נהיגה בטרקטורונים על ידי קטינים

טרקטור משא (מתוך ויקיפדיה)

 

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

המשפט הישראלי מבחין בין קטינים לבין בגירים. 'קטין' מוגדר כמי שטרם הגיע לגיל 18. 'בגיר' הוא מי שעבר את גיל 18. המחוקק הישראלי נוטה להתייחס לקטינים שביצעו עבירות פליליות בסלחנות מסוימת לעומת בגירים, בשל העובדה כי הם נחשבים קלי דעת, כמי שעדיין לא גיבשו תפיסת עולם מסודרת וההבנה שלהם לגבי מוסר וחוק היא עדיין לקויה.

החוק הישראלי קובע כי מי שהיה קטין בעת ביצוע עבירה יעמוד לדין בבית משפט מיוחד, שנקרא בית משפט לנוער. זוהי ערכאה מקבילה לערכאות של בית משפט שלום או מחוזי, לפי חומרת העבירה, בו יושבים שופטים ושופטות שעברו הסמכה מיוחדת לדון נאשמים קטינים. המועד הקובע לעניין זה הוא גיל הנאשם בעת ביצוע העבירה – אם היה מתחת לגיל 18 בעת ביצוע העבירה, הדיון יתקיים בבית המשפט לנוער, גם אם עד המשפט או תוך כדי המשפט עבר הנאשם את גיל 18.

בית המשפט לנוער פועל לפי חוק מיוחד שנקרא חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). החוק קובע הגבלות על חקירת קטינים ומעצרים של קטינים, ובין השאר קובע את סדרי הדין במשפטים בהם מעורבים נאשמים קטינים, לדוגמה –  קיימת חובה לקבל תסקיר משירות המבחן לגבי הקטין לפני גזירת העונש, יש חובת יצוג ע"י עו"ד, הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות, קיים חסיון לגבי פרטי הקטינים והדיונים.

הנטיה של בית המשפט לנוער היא לא להרשיע קטינים ולסיים תיקים ב'אי-הרשעה', הליך בו בית המשפט קובע כי הקטין ביצע את העבירה, אולם הוא נמנע מלהרשיע אותו על מנת שלא להטיל 'כתם' פלילי על עתידו של הקטין, בתנאי שיבצע עונש חינוכי כמו התנדבות בקהילה (של"צ) או תרומה אחרת לקהילה, הכל בהתאם לחומרת העבירה, כמובן.

עבירות לפי פקודת התעבורה ותקנות התעבורה הן חריג – ככלל, קטינים המבצעים עבירות תעבורה ישפטו בבית המשפט לתעבורה כמו בגירים, אולם הדיון בעניינם אמור להתנהל בדלתיים סגורות תוך שמירה על חסיון הפרוטוקול ופרטי הנאשמים. עם זאת, בחוק הנוער מפורטות מספר עבירות חריגות, שהדיון בהן יתנהל בבית המשפט לנוער:

  1. נהיגה ללא רשיון נהיגה, למעט אי חידוש רשיון נהיגה.
  2. נהיגה בשכרות.
  3. עבירה לפי פקודת התעבורה שגרמה לתאונת דרכים שתוצאתה נזק חמור לגוף או נזק חמור לרכוש.

קיים חריג נוסף, הקובע כי בית המשפט לתעבורה יכול להעביר תיק לבית המשפט לנוער, אם ראה בכך צורך לטובת הקטין. בית המשפט לנוער ימשיך את הדיון מהנקודה בה נעצר הדיון בבית המשפט לתעבורה.

 

קטינים וטרקטורונים

בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה קיימות מספר הגדרות ל'טרקטור', 'טרקטורון' ו'טרקטורון משא'. הקטגוריה המועדפת כיום על ידי בני הנוער היא 'טרקטור משא' – טרקטור בעל 4 גלגלים, משקל כולל עד 1800 ק"ג, היגוי באמצעות הגה, מצויד בדיפרנציאל בכל סרן ובעל משטח הטענה אחורי. הכלים הפופולריים בישראל הם 'מיול' של חברת 'קוואסאקי', 'RZR' או 'ריינג'ר' של חברת 'פולאריס' ו'תומקאר' של חברת 'תומקאר'.

החוק קובע כי בעל רשיון נהיגה מסוג 1, רשאי לנהוג בטרקטור משא "ובלבד, שלא ינהג בו בכביש, אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ" (תקנה 179(6) לתקנות התעבורה). ניתן לקבל רשיון נהיגה מסוג 1 מגיל 16.

מקומות מותרים לנהיגה לבעלי רשיון מסוג 1:

  1. בדרכים לא סלולות.
  2. בדרכים סלולות בתחום מושב או קיבוץ.
  3. חציית כבישים.

אדגיש – הנסיעה בטרקטור משא כזה מותרת למחזיקי רשיון מסוג 1 בדרכי עפר בלבד, או לצורך חציית כבישים, או בדרכים סלולות בשטח מושב או קיבוץ. כל הדרכים הסלולות המחברות בין מושבים וקיבוצים, בהם יש יציאה משטח בנוי, אסורות לנסיעה. חציית כביש מוגדרת כנסיעה בזוית של 90 מעלות לכביש לשם חצייתו – גם נסיעה של 10 מטר על הכביש כדי להתחבר לדרך עפר אחרת נחשבת נסיעה על הכביש והיא אסורה.

הבעיה היא שמדינת ישראל התירה לבני ולבנות 16 לנהוג בטרקטור משא בשטח בלבד, כשמותר לחצות כבישים בלבד ואסור לנהוג בכבישים שאינם בתחום קיבוץ או מושב. זו מלכודת לנערים ולנערות האלה, שמקבלים מההורים רכב לנהיגה בגיל 16, וכעת נותנים להם שיקול דעת להחליט איפה מותר ואיפה אסור לנהוג. מנסיוני בתיקים כאלה קיימת אי בהירות רבה לגבי המקומות המותרים והאסורים לנהיגה, כשכל מורה לנהיגה אומר לנער משהו אחר. עוד טעות שעושים ההורים היא לקנות כלי משומש, שברשיון הרכב שלו כתוב כי הוא מאושר לנהיגה על דרכים סלולות, והם סבורים כעת כי מותר לנער או לנערה לנהוג על כבישים. זה לא נכון. האישור לנהוג על כבישים הוא לטרקטור עצמו, לא למחזיק רשיון נהיגה מסוג 1.

לקריאה נוספת: נהיגה ללא רשיון נהיגה והתרת נהיגה למי שאין בידו רשיון נהיגה – סקירה

רק מי שמחזיק ברשיון נהיגה מסוג B, רשיון לרכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון, הניתן מגיל 16 ו-9 חודשים, יכול לנהוג בטרקטור משא בדרכים סלולות שאינן בתחום קיבוץ או מושב. הרציונל של החוק הוא שתקופת ההכשרה לקראת קבלת רשיון נהיגה מסוג B ארוכה יותר ומבחני הנהיגה מחמירים יותר מאלה של רשיון נהיגה מסוג 1, ולכן מי שמחזיק ברשיון נהיגה מסוג B  יכול לנהוג בכביש בבטיחות גדולה יותר.

פעמים רבות צעירים כאלה נעצרים על ידי שוטרים בכבישים שמחברים בין מושבים, בתחום של מושבות (שלא נחשבות מושבים לפי החוק) או בעיר, ומוגש נגדם כתב אישום על נהיגה ללא רשיון כי במידה ולא מילאו אחרי התנאים ברשיון, הם נחשבים כמי שנוהגים ללא רשיון נהיגה. מי שמוסמך לדיון בעבירות כאלה הוא בית המשפט לנוער. אני חייב לציין כי לנער או לנערה בני 16 זו חוויה לא נעימה בלשון המעטה לעמוד לדין כנאשמים בבית המשפט.

לאחרונה התקיים מבצע אכיפה בשרון כנגד קטינים הנוהגים בטרקטורים וייצגתי בכמה תיקים כאלה בבתי המשפט לנוער – נערים שנעצרו בדרך לבית הספר על ידי שוטרים והוגש נגדם כתב אישום. אותם נאשמים והוריהם היו בטוחים שמותר להם לנהוג בכבישים האלה, כי כך נהגו תמיד וכך נאמר להם על ידי מורים לנהיגה.

המלצתי להורי קטינים שקיבלו כתבי אישום כאלה היא להתייעץ מהשלב הראשון עם עו"ד שעוסק בדיני תעבורה ויש לו נסיון בייצוג בבתי המשפט לנוער.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

 

שאלת אמינות מצלמות המהירות בישראל – עדכונים

מצלמת מהירות מתוצרת גאטסו. התמונה מתוך ויקיפדיה. רשיון שימוש CC

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

מעודכן ל-20.11.18

 

האזינו לראיון עם עו"ד דרור כהנוביץ' בתכנית 'יהיה בסדר' בגלי צה"ל

בשנים האחרונות הותקנו מאות מצלמות מהירות דיגיטליות בכבישי ישראל. פרויקט הצבת המצלמות, המכונה 'פרויקט א3' עלה מאות מיליוני שקלים למדינה ובמסגרתו הותקנו מצלמות למדידת מהירות ואכיפה של עבירת אור אדום בישראל. המצלמות שהותקנו בישראל הן מתוצרת חברת 'גאטסו' ההולנדית והן עושות שימוש בטכנולוגיית צילום דיגיטלית ובלולאות מגנטיות המותקנות בכבישים. ההערכות הן שכל מצלמה הכניסה לקופת המדינה מיליוני שקלים בחודש מקנסות תעבורה.

תנאי בסיסי להרשעת נאשמים על בסיס מכשיר מדידה אלקטרוני הוא שאמינות המכשיר הוכחה מעבר לספק סביר והמכשיר הופעל בהתאם להוראות היצרן.

מזה מספר שנים מתנהל בבית המשפט בעכו תיק עקרוני בו נדון עניינם של כמה נאשמים בעבירות מהירות, שכפרו באמינות המצלמות. במסגרת התיק, שנוהל על עו"ד תומר גונן, עו"ד ערן בר אור, עו"ד יוסי יעקובי ועו"ד כפיר דור, נדונה שאלת תו התקן שניתן למצלמות המהירות על ידי מכון התקנים הישראלי. מי שהיה חתום על התקן שנתן מכון התקנים הוא המהנדס אילן כרמית, ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים. במסגרת העדויות במשפט, התגלה כי כרמית כלל לא נכח בניסויים שנערכו למצלמות בהולנד, כפי שהעיד. הדבר הביא לכך שבית המשפט פסק כי אמינות המצלמות לא הוכחה בפניו, וזיכה את הנאשמים.

באוקטובר 2018 הודיעה משטרת ישראל כי בידה יש חוות דעת של מעבדות הטכניון, הקובעת כי המצלמות אמינות, והודיעה לנהגים שקיבלו דוחות מהירות א3 לשלם את הקנסות עד ל-15.11.18.

למרות הודעת המשטרה, המשטרה לא הציגה את חוות הדעת של הטכניון, לא בפני עורכי הדין ולא בפני הציבור או התקשורת. נציגי המשטרה טוענים בדיונים בבית המשפט כי נדרש להם פרק זמן של כמה חודשים לבחון את חוות הדעת ולעשות בה השלמות. למעשה, תובעים משטרתיים מגישים כיום כתבי אישום בגין עבירות מהירות כשאין בפניהם ראיה כי המצלמות אמינות ומדויקות כנדרש בחוק. 

לקריאה נוספת: פרוייקט המצלמות – האם זו הדרך למנוע תאונות דרכים?

לאור זאת, המלצתנו לנהגים שקיבלו דוחות מהירות (ברירת משפט) המבוססים על מצלמות א3 לשלוח בקשות להישפט, כי למעשה אמינות המצלמות לא הוכחה. מומלץ להגיע לבית המשפט לתעבורה עם עו"ד העוסק בדיני תעבורה.

 


החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

 

בעל עסק? כך תמנע מעצמך בעיות הקשורות בנהיגת רכבי החברה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

 

עסקים רבים מחלקים לעובדיהם כלי רכב, או כחלק מתנאי העבודה ורכיבי השכר או כרכב המשמש לצרכי עבודה. מעסיקים רבים בטוחים שהעובדים הם האחראים על מה שקורה ברכב בזמן הנהיגה, אבל יש כמה סעיפים בחוק שכל מעסיק חייב להכיר, כדי למנוע ממנו צרות ולמנוע פגיעה בעסק במקרה של עבירות תנועה שבוצעו על ידי העובדים הנוהגים ברכב החברה.

 

התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג

העובד התקבל לעבודה, הציג בפניכם רשיון נהיגה וקיבל רכב צמוד לצרכי העבודה. אחרי כמה חודשים אותו עובד עבר עבירת תעבורה וקיבל עונש של פסילת רשיון  מבית משפט או קיבל הודעה מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים על כך שרשיונו הותלה בעקבות מצב רפואי המסכן את הנהיגה. העובד חושש לספר למעסיק שהוא קיבל פסילת רשיון וממשיך לנהוג ברכב החברה. לימים העובד נעצר לבדיקה ומתברר שהוא נוהג בפסילה. מה האחריות שלכם כמעסיקים?

סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה קובע:

"בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו  לא ירשה לנהוג הרכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל הרכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב". 

המשמעות: בעל החברה או המעסיק, בין אם החברה או העסק רשומים כבעלים של כלי הרכב של החברה, יכולים להיחשב כמי שהשליטה על הרכב בידם, ולעמוד לחקירה לגבי התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג. על בעל החברה להוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב. גם אם יוכח שבעל החברה לא ידע על כך שהעובד פסול מלנהוג, עדיין חובת ההוכחה היא עליו.

השבתת רכב ל-30 יום – בנוסף, פקודת התעבורה מעניקה סמכות לקצין משטרה להשבית רכב ל-30 יום אם התברר כי מי שנהג ברכב אינו מורשה לנהוג או נוהג בפסילה. המשמעות היא שרכב של החברה יועמד במגרש החסנה למשך 30 יום בגלל ביצוע עבירה. במידה והרכב הוא צמוד לעובד, הנזק לחברה לא יהיה משמעותי, אולם אם מדובר ברכב המשמש לתפעול העסק, הובלת סחורה, משלוחים, הסעת עובדים וכו', השבתתו ל-30 יום עלולה לגרום נזק כספי גדול לעסק. בעל הרכב אמור להראות לקצין המשטרה כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה בידי מי שהחזיק ברכב.

רשיונות שניתנו לנהגים אחרי 1 בינואר 2007 – בעבר, בעלי רשיון ב' או דרגת B היו רשאים לנהוג רכב שמשקלו הכולל עד 4 טון. ב-2007 אומצו דרגות הרשיונות של האיחוד האירופי בישראל, ומי שהוציא רשיון אחרי 1 בינואר 2007 בדרגה B רשאי לנהוג רכב שמשקלו הכולל הוא עד 3.5 טון. בעלי הרשיונות הישנים יכולים לנהוג בישראל רכב שמשקלו הכולל עד 4 טון, ללא שינוי. המשמעות היא שאם משקלו הכולל של רכב החברה הוא מעל 3.5 טון (יש כלי רכב מסחריים כאלה), שימו לב מה כתוב ברשיון הנהיגה של העובד. במידה והרשיון הוצא אחרי ינואר 2007, ולא כתוב בו היתר מיוחד לנהיגת רכב עד 4 טון בישראל, הוא יחשב כמי שאין לא רשיון מתאים לדרגת הרכב ואם יתפס, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט, ובעל הרכב / בעל החברה יוזמן לשימוע לפני החלטה על השבתת הרכב ל-30 יום על ידי קצין משטרה.

 

לקריאה נוספת: נהיגה ללא רשיון והתרת נהיגה למי שאין בידו רשיון

 

נהיגה בשכרות / תחת השפעת סם מסוכן ברכב החברה

עבירת נהיגה בשכרות מוגדרת כאחת מעבירות התעבורה המסוכנות והחמורות. מי שנתפס נוהג בשכרות צפוי לעונש פסילת רשיון שלא יפחת מ-24 חודשים, בתוספת עונשים נוספים. החוק מגדיר 'שיכור' כמי שבליטר אויר נשוף שלו נמצא ריכוז אלכוהול העולה על 240 מק"ג. המשטרה לא מגישה כתבי אישום על כמות שמתחת ל-290 מק"ג, אלא אם מדובר ב'אוכלוסיות מיוחדות' – נהג חדש, נהג צעיר עד גיל 24, נהג רכב ציבורי ונהג רכב שמשקלו הכולל מעל 4 טון, אז הכמות המותרת יורדת ל-50 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף, כך שלמעשה נאסר על נהגים ברכב כבד או רכב ציבורי לשתות לפני הנהיגה.

בנוסף, החוק מגדיר 'שיכור' גם את מי שבגופו מצויים תוצרי חילוף של סם מסוכן. תוצרי חילוף, כמו חומצת חשיש, יכולים להישאר בגופו של אדם במשך שבועיים – שלושה ממועד הצריכה האחרון של הסם. המשמעות היא שעובד של החברה שצורך סמים, אפילו לפני מספר שבועות, יכול להתבקש על ידי שוטר להתלוות אליו לבצע בדיקת שתן, ובמידה וימצא כי יש בשתן שרידי סם, הוא יחשב כמי שנוהג בשכרות, רשיונו יפסל ל-30 יום בפסילה מנהלית לפני משפט ובעל הרכב יוזמן לשימוע לפני החלטה על השבתת הרכב:

השבתת הרכב ל-30 יום במקרה של נהיגה בשכרות / תחת השפעת סמים – במידה ונהג נתפס נוהג בשכרות, מלבד סמכות לפסול אותו בפסילת רשיון מנהלית ל-30 יום, קיימת סמכות לקצין משטרה להורות על השבתת הרכב ל-30 יום. במידה ומדובר ברכב המשמש לעבודת החברה או העסק, העמדתו במגרש החסנה ל-30 יום עלולה לגרום לנזק כבד לעסק. גם כאן יצטרך בעל הרכב להוכיח למשטרה כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה בידי מי שהחזיק ברכב.

לקריאה נוספת: משטרת ישראל החלה לאכוף איסור נהיגה בשכרות על נהגים חדשים וצעירים

 

שמירה על שעות נהיגה ומנוחה ברכב כבד

החוק מטיל הגבלות לגבי שעות הנהיגה ברכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל מעל 6000 ק"ג או רכב השיש לו היתר להסעת 11 נוסעים ומעלה. ברכב כזה מותקן מכשיר 'טכוגרף' המתעד את שעות הפעילות של הנהג והרכב לאורך כל יום. ההגבלות לגבי שעות עבודה ומנוחה מפורטות בתקנה 168 לתקנות התעבורה והנהגים עוברים הכשרה לגביה.

תקנה 168(ב) מטילה אחריות על מי שהשליטה על רכב כזה נמצאת בידיו:

"מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו". 

המשמעות: לבעל חברה או בעל עסק יש אחריות לוודא כי העובדים שלו הנוהגים ברכב כבד או רכב ציבורי מקפידים על שעות הנהיגה והמנוחה לפי מה שקובע החוק. במידה ומתברר כי נהגי החברה עוברים על החוק, בעל החברה, נושאי המשרה הבכירים והחברה עצמה עלולים לעמוד לדין פלילי על הפרת הוראות החוק.

השבתת הרכב ל-30 יום – גם על עבירה לפי תקנה 168 קיימת סמכות לקצין משטרה להורות על השבתה מנהלית של הרכב ל-30 יום, דבר העלול לגרום לנזק כלכלי רב לחברה או לעסק. על בעל החברה להראות כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה.

 

עבירות משקל יתר 

בעבירות של משקל יתר, החוק מטיל אחריות רבה על בעל החברה או החברה עצמה כדי לוודא כי נהגי החברה לא נוהגים עם חריגה במשקל המותר.

תקנה 85 לתקנות התעבורה קובעת:

"לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות, וכאשר – …"

המשמעות היא שבעל החברה או החברה עצמה עלולה לעמוד לדין פלילי במידה ונהג של החברה הוביל מטען שלא לפי הוראות החוק או הוביל משקל יותר מהמותר לו על פי החוק.

השבתת רכב במקרה של עבירת משקל יתר – במידה ורכב מסחרי נשקל ונמצא בו משקל יתר, בסמכות קצין משטרה להורות על השבתת הרכב לתקופה של 30 יום. במידה ועבירה כזו נעברה באותו רכב בשלוש השנים הקודמות – ניתן להשבית את הרכב לתקופה של 60 יום.

במידה ומדובר בגורר וגרור – בסמכות המשטרה להורות על השבתת הגורר והגרור שניהם, גם אם העבירה נעברה רק ברכב הגרור או רק ברכב הגורר.

 

עבירות מכח חזקת הבעלות

חזקת הבעלות קובעת כי במידה ונעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה, אלא אם הוכיח בעל הרכב מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה או שהרכב נלקח ממנו שלא בידיעתו ובלי הסכמתו.

יש בעלי חברות קטנות או בעלי עסקים שרושמים את רכבי החברה על שמם כדי שברשיון הרכב ירשם שהרכב היה בבעלות פרטית במקור ולא בבעלות חברה. זו טעות חמורה. כיום רוב עבירות התעבורה מתועדות באמצעות מצלמות – מהירות, אור אדום, עבירות חניה ועוד. המשמעות היא שכל עבירת תעבורה שתבוצע בידי העובדים – יגיע דו"ח על שם בעל החברה, ועליו מוטלת החובה להסב את הדו"ח על שם העובד שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה. הבעיות מתעוררת כאשר הדו"ח לא מגיע לבעל הרכב בזמן בגלל בעיות בהעברת הדואר או כשהעובד שנהג ברכב כבר עזב את החברה ולא מעוניין להסכים להסב את הדוח על שמו.

רכבי חברה אמורים להירשם על שם החברה, וגם אם לא נרשמו על שם החברה והם רשומים על שם בעל החברה, על החברה לנהג יומן מסודר לגבי כל רכב, שבו תתועד כל פעולה של קבלת רכב מהחברה והחזרתו לפי ימים ושעות. כל עובד צריך להיות מוחתם על תצהיר, בו הוא מצהיר כי קיבל את הרכב ביום/בשעה והוא אחראי על דוחות תעבורה או דוחות אחרים שירשמו כנגד הרכב. יש לצרף צילום של רשיון הנהיגה ובמידה ומגיע דו"ח, לשלוח העתק של התצהיר של העובד למשטרת ישראל עם בקשה להסבת הדו"ח.

לקריאה נוספת: חזקת הבעלות בתעבורה 

 

מה יכול בעל חברה או מעסיק לעשות כדי למנוע השבתות מיותרות של רכבי החברה או חקירות פליליות?

  1. לנהל יומן מסודר של מסירת כלי רכב לעובדים והחזרתם עם תצהירים של העובדים המקבלים את הרכב וצילום רשיונות הנהיגה שלהם.
  2. לוודא כי כל עובד המתקבל לעבודה בחברה ואמור לנהוג ברכב החברה מחזיק ברשיון נהיגה תקף ומתאים לדרגת הרישוי של הרכב.
  3. להחתים כל עובד על נספח להסכם העסקה בו הוא מתחייב שלא לעבור עבירות תנועה ולנהוג לפי החוק, לא לעבור עבירות של נהיגה בשכרות/תחת השפעת סם, למסור לכל אדם איתו היה מעורב בתאונת דרכים את פרטיו ופרטי רשיון הרכב והביטוח.
  4. להחתים כל עובד על התחייבות להודיע באופן מיידי למעסיק על כל שינוי במצבו הרפואי/הנפשי העלול למנוע ממנו מצב של נהיגה בטוחה ולהודיע למעסיק באופן מיידי על כל פסילת רשיון או התליית רשיון שהוטלה עליו.
  5. במידה ומדובר בנהגי רכב כבד / רכב ציבורי – להחתים את העובדים על כך שהם קיבלו הכשרה בנושא שעות עבודה ומנוחה לאורך היום, ומתחייבים להקפיד על הוראות החוק בנושא. בנוסף – העובד יחתום כי ידוע לו כי נאסר עליו להוביל ברכב מטען במשקל העולה על המותר ברשיון הרכב.

מומלץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בדיני תעבורה על מנת לנסח מסמך כזה בצורה נכונה.

 


החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

רישום דו"ח נגד נהג המוריד את מבטו מהדרך

נוהל משטרתי - אגף התנועה הארצי
                                                                       נוהל משטרתי – אגף התנועה הארצי

עו"ד דרור כהנוביץ'

הרשת סוערת בימים האחרונים בעקבות פרסום של הנחיית אגף התנועה הארצי העוסקת ברישום דו"ח נגד נהג המוריד את מבטו מהכביש. ההנחיה עוסקת במקרים בהם הנהג מניח טלפון נייד על רגליו או על הכסא שלידו, או במקום אחר שאינו התקן חוקי, ועושה בו שימוש בזמן הנהיגה, בדרך כלל להעברת הודעת סמס או גלישה. ההנחיה המשטרתית היא לרשום לנהג דו"ח על עבירת נהיגה בחוסר זהירות – עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, עבירה שיש בצידה קנס 500 ש"ח ו-6 נקודות.

קודם כל, אנו מאשרים כי הנוהל הזה אמיתי, ולא מדובר במתיחה. דבר שני הוא שעבירת נהיגה בחוסר זהירות אינה חדשה. לא מדובר כאן בשינוי חיקוק. העבירה קיימת שנים רבות בתקנות התעבורה.

תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה קובעת:

לא ינהג אדם בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך". 

מדובר בעבירת סל, שמכילה בתוכה התנהגויות רשלניות רבות של נהגים, שהמשותף להן הוא שהנהג לא נוהג בזהירות מספיקה או חורג מסטנדרט התנהגות מצופה של נהג סביר. עד היום שוטרים נתנו דו"חות על נהיגה בחוסר זהירות במצבים אחרים – לדוגמה, נהג שנתפס נוהג כשהוא מחזיק דף נייר בצמוד להגה וקורא ממנו או כותב עליו בזמן הנהיגה.

לקריאה נוספת: שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה – סקירה

הנחיית אגף התנועה באה לחדד לשוטרים מה לעשות במקרה שהם רואים נהג, שמוריד את מבטו מהכביש כדי לעשות שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה, אבל לא מצליחים לראות את הטלפון עצמו. נדגיש כי מדובר בהתנהגות מסוכנת מאוד – במהירות 90 קמ"ש, לדוגמה, עובר הרכב 25 מטרים בכל שניה. מספיק שהנהג מוריד את עינייו לשנייה-שתיים מהכביש, והרכב עבר עשרות מטרים מבלי שהנהג יכול להגיב בזמן למצב הדורש תגובה מהירה – בלימה או סטיה כדי להתחמק ממכשול או מסכנה.

עוד נדגיש כי שימוש בטלפון נייד מותר בתנאי שהטלפון מותקן במתקן יציב המונע את נפילתו. החזקת הטלפון על המושב ליד הנהג או על רגלי הנהג מסוכנת, כי הטלפון עלול ליפול לרצפה, והתנועה האינסטיקטיבית של נהג תהיה להתכופף להרים אותו, או לפחות להסיט את מבטו מהכביש כדי לראות מה נפל, כל זאת בזמן שהרכב בתנועה. לכן חייב המחוקק להניח את הטלפון במתקן המונע את נפילתו – כמו מתקן הצמדה לחלון או ללוח השעונים. זה מתקן פשוט מאוד העולה כמה עשרות שקלים וימנע מכם דו"חות וקנסות.

איזה 'שימוש' מותר לעשות בטלפון כשהוא מותקן במתקן המונע את נפילתו ומחובר לדיבורית? מותר לעשות לשיחות או לחייג. אסור לשלוח או לקרוא מסרונים (סמס או הודעת טקסט אחרות) ואסור לגלוש בטלפון בזמן הנהיגה.

האם מותר לי להשתמש בטלפון במצב ניווט בזמן הנהיגה? כן, אבל הטלפון חייב להיות מותקן בהתקן המונע את נפילתו. הנחת הטלפון על המושב במצב ניווט עלולה לגרום למצב בו הנהג מוריד את מבטו מהכביש כדי להסתכל על מערכת הניווט וזה אסור. אם אתם מפעילים את הטלפון עם אפליקציית Waze או אפליקציית ניווט אחרת, התקינו אותו במתקן הצמדה לשמשה הקדמית של הרכב או לחלק העליון של לוח השעונים.

לקריאה נוספת: עבירת שימוש בתצוגה הנראית לעיני הנהג

האם מותר לי להוריד את עיני מהכביש ולבדוק את הטלפון בזמן שהרכב בעמידה בפקק? בעבר פורסמה הנחיית אגף התנועה לא לרשום דו"חות לנהגים שעושים שימוש בטלפון בזמן עמידה בפקק, כי התקנה שמדברת על שימוש בטלפון פותחת במילים "בעת שהרכב בתנועה". יעצנו לנהגים לא לעשות שימוש בטלפון בפקק, כמו לקרוא או לשלוח מסרונים, כי נהגים רבים ממשיכים להחזיק את הטלפון בזמן שהרכב בתנועה ואז מקבלים דו"ח. בנוסף נתקלנו במקרים בהם הנהג טען שהיה בעמידה בפקק, אולם השוטר כתב שראה את הרכב בתנועה.

השוטר כתב לי דו"ח על נהיגה בחוסר זהירות בגלל שטען שהורדתי את מבטי מהכביש, אבל לא היה ברכב טלפון, האם זה בסמכותו? העבירה לא מדברת על שימוש בטלפון, אלא על הורדת המבט מהכביש. גם אם השוטר לא הבחין בטלפון או שלא החזקתם טלפון, הוא יכול לרשום דו"ח.

לסיכום נאמר – נהגים צריכים להיות מרוכזים בזמן הנהיגה בכביש. כשהעיניים שלכם לא על הכביש, אתם לא על הכביש. תגובה מאוחרת למצב חירום יכולה לגרום לתאונה קשה. ההמלצה היא למעט לעשות שימוש בטלפון בזמן הנהיגה, גם כשהוא בדיבורית, כי מדובר בהסחת דעת. אל תחזיקו את הטלפון או תפנו את עיניכם לטלפון בזמן הנהיגה.

סעו בזהירות.

 


החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

 

 

 

 

 

משטרת ישראל החלה לאכוף איסור נהיגה בשכרות נגד נהגים חדשים וצעירים

בדיקות שכרות לנהגים. ילום: דב קנטור ועופר עבודי, יחידת הצילום מחוז ת"א. מתוך אתר משטרת ישראל. בדיקות שכרות לנהגים. צילום: דב קנטור ועופר עבודי, יחידת הצילום מחוז ת"א.
מתוך אתר משטרת ישראל.

בשנת 2010, כחלק מהמגמה להחמיר את האכיפה כנגד נהגים שנוהגים בשכרות, חוקקה הכנסת תיקון לפקודת התעבורה. התיקון קבע רף מחמיר יותר של אכיפת נהיגה בשכרות לנהגים שמשתייכים לאוכלוסיות מיוחדות: נהגים חדשים, נהגים צעירים עד גיל 24, נהגי רכב וכבד ונהגי רכב ציבורי.

פקודת התעבורה קובעת רף אכיפה של 240 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אויר נשוף, או 50 מ"ג אלכוהול ב-100 מיליליטר של דם. כדי להימנע משגיאות מדידה, לא מגישה היום המשטרה כתבי אישום על מדידות אלכוהול מתחת ל-290 מיקרוגרם. כל זה תקף לגבי נהגים ותיקים ברכב פרטי.

השינוי שנקבע לגבי נהגים חדשים וצעירים, נהגים ברכב כבד ונהגים ברכב ציבורי – נקבע לגביהם רף אכיפה מחמיר של 50 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף, או 10 מ"ג אלכוהול ב-100 מ"ל של דם (חמישית ממה שמותר לנהג רגיל). אם הכמות שנמדדה גבוהה מהכמות הזו – יוגש נגדם כתב אישום על נהיגה בשכרות.

עד 2017 נמנעה המשטרה מלאכוף את החקיקה המחמירה, בעיקר כי מכשירי הינשוף לא היו מכויילים לבדוק רמות נמוכות כל כך של אלכוהול, אולם לאחרונה נכנס לשימוש במשטרת ישראל מכשיר "ינשוף" חדש, שמאפשר לבדוק רמות כאלה של אלכוהול, והמשטרה החלה לאכוף את החוק לגבי נהגים המשתייכים לאותן "אוכלוסיות מיוחדות".

משמעות השינוי – לנהג חדש, נהג צעיר עד גיל 24, נהג רכב כבד ונהג רכב ציבורי למעשה אסור לשתות לפני הנהיגה. נהג "רגיל" שימדדו אצלו 200 מיקרוגרם של אלכוהול בליטר אויר נשוף ישוחרר לדרכו. נהג צעיר או חדש שימדדו אצלו 200 מ"ג יחשב כמי שנוהג עם כמות אלכוהול פי ארבעה מהמותר, רשיונו יפסל במקום על ידי קצין משטרה, סביר להניח שרכבו יושבת ל-30 יום ויוגש נגדו כתב אישום חמור של נהיגה בשכרות. הדבר תקף גם לגבי נהגי רכב כבד ורכב ציבורי, שנמצאו שיכורים בזמן שנהגו ברכב הכבד או הציבורי.

דוברות המשטרה פרסמה הודעה שבסוף השבוע האחרון, במהלך יום הכיפורים, נעצרו מספר נהגים שיכורים במחסומים יזומים שנפרסו באזור הצפון. באחד המחסומים נעצר אדם לבדיקה כשרמת האלכוהול שנמדדה אצלו היא 770 מיקרוגרם, ובשל העובדה שהוא נהג צעיר, מדובר בכמות שהיא פי 15 מהמותר. רשיונו של הנהג נפסל במקום על ידי קצין משטרה, הוא נעצר והובא להארכת מעצר בפני שופט, במקביל להגשת כתב אישום חמור.

העצה שלנו, לנהגים צעירים ולנהגים ותיקים – אל תערבבו אלכוהול ונהיגה. אל תשתו לפני הנהיגה, אפילו שאתם חושבים שאתם שותים בכמות המותרת. לנהגים צעירים ולנהגים חדשים אין בכלל כמות מותרת למעשה היום.

סעו בזהירות.

——

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. ליעוץ חייגו: 03-9043736. 

 

 

 

המרת דו"ח תעבורה באזהרה

עדכון: בחודש נובמבר 2017 עודכן הנוהל המשטרתי לגבי המרה באזהרה, וקבע תנאים מחמירים להמרה באזהרה.

מהי המרה באזהרה/התראה? איך ממירים דו"ח באזהרה? מי זכאי להמיר דו"ח באזהרה? אילו עבירות ניתן להמיר באזהרה? במאמר זה ננסה להשיב על השאלות ולהדריך אתכם כיצד להמיר דו"ח תעבורה באזהרה  

משטרת התנועה. התמונה מתוך אתר משטרת ישראל police.gov.il
משטרת התנועה. התמונה מתוך אתר משטרת ישראל police.gov.il

המרה באזהרה או התראה היא מדיניות של המשטרה, שלא לרשום דו"חות לנהגים זהירים בעלי ותק נהיגה רב יחסית, בעבירות קלות. נדגיש כי מדובר במדיניות ולא בחובה חוקית.

המרה באזהרה יכולה להתבצע על ידי השוטר שעצר את הנהג בשטח, על ידי רישום דו"ח אזהרה, או על ידי פניה למשטרה לאחר קבלת הדו"ח.

אגף התנועה במשטרת ישראל קבע קריטריונים שונים להמרה באזהרה בין שני המצבים – סמכות השוטר בשטח מול סמכות המרכז לפניות נהגים במשטרת ישראל:

תנאים לרישום דו"ח אזהרה על ידי שוטר (בשטח):

על פי נהלי משטרת ישראל רשאי שוטר לרשום דו"ח אזהרה/התראה, בעבירות ברירת משפט בלבד (עבירות קנס) לפי הקריטריונים הבאים (תנאים מצטברים):

1. לנהג ותק נהיגה של שבע שנים לפחות.

2. לנהג לא נרשם דו"ח אזהרה / התראה ואין לחובתו הרשעה בחמש השנים האחרונות שקדמו לביצוע העבירה הנוכחית.

3. הנהג לא מכחיש את ביצוע העבירה.

4. כאשר נסיבות ביצוע העבירה או מידת הסיכון או ההפרעה שגרמה אינן חמורות

5. לנהג אין דוחות או תיקי תעבורה פתוחים בזמן פנייתו להמרה באזהרה

6. העבירה היא מסוג ברירת משפט (עבירת קנס), למעט העבירות הבאות:

א. אי ציות לאור אדום.

ב. עקיפות (לכל סוגיהן), עבירה על תקנה 47 לתקנות התעבורה.

ג. הובלת מטען במשקל מעל למותר, עבירה לפי תקנה 85 לתקנות התעבורה.

ד. חניה במקום השמור לנכה, אי ציות לתמרור 437.

ה. שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

ו. אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה.

ז. סטיה מנתיב בחוסר זהירות.

ח. אי ציות לתמרור עצור.

ט. נהיגה בשול.

י. חציית שטח הפרדה (תמרור 815).

       יא. נהיגה על אי תנועה.

יב. עבירת מהירות שהקנס עליה הוא 1500 ש"ח (מהירות בין 31 ל-40 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית, מהירות בין 41 ל-50 מעל למותר בדרך שאינה עירונית.

לשוטר יש שיקול דעת אם לרשום דו"ח ברירת משפט או לרשום דו"ח התראה. המשמעות – גם אם הנהג עומד בקריטריונים לרישום דו"ח התראה, השוטר יכול לרשום לנהג דו"ח ברירת משפט (קנס).

 

תנאים להמרה באזהרה על ידי מרכז פניות נהגים במשטרת ישראל:

למרות ששוטר בחר לרשום דו"ח ברירת משפט ולא דו"ח התראה, עדיין יכול הנהג לפנות למשטרה בכתב ולבקש המרה של הדו"ח בהתראה. אגף התנועה קבע כללים מחמירים יותר להמרה באזהרה כשמדובר במרכז לפניות נהגים. הרציונל לתנאים המחמירים, לפי המשטרה, הוא שהשוטר כבר שמע את טענות הנהג בשטח ובחר שלא להמיר לו את הדו"ח באזהרה וכעת זו פניה שניה בנושא. 

בפניה למרכז פניות נהגים נדרש שלנהג יהיה וותק של 10 שנים לפחות ו-10 שנים ללא עבירות, כדי שהמשטרה תשקול המרה באזהרה. שאר התנאים המפורטים למעלה צריכים גם להתקיים.

 

קיבלתי דו"ח ברירת משפט משוטר ואני עומד בקריטריונים להתראה. מה עלי לעשות?

הנהג, שנגדו נרשם הדו"ח יכול לפנות בכתב למשטרה, תוך 30 יום מקבלת הדו"ח, בבקשה להמרה בהתראה. את הפניה למשטרה יש לשלוח בדואר רשום לכתובת: משטרת ישראל – מרכז שירות לטיפול בדוחות תנועה, ת.ד. 120 פתח תקווה 4910002. לפניה יש לצרף העתק של הדו"ח וצילום של רשיון הנהיגה.

 

שלחתי בדואר רשום בקשה להמרה בהתראה, תוך 30 יום מקבלת הדו"ח, ועדיין לא קיבלתי תשובה. מה לעשות?

המשטרה אמורה לענות על הפניה תוך 30 יום. המשמעות היא שתוך 30 יום אמור להתקבל מכתב שאומר שהתקבלה פניה והיא בטיפול. אם נשלחה בקשה להמרה בהתראה בדואר רשום, לא לשלם את הדו"ח (גם אם תקופת תשעים הימים לתשלום מתקרבת לסיומה), מפני שתשלום הדו"ח ימנע המרה בהתראה. ניתן לברר פרטים לגבי הבקשה במוקד פניות נהגים של משטרת ישראל בטלפון 9666*

 

מהי המשמעות המשפטית של המרת הדו"ח לדו"ח התראה?

המרת הדו"ח לדו"ח התראה תחסוך את תשלום הקנס ואת רישום הנקודות. היא לא נחשבת הרשעה בגליון ההרשעות. המשמעות היחידה – בחמש השנים הבאות לא ניתן לבקש שוב המרה באזהרה.

 

בקשתי להמרה בהתראה נענתה בשלילה. מה אני יכול לעשות?

מי שקיבל תשובה שלילית מהמשטרה – לא ממירים את הדו"ח בהתראה מסיבות שונות, יכול עדיין לבחור לבקש להישפט בגין הדו"ח בבית המשפט. אם בחרתם לבקש להישפט, שלחו את הבקשה להישפט (הגלויה בגב הדו"ח) תוך 30 ימים מקבלת התשובה מהמשטרה, בדואר רשום לאותה כתובת – מרכז שירות לטיפול בדוחות תנועה. אם אינכם מבקשים להישפט – יש לשלם את הקנס בסניפי דואר ישראל תוך 30 ימים מקבלת התשובה מהמשטרה.

 

שלחתי בקשה להישפט, ועכשיו אני מבין שאני עומד בקריטריונים להתראה. האם ניתן לבקש המראה להתראה?

לא. אם הנהג שלח בקשה להישפט, בקשתו להמרה בהתראה תסורב.

———————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

בוטלו כתבי אישום נגד נהגי משאיות בגין אי קשירת מטען עם דופן וילון

המשאית עם דופן הברזנט
המשאית עם דופן הברזנט

27681תמונה 2

בישראל נעות אלפי משאיות עם דפנות וילון (ברזנט) ורצועות קשירה. הדבר משמש כדי להפחית את משקל הארגז ולהקל על טעינת המטענים ופריקתם. דפנות הברנזט מיוצרות באישור משרד התחבורה ובהתאם לתקן הישראלי.

לאחרונה פנה אליו ח', בעל חברת הובלות באזור הדרום, שנהגים של החברה קיבלו דוחות משוטרים בגין הובלת מטען לא מחוזק. המשאיות הובילו מטען אריזות קרטון (כפי שמופיע בתמונה), שהוצבו על משטחי עץ. משקל כל משטח עם אריזות הקרטון עליו הוא כ-300 ק"ג. השוטרים, שבדקו את המטענים, טענו כי כל משטח חייב להיות קשור למשאית, ואין די בדופן הברזנט עם רצועות הקשירה. לנהגים נרשם דו"ח על עבירת הובלת מטען לא מחוזק, עבירה על תקנה 85(א)(4) לתקנות התעבורה. זוהי לשון התקנה:

לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביה מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען וכאשר –
.
.
(4) המטען, מכסהו, ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא ישמטו ולא יתרפפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח,

 

הקנס על עבירה זו הוא 500 ש"ח ו-8 נקודות ממשרד התחבורה.

 

ח' פנה אלינו לשם קבלת יצוג משפטי. הוא הציג בפנינו אישור של יצרן הוילון, שמעיד על כך שהוילון והרצועות התפורות שבו מתוכננים לעמוד בעומס של 2.5 טון לכל מטר רץ. פנינו למומחה התחבורה אבינועם הדר, על מנת שיתן חוות דעת לגבי חוקיות הנסיעה עם וילון ללא קשירה פנימית של המשטחים.

בחוות הדעת קבע המומחה, שהוילון והרצועות, שעומדים בתקנים הישראליים, מיועדים לעמוד בעומס של המטען שמועמס על ארגז המשאית, ולכן לא נדרשת קשירה נוספת של המטענים, מעבר לסגירת דפנות הוילון והידוק הרצועות.

הגשנו בקשות להישפט בבית המשפט לתעבורה על שני הדוחות שקיבלו הנהגים. דו"ח אחד נקבע לדיון בבית המשפט לתעבורה באשדוד והשני בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע. לאחר שהצגנו בפני התביעה המשטרתית את חוות הדעת והמסמכים, הסכימה התביעה לבטל את שני כתבי האישום, בנימוק, שבשני המקרים לא נעברה עבירה.

 

 

(תת"ע 3458-06-14)

(תת"ע 8343-05-14)

————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

למה חשוב לצלם את השוטרים שנתנו את הדו"ח?

download_20141020_012330 (1)
צילום של ע' עם שני השוטרים. המנעות מהבאת עד פועלת לרעת התביעה

 

באחד הלילות בשנת 2014 נעצר ע' על ידי שוטרים בתל אביב לבדיקת שכרות. השוטרים ערכו לו בדיקת ינשוף ונתנו בידו הזמנה לדין לבית המשפט. חברו של ע', שנכח במקום, צילם את שני השוטרים עם ע' במעמד רישום הדו"ח (הצילום מצורף כאן למעלה)

ע' הגיע אלינו למשרד עם הדו"ח. באופן מפתיע, או אולי לא מפתיע, על הדו"ח הופיע רק שמו של שוטר אחד כעד תביעה. השוטר השני "נעלם" מן הדוחות. גם כשצילמנו את חומר החקירה במשטרה, לא בא זכרו של השוטר הנעלם, שהשתתף בעצירה של ע' וסייע בבדיקה שלו. גם מהיכרות עם נוהלי המשטרה היה ברור לנו, ששוטר לא עובד בלילה לבד. לא יכול להיות ששוטר נשלח לעבוד לבד במשמרת לילה.

למה יש חשיבות לכך שהיו שוטרים נוספים שהשתתפו בעצירת החשוד ובבדיקתו?

יש כלל נהוג במשפטים, שכל צד צריך להביא כמה שיותר ראיות ועדים להוכחת טענתו. העובדה, שהתביעה המשטרתית נמנעת מהבאת שוטר, שהיה עד ראיה לאירוע, שיכול לשפוך אור על מה שהתרחש, נזקפת לחובתו כי היא מהווה פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן. כלל זה פועל גם הפוך – אם השוטר עוצר נהג ונותן בידו דו"ח תעבורה, והנהג מגיע למשפט ומתברר כי ברכב עימו היה גם נוסע, והוא נמנע מלהביא את הנוסע לעדות, זה פועל לרעתו.

בתי המשפט עמדו על החובה של שוטרים, שהשתתפו באירוע או היו עדים לאירוע, לכתוב מזכרים על מה שהתרחש. בית המשפט במחוזי, בפסיקות רבות, הדגיש את החובה של כל שוטר לכתוב מזכר:

"כלל הוא, לדעתי, שכל שוטר שהוא עד לעבירה חייב לתעד אותה. תרצה התביעה – תצרף אותו כעד תביעה; לא תרצה – לא תצרף אותו. אך הוא חייב לרשום דוח, ולו דוח האומר שלא ראה דבר. העובדה ששני שוטרים עדים לביצוע עברה ורק אחד רושם דוח, לעולם יש בה פגיעה מהותית ביכולתו של נאשם להתגונן". (כב' השופט רענן בן יוסף, עפ"ת 43875-12-10 ירון שקופ נ' מדינת ישראל, 3.2.11).

שוטר שהיה נוכח באירוע חייב לכתוב מזכר בנושא, אף אם לא היה עד לאירוע עצמו. הסיבה שהשוטר צריך לרשום מזכר היא, כי הוא לא אמור בדרך כלל לזכור כל אירוע שבו השתתף בעצירת נהג או ברישום דו"ח (שוטר עוצר לעיתים עשרות נהגים ביום), ולכן קיים כלל "הקפאת הזכרון", שבו הוא כותב את כל מה שהיה בזמן האירוע ומעיד בבית המשפט מן הכתב. שוטר שלא רשם דבר לא יכול בדרך כלל להעיד כי הוא לא זוכר את האירוע.

למה שוטרים לא רושמים מזכרים או דוחות כאלה? לעיתים מרשלנות או עצלנות, ולעיתים הם לא רוצים ששמם ירשם כדי שלא יזמינו אותם לעדות בבית המשפט. כאמור, בתי המשפט רואים זאת בחומרה.

לכן, בכל מפגש עם שוטרים, רצוי לצלם את השוטרים. היום, כשלכל אחד יש טלפון סלולרי עם מצלמה, זה קל יחסית. לעיתים שוטר אחד נשאר יושב בניידת וכלל לא מעורב. חשוב לצלם אותו, כי בבוא היום, עדות של הנאשם בבית המשפט על כך שהיה עוד שוטר שהשתתף באירוע, שלא תועדה בראיה כלשהי, לא תתקבל. תנסו לא לצלם בהפגנתיות את השוטרים, כי לעיתים הם יגיבו בעצבנות לאזרח שמצלם.

לע' סייעה העובדה שהיה במקום עוד שוטר שלא רשם דבר כדי להשיג הסדר טיעון מקל. בדו"חות חמורים פחות, כמו דוחות ברירת משפט, העובדה הזו יכולה להוביל לזיכוי הנאשם.

 

 

—————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

כתב אישום נגד תושב חוזר שנהג עם רשיון זר בוטל

רשיון נהיגה בריטי. רשיון שימוש חופשי מאתר ויקיפדיה
רשיון נהיגה בריטי. רשיון שימוש Fair Use מאתר ויקיפדיה

מ' ואשתו עלו לישראל מבריטניה. מ' הוא תושב חוזר, שעזב את ישראל לפני כמה עשורים, וכעת חזר להשתקע בישראל. באחד הימים נהג מ' באחד הרחובות בתל אביב, כששוטרת עצרה אותו לבדיקת רשיונות שגרתית. מ' הציג לשוטרת את הרשיון הבריטי שלו, בצירוף תעודת תושב חוזר. השוטרת בדקה במסוף המשטרתי, שהראה, שתוקפו של רשיון הנהיגה הישראלי של מ' פקע בשנת 1992. "אתה נוהג ללא רשיון ומסכן את הציבור", צעקה עליו השוטרת והתנהגה אליו בגסות. מ' ניסה להסביר לשוטרת שלתושב חוזר מותר לנהוג בישראל עם רשיון זר במשך שנה מיום כניסתו לישראל, אולם השוטרת לא הסכימה לשמוע את טענותיו של מ', לא הסכימה לראות את הדרכון שלו ואת תעודת התושב החוזר, ונתנה בידו כתב אישום לבית המשפט לתעבורה. "את זה תסביר לשופט, לא לי", אמרה השוטרת למ'.

ראו גם: נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

מ' פנה אלינו אובד עצות. "איך זה יכול להיות, שבאתר משרד התחבורה וגם במשרד הקליטה מסבירים שמותר לי לנהוג במשך שנה עם רשיון זר, ומצד שני, המשטרה מזמינה אותי למשפט?", הוא שאל. "חלמאות", ענינו לו, "אתה זוכר את הסיפור הישראלי על יד ימין ויד שמאל?", "כבר הספקתי לשכוח", ענה מ'.

פנינו למשטרת ישראל עם כל המסמכים שהציג מ' בפני השוטרת – דרכון ישראלי ודרכון בריטי, תעודת תושב חוזר מטעם משרד העליה והקליטה ורשיון נהיגה בריטי. צירפנו גם את הכתוב באתר משרד התחבורה:

Untitled

"עולה חדש, תייר, תושב ארעי ותושב חוזר (אשר שהה בחו"ל לפחות שנה ברציפות), רשאים לנהוג בארץ עם רישיון נהיגה זר בתוקף, במשך שנה מיום הכניסה לישראל…"

ציטטנו למשטרה גם את תקנה 567א לתקנות התעבורה:

"עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברשיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רשיונו, במשך שנה אחת מיום כניסתו לישראל, ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190". 

בדקנו מה אומרת חוברת ההנחיות המשטרתית (חנ"א) לשוטרים בעניין רשיונות זרים:

אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר - מתוך חוברת נוסחי אישום של משטרת ישרא
אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר – מתוך חוברת נוסחי אישום של משטרת ישראל

נצטט מתוך ההנחיה המשטרתית: "שוטר העוצר נהג, שהינו תושב ישראל או עולה חדש המציג רשיון נהיגה זר בתוקף, יבדוק בדרכונו את מועד כניסתו האחרונה לישראל. אם במועד עצירת הרכב ע"י השוטר, טרם חלפה שנה מיום כניסתו האחרונה של הנהג לישראל – אין לדווח נגדו".

במשטרה התלבטו מה לעשות עם התיק, ולבסוף הודיעו לנו על ביטול כתב האישום כנגד מ'.

כתבנו תלונה רשמית ליחידה לתלונות הציבור של משטרת ישראל, וביקשנו לקבל תשובה למספר שאלות:

1. מדוע שוטרי משטרת תל אביב אינם מכירים את החוק ואת ההנחיות האכיפה בדבר רשיונות זרים לעולים חדשים/תושבים חוזרים?

2. מדוע שוטרת מרשה לעצמה לדבר בגסות כלפי אזרח המציג בפניה תעודות רשמיות?

נעדכן אתכם לגבי תוצאות הטיפול בתלונה.

כתבנו בעבר על הבעיות שעושים שוטרי ישראל לישראלים שחיים בחו"ל, לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שנוהגים בישראל כחוק עם רשיון נהיגה זר. השאלה היא מדוע משטרת ישראל ממשיכה להתעלם מהחוק ולהגיש כנגד נהגים כאלה כתבי אישום? מדוע שוטר לא מבצע בדיקה פשוטה של הכניסה האחרונה לארץ של הנהג (מידע הנמצא במסוף המשטרתי)?

כמו שאמרנו, חלם.

————————————-

ראו גם:

נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

נהיגה בישראל לאזרחי ישראל בעלי רשיון זר – אתר משרד התחבורה

המרת רשיון נהיגה – אתר משרד התחבורה

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

האם לא הגיע הזמן לבטל את חזקת המסירה של דברי דואר בעבירות קנס?

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

בלגן בדואר ישראל. התמונה באדיבות אתר כלכליסט
בלגן בדואר ישראל. התמונה באדיבות אתר "כלכליסט" www.calcalist.co.il

בעבירות תעבורה, אותן מגדיר המחוקק "עבירות קלות", המדינה עושה לעצמה חיים קלים ולא נדרשת להוכיח מסירה בפועל של דבר הדואר. לאור הבלגן ב"דואר ישראל", לא הגיע הזמן לשנות את החוק? 

בהליכים המשפטיים נודעת חשיבות רבה למסירה והמצאה של מסמכים בין הצדדים – בין התובע לנתבע, בין הנתבע לתובע, ובין בית המשפט לצדדים. החשיבות של המסירה המשפטית היא להבטיח, שצד יהיה מיודע לגבי קיום ההליכים ויוכל להתייצב לדיונים, לטעון טענות, ולהגיש מסמכים במועד לפי דרישת בית המשפט או הצד שכנגד.

לדוגמה – אדם מגיש תביעה כנגד אדם אחר. אם לא נוודא שכתב התביעה מומצא לידו של הנתבע, כיצד אחר כך נוכל לטעון שהנתבע לא התייצב לדיון ולא הגיש כתב הגנה ולכן ויתר על זכותו לטעון טענות? לכן בית המשפט ירצה לראות את אישור המסירה לפני שיפנה לתת פסק דין כנגד הנתבע.

בעבירות קנס, המדינה עשתה לעצמה "חיים קלים" בנושא מסירות משפטיות:

תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת:

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א ובעבירות קנס, רואים אם ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת הקנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". 

המשמעות – בעבירות תעבורה שאינן תאונות דרכים, מספיק שמשטרת ישראל תראה לבית המשפט ששלחה את ההזמנה לדין לכתובתו של הנאשם, כדי לקבל גזר דין מרשיע בהיעדר הנאשם. המדינה לא חייבת להוכיח שהנמען אכן קיבל את ההודעה, סירב לקבל אותה או לא התייבצ לדואר לדרוש את דבר הדואר הרשום (סירוב לקבל דואר רשום או דואר רשום שחוזר בציון "לא נדרש" נחשב כמסירה לפי חוק סדר הדין הפלילי). מדוע המדינה עושה לעצמה "הנחה" בנושא המסירות – המדינה נדרשת למסור אלפים רבים של דוחות כל חודש לאזרחים, ורבים מהאזרחים נמנעים מלקחת דואר רשום, במחשבה שאם לא לקחו, אז הדו"ח לא הגיע אליהם ולכן יבוטל. לכן נקבעה חזקת המסירה, שבה מספיק להוכיח שדבר הדואר נשלח לנמען.

מתי יש חשיבות למסירת ההזמנה לדין בעבירות קנס?
ברוב הפעמים, הדו"ח נכתב על ידי השוטר, שנותן לאזרח עותק ממנו, או דו"ח ברירת משפט או הזמנה לדין, תלוי בסוג העבירה. אם העבירה צולמה על ידי מצלמה אלקטרונית, הדו"ח מופק על שם בעל הרכב ונשלח לכתובתו הרשומה במשרד הפנים, ואז יש חשיבות למסירה המשפטית, שאם לא ישולם הקנס במועד, הוא יצבור ריבית פיגורים. בנוסף, לעיתים בוחר הנהג לבקש להישפט על עבירת הקנס, ואז הזמנה לדין נשלחת אליו על ידי המשטרה. אם לא נוודא שההזמנה אכן הגיעה לנהג, הוא ישפט בהיעדר והוא עלול לקבל עונש חמור יותר מהקנס המקורי.

בעיות ואי סדרים "בדואר ישראל"
לאחרונה התגלו ממצאי דו"ח ביקורת שערך משרד התקשורת בבית המיון המרכזי של "דואר ישראל" בתל אביב (כתבה מאתר "כלכליסט"). בביקורת התגלו ממצאים חמורים – עשרות עגלות מלאות בדברי דואר רשום מהחודשים האחרונים, שהמתינו למשלוח ואיש לא שלח אותם, עשרות שקי דואר של דואר כמותי שהתגלו במקלט במבנה והוסתרו שם ועוד חריגות חמורות מרשיון הדואר.

למשרדנו פנו בחודשים האחרונים מספר לקוחות שטענו שלא קיבלו הזמנות לדין ונשפטו בהיעדר. פנינו לבתי המשפט, חלק מהשופטים קיבלו את הטענה שדבר הדואר לא התקבל, אולם שופטים אחרים בחרו שלא לקבל את הטענה, בנימוק שהמשטרה לא צריכה להוכיח שדבר הדואר התקבל, מספיק להראות שהוא נשלח לכתובתו של הנאשם.

לבטל את חזקת המסירה
נשאלת השאלה, לאור המצב העגום והבעיות שמתגלות ב"דואר ישראל", האם אין מקום לבטל את חזקת המסירה ולדרוש ממדינת ישראל להוכיח קבלה של דברי הדואר בכל תיק? לדעתנו יש מקום לרפורמה כזו, גם אם היא תגרום ל"כאב ראש" למשטרה, בגלל הצורך לעקוב אחרי דברי הדואר.

———————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.