה אלינו לקבלת יצוג משפטי. בבית המשפט ס' כפר באשמה והתיק נקבע לדיון הוכחות, שאליו הוזמנו השוטרים להעיד. בבית המשפט העיד השוטר, רס"מ שחר חג'בי, מתוך מה שכתב בדוחות שלו, שבאותו יום עמד עם שוטרים אחרים במחסום בדיקה אקראית של כלי רכב באור עקיבא. השוטר העיד כי הנאשם נעצר על ידו לבדיקה, הוא ערך לו בדיקת "נשיפון", המשמשת לאיתור ראשוני של אלכוהול בגוף ונכשל בבדיקה, ולאחר מכן עוכב לבדיקת "ינשוף". השוטר נשאל בחקירה נגדית מדוע לא סימן שערך בדיקת "נשיפון" וענה: "טעות". עוד סתירות התגלו בעדותו של השוטר באשר לשעה שבה עוכב ס' והשעה שבה הובא אל מכשיר הינשוף, ולא יכול היה להראות כי המתינו עם ס' 15 דקות לפחות לפני בדיקת הינשוף. השוטר העיד כי ס' הכשיל שש פעמים את בדיקת הינשוף, אולם לא יכול היה להראות איפה הפלטים המודפסים של מכשיר הינשוף, המעידים על כך כי בוצעה בדיקה והמכשיר פלט תוצאה של "נשיפה אסורה". השוטר נשאל איך ס' הכשיל את הבדיקה והיכן נרשם כי ס' הכשיל את הבדיקה שש פעמים, ולא יכול היה לתת תשובה.

בסיום פרשת התביעה, עם תום שמיעת עדות השוטר, טענו טענת "אין להשיב לאשמה". משמעות הטענה – התביעה לא הציגה ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם. גם אם נקבל את כל מה שהוצג על ידי עדי התביעה, לא יכול בית המשפט להרשיע את הנאשם, וזאת עוד לפני שהנאשם מעיד או מתחילה פרשת ההגנה.

בית המשפט לתעבורה בחדרה קיבל את טענתנו וזיכה את הנאשם. כב' השופט משה גינות כתב בפסק הדין המזכה: "עם סיום טענותיה של הסנגורית, החלטתי לאמץ את עמדתה ולפיכך אני סבור כי המאשימה לא הרימה את נטל הבאת הראיות המוטל עליה ולפיכך הנני מזכה את הנאשם מביצוע העבירה המיוחסת לו".

(תת"ע 2916-04-09)

—————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג שהוכה ונעצר על ידי שוטרים זוכה מעבירת נהיגה בשכרות מטעמים של הגנה מן הצדק

 

ד', עודך דין במקצועו, נהג ברכב שבו ברחוב הרכבת באחד הלילות בשנת 2011. לצידו של ד' ישבה אשתו. שוטר שעמד בצד הדרך סימן לו לעצור וביקש ממנו לערוך בדיקת שכרות. השוטר ביקש ממנו לצאת מהרכב ולהיבדק במכשיר הנשיפון, המשמש כאינדיקציה ראשונית לשכרות. ד' ניסה לנשוף במכשיר אולם לא הצליח. השוטר פנה אליו ואמר: "אני רואה שאתה מכשיל את הבדיקה" וביקש ממנו להתלוות אליו הצידה. השוטר לקח את ד' כ-10 מטר הצידה ואמר לו: "אתה חושב שאתה חכם?" והחל לקלל אותו. ד' הודיע לשוטר שהוא עורך דין, ביקש להקליט את השיחה בינהם והוציא מכיסו את מכשיר הטלפון הנייד שלו. השוטר בתגובה הפיל מידו את מכשיר הטלפון והחל להכות אותו. תוך 10 שניות מצא את עצמו ד' אזוק באזיקים ומובל לניידת. ד' הושאר במשך מספר שעות במושב האחורי של הניידת, כשהאזיקים מכאיבים לפרקי ידיו. לאחר מכן נלקח ד' לתחנת המשטרה, ובמשך לילה שלם השוטרים איימו עליו שהם יסבכו אותו בתיק פלילי ושהוא יאבד את רשיון עורך הדין שלו. בבוקר שוחרר ד' מהמעצר.

כנגד ד' הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, בכך שסירב להיבדק בבדיקת "ינשוף", המשמש לאיתור כמות האלכוהול באויר הנשוף. במקביל הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בעבירות של הכשלת שוטר בכך שסירב לבדיקת שכרות ועבירות של איומים והעלבת עובד ציבור.

ד' פנה אלינו על מנת לקבל יצוג משפטי בבית המשפט לתעבורה. בבית המשפט כפרנו באשמה בעבירת הנהיגה בשכרות. לטענתנו, ד' לא סירב לבדיקת שכרות והשוטרים הפעילו כנגדו כח פיזי ללא סמכות ושלא לצורך.

בבית המשפט העיד השוטר שעצר את ד'. עדותו היה מבולבלת ומגומגמת. העד לא יכול היה להסביר את הסתירות בין הדברים שכתב. מצד אחד כתב העד שאחרי שהנאשם לא הצליח לבצע בדיקת נשיפון הוא עצר אותו, כבל אותו באזיקים והושיב אותו בניידת, ומצד שני כתב העד כי לאחר שלא הצליח לנשוף בנשיפון, הנאשם הובא לבדיקת "ינשוף" ושם סירב לבדיקה. בית המשפט לתעבורה זיכה את ד' מהאשמה של נהיגה בשכרות, אולם הרשיע אותו בעבירה מופחתת של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וגזר עליו פסילת רשיון לתקופה של חודשיים.

הגשנו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתנו, בית המשפט לתעבורה שגה כאשר מצד אחד קבע כי הוא אינו מאמין לשוטר שהנאשם סירב לבדיקה, ומצד שני בחר להרשיע את הנאשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענתנו זיכה את ד' מכל האישומים נגדו. בפסק הדין כתב כבוד השופט רענן בן יוסף:

"אומר, שקריאת פרוטוקול בית משפט קמא, עיון בהליך כולו, מעוררת בו חלחלה…" 

בית המשפט המחוזי התייחס לעובדה כי כנגד ד' הוגשו שני כתבי אישום שונים בגין אותה עבירה בבתי משפט שונים וקבע עובדה זו מספיקה כדי לזכות את הנאשם מטעמים של הגנה מן הצדק:

"הנני חושב, וציינתי בעבר במקרים רבים, שיש בכך שמגישים נגד אדם בשל אותן עובדות ונסיבות שני כתבי אישום שונים בפני שני בתי משפט, מעשה שלא יעשה. המערער נזקק לשכור פעמיים עורכי דין, להתייצב בפני שני שופטים, שצריכים לשמוע את אותן ראיות שוב ושוב…". 

הגנה מן הצדק הינה דוקטרינה משפטית חדשה יחסית, שנקלטה בישראל בשנים האחרונות. בית המשפט העליון קבע שבמידה והגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתיררה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, יש לבטל את האישומים כנגד הנאשם. במקרה זה, בית המשפט המחוזי קבע שעצם הגשת שני כתבי אישום לשני בתי משפט שונים בגין אותו מקרה מנוגדת לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי הפעלת הכח כנגד ד' היתה ללא סמכות ולכן המעצר של ד' היה מעצר לא חוקי. נזכיר כי השוטר הודיע לד' שהוא מעוכב לבדיקת שכרות. עיכוב על ידי שוטר לא נותן בידי השוטר סמכות להפעיל כח. רק לאחר שהשוטר מודיע לחשוד שהוא עצור יש סמכות להפעיל כנגדו כח סביר אם החשוד מתנגד למעצר. במקרה זה הפעלת הכח היתה מיד לאחר שהודיעו לד' שהוא מעוכב, והוא נעצר לאחר הפעלת הכח, ולכן, קבע בית המשפט המחוזי, הפעלת הכח לא היתה חוקית.

לסיכום קבע כב' השופט רענן בן יוסף:  "בנסיבות, כפי שתוארו לעיל, הנני סובר שבלשון המעטה לא היתה הצדקה להרשיע את המערער בדין והנני מזכה אותו". 

(עפ"ת 43601-04-13)

—————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

כתב אישום כנגד נהג בגין עבירת סירוב להיבדק בבדיקת שכרות בוטל, או: למה שוטרים צריכים להאמין לפעמים למה שאומר הנהג?

באחד הלילות בשנת 2010 נהג מ' ברכב ברמת גן. אשה שעמדה בצד הדרך נופפה לו בעצבנות וסימנה לו לעצור. כשנעצר היא נכנסה לרכב, חטפה את הארנק של מ', שהיה מונח על לוח השעונים ונמלטה מהרכב. מ' הסתכל וראה שהאשה נעלמה. הוא נסע מהמקום בדרך למשטרת רמת גן. בדרך ראה ניידת עם שוטרים ונעצר לידם. הוא החנה את הרכב וירד לדבר עם השוטרים. "גנבו לי את הארנק, אשה נכנסה לרכב שלי וגנבה לי את הארנק", הוא הסביר לשוטרים בהתרגשות, והשוטרים, במקום לנסות לעזור לו אמרו לו: "בוא תיבדק בבדיקת שכרות".

מ' ניסה לשווא להסביר להם שהוא לא שיכור, ושרק נעצר במקום כדי שיסייעו לו למצוא את גנבת הארנק, אולם השוטרים לא שעו לדבריו. מ' התבקש לתת דגימת נשיפה במכשיר "נשיפון". מכשיר הנשיפון, השונה ממכשיר ה"ינשוף",  הוא מכשיר המשמש את השוטרים כדי לסנן חשודים בנהיגה בשכרות. ממצאיו אינם קבילים להוכחת שכרות, אולם במידה והבדיקה בנשיפון מראה שהנהג לא שיכור הוא משוחרר לדרכו. בתי המשפט במספר פסקי דין קבעו כי נהג לא חייב לתת דגימה במכשיר הנשיפון, ולא ניתן להאשים נהג בסירוב להיבדק בנשיפון (וזאת בניגוד למכשיר הינשוף).

מ' היה נרגש מאוד ולא הצליח לנשוף כמו שצריך בנשיפון ואז הודיעו לו השוטרים שהוא מעוכב בחשד לנהיגה בשכרות. השוטרים שאלו את מ' אם הוא רוצה לעשות בדיקת דם ומ' התעצבן ואמר: "למה לי לעשות בדיקת דם, בסך הכל באתי אליכם כי גנבו לי את הארנק".

השוטרים שוב לא שעו לדבריו והחליטו לעצור אותו. מ' נאזק באזיקים והשוטרים לקחו אותו לתחנת רמת גן. בתחנה הושיבו את מ' כאחרון העבריינים לחכות בכניסה לתחנה, כשהוא אזוק ולהמתין לבדיקה במכשיר הינשוף. אחרי 3 שעות של המתנה כשהוא אזוק מ' כבר חש ברע והרגיש שהוא עומד להתעלף. השוטרים הזמינו לו אמבולס שפינה אותו לבית החולים תל השומר. לפני שעלה לאמבולנס נתנו השוטרים בידו של מ' דו"ח הזמנה לדין על עבירת סירוב להיבדק בבדיקת שכרות.

מ' פנה למשרדנו על מנת לקבל יצוג משפטי. הוא סיפר את סיפורו המוזר, בלשון המעטה. בדקתי את חומר התיק, כולל הדו"חות שכתבו השוטרים. בדיון בבית המשפט כפרתי באשמה בשמו של מ'. הודעתי לבית המשפט שמ' לא סירב לבדיקת שכרות, אלא עצר ופנה אל השוטרים שיסייעו לו באיתור מי שגנבה לו את הארנק. במקביל פניתי לתביעה המשטרתית, הצגתי את הכשלים בעבודת השוטרים, וביקשתי מהם לבטל את כתב האישום.

בדיון ההוכחות הודיעה התובעת מטעם המשטרה כי המדינה מבקשת לבטל את כתב האישום. נשאלת השאלה מדוע היו צריכות לעבור שנתיים עד שמישהו במשטרה השתכנע שמדובר בסיפור קפקאי, בלשון המעטה, ובהתנהגות מאוד לא ראויה של השוטרים. שוטר אמור לסייע לאזרח ולא לראות בכל אזרח כחשוד, להתייחס אליו בזלזול וכזה מוחה כנגד היחס, לאזוק אותו באזיקים ולעצור אותו.

—————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

אני ישראלי לשעבר שחי בחו"ל. עזבתי את ישראל לפני מספר שנים ולא חידשתי את רשיון הנהיגה הישראלי שלי. יש לי רשיון תקף ממדינה אחרת. כעת הגעתי לחופשה בישראל. האם מותר לי לנהוג עם רשיון הנהיגה הזר שלי?

תקנה 567 לתקנות התעבורה קובעת:
567.  מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה:
(1) תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;
(1א) הוא אינו פסול מלקבל רשיון נהיגה בישראל, ואם יש לו רשיון נהיגה שניתן לפי סעיף 11 לפקודה – הוא אינו פסול מלהחזיק בו.
(2) אם הוא נוהג רכב כאמור –
(א) בתקנות 176 עד 181 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה, אלא אם כן הוא יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר משלושה חודשים, באופן מצטבר;
(ב) בתקנות 182 עד 185 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שלושה חודשים.

(2) לעניין תקנה זו "כניסתו האחרונה" – כניסתו האחרונה לישראל שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות.

(תקנות 176 עד 181 מתייחסות לרשיון לרכב פרטי ולאופנוע – A ו-B, תקנות 182 – 185 מתייחסות לרכב כבד ורכב ציבורי).

מכאן שיש כמה תנאים מצטברים המאפשרים לישראלי שאינו תושב ישראל לנהוג בישראל עם רשיון זה:
1. יש לו רשיון זר תקף.
2. הוא לא נפסל מלהחזיק רשיון נהיגה בישראל.
3. שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה, אלא אם כן יצא מישראל במשך שלושה חודשים ברציפות בתוך תקופה של שנה, או במילים אחרות: מותר לנהג כזה לנהוג בישראל במשך שנה מיום כניסתו האחרונה עם הרשיון הזר. יציאה של 3 חודשים ברציפות מחוץ לגבולות ישראל מאפסת את התקופה שבה ניתן לנהוג לשנה נוספת.
4. נהג רכב כבד ורכב ציבורי – יכול לנהוג עם רשיון זר במשך 3 חודשים בלבד מיום כניסתו האחרונה לישראל.

חוברת ההוראות לשוטרי התנועה מפרטת תחת הפרק "אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר":
1. שוטר העוצר נהג, שהינו תושב ישראל, תייר, או עולה חדש המציג רשיון נהיגה זר בתוקף, יבדוק בדרכונו את מועד כניסתו האחרונה לישראל.
א. אם במועד עצירת הרכב ע"י השוטר, טרם חלפה שנה מיום כניסתו האחרונה של הנהג לישראל – אין לדווח נגדו.
ב. אם חלפה יותר משנה, יש להתייחס לתאריך של חלוף שנה ביום כניסתו האחרונה כמועד פקיעת רשיון הנהיגה ולדווח בהתאם:
1. אם במועד הדו"ח הינו עד 6 חודשים מיום חלוף שנה ממועד כניסתו האחרונה – ברירת משפט.
2. אם מועד הדו"ח הוא מעל 6 חודשים מיום חלוף שנה ממועד כניסתו האחרונה – הזמנה לדין.

הבעיה היא שלמעשה שוטרים לא בודקים את הדרכון, ופעמים רבות בדרכון אין חותמות כניסה ויציאה. הם בודקים את מספר תעודת הזהות של הנהג, מוצאים שרשיונו הישראלי לא חודש במשך תקופה ארוכה ומוסרים בידו הזמנה לדין. השוטרים מעדיפים שבית המשפט יתמודד עם הטענות ויחליט האם יש כאן עבירה או לא.

אלינו למשרד מגיעים מדי פעם מקרים כאלה של ישראלים תושבי חוץ, שהגיעו לישראל לחופשה ונהגו עם הרשיון הזר שלהם. בבית המשפט אנו מציגים מסמכים על כך שמרכז חייו של הנאשם אינו בישראל, ופעמים רבות הדבר מביא לסגירת התיק. 

בתיק 21098/03 מדינת ישראל נ' אבי לוין (תעבורה תל אביב, פסק דיון מיום 22.12.03) זיכה כב' השופט איזקסון נאשם שהואשם בנהיגה עם רשיון נהיגה לא תקף. הנאשם טען שהוא תושב בריטניה המחזיק ברשיון נהיגה בריטי תקף, ולכן לא נדרש לרשיון נהיגה ישראלי. לפי רישומי רשות האוכלוסין, שהה הנאשם בישראל בשנה שקדמה לעבירה במשך 147 ימים במצטבר. בית המשפט זיכה את הנאשם וקבע כי למרות שהנאשם לא נכנס לגדר התנאים שנקבעו בתקנה 567 לתקנות התעבורה, יש מקום לראות ברשיון הנהיגה הזר שלו רשיון תקף. בהמשך פסק הדין ביקר בית המשפט את הרציונל מאחורי תקנה 567 וקבע אין מקום לתקנה כזו בספר החוקים בישראל כיום:

"תקנה 567 מקפלת בין שורותיה, התנכרות לרשיון נהיגה, המוצא ע"י מדינות העולם. רק בתנאים המפורטים בתקנה, יהא רשיון כזה תקף. איני יודע כיצד מתייחסות אומות העולם, ביחוד באירופה, באמריקה ובמדינות המפותחות, לרשיון נהיגה המוצא ע"י מדינת ישראל, או לרשיון נהיגה של המדינות שמניתי לעיל, בינן לבין עצמן. לטעמי אין זה אפילו חשוב […] המדינה צריכה לברך על בואם של יהודים הבאים ארצה ממקומות מושבות במדינות הים, לעיתים תכופות ושומרים על קשר רצוף עם מדינת ישראל […] מדוע ישראלים אלו בבואם ארצה מעת לעת, חייבים להסתובב עם שעון עצר, שיבטיח להם כי לא יחרגו מהמועדים הנקובים בתקנה 567??? מדוע שהממסד המופקד על התחבורה לא ישאף לאפשר לישראלים אלה לבוא ארצה ללא מגבלת זמן?
[…]
תמהני אם לעת הזאת, כאשר בתוך שעות אחדות יכול אדם לנוע מהכתא להתם, מכדור הארץ המערבי למזרחי ומהצפוני לדרומי כאשר אירועים מועברים באמצעי תקשורת לוויינים מקצה תבל לקצהו, בזמן אמת יש עוד מקום לתקנה מיושנת וגרוטסקית, המביאה בכנפיה אך לקלקול?" 

למרות זאת לא בוטלה התקנה והיא בתוקף גם כיום.

בעיה נוספת שעלולה להתעורר היא עניין הביטוח. במקרה של תאונה ברכב, חברת הביטוח מבקשת לראות רשיון תקף. במקרים רבים, אם ישראלי מציג בפני חברת הביטוח רשיון זר, החברה מסרבת לשלם את הפיצוי לנפגעים, בטענה שהנהג לא נהג עם רשיון תקף ולכן הביטוח לא תקף. גם כאן ידרש הליך משפטי אזרחי ארוך שבו יקבע בית המשפט האם יש רשיון בר תוקף או לא. בפסק הדין בענין אבי לוין העיר בית המשפט:

"כבר עתה נכון יהיה להעיר במאמר מוסגר, שלעיתים נהיגה בלא רשיון נהיגה ישראל, על פי תנאי תקנה 567, מקפלת בתוכה, העדר של כיסוי ביטוחי, גם אם פוליסת הביטוח שולמה כדת ובמועד. לכך יכולות להיות השלכות דרמטיות בפן האזרחי של תאונות הדרכים".

בשל כך, המלצתנו לישראלים החיים בחו"ל ומגיעים לישראל – אם אין בידכם רשיון נהיגה ישראלי תקף, אל תנהגו בישראל. אם אתם מגיעים לישראל לחופשות שנתיות, תטרחו ותוציאו מחדש רשיון ישראלי, ותדאגו שיהיה בישראל מישהו שיקבל עבורכם את הדואר וידאג לתשלום אגרת חידוש הרשיון. זה ימנע בעיות ועיכובים עם המשטרה וחברות הביטוח.

אני עולה חדש או תושב חוזר המחזיק ברשיון נהיגה זר. האם מותר לי לנהוג עם הרשיון הזר בישראל?

תקנה 567א לתקנות התעבורה קובעת: (שימו לב – מדובר בעדכון של התקנה מינואר 2018)

רישיון נהיגה לתושב ישראל ששהה מחוץ לישראל
567א.    תושב ישראל אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות, בשנתיים שלפני יום כניסתו האחרונה לישראל, ובידו רישיון נהיגה זר בר-תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל, ברכב המתאים לדרגת רישיון הנהיגה הזר שלו, בתנאים האמורים בפסקאות (1) ו-(1א) שבתקנה 567(א), למשך שנה אחת מיום כניסתו האחרונה לישראל; לעניין תקנה זו, "כניסתו האחרונה לישראל" – שלפניה הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של 14 ימים רצופים.

המשמעות – תושב ישראל או עולה חדש, ששהו מחוץ לישראל במשך שנה רצופה אחת לפחות בשנתיים שקדמו ליום הכניסה לישראל, יכולים לנהוג בישראל במשך שנה אחת עם הרשיון הזר, בהתאם לדרגת הרישוי שלהם.

גם כאן עלולה להתעורר בעיה לתושבים חוזרים שבעבר היה להם רשיון נהיגה ישראלי שפקע ונוהגים עם רשיון זר – נתקלנו במקרים בהם שוטרים לא בודקים את מעמדו של הנהג בישראל, מתעלמים מהעובדה שהוא תושב חוזר ורשאי לנהוג בישראל עם רשיון זר למשך שנה ונותנים בידו הזמנה לדין.

לקריאה נוספת: כתב אישום נגד תושב חוזר שנהג ברשיון זר בוטל

אנו ממליצים לתושבים חוזרים ולעולים חדשים לבצע הליך של המרת הרשיון הזר לרשיון ישראלי מהר ככל האפשר. ניתן לבצע המרה של הרשיון בתוך שנה מיום הכניסה לישראל. לאחר שנה משרד הרישוי מסרב לבצע המרה ודורש מהנהגים מבחן עיוני ומעשי כתנאי לקבלת רשיון ישראלי. לתושב חוזר יומר רק רישיון זר קבוע שהוצא לפחות 6 חודשים לפני הכניסה לארץ. פרטים נוספים על הליך המרת רשיון נהיגה באתר רשות הרישוי.

המלצתנו לעולים חדשים או לתושבים חוזרים – נהגו בישראל עם רשיון ישראלי תקף, גם אם טרם חלפה שנה מיום כניסתכם האחרון לישראל. זה ימנע בעיות עם המשטרה ובעיקר בעיות עם חברות הביטוח.

————————————-

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מעבירה של נהיגה שלא בצידו הימני של הכביש בעקבות קבלת טענת "אין להשיב לאשמה"

פעמים רבות אנו שואלים את השאלה – מדוע כל מפגש בין נהג לשוטר בכביש מסתיים ברישום דו"ח. האם לא חשוב יותר ששוטר, בעיקר שוטר מתנדב, הרואה נהג המבצע עבירה קלה, יסביר לו את מהות העבירה והסכנה שבצידה או יפסיק את ביצוע העבירה במקום לרשום לנהג דו"ח. המקרה המתואר כאן ממחיש את הטענה הזו:

בספטמבר 2010 נהג עופר באיילון צפון. היה זה יום בוקר יום שישי. עופר נהג בנתיב השמאלי ביותר מבין שלושה נתיבים. בנתיב מימינו ומאחור ראה עופר ניידת של משטרת התנועה. לאחר נסיעה של כשני קילומטרים הורו לו השוטרים לעצור בצד הדרך ורשמו לו דו"ח בגין נהיגה שלא בצידו הימני של הכביש, עבירה לפי תקנה 35 לתקנות התעבורה. העונש הקבוע בצידה של העבירה הוא קנס בסך 250 ש"ח ו-6 נקודות.

עופר פנה אלינו במטרה לקבל יצוג משפטי. "לא עברתי את העבירה", הוא טען. "נסעתי באיילון ומימיני נסעו מכוניות. ראיתי את הרכב של השוטר מימיני ולכן לא עברתי ימינה". שלחנו בקשה להישפט בגין הדו"ח. בבית המשפט כפרנו באשמה בשמו של עופר, והדיון נקבע לישיבת הוכחות, שאליה הוזמנו שני השוטרים שנתנו לעופר את הדו"ח.

בתאריך 9.10.11 נערכה ישיבת הוכחות בתיק. השוטר הראשון, משה אלפר, מתנדב במתנ"א, העיד שראה את הנאשם נוהג בנתיב השמאלי מבין שלושה. הוא העיד שהניידת של השוטרים עברה מנתיב ימני לאמצעי, והם עקבו אחרי רכבו של הנאשם במשך שני ק"מ באיילון עד שעצרו אותו, ושנסעו כ-20 מטר מאחוריו. המתנדב השני, אורן אהרוני, העיד שנסעו אחרי הנאשם, בנתיב אמצעי, בעוד שהנאשם נוסע בנתיב שמאלי ואינו חוזר לימני. הוא נשאל כיצד הנאשם יכול היה לחזור לנתיב הימני, אם מימינו נסעה הניידת, וטען שלא הפריעו לו לחזור.

לבסוף שאלה השופטת את השוטר – "מה יותר חשוב לך במסגרת העבודה, להפסיק את העבירה או לרשום דו"ח?" הוא ענה: "להפסיק את העבירה". ואז שאלה השופטת: "מדוע לו כרזתם לו לחזור ימינה?" והוא ענה: "כנראה הוא נסע יותר מדי זמן בנתיב הקיצוני ולא חזר, אני לא יודע למה לא כרזנו לו לעבור ימינה".

בשלב זה ביקשנו לטעון "אין להשיב לאשמה". משמעות הטענה – התביעה לא הביאה ראיות כדי להוכיח את אשמת הנאשם, גם ללא צורך בעדותו של הנאשם להגנתו. הטענה שלנו היתה שהנהג היה מסכן את השוטרים אילו היה חוזר לימין וחוסם את דרכם. כב' השופטת קריספין כתבה:

"מהעדויות שנשמעו בפני לא התרשמתי כי אכן נעברה עבירה שכן, המאשימה לא יצאה ידי חובתה בפרשת התביעה בכל הנוגע להצגת הראיות… כמן כן, לא מצאתי כל טעם כלשהו שהצדיק רישום הדו"ח במקום הפסקת העבירה. באופן פשוט ומיידי באמצעות כריזה לרכב ובנסיבות אלה אני נעתרת לבקשה ומורה כי אין להשיב לאשמה. מכל האמור לעיל אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו".

(תת"ע 2808-01-11)

——————————–

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מאשמת נהיגה בפסילה עקב טעות בזיהוי של השוטרים

באחד הימים בשנת 2009 יצאו חנן ואחיו, מאור, מביתם בכפר יונה לכוון מכללת "רופין". חנן היה צריך להגיע לבחינה שנקבעה לו בבוקר. בשל העובדה כי חנן היה בפסילת רשיון נהיגה, מאור נהג. הם נסעו ברכב ששייך למאור. בהגיעם לצומת השרון (בית ליד) פנו ימינה לכוון המכללה. שוטר שעמד בנתיב הימני סימן להם לעצור, אולם מאור לא הבחין בו בזמן והמשיך בנסיעה לכוון המכללה. כשהגיעו לצומת רופין פנו ימינה ונכנסו למגרש החניה של המכללה. בשל העובדה כי השעה היתה מאוחרת וחנן חשש מלאחר לבחינה, הם שכחו את הרכב בחניון כשהוא פתוח ורצו לכיתה על מנת להיבחן.

כששבו לרכב חיכו להם ליד הרכב שני שוטרים מתנדבים, שהודיעו לחנן שהוא מעוכב לחקירה בחשד לנהיגה בזמן פסילה. חנן ואחיו נלקחו לתחנת המשטרה לחקירה. בחקירה הכחיש חנן שנהג ברכב. "למה לי לנהוג, אם אחי נמצא איתי, ויש לו רשיון נהיגה תקף, ועוד ברכב שלו?" הוא שאל את השוטרים. הסבריו לא הועילו. כנגד חנן הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בנתניה בגין נהיגה בזמן פסילה ואי ציות להוראת שוטר, שהורה לו לעצור. הרכב של מאור הוחרם ל-30 יום והופקד במגרש.

חנן פנה אלינו בבקשה לקבל יצוג משפטי. יש לציין כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה היא עבירה שעונשה מאסר. בדקנו את התיק ואת דוחות הפעולה של שני המתנדבים שהיו במקום. מהדוחות שלהם עלו סתירות רבות, כל אחד כתב משהו אחר. לפי דוחות הפעולה, השוטרים הגיעו אל הרכב הפתוח בחניון המכללה, מצאו שם ארנקים של חנן ושל מאור, ואז הזינו את הפרטים של שניהם במסוף המשטרתי וגילו שאחד מהם נוהג בפסילה. ככל הנראה אז החליטו השוטרים שחנן הוא זה שאחז בהגה, שהרי מדוע הרכב לא עצר לפניהם? בנוסף טענו השוטרים כי שמרו על קשר עין רציף לכל אורך המרדף אחרי הרכב, מצומת השרון ועד למכללה, מה שלא אפשרי בתנאי הדרך. השוטר, העומד בצד הדרך, לא יכול לרדוף אחרי רכב, שחולף על פניו במהירות ומתרחק לכוון צפון, ועדיין לשמור על קשר עין.

בדיון ההקראה כפרנו באשמה ושני המתנדבים הוזמנו לישיבת ההוכחות להעיד. ראשית העיד המתנדב יגאל ירימי. הוא העיד שראה את הרכב חולף על פניו, העיד שראה שוני בחולצות בין הנהג לנוסע, ובנוסף העיד כי זיהה שלנהג זיפי זקן ארוכים יותר מלנוסע, לו זיפי זקן קצרים. על עדותו כתבה כב' השופטת רות רז בהכרעת הדין:

"לא שוכנעתי כי הפרטים אותם ציין העד אפשרו זיהוי מעבר לספק סביר של הנאשם כמי שנהג ברכב. הרכב חלף במהירות על פניו של העד בנסיעה אותה מתאר העד כנסיעה מהירה ופנה לנתיב הימני… קיים קושי לדעתי להבחין בפרטים מזהים של הנהג בעת נסיעה מהירה, פרטים אשר יש בהם כדי להבחין ביו לבין אחיו שישב לצידו… מדובר בפרק זמן של שניות ספורות בהן הביט העד לעבר הרכב, פרק זמן שאינו מאפשר זיהוי ממשי…"

המתנדב השני, נסיך סואץ, העיד שלא זיהה את הנהג בזמן הנסיעה, בעת שחלף על פניו. הוא תיאר בדוח שלו את ההבדלים בין חנן ומאור, אולם לא ציין את מי ראה נוהג ומי ישב לצידו. על כך כתבה כב' השופטת:

"התביעה מבססת את זיהוי הנאשם כנהג הרכב על זיהוי של עד תביעה יחיד שכן עד תביעה מס' 3, המתנדב נסיך סואץ, לא זיהה את הנאשם בעת הנהיגה… העד מתאר את ההבדל הפיסי בין שני האנשים ומתייחס לצבע החולצות שלבשו ואל זיפי הזקן, אך אינו מציין מי מבין השניים המתוארים על ידו נהג ברכב. על פי המזכר זיהה העד פרטים אלה בשלב מאוחר של האירוע, כאשר הבחין בנאשם ואחיו חוזרים אל הרכב אותו החנו בחניית מכללת רופין. מתרשומתו עולה כי לא הבחין ולא זיהה את הנאשם כמי שנהג ברכב, וזאת למרות שעמד יחד עם העד ירימי והביט אף הוא לעבר הרכב. הואיל ויש רק עד אחד מבין שני העדים שעמדו יחדיו וסימנו לטענתם לרכב לעצור, שטוען כי זהה את הנהג, יש מקום לטענה בדבר טעות בזיהוי".

כב' השופטת התייחסה לטענת השוטרים, לפיה שמרו על קשר עין רציף עם רכב הנאשם לאורך כל הדרך:

"אין מחלוקת כי לאחר שהרכב חלף על פני העדים נותק קשר העין עם הרכב, אלא שמתגלה סתירה נוספת בין גרסאות העדים לבין חידוש קשר העין עם הרכב ועם נוסעיו… מתעוררת השאלה כיצד זה הבחין העד ירימי בכך שהרכב נעצר תוך חריקת בלמים ויצירת אבק, בעוד העד נסיך לא הבחין בדבר אלא רק ראה את הרכב כשהוא במצב של עמידה. שני העדים נסעו יחד בניידת והבדלי הגרסאות הבולטים פוגעים במהימנותם…

סוף דבר – לא שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג ברכב ולפיכך אני מזכה אותו, מחמת הספק, מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום".

פל 5063-07-09 – לפסק הדין המלא

———————————–

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

זיכוי מעבירת נהיגה בשכרות בשל ליקויים בעבודת השוטרים

רון עובד כמפיק אירועים בתל אביב. באחד הלילות בשנת 2008, סמוך לשעה 05:00, היה בדרכו הביתה לאחר סיום אירוע בתל אביב. הוא נעצר על ידי שוטרים ברחוב סלמה, שביקשו ממנו להתלוות אליהם לבדיקת שכרות. רון אמר להם ששתה כוסית אחת, לפני שעזב את האירוע. רון נלקח למשטרת מחוז תל אביב, שם נעשתה לו בדיקה במכשיר "ינשוף", שם התקבלה תוצאה של 325 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף. רשיונו של רון נשלל ל-30 יום מנהלית ע"י קצין משטרה ורכבו הושבת לתקופה של 30 יום, וזאת עוד לפני המשפט. פקודת התעבורה מגדירה "שיכור" כמי שבליטר אויר נשוף יש למעלה מ-240 מק"ג אלכוהול. בתי המשפט העלו את הרף ל-290 מק"ג, בשל רף שגיאות של מכשיר הינשוף.

רון פנה אלינו במטרה לקבל יצוג משפטי בתיק, בשל חומרת העבירה, שיש בצידה חובת פסילה של שנתיים מינימום בפקודת התעבורה. ללא רשיון נהיגה, הוא הסביר, איני יכול לעבוד כמפיק אירועים. בדיון שנערך לפני כב' השופט צימרמן בבית המשפט לתעבורה בתל אביב כפרתי באשמה בשם רון לענין עבירת נהיגה בשכרות, והתיק נקבע לדיון הוכחות, שאליו הוזמנו השוטרים שעצרו את רון וביצעו לו את הבדיקה.

מעיון בחומר החקירה עולה, כי לפי כתב האישום, נהג רון ברכב ונעצר על ידי השוטרים בשעה 05:10, בעוד שבדיקת הינשוף נערכה בשעה 5:05. במאמר מוסגר נציין כי קיימת חובה להמתין עם הנהג ולהשגיח עליו 15 דקות לפני בדיקת הינשוף, ולוודא כי הוא אינו אוכל, אינו שותה, אינו מקיא, ולוודא כי לא עישן לפחות 5 דקות לפני הבדיקה. אם הבדיקה נערכה ב-5:05, עוד לפני שהנהג נעצר ע"י השוטרים, מנין לנו כי פלט הבדיקה שקבע שכרות ברמה של 325 מק"ג הוא אכן של הנהג שנעצר? בנוסף כתב האישום יחס לרון נהיגה ברחוב סלמה 18, המקום בו נערכה בדיקת הינשוף במטה מחוז תל אביב, בעוד שרון נעצר לבדיקה ע"י השוטרים ברח' סלמה 107. הטפסים המשטרתיים הכילו מחיקות רבות ותיקונים, שהיו תמוהים מאוד.

בדיון ההוכחות העיד השוטר שעצר את רון והעביר אותו לבדיקת הינשוף לשוטר אחר. מיד בחקירה הראשית טען השוטר כי הנהג נעצר בשעה 4:49, בעוד שרשם בכתב האישום את השעה 5:10. בחקירה הנגדית טען השוטר כי בדוח פעולה שמילא רשם את השעה הנכונה, 4:49. ביקשתי ממנו להסביר לבית המשפט מתי בדיוק הוא רשם את השעה, שהרי ידוע שהשוטרים לא מתחילים למלא את הטפסים עד שיש להם אינדיקציה או חשד לכך שהנהג שיכור. לבסוף הודה השוטר כי את השעה הוא כתב רק אחרי ביצוע בדיקת הינשוף, ולא בזמן אמת. לאחר מכן התבקש השוטר להסביר מדוע כתב שעיכב את הנהג לבדיקה בשעה 5:15, בעוד שהבדיקה נערכה ב-5:05, והודה כי השעה נרשמה בטעות. בנוסף, השוטר לא יכול היה לתת הסבר מדוע לא סימן שהודיע לנהג שאסור לו לשתות, לאכול או לעשן לפני הבדיקה. לאחר מכן הודה השוטר כי בדיקת המאפיינים, בה מתבקש הנהג לעמוד כשעיניו עצומות עם ידיים פרושות לצדדים, ללכת על קו ישר עקב בצד אגודל ולהביא אצבע לאף בעת שעיניו עצומות, נערכה אחרי בדיקת הינשוף, וזאת בניגוד לנהלי המשטרה. שאלתי אותו מי ביצע את בדיקת המאפיינים, והוא ענה שהוא ביצע, למרות שלא ידע להסביר מדוע בטפסים לא נכתב מי ביצע את הבדיקה. לסיום שאלתי את השוטר למי העביר את הנבדק לצורך בדיקת ינשוף, לאור העובדה כי לא נכתב בטפסים למי העביר – והוא ענה "לא נרשם".

לאחר מכן העיד שוטר אחר, שקיבל את הנהג מהשוטר הראשון וערך את בדיקת הינשוף לנהג. הוא העיד שאינו יודע מתי נעצר הנהג. בחקירה הנגדית שאלתי את השוטר עם מי וידא שהנהג לא אכל, לא שתה, לא הקיא, לא עישן, והוא ענה – "וידאתי עם עצמי".

בסופו של דבר, בית המשפט זיכה את הנהג מעבירת נהיגה בשכרות. בפסק הדין כתב כב' השופט צימרמן:

"תקצר היריעה מלתאר את שלל טעויותיו של עד תביעה 1…מציין העד שהנאשם הועבר לצורך נטילת דגימה לשוטר, בלא שציין פרטיו, וזאת בשעה 5:20, ושוב, נתון שהינו בלתי אפשרי, הכולל אף היעדר שם השוטר, שאליו מסר העד את הנאשם… העד אף שכח לסמן סימוני V במקומות שונים כפי שעלה מחקירתו הנגדית…מכאן עולה שלאור הכמות המרובה כל כך של טעויות בגין אירוע בודד, אין אפשרות להסתמך על תרשומותיו של שוטר זה כלל… בטופס תחקור החשוד מחיקות, ולמרבית הפליאה, דווקא בכל הנוגע לשעות עצירת הרכב ולשעת התחקור".

השופט התייחס לדרישת התביעה להרשיע את הנאשם בסעיף של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, לאור העובדה כי במבחן העמידה נכתב שהוא התנדנד – השופט קבע כי בשל העובדה כי בטופס בדיקת המאפיינים לא נכתב מי מהשוטרים ערך את הבדיקה, ומשכך אין אפשרות לקבוע מעבר לספק סביר כי השוטר הוא אכן זה שביצע לנאשם את בדיקת המאפיינים – "תמוה כיצד ידע העד למסור בחקירתו הנגדית שככל הנראה בדיקת המאפיינים בוצעה לאחר בדיקת הינשוף הדבר איננו עולה מהתרשומות השונות, העד לא ידע לומר מדוע הגיע למסקנה כזו, ונותר רק להעלות השערה כי העד מציין זאת כדי להביא לפתרון כלשהו, את מגוון הטעויות ברישומי השעות. למותר לציין כי הנוהג המשטרתי, המקובל מזה שנים, הינו ביצוע בדיקת מאפיינים לפני בדיקת הינשוף".

השופט התייחס לטענת עד התביעה, לפיה הנאשם נעצר לבדיקה בשעה 4:49 – "מפעיל הינשוף אינו יכול להעיד כי השגיח 15 דק' על הנאשם, וזאת על אף שכך מסר, שהרי אף אם הנאשם נעצר בשעה 4:49, הוצא על ידי עד תביעה 1 מרכבו, זוהה באמצעות תעודה מזהה, נערכה לו בדיקת נשיפון, בוצע תחקור קצר, ולא מן הנמנע שאף בדיקת המאפיינים, על ידי מאן דהוא, ונלקח ממקום העבירה, דרך שלמה 107 עד למשרדי האת"ן בדרך שלמה 18. האם כל האמור לא יארך, ולו דקות ספורות אף לשיטתה של התביעה?"

לסיכום קבע כב' השופט צימרמן: "משלא עמדה המשטרה במה שקבעה בנוהליה לגבי ביצוע בדיקת הינשוף, אין אפשרות להסתמך על תוצאות הבדיקה. אין בפנינו כל ראיה לכך שהנאשם כשל במבחני הביצוע, שהרי, אינן ראיה לכך שעד תביעה 1 הוא זה שביצע את האמור… לא ניתן לומר כי ריח אלכוהול בלבד, יחד עם אמרתו (של הנהג, ל.ג.) ולפיה שתה כוסית אחת של וודקה, יכולים להוות הוכחה מספקת לכך שהנאשם היה מצוי תחת השפעת משקאות משכרים. בנסיבות אלו, אין לי אלא לזכות את הנאשם מהמיוחס לו, וזאת מחמת הספק".

(תת"ע 32965-08 מדינת ישראל נ' רון)

לפסק הדין המלא

————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.