נהג זוכה מאשמה בעבירת כניסה לצומת בניגוד לחץ שסומן על הכביש

באחד הלילות בשנת 2010 נהג תומר ברכב ברחוב אלנבי בתל אביב. כשהגיע לצומת עם שדרות רוטשילד נעצר ברמזור בנתיב השמאלי. תומר הסתכל על החיצים בכביש והבין שאם ברצונו לפנות ימינה, עליו לעשות זאת מהנתיב הימני. הוא סימן לרכב מימינו שברצונו לעבור ימינה ולפנות ימינה, ונהג הרכב מימינו ויתר על זכות הקדימה ונתן לו להכנס לפניו ולפנות ימינה. לאחר כ-100 מטרים כרזה לו ניידת משטרה לעצור. אל רכבו של תומר הגיע מתנדב משטרה, שטען בפניו שהוא ביצע פניה ימינה מהנתיב השמאלי בניגוד לחץ המסומן על הכביש ורשם לו דוח קנס בסך 500 ש״ח. בצידה של עבירה זו יש גם 6 נקודות ממשרד התחבורה. תומר טען בפני השוטר המתנדב שהרכב מימינו נתן לו להכנס לפניה לפניו, וכי ביצע את הפניה מהנתיב הימני, ולא כפי שטען השוטר. השוטר ביקש ממנו לחתום על הדו"ח. תומר ביקש לראות את הדו"ח שנרשם ואת תגובת הנהג שנרשמה על ידי השוטר לפני שהוא חותם. השוטר התעצבן עליו וזרק את הדו"ח על הרצפה לפניו.

העבירה שיוחסה לתומר בדוח היא עבירה על תקנה 36(ד) לתקנות התעבורה, שקובעת:

בכביש המחולק לנתיבים שבהם סומנו חיצים המובילים לצומת, לא יכנס הנהג לצומת, לא יעבור בו ולא יצא ממנו אלא בכוון חץ שסומן בנתיב שממנו נכנס לצומת; לעניין תקנת משנה זו, "צומת" – לרבות מפגש עם כביש אחר.

תומר פנה אלינו על מנת לקבל יעוץ משפטי. הוא סיפר את סיפור המקרה, סיפר שהרכב שמימינו נתן לו להכנס לפניו כדי לפנות ימינה, סיפר על התנהגותו הגסה של השוטר כלפיו, הראה לנו שכתב למשטרה בבקשה לבטל את הדו"ח אולם המשטרה לא שעתה לטענותיו. תומר שלח בקשה להישפט והתיק נקבע לדיון בבית המשפט לתעבורה בתל אביב, לפני כב' השופטת שרית קריספין. בדיון בבית המשפט כפרתי באשמה בשם תומר, וטענתי כי רכב שהיה מימינו נתן לו להכנס לפניו, והפניה שלו ימינה לא נעשתה מהנתיב השמאלי.

בעדותו בבית המשפט לא ידע המתנדב להעיד האם הוא זה שנהג בניידת או היה נוסע, מי המתנדב שישב לצידו, היכן היה ממוקם בצומת בעת שהבחין בעבירה, מה היה המרחק בינו לבין רכב הנאשם וכמה כלי רכב הפרידו בינהם, כיצד סיכן הנאשם את כלי הרכב שנסעו לימינו. תומר העיד בבית המשפט שהרכב מימינו נתן לו להכנס לפניו בנתיב הימני, ובשום פנים ואופן לא ביצע את הפניה מהנתיב השמאלי ובניגוד לחיצים. השופטת קריספין זיכתה את תומר מהאשמה בעבירה. בהחלטתה היא כתבה שהיא נותנת אמון בעדותו של תומר בבית המשפט, בעוד שעדותו של המתנדב היתה חסרה בפרטים מהותיים.

תת"ע 12077-10-10 – לפסק הדין המלא

————————————————–

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

כתב אישום לנהג באשמת שינוי לוחית זיהוי לרכב בוטל

ר' נהג ברכב בתל אביב ונעצר ע"י מתנדב משטרה לבדיקה. המתנדב אמר לו שעל לוחיות הזיהוי של הרכב שלו מודבקת מדבקה, שלטענתו מונעת את צילום לוחית הזיהוי על ידי מצלמות האכיפה. המתנדב דרש מר' לפרק את שתי לוחיות הזיהוי מהרכב, נתן בידו דו"ח הזמנה לדין ושלח אותו למכון רישוי על מנת להתקין לוחיות זיהוי חדשות לרכב. ר' שאל אותו איך יוכל לנסוע כך, והמתנדב ענה לו: "אם יעצרו אותך שוטרים אז תראה להם את הדו"ח שקיבלת".

ר' פנה אלינו על מנת לקבל יצוג משפטי בתיק. הוא טען שרכש את הרכב מיד שניה לפני כ-7 שנים, הרכב עובר מאז בדיקת רישוי כל שנה ומעולם לא העירו לו על הלוחיות. הוא טען שכלל לא היה מודע לכך שיש  בעיה כלשהי עם הלוחיות, ומעולם לא עשה שינוי בלוחיות שלו.

בדקנו את הדברים שכתב המתנדב. הוא כתב שדרש מהנהג לפרק את לוחיות הזיהוי, כתב שתפס אותן, לקח אותן למשרד התנועה במרחב ירקון, שם צילם את הלוחיות באמצעות המצלמה בטלפון הסלולרי שלו וטען כשכך ניתן להוכיח כי המדבקות על לוחית הרישוי מפריעות לצילום על ידי מצלמת אכיפה. מוזר שמתנדב שולח נהג לנהוג ברחובות תל אביב ללא לוחיות זיהוי.

תקנות התעבורה מכילות מספר הוראות לגבי לוחיות הרישוי של כלי הרכב:

תקנה 300 לתקנות התעבורה קובעת:
(א) רכב הרשום בישראל ישא עליו שתי לוחיות זיהוי; אולם אופנוע, גרור ונתמך, יישאו לוחית זיהוי אחת שתותקן מאחורי הרכב.

תקנה 301 קובעת:
(א) לוחיות הזיהוי יותקנו על הרכב אחת מלפנים ואחת מאחור במקומות המיועדים לכך על ידי היצרן, ובאין מקום כזה, לפי הוראות רשות הרישוי.
(ב) לוחיות הזיהוי יהיו תמיד נקיות ולא יוסתרו על ידי חלק מחלקי הרכב או המטען שעליו.

תקנה 302 קובעת:
לוחית זיהוי שניזוקה או שנשחתה תוחלף בחדשה.

תקנה 303 קובעת:
(א) לא יסיר אדם לוחית זיהוי מרכב אלא לשם החלפתה כאמור בתקנה 302 או לביטולה כאמור בתקנה 289.
(ב) לא יוסיף אדם על לוחית הזיהוי סימנים או מספרים על אלה שקבעה רשות הרישוי ולא ישנה בה דבר, לא יטשטש את צבעה ולא ישחית אותה בכל צורה שהיא.

ר' הואשם בעבירה על תקנה 303(ב) – שינוי מספר לוחית הזיהוי. בדיון בבית המשפט כפרנו באשמה בשמו של ר'. טענותינו היו: א. לא ניתן לקבוע כי אכן הציפוי על הלוחיות מפריע לצילום. ב. הנאשם רכש את הרכב מיד שניה ומאז עובר טסטים מבלי שהעירו לו על כך. לטענתנו העבירה שבה מואשם ר' היא עבירה שמחייבת הוכחה של מחשבה פלילית – שינוי או הוספה ללוחית הרישוי. במקרה זה, גם אם היתה בעיה בלוחיות הזיהוי, הנאשם לא ידע על כך שלכאורה בוצע שינוי בלוחיות הזיהוי לפני שרכש את הרכב, ולא היה עליו לדעת משום שהרכב עבר טסטים מאז ללא בעיות. בנוסף, הצילום שעשה המתנדב עם הטלפון הסלולרי שלו אינו יכול לשמש כחוות דעת מומחה על כך שהלוחית אכן שונתה. המתנדב אינו מומחה ולכן אינו יכול להעיד על כך.  טענו שלכל היותר ניתן להרשיע את ר' בעבירה על תקנה 301(ב) – נסיעה עם לוחיות זיהוי לא נקיות, שהיא מסוג אחריות קפידה, שאינה מחיייבת מודעות (בדומה לנהיגה עם פנס לא תקין ברכב).

התיק נקבע לדיון הוכחות לחודש מרץ 2012. בחודש מרץ הודיעה התביעה לבית המשפט כי הם מבקשים לבטל את כתב האישום, לאחר שקיבלו את טענותינו.

(תת"ע 2430-10-11)

—————————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

פרוייקט מצלמות המהירות החדש – האם זו הדרך הנכונה למנוע תאונות דרכים?

בעקבות ראיון שנתתי לתכנית "ערב חדש" ב-22.1.12:

משרד התחבורה ומשטרת ישראל הכריזו על הפעלת פרוייקט מצלמות המהירות החדש, המכונה "פרוייקט א-3", במסגרתו יוצבו בכבישי ישראל מאות מצלמות מסוג "גאטסו", שיחליפו את מצלמות המולטנובה הישנות. חלק מהמצלמות יוצבו בצמתים, במטרה לאכוף עבירה של כניסה לצומת באור אדום ונסיעה במהירות מעל למותר בחוק, וחלק יוצבו בצידי הדרכים ויאכפו נהיגה במהירות מעל למותר. מצלמות הרמזור מסוגלות גם לאכוף גם נהיגה במהירות מופרזת. לפי הפרסומים, יכוונו המצלמות החדשות לרף אכיפה נמוך יחסית, כ-5 עד 10 קמ"ש מעל למותר, בהשוואה למצלמות הישנות. מצלמת הגאטסו פועלת באמצאות שני פסי דריכה, המותקנים בכביש, ולא באמצעות קרניים אלקטרוניות, מה שמקשה על גילוי המצלמות באמצעות גלאי רדאר או גלאי לייזר, המותקן במכונית. באמצעות לחצני הדריכה, מסוגלת המצלמה לצלם בו זמנית כלי רכב הנוסעים במקביל בנתיבים שונים, ולקבוע מי מהם נסע במהירות מופרזת. חלק מן המצלמות מותקנות בניידות סמויות, החונות בשולי הדרך ומחוברות לקופסת שליטה ולפסי הדריכה בכביש.

המצלמות הישנות, מסוג "מולטנובה" היו מצלמות פילם, שפעלו באמצעות שתי קרניים אלקטרוניות, שחייבו ביקור של טכנאי במקום, הוצאת סרט הצילום והעברתו לפיתוח לפני משלוח הדוחות לנהגים, תהליך שארך חודשים רבים, ובמידה וסרט הצילום נגמר במצלמה, היא היתה מפסיקה לצלם. בנוסף, המצלמות הישנות היו מכוונות לאכיפת מהירות גבוהה יחסית (רף אכיפה של 129 קמ"ש במקום 90, לדוגמה), על מנת שלא לגמור את סרט הצילום מהר מדי. במידה ושני כלי רכב נסעו במקביל בשני נתיבים שונים, לא היה ניתן להפיק דו"ח כי לא היה ניתן לקבוע מי מכלי הרכב שצולמו עבר את העבירה.

המצלמות החדשות הן דיגיטליות, מחוברות למוקד שליטה, שמקבל את התמונה מיד לאחר הצילום. מפעילת פרוייקט המצלמות, חברת "מל"מ-תים", טוענת כי ביכולתה להפיק דו"ח ולשלוח אותו לבעל הרכב תוך 96 שעות מביצוע העבירה.

משטרת ישראל והרשות הלאומית לבטיחות בדרכים סומכים את ידיהם על הפרוייקט וטוענים כי הוא יסייע להפחתת שיעור ההרוגים בתאונות הדרכים. לטענתם, אכיפת עבירות המהירות תביא לירידה חדה במהירות הנסיעה ותתרום להפחתה בתאונות, בעיקר בתאונות הקטלניות. נשאלת השאלה האם מאות מליוני השקלים שהושקעו בפרוייקט השאפתני והיקר אכן יביאו את התוצאה המקווה.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים טוענת כי מהירות היא הגורם העיקרי לתאונות הדרכים. לטענת הרשות והמשטרה, המהירות המופרזת גורמת ל-60% מהתאונות.  Cבדיקה מעמיקה יותר של הנתונים שמציגה המשטרה מראה כי מישהו החליט לכופף קצת את הסטטיסטיקה על מנת להצדיק את פרוייקט הצבת המצלמות. הנתון של מהירות כגורם ל-60% מהתאונות מבוסס על מחקר שמראה ש-60% מהמורשעים בתאונות דרכים קטלניות, נמצא אצלם הרשעה בגין מהירות מופרזת בעברם, לא מהירות כגורם לתאונה.

אם בודקים את נתוני המשטרה בשנת 2009, עולה שרק 7 נהגים מתוך 516, שהיו מעורבים בתאונות קטלניות ב-2009, נהגו במהירות מעל למותר בחוק. אם נחשב זאת באחוזים, נמצא שמהירות מופרזת לפי החוק מהווה גורם ל-2% בלבד מהתאונות הקטלניות. לפי נתוני המשטרה ב-2009, הגורמים העיקריים לתאונות הדרכים בישראל היו סטיה מנתיב (9.3%), מהירות ביחס לנסיבות (5.4%) ואי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה (5.3%). רוב העבירות האלה כלל לא נאכפות בשגרה על ידי משטרת ישראל.

צריך להפריד בין שני מושגים: מהירות מופרזת לפי החוק ומהירות מופרזת ביחס לנסיבות או לתנאי הדרך. מהירות מופרזת לפי החוק היא עבירה שלא נמצא קשר ישיר בינה לבין תאונות הדרכים. כל מי שנוהג בכבישים המהירים בישראל יכול לראות שמהירות הנסיעה הממוצעת או מהירות השיוט בכבישים אלה עולה פעמים רבות על המותר בחוק. מהירות מופרזת בתנאי הדרך היא עבירה שונה, שכמעט שאינה נאכפת על ידי המשטרה, ומשמשת רק לקביעת גורם התאונה בדיעבד, כאין ראיות אחרות לקבוע מהירות מופרזת לפי החוק. צריך להדגיש – נהג יכול לגרום לתאונה קטלנית גם במהירות של 40 קמ"ש בדרך עירונית, אולם במידה ולא תגרם תאונה, המשטרה כלל לא תבדוק האם נהיגתו היתה במהירות מופרזת לתנאי הדרך. יתרה מכך, מצלמות המהירות לא  מסוגלות לאכוף עבירה של מהירות מופרזת ביחס לנסיבות.

שאלה נוספת שצריכה להשאל היא האם העלות של הפרוייקט, המוערכת בחצי מיליארד ש"ח לאורך 10 שנים, לפי הפרסומים בעיתונות, מוצדקת לאור העובדה שלא ברור האם הפרוייקט יסייע להפחתת שיעור תאונות הדרכים. הרי בסכום האדיר הזה היה ניתן לממן תשתית סלחנית לנהג, שתכלול גדרות הפרדה, הפרדה מפלסית בין כבישים למסילות רכבת, מחלפים ומעגלי תנועה בערים. הדוגמאות שפורטו כאן הוכחו מחקרית כגורמים לאפס תאונות קטלניות במקומות שהוצבו. לדוגמה, בקטע הדרומי של כביש 90, מאילת צפונה, הופרדו שני הנתיבים בגדר בטיחות למשך 50 ק"מ. בקטע זה לא נרשמו מאז תאונות קטלניות. בשנת 1988 נהרג ח"כ מיכה רייסר וח"כ דליה איציק נפצעה קשה בתאונה בכביש מס' 1, שנגרמה עקב סטיה מנתיב הנסיעה שגרמה להתנגשות חזיתית. התאונה היוותה גורם מדרבן לרשויות לקדם את נושא גדר ההפרדה בין הנתיבים, ומאז שנבנתה הגדר לא נרשמו בכביש 1 תאונות חזיתיות. בניה של מעגלי תנועה בצמתים הוכחה מחקרית כמפחיתה את שיעור התאונות בצומת ב-57%.

בנוסף, בסכומים האדירים שהושקעו במצלמות היה ניתן לממן קניה של ניידות משטרה ולהוסיף מאות תקנים של שוטרים למשטרת התנועה. המצוקה התקציבית במשטרה כיום כל כך קשה, שבסופי שבוע רוב פעילות האכיפה של משטרת ישראל בדרכים מתבססת על פעילות של מתנדבים. תוספת של ניידות ושוטרים, שהיתה מגבירה את נוכחות המשטרה בכבישים, היתה תורמת תרומה גדולה יותר להרתעת הנהגים.

שיקול נוסף נגד הצבת מצלמות המהירות קשור גם הוא בהרתעה, והוא השיקול של גמול מיידי לנהג העבריין. כשהאכיפה נעשית על ידי שוטר, באמצעות ממל"ז או דבורה, הנהג נעצר על ידי השוטר במקום, נרשם לו דו"ח, ובמקרה של מהירות גבוהה הוא מוזמן לשימוע בפני קצין משטרה, שבסמכותו לפסול את רשיון הנהיגה ל-30 יום לפני המשפט. מצלמת מהירות מצלמת את הרכב, לא את הנהג, והדו"ח מופק לבעל הרכב. רוב כלי הרכב החדשים שעלו על כבישי ישראל בשנים האחרונות הם רכבי ליסינג וכלי רכב הרשומים על שם חברה או תאגיד אחר. המשמעות היא שרוב כלי הרכב אינם רשומים על שם מי שמחזיק בהם בפועל. במקרה כזה, הדו"ח נשלח לחברה, ורק במידה והנהג מעוניין להסב את הדו"ח על שמו, נשלחת הודעת הסבה למשטרה, שמסבה את הדו"ח על שם מי שנהג ברכב. הנהג יכול גם להסב את הדו"ח על שם מישהו אחר מטעמו, בדרך כלל בן משפחה או חבר, שיקח על עצמו את העבירה, ועל ידי כך להתחמק מרישום ההרשעה על שמו ורישום הנקודות במשרד הרישוי. אין כאן אפקט הרתעתי של עצירת הרכב, בדיקת הנהג ופסילה מנהלית.

ענין נוסף הוא המקומות שבהם יוצבו המצלמות. לפי הרשימה שפורסמה עד כה, הוצבו המצלמות בכבישים המהירים, כאלה שיש בהם גדר הפרדה בין המסלולים, שבהם הנסיעה בטוחה יחסית ולכן מהירות הנסיעה גבוהה יותר. המצלמות הוצבו בקטעים ישרים, שבהם שיעור התאונות הוא קטן יחסית ומהירות הנסיעה גבוהה יחסית. חוסר המיתאם בין התאונות לבין מקום הצבת המצלמות מרמז כי השיקול היה להציב את המצלמות במקומות שבהם ניתן יהיה להפיק יותר דוחות, ולא במקומות שבהם רצוי להפחית את מהירות הנסיעה בגלל שיעור תאונות גבוה. האם מטרת הפרוייקט האמיתית הוא למלא את קופת האוצר במזומנים שיגיעו מהקנסות?

לפי הפירסומים בעיתונות, אמורות המצלמות החדשות להפיק אלפי דוחות תעבורה לנהגים מדי יום. בהנחה שרק חלק מהדוחות יהיו דוחות הזמנה לדין, מדובר על מאות כתבי אישום ביום, מה שיגביר את העומס על שופטי התעבורה, שכבר היום כורעים תחת נטל התיקים. בתי המשפט לתעבורה יסתמו מרוב כתבי אישום שיוגשו נגד נהגים. העומס יגרום לכך שמשפטים ידחו ויקבעו מועדים רחוקים מאוד לדיונים, ויותר מכך – במטרה להקל על העומס ילחצו השופטים על הצדדים להגיע להסדרי טיעון מקלים, מה שיפגע בהרתעת העבריינים.

עבירת המהירות נאכפת על ידי המשטרה באחוזים הולכים וגדלים בעיקר כי היא קלה יחסית לאכיפה על ידי מכשור אלקטרוני. קשה יותר, לדוגמה, להציב עשרות ניידות גלויות וסמויות בכביש הערבה שיאכפו עבירות של סטיה מנתיב נסיעה, אי שמירת מרחק ועקיפה מסוכנת. עולה עוד יותר לממן גדר הפרדה בין המסלולים לאורך כביש 90, שכאמור, תמנע את רוב התאונות הקשות בכביש. לכן לא נראה שפרוייקט המצלמות השאפתני יתרום להפחתה בשיעור תאונות הדרכים או יפחית את כמות ההרוגים בתאונות. נראה שמטרת הפרוייקט היא כלכלית, לאור העובדה כי משרד האוצר והמשרד לבטחון פנים צופים הכנסה לאוצר המדינה של כ-875 מליון ש"ח בשנה מהדוחות שירשמו. רף האכיפה של המצלמות, אותו המשטרה מסרבת לפרסם, ניתן לכוון ממרכז השליטה, כך שבמידה והמצלמות לא יעמדו ביעדים השנתיים יוכל מישהו במרכז הבקרה לכוון את המצלמות לאכיפת מהירות נמוכה יותר כדי להעלות את שיעור הקנסות.

לאחרונה גם פורסם נייר עמדה של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, המבוסס על מחקרים שנערכו בעולם, המצביע על עלייה בשיעור התאונות בצמתים בהם הוצבה מצלמת רמזור, כתוצאה מבלימות חירום. בנוסף נמצא כי מצלמות מוסוות לא הועילו להפחתת שיעור התאונות בקטעים בהם הן הוצבו.

————————————————-

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

עו"ד דרור כהנוביץ'

 

אני ישראלי לשעבר שחי בחו"ל. עזבתי את ישראל לפני מספר שנים ולא חידשתי את רשיון הנהיגה הישראלי שלי. יש לי רשיון תקף ממדינה אחרת. כעת הגעתי לחופשה בישראל. האם מותר לי לנהוג עם רשיון הנהיגה הזר שלי?

תקנה 567 לתקנות התעבורה קובעת:
567.  מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה:
(1) תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190;
(1א) הוא אינו פסול מלקבל רשיון נהיגה בישראל, ואם יש לו רשיון נהיגה שניתן לפי סעיף 11 לפקודה – הוא אינו פסול מלהחזיק בו.
(2) אם הוא נוהג רכב כאמור –
(א) בתקנות 176 עד 181 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה, אלא אם כן הוא יצא מישראל במשך תקופה זו ליותר משלושה חודשים, באופן מצטבר;
(ב) בתקנות 182 עד 185 – שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה באופן מצטבר על שלושה חודשים.

(2) לעניין תקנה זו "כניסתו האחרונה" – כניסתו האחרונה לישראל שברצוף לפניה שהה מחוץ לישראל שלושה חודשים רצופים לפחות.

(תקנות 176 עד 181 מתייחסות לרשיון לרכב פרטי ולאופנוע – A ו-B, תקנות 182 – 185 מתייחסות לרכב כבד ורכב ציבורי).

מכאן שיש כמה תנאים מצטברים המאפשרים לישראלי שאינו תושב ישראל לנהוג בישראל עם רשיון זה:
1. יש לו רשיון זר תקף.
2. הוא לא נפסל מלהחזיק רשיון נהיגה בישראל.
3. שהותו בישראל, מיום כניסתו האחרונה, אינה עולה על שנה, אלא אם כן יצא מישראל במשך שלושה חודשים ברציפות בתוך תקופה של שנה, או במילים אחרות: מותר לנהג כזה לנהוג בישראל במשך שנה מיום כניסתו האחרונה עם הרשיון הזר. יציאה של 3 חודשים ברציפות מחוץ לגבולות ישראל מאפסת את התקופה שבה ניתן לנהוג לשנה נוספת.
4. נהג רכב כבד ורכב ציבורי – יכול לנהוג עם רשיון זר במשך 3 חודשים בלבד מיום כניסתו האחרונה לישראל.

חוברת ההוראות לשוטרי התנועה מפרטת תחת הפרק "אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר":
1. שוטר העוצר נהג, שהינו תושב ישראל, תייר, או עולה חדש המציג רשיון נהיגה זר בתוקף, יבדוק בדרכונו את מועד כניסתו האחרונה לישראל.
א. אם במועד עצירת הרכב ע"י השוטר, טרם חלפה שנה מיום כניסתו האחרונה של הנהג לישראל – אין לדווח נגדו.
ב. אם חלפה יותר משנה, יש להתייחס לתאריך של חלוף שנה ביום כניסתו האחרונה כמועד פקיעת רשיון הנהיגה ולדווח בהתאם:
1. אם במועד הדו"ח הינו עד 6 חודשים מיום חלוף שנה ממועד כניסתו האחרונה – ברירת משפט.
2. אם מועד הדו"ח הוא מעל 6 חודשים מיום חלוף שנה ממועד כניסתו האחרונה – הזמנה לדין.

הבעיה היא שלמעשה שוטרים לא בודקים את הדרכון, ופעמים רבות בדרכון אין חותמות כניסה ויציאה. הם בודקים את מספר תעודת הזהות של הנהג, מוצאים שרשיונו הישראלי לא חודש במשך תקופה ארוכה ומוסרים בידו הזמנה לדין. השוטרים מעדיפים שבית המשפט יתמודד עם הטענות ויחליט האם יש כאן עבירה או לא.

אלינו למשרד מגיעים מדי פעם מקרים כאלה של ישראלים תושבי חוץ, שהגיעו לישראל לחופשה ונהגו עם הרשיון הזר שלהם. בבית המשפט אנו מציגים מסמכים על כך שמרכז חייו של הנאשם אינו בישראל, ופעמים רבות הדבר מביא לסגירת התיק. 

בתיק 21098/03 מדינת ישראל נ' אבי לוין (תעבורה תל אביב, פסק דיון מיום 22.12.03) זיכה כב' השופט איזקסון נאשם שהואשם בנהיגה עם רשיון נהיגה לא תקף. הנאשם טען שהוא תושב בריטניה המחזיק ברשיון נהיגה בריטי תקף, ולכן לא נדרש לרשיון נהיגה ישראלי. לפי רישומי רשות האוכלוסין, שהה הנאשם בישראל בשנה שקדמה לעבירה במשך 147 ימים במצטבר. בית המשפט זיכה את הנאשם וקבע כי למרות שהנאשם לא נכנס לגדר התנאים שנקבעו בתקנה 567 לתקנות התעבורה, יש מקום לראות ברשיון הנהיגה הזר שלו רשיון תקף. בהמשך פסק הדין ביקר בית המשפט את הרציונל מאחורי תקנה 567 וקבע אין מקום לתקנה כזו בספר החוקים בישראל כיום:

"תקנה 567 מקפלת בין שורותיה, התנכרות לרשיון נהיגה, המוצא ע"י מדינות העולם. רק בתנאים המפורטים בתקנה, יהא רשיון כזה תקף. איני יודע כיצד מתייחסות אומות העולם, ביחוד באירופה, באמריקה ובמדינות המפותחות, לרשיון נהיגה המוצא ע"י מדינת ישראל, או לרשיון נהיגה של המדינות שמניתי לעיל, בינן לבין עצמן. לטעמי אין זה אפילו חשוב […] המדינה צריכה לברך על בואם של יהודים הבאים ארצה ממקומות מושבות במדינות הים, לעיתים תכופות ושומרים על קשר רצוף עם מדינת ישראל […] מדוע ישראלים אלו בבואם ארצה מעת לעת, חייבים להסתובב עם שעון עצר, שיבטיח להם כי לא יחרגו מהמועדים הנקובים בתקנה 567??? מדוע שהממסד המופקד על התחבורה לא ישאף לאפשר לישראלים אלה לבוא ארצה ללא מגבלת זמן?
[…]
תמהני אם לעת הזאת, כאשר בתוך שעות אחדות יכול אדם לנוע מהכתא להתם, מכדור הארץ המערבי למזרחי ומהצפוני לדרומי כאשר אירועים מועברים באמצעי תקשורת לוויינים מקצה תבל לקצהו, בזמן אמת יש עוד מקום לתקנה מיושנת וגרוטסקית, המביאה בכנפיה אך לקלקול?" 

למרות זאת לא בוטלה התקנה והיא בתוקף גם כיום.

בעיה נוספת שעלולה להתעורר היא עניין הביטוח. במקרה של תאונה ברכב, חברת הביטוח מבקשת לראות רשיון תקף. במקרים רבים, אם ישראלי מציג בפני חברת הביטוח רשיון זר, החברה מסרבת לשלם את הפיצוי לנפגעים, בטענה שהנהג לא נהג עם רשיון תקף ולכן הביטוח לא תקף. גם כאן ידרש הליך משפטי אזרחי ארוך שבו יקבע בית המשפט האם יש רשיון בר תוקף או לא. בפסק הדין בענין אבי לוין העיר בית המשפט:

"כבר עתה נכון יהיה להעיר במאמר מוסגר, שלעיתים נהיגה בלא רשיון נהיגה ישראל, על פי תנאי תקנה 567, מקפלת בתוכה, העדר של כיסוי ביטוחי, גם אם פוליסת הביטוח שולמה כדת ובמועד. לכך יכולות להיות השלכות דרמטיות בפן האזרחי של תאונות הדרכים".

בשל כך, המלצתנו לישראלים החיים בחו"ל ומגיעים לישראל – אם אין בידכם רשיון נהיגה ישראלי תקף, אל תנהגו בישראל. אם אתם מגיעים לישראל לחופשות שנתיות, תטרחו ותוציאו מחדש רשיון ישראלי, ותדאגו שיהיה בישראל מישהו שיקבל עבורכם את הדואר וידאג לתשלום אגרת חידוש הרשיון. זה ימנע בעיות ועיכובים עם המשטרה וחברות הביטוח.

אני עולה חדש או תושב חוזר המחזיק ברשיון נהיגה זר. האם מותר לי לנהוג עם הרשיון הזר בישראל?

תקנה 567א לתקנות התעבורה קובעת: (שימו לב – מדובר בעדכון של התקנה מינואר 2018)

רישיון נהיגה לתושב ישראל ששהה מחוץ לישראל
567א.    תושב ישראל אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות, בשנתיים שלפני יום כניסתו האחרונה לישראל, ובידו רישיון נהיגה זר בר-תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר-תוקף בישראל, ברכב המתאים לדרגת רישיון הנהיגה הזר שלו, בתנאים האמורים בפסקאות (1) ו-(1א) שבתקנה 567(א), למשך שנה אחת מיום כניסתו האחרונה לישראל; לעניין תקנה זו, "כניסתו האחרונה לישראל" – שלפניה הוא שהה מחוץ לישראל תקופה של 14 ימים רצופים.

המשמעות – תושב ישראל או עולה חדש, ששהו מחוץ לישראל במשך שנה רצופה אחת לפחות בשנתיים שקדמו ליום הכניסה לישראל, יכולים לנהוג בישראל במשך שנה אחת עם הרשיון הזר, בהתאם לדרגת הרישוי שלהם.

גם כאן עלולה להתעורר בעיה לתושבים חוזרים שבעבר היה להם רשיון נהיגה ישראלי שפקע ונוהגים עם רשיון זר – נתקלנו במקרים בהם שוטרים לא בודקים את מעמדו של הנהג בישראל, מתעלמים מהעובדה שהוא תושב חוזר ורשאי לנהוג בישראל עם רשיון זר למשך שנה ונותנים בידו הזמנה לדין.

לקריאה נוספת: כתב אישום נגד תושב חוזר שנהג ברשיון זר בוטל

אנו ממליצים לתושבים חוזרים ולעולים חדשים לבצע הליך של המרת הרשיון הזר לרשיון ישראלי מהר ככל האפשר. ניתן לבצע המרה של הרשיון בתוך שנה מיום הכניסה לישראל. לאחר שנה משרד הרישוי מסרב לבצע המרה ודורש מהנהגים מבחן עיוני ומעשי כתנאי לקבלת רשיון ישראלי. לתושב חוזר יומר רק רישיון זר קבוע שהוצא לפחות 6 חודשים לפני הכניסה לארץ. פרטים נוספים על הליך המרת רשיון נהיגה באתר רשות הרישוי.

המלצתנו לעולים חדשים או לתושבים חוזרים – נהגו בישראל עם רשיון ישראלי תקף, גם אם טרם חלפה שנה מיום כניסתכם האחרון לישראל. זה ימנע בעיות עם המשטרה ובעיקר בעיות עם חברות הביטוח.

————————————-

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מעבירה של נהיגה שלא בצידו הימני של הכביש בעקבות קבלת טענת "אין להשיב לאשמה"

פעמים רבות אנו שואלים את השאלה – מדוע כל מפגש בין נהג לשוטר בכביש מסתיים ברישום דו"ח. האם לא חשוב יותר ששוטר, בעיקר שוטר מתנדב, הרואה נהג המבצע עבירה קלה, יסביר לו את מהות העבירה והסכנה שבצידה או יפסיק את ביצוע העבירה במקום לרשום לנהג דו"ח. המקרה המתואר כאן ממחיש את הטענה הזו:

בספטמבר 2010 נהג עופר באיילון צפון. היה זה יום בוקר יום שישי. עופר נהג בנתיב השמאלי ביותר מבין שלושה נתיבים. בנתיב מימינו ומאחור ראה עופר ניידת של משטרת התנועה. לאחר נסיעה של כשני קילומטרים הורו לו השוטרים לעצור בצד הדרך ורשמו לו דו"ח בגין נהיגה שלא בצידו הימני של הכביש, עבירה לפי תקנה 35 לתקנות התעבורה. העונש הקבוע בצידה של העבירה הוא קנס בסך 250 ש"ח ו-6 נקודות.

עופר פנה אלינו במטרה לקבל יצוג משפטי. "לא עברתי את העבירה", הוא טען. "נסעתי באיילון ומימיני נסעו מכוניות. ראיתי את הרכב של השוטר מימיני ולכן לא עברתי ימינה". שלחנו בקשה להישפט בגין הדו"ח. בבית המשפט כפרנו באשמה בשמו של עופר, והדיון נקבע לישיבת הוכחות, שאליה הוזמנו שני השוטרים שנתנו לעופר את הדו"ח.

בתאריך 9.10.11 נערכה ישיבת הוכחות בתיק. השוטר הראשון, משה אלפר, מתנדב במתנ"א, העיד שראה את הנאשם נוהג בנתיב השמאלי מבין שלושה. הוא העיד שהניידת של השוטרים עברה מנתיב ימני לאמצעי, והם עקבו אחרי רכבו של הנאשם במשך שני ק"מ באיילון עד שעצרו אותו, ושנסעו כ-20 מטר מאחוריו. המתנדב השני, אורן אהרוני, העיד שנסעו אחרי הנאשם, בנתיב אמצעי, בעוד שהנאשם נוסע בנתיב שמאלי ואינו חוזר לימני. הוא נשאל כיצד הנאשם יכול היה לחזור לנתיב הימני, אם מימינו נסעה הניידת, וטען שלא הפריעו לו לחזור.

לבסוף שאלה השופטת את השוטר – "מה יותר חשוב לך במסגרת העבודה, להפסיק את העבירה או לרשום דו"ח?" הוא ענה: "להפסיק את העבירה". ואז שאלה השופטת: "מדוע לו כרזתם לו לחזור ימינה?" והוא ענה: "כנראה הוא נסע יותר מדי זמן בנתיב הקיצוני ולא חזר, אני לא יודע למה לא כרזנו לו לעבור ימינה".

בשלב זה ביקשנו לטעון "אין להשיב לאשמה". משמעות הטענה – התביעה לא הביאה ראיות כדי להוכיח את אשמת הנאשם, גם ללא צורך בעדותו של הנאשם להגנתו. הטענה שלנו היתה שהנהג היה מסכן את השוטרים אילו היה חוזר לימין וחוסם את דרכם. כב' השופטת קריספין כתבה:

"מהעדויות שנשמעו בפני לא התרשמתי כי אכן נעברה עבירה שכן, המאשימה לא יצאה ידי חובתה בפרשת התביעה בכל הנוגע להצגת הראיות… כמן כן, לא מצאתי כל טעם כלשהו שהצדיק רישום הדו"ח במקום הפסקת העבירה. באופן פשוט ומיידי באמצעות כריזה לרכב ובנסיבות אלה אני נעתרת לבקשה ומורה כי אין להשיב לאשמה. מכל האמור לעיל אני מזכה את הנאשם מהעבירה המיוחסת לו".

(תת"ע 2808-01-11)

——————————–

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

פסילה מנהלית על ידי קצין משטרה – שאלות ותשובות

 

מהי פסילה מנהלית?
פקודת התעבורה מסמיכה קצין משטרה בדרגת מפקח ומעלה, לפסול רשיון נהיגה של נהג, וזאת לפני משפט, לתקופה מוגבלת, כשיש בידי הקצין חשד שהנהג עבר עבירת תעבורה.

על אילו עבירות ניתן לפסול רשיון בפסילה מנהלית?
העבירות שבגינן מוסמך קצין משטרה לפסול מנהלית את רשיון הנהיגה לתקופה של 30 ימים מפורטות בתוספת הרביעית לפקודת התעבורה:
1. אי ציות לתמרור עצור או לתמרור תן זכות קדימה.
2. נהיגה תחת השפעת אלכוהול/סמים.
3. נהיגה ברכב העלול לסכן עוברי דרך.
4. עקיפה בדרך לא פנויה.
5. עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף.
6. נהיגה במהירות מעל למותר – מעל 30 קמ"ש מהמותר בדרך עירונית, מעל 40  קמ"ש בדרך שאינה עירונית.
7. אי מתן אפשרות להולך רגל לחצות בבטחה, תוך גרימת סיכון להולך הרגל.
8. הסעת נוסעים בכמות מעל למותר ברכב, כשההסעה היא בשכר.
9. הובלת משקל יותר מעל 25% מהמותר ברשיון הרכב.
10. הסעת נוסעים מעל למותר במונית שירות.
11. נהג חדש הנוהג ללא מלווה.
12. נהג חדש מתחת לגיל 21 המסיע מעל שני נוסעים ללא מלווה.
13. נהיגה בשכרות.
14. אי ציות לרמזור/מחסום לפני מסילת ברזל.

על אילו עבירות ניתן לפסול לתקופה ארוכה יותר?
במידה והנהג מעורב בתאונה שבה נפגע אדם או ניזוק רכוש, ויש לקצין יסוד להניח כי יוגש כתב אישום כנגד הנהג, יש לו סמכות לפסול מנהלית את רשיון הנהיגה, וזאת טרם הגשת כתב אישום לתקופה של 60 ימים.
במידה והנהג היה מעורב בתאונה שבה נהרג אדם, ויש לקצין יסוד להניח שיוגש כתב אישום כנגד הנהג, יש לו סמכות לפסול את רשיון הנהיגה לתקופה של 90 ימים.

האם לקצין המשטרה יש שיקול דעת לפסול את הרשיון לתקופה ארוכה או קצרה יותר בגין העבירות שפורטו לעיל?
לא. לקצין המשטרה אין סמכות לקצר או להאריך את הפסילה המנהלית מעבר לתקופות הקבועות בחוק, בהתאם לעבירה שנעברה. בנוסף, קצין המשטרה לא מוסמך להתנות את הפסילה בתנאים, כגון סיווג הפסילה לסוג רכב מסוים או שתחול בשעות מסוימות ביום.

קיבלתי דו"ח ע"י שוטר, שנטל ממני את רשיון הנהיגה ומסר לי הזמנה לשימוע בפני קצין משטרה בעוד יומיים. האם הוא מוסמך ליטול רשיון נהיגה?
כן. שוטר שיש לו יסוד סביר לחשד שנעברה לעיניו עבירה מן העבירות שפורטו לעיל מוסמך ליטול מן הנהג את רשיון הנהיגה ולתת לו הזמנה לשימוע בפני קצין משטרה בתוך 3 ימים. השוטר ממלא טופס שנקרא "אישור על נטילת רשיון נהיגה", ובו מפורטים מועד ומקום השימוע, ונקבע בו שניתן לעשות שימוש ברשיון עד לשימוע. במידה ונהג נעצר בחשד לעבירת נהיגה בשכרות/תחת השפעת סמים, השוטר יאסור את הנהיגה כל עוד הנהג שיכור, ויזמין אותו לשימוע.

נעצרתי ע"י שוטר בחשד לעבירה, וזה הזמין קצין למקום שערך את השימוע במקום. האם זה תקין?
כן. השימוע יכול להיערך גם מחוץ לתחנת המשטרה, ואפילו בכביש. קצין המשטרה יוזמן למקום, יערוך שימוע לנהג ויחליט אם לפסול את רשיון הנהיגה שלו או לא.

זומנתי לשימוע ביום מסוים ובחרתי שלא להופיע לשימוע. מהו דינו של השימוע?
פקודת התעבורה קובעת כי במידה ונהג לא מתייצב לשימוע, רשאי קצין המשטרה לפסול אותו שלא בפניו, והנהג יחשב כמי שיודע על הפסילה ממועד השימוע. החוק רואה במי שלא מתייצב לשימוע כמי שויתר על הזכות לטעון טענות בפני קצין המשטרה.

אילו טענות ניתן להעלות בשימוע בפני הקצין?
פסיקת בתי המשפט קבעה, שקצין משטרה המפעיל שיקול דעת מנהלי, אמור לשקול את חומרת העבירה שבה נחשד הנהג מול וותק הנהיגה וההרשעות הקודמות שלו. בנוסף הנהג יכול להעלות טענות לגבי נחיצות הרכב לצורך עבודה או לצרכים רפואיים. על הקצין לרשום את דברי הנהג בטופס השימוע ואז לקבל החלטה האם לפסול אותו או לא. בכל מקרה על הקצין לנמק את ההחלטה על טופס השימוע. בנוסף מוסמך קצין המשטרה לקבוע כי הפסילה תחל בתאריך או בשעה עתידיים, על מנת לאפשר לנהג להתארגן/להחזיר את הרכב וכו'.

נחשדתי בעבירה ע"י שוטר, וקצין משטרה פסל אותי מינהלית. לאחר מספר ימים התברר כי העבירה לא נעברה על ידי. מהו דינה של הפסילה?
הפסילה המנהלית תלויה בחשד לביצוע עבירה. במידה והוכח כי הנהג לא עבר את העבירה, יוזמן הנהג ע"י המשטרה לקבל חזרה את רשיונו והפסילה המנהלית תבוטל. דוגמאות: נהג נעצר בחשד לנהיגה בשכרות, נלקחה ממנו דגימת דם לאיתור אלכוהול והוא נפסל מנהלית. לאחר כמה ימים מגיע התשובה של הבדיקה מבית החולים למשטרה ומתברר כי הנהג לא נהג בשכרות. דוגמה נוספת: נהג מעורב בתאונת דרכים ונפסל מינהלית בשל היסוד להניח שיוגש נגדו כתב אישום. לאחר מספר ימי חקירה מתברר לחוקרים כי הנהג לא אשם בתאונה ותיק החקירה נסגר. במקרה זה רשיונו של הנהג יוחזר לו.

נפסלתי ע"י קצין משטרה ולא היה בידי רשיון נהיגה להפקיד במשטרה. מה עושים?
נהג שנפסל מנהלית ע"י קצין משטרה חייב להפקיד בידי הקצין את רשיונו (או שהרשיון ניטל ע"י השוטר שרשם את הדו"ח והועבר לקצין). במידה ואין לנהג רשיון נהיגה להפקדה, עליו להפקיד תצהיר מאומת ע"י עו"ד בדבר אבדן הרשיון. עד שלא יופקד התצהיר יחשב הנהג כמי שנמצא בפסילה, אך ימי הפסילה לא יחלו להימנות עד שיופקד התצהיר. המשמעות היא שהפסילה לא תסתיים לאחר 30, 60 או 90 ימים, והנהג יחשב כמי שנוהג בפסילה.

מי מוסמך לבטל את הפסילה המנהלית?
הגורם היחיד המוסמך לבטל פסילה מנהלית הוא בית המשפט המוסמך לדון בעבירה שבגינה נפסל הנהג. ברוב הפעמים יהיה זה בית המשפט לתעבורה במחוז שבו נעברה העבירה. ניתן להגיש לבית המשפט לתעבורה בקשה לביטול הפסילה המנהלית, ובה להעלות טענות לגבי הפסילה ונחיצות הרשיון. על פי נהלי בתי המשפט, בית המשפט חייב לקיים דיון בבקשה תוך 5 ימי עבודה מיום הגשת הבקשה. מומלץ להיות מיוצג בדיון על ידי עו"ד לדיני תעבורה, הבקיא בסדרי הדין ויכול להעלות טענות בשם הנהג. בית המשפט מוסמך לקצר את הפסילה, לבטלה או להעמיד תנאים לגבי הפסילה.

קיבלתי פסילה מנהלית. האם תקופת הפסילה תיחשב לי כשבית המשפט יבוא לגזור את דיני?
עקרונית בית המשפט לא חייב להתחשב בתקופת הפסילה המנהלית שרוצתה על ידי הנהג כשהוא בא לגזור את דינו, אולם פעמים רבות מתחשבים בתי המשפט בתקופה שהנהג היה פסול ומקזזים אותה מהעונש בגזר הדין.

נפסלתי מינהלית. האם בית המשפט יכול להאריך את הפסילה המנהלית?
כן. המשטרה רשאית להגיש בקשה לבית המשפט להארכת הפסילה המנהלית עד תום ההליכים. בית המשפט המוסמך לדון בעבירה רשאי להאריך את הפסילה עד תום ההליכים, אולם עליו לקצוב אותה בזמן. לקראת סיום התקופה יכולה המשטרה לבקש הארכת פסילה נוספת מבית המשפט. בכל עת יכול הנהג להגיש בקשה לשקול מחדש את הפסילחה במידה והתגלו נסיבות חדשות או שלא הוגש כתב אישום תוך 3 חודשים וכו'. בקשות להארכת פסילה מוגשות בדרך כלל בעבירות חמורות כמו נהיגה בשכרות, כשהכמות שנמדדה הינה גבוהה מאוד, תאונות עם פציעות קשות, תאונות קטלניות, מהירויות גבוהות מאוד וכו'.

סיימתי את תקופת הפסילה המנהלית. היכן אני מקבל את רשיון הנהיגה חזרה?
ניתן לקבל את רשיון הנהיגה יום אחרי סיום תקופת הפסילה בתחנת המשטרה שבה הופקד הרשיון. במידה והשימוע בוצע מחוץ לתחנת המשטרה, על טופס השימוע מציין הקצין באיזו תחנת משטרה ניתן לקבל את רשיון  הנהיגה בסיום הפסילה.

————————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מאשמת נהיגה בפסילה עקב טעות בזיהוי של השוטרים

באחד הימים בשנת 2009 יצאו חנן ואחיו, מאור, מביתם בכפר יונה לכוון מכללת "רופין". חנן היה צריך להגיע לבחינה שנקבעה לו בבוקר. בשל העובדה כי חנן היה בפסילת רשיון נהיגה, מאור נהג. הם נסעו ברכב ששייך למאור. בהגיעם לצומת השרון (בית ליד) פנו ימינה לכוון המכללה. שוטר שעמד בנתיב הימני סימן להם לעצור, אולם מאור לא הבחין בו בזמן והמשיך בנסיעה לכוון המכללה. כשהגיעו לצומת רופין פנו ימינה ונכנסו למגרש החניה של המכללה. בשל העובדה כי השעה היתה מאוחרת וחנן חשש מלאחר לבחינה, הם שכחו את הרכב בחניון כשהוא פתוח ורצו לכיתה על מנת להיבחן.

כששבו לרכב חיכו להם ליד הרכב שני שוטרים מתנדבים, שהודיעו לחנן שהוא מעוכב לחקירה בחשד לנהיגה בזמן פסילה. חנן ואחיו נלקחו לתחנת המשטרה לחקירה. בחקירה הכחיש חנן שנהג ברכב. "למה לי לנהוג, אם אחי נמצא איתי, ויש לו רשיון נהיגה תקף, ועוד ברכב שלו?" הוא שאל את השוטרים. הסבריו לא הועילו. כנגד חנן הוגש כתב אישום לבית המשפט לתעבורה בנתניה בגין נהיגה בזמן פסילה ואי ציות להוראת שוטר, שהורה לו לעצור. הרכב של מאור הוחרם ל-30 יום והופקד במגרש.

חנן פנה אלינו בבקשה לקבל יצוג משפטי. יש לציין כי עבירה של נהיגה בזמן פסילה היא עבירה שעונשה מאסר. בדקנו את התיק ואת דוחות הפעולה של שני המתנדבים שהיו במקום. מהדוחות שלהם עלו סתירות רבות, כל אחד כתב משהו אחר. לפי דוחות הפעולה, השוטרים הגיעו אל הרכב הפתוח בחניון המכללה, מצאו שם ארנקים של חנן ושל מאור, ואז הזינו את הפרטים של שניהם במסוף המשטרתי וגילו שאחד מהם נוהג בפסילה. ככל הנראה אז החליטו השוטרים שחנן הוא זה שאחז בהגה, שהרי מדוע הרכב לא עצר לפניהם? בנוסף טענו השוטרים כי שמרו על קשר עין רציף לכל אורך המרדף אחרי הרכב, מצומת השרון ועד למכללה, מה שלא אפשרי בתנאי הדרך. השוטר, העומד בצד הדרך, לא יכול לרדוף אחרי רכב, שחולף על פניו במהירות ומתרחק לכוון צפון, ועדיין לשמור על קשר עין.

בדיון ההקראה כפרנו באשמה ושני המתנדבים הוזמנו לישיבת ההוכחות להעיד. ראשית העיד המתנדב יגאל ירימי. הוא העיד שראה את הרכב חולף על פניו, העיד שראה שוני בחולצות בין הנהג לנוסע, ובנוסף העיד כי זיהה שלנהג זיפי זקן ארוכים יותר מלנוסע, לו זיפי זקן קצרים. על עדותו כתבה כב' השופטת רות רז בהכרעת הדין:

"לא שוכנעתי כי הפרטים אותם ציין העד אפשרו זיהוי מעבר לספק סביר של הנאשם כמי שנהג ברכב. הרכב חלף במהירות על פניו של העד בנסיעה אותה מתאר העד כנסיעה מהירה ופנה לנתיב הימני… קיים קושי לדעתי להבחין בפרטים מזהים של הנהג בעת נסיעה מהירה, פרטים אשר יש בהם כדי להבחין ביו לבין אחיו שישב לצידו… מדובר בפרק זמן של שניות ספורות בהן הביט העד לעבר הרכב, פרק זמן שאינו מאפשר זיהוי ממשי…"

המתנדב השני, נסיך סואץ, העיד שלא זיהה את הנהג בזמן הנסיעה, בעת שחלף על פניו. הוא תיאר בדוח שלו את ההבדלים בין חנן ומאור, אולם לא ציין את מי ראה נוהג ומי ישב לצידו. על כך כתבה כב' השופטת:

"התביעה מבססת את זיהוי הנאשם כנהג הרכב על זיהוי של עד תביעה יחיד שכן עד תביעה מס' 3, המתנדב נסיך סואץ, לא זיהה את הנאשם בעת הנהיגה… העד מתאר את ההבדל הפיסי בין שני האנשים ומתייחס לצבע החולצות שלבשו ואל זיפי הזקן, אך אינו מציין מי מבין השניים המתוארים על ידו נהג ברכב. על פי המזכר זיהה העד פרטים אלה בשלב מאוחר של האירוע, כאשר הבחין בנאשם ואחיו חוזרים אל הרכב אותו החנו בחניית מכללת רופין. מתרשומתו עולה כי לא הבחין ולא זיהה את הנאשם כמי שנהג ברכב, וזאת למרות שעמד יחד עם העד ירימי והביט אף הוא לעבר הרכב. הואיל ויש רק עד אחד מבין שני העדים שעמדו יחדיו וסימנו לטענתם לרכב לעצור, שטוען כי זהה את הנהג, יש מקום לטענה בדבר טעות בזיהוי".

כב' השופטת התייחסה לטענת השוטרים, לפיה שמרו על קשר עין רציף עם רכב הנאשם לאורך כל הדרך:

"אין מחלוקת כי לאחר שהרכב חלף על פני העדים נותק קשר העין עם הרכב, אלא שמתגלה סתירה נוספת בין גרסאות העדים לבין חידוש קשר העין עם הרכב ועם נוסעיו… מתעוררת השאלה כיצד זה הבחין העד ירימי בכך שהרכב נעצר תוך חריקת בלמים ויצירת אבק, בעוד העד נסיך לא הבחין בדבר אלא רק ראה את הרכב כשהוא במצב של עמידה. שני העדים נסעו יחד בניידת והבדלי הגרסאות הבולטים פוגעים במהימנותם…

סוף דבר – לא שוכנעתי מעבר לספק סביר כי הנאשם נהג ברכב ולפיכך אני מזכה אותו, מחמת הספק, מן העבירות המיוחסות לו בכתב האישום".

פל 5063-07-09 – לפסק הדין המלא

———————————–

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

פסילות רשיון נהיגה – שאלות ותשובות

 


קיבלתי פסילת רשיון בגזר דין של בית המשפט, ולא הפקדתי את הרשיון. מהו דיני?
חשוב לציין כי פסילת רשיון לא מתחילה להימנות עד שהרשיון יופקד במזכירות בית המשפט. נהגים רבים טועים לחשוב, שאם קיבלו פסילה, בין אם נכחו בדיון ובין אם לאו, מספיק שלא ינהגו בתקופת הפסילה כדי לסיים את התקופה. נדגיש שוב – עד שהרשיון לא הגיע למזכירות בית המשפט והופקד, לא מתחילים למנות את הפסילה.

אין לי רשיון נהיגה תקף להפקיד. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד במזכירות בית המשפט שני מסמכים:
1. אישור ממשרד הרישוי על תוקף הרשיון (נקרא טופס מצב רשיון, ניתן להוציא בכל סניף של משרד הרישוי);
2. תצהיר בדבר העובדה שאין בידך רשיון תקף. רק לאחר הפקדת שני המסמכים במזכירות בית המשפט תחל להימנות פסילת הרשיון. טופס תצהיר ניתן למצוא במזכירות בית המשפט, על התצהיר להיות מאומת ע"י עו"ד.

רשיון הנהיגה אבד לי ואין לי מה להפקיד. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד תצהיר בדבר אובדן הרשיון + אישור על תקפות הרשיון ממשרד הרישוי (טופס מצב רשיון).

הוטל עלי עונש פסילת רשיון, והרשיון שלי מופקד בתיק אחר בבית המשפט. מה עלי לעשות?
עליך להפקיד תצהיר על כך שהרשיון מופקד בתיק אחר + אישור על תקפות הרשיון ממשרד הרישוי. אם לא נאמר אחרת בגזר הדין, הפסילה תחל להימנות במצטבר לפסילה בתיק האחר. המשמעות – רק לאחר סיום הפסילה בתיק הקודם תחל להימנות הפסילה בתיק החדש.

בית המשפט נתן לי אורכה להפקדת הרשיון והאורכה הסתיימה. לא הפקדתי עדיין את הרשיון. מהו דיני?
במידה והאורכה להפקדת הרשיון הסתיימה, הפסילה נכנסה לתוקף ולכן אסור לנהוג, גם אם לא הופקד רשיון הנהיגה. נהיגה תחישב נהיגה בפסילה, שעונשה מאסר. על הנאשם להפקיד את רשיונו בבית המשפט, כי מצד אחד הפסילה נכנסה לתוקף, אולם לא מונים אותה עד שיפקיד רשיון (הפסילה לא תסתיים).

הפקדתי את רשיון הנהיגה במזכירות וקיבלתי אישור על הפקדת רשיון. כעת תמה תקופת הפסילה. מה עלי לעשות?
העובדה שתקופת הפסילה תמה לא מאפשרת לנהג לנהוג. על הנהג לפנות למשרד הרישוי יום לאחר סיום תקופת הפסילה עם אישור ההפקדה, ולבקש את הנפקת הרשיון החדש. משרד הרישוי יבדוק את זכאותו לקבלת רשיון לאחר תום הפסילה.

הוטל עלי עונש פסילה מבלי שנכחתי בדיון. לא קיבלתי כל הודעה על הפסילה. האם אני נחשב נוהג בפסילה?
עבירת נהיגה בפסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה היא עבירה שמחייבת יסוד נפשי של ידיעה. על האדם הנוהג לדעת שהוא בפסילה. עד 2009 קבע החוק, שאם הוטל על הנאשם עונש פסילת רשיון מבלי שנכח בדיון ולא קיבל הודעה על גזר הדין, לא יראו אותו כנוהג בפסילה. על המשטרה היה להוכיח כי הודעה על גזר הדין נשלחה לנאשם ונמסרה לידיו.

בשנת 2009 תוקן חוק סדר הדין הפלילי לעניין הודעה על פסילת רשיון נהיגה, ונקבעה חזקת ידיעה –  במידה ונשלחה הודעה על גזר הדין שבו הוטלה פסילה, רואים אותה כאילו הומצאה כדין, וכאילו הודע לנמען על הפסילה, גם אם לא חתם על אישור המסירה, זולת אם הוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב אי המנעותו מלקבלה, והתקיימו כל התנאים הבאים:
1. חלפו 15 יום ממשלוח ההודעה.
2. הנאשם הוזמן לדיון בבית המשפט כדין.
3. ההזמנה לדין כללה בכתב או בע"פ אזהרה על כך שבית המשפט עלול להטיל עליו פסילת רשיון – נוסח כזה מופיע כיום על כל דו"ח או כתב אישום.
4. בטופס אישור המסירה שהוחזר מולו פרטי מוסר ההודעה, המען והמועד שבו נמסרה והטעם לאי ביצוע המסירה.

משמעות התיקון: גם אם נאשם לא נכח בדיון ולא הגיע לדואר לדרוש הודעה על גזר הדין, שנשלחה לכתובתו הרשומה בדואר רשום, הוא יכול להיחשב נוהג בפסילה.

קיבלתי פסילת רשיון נהיגה לפני שנים רבות ולא הפקדתי. האם העונש התיישן?
לא. אמנם חוק סדר הדין הפלילי קובע תקופת התיישנות עונש בעבירת חטא – 3 שנים, ובעבירת עוון – 10 שנים, אך כל זאת במידה ולא התחילו בביצועו. סעיף 42(א) לפקודת התעבורה קובע כי פסילת רשיון נהיגה שהוטלה על ידי בית המשפט תחל מיום גזר הדין, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. המשמעות – החלו בביצוע העונש, ולכן תקופת התיישנות העונש לא חלה כאן. בפסקי דין רבים הדגישו בתי המשפט את חובת ההפקדה כתנאי לתחילת ביצוע הפסילה. לאחרונה ניתן פסק דין ע"י בית המשפט לתעבורה באשדוד, בו נהג שקיבל פסילת רשיון נהיגה בהיעדר בשנת 1991 ביקש מבית המשפט סעד הצהרתי על כך שהעונש התיישן. בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי הפסילה תחל מהיום בו הוגשו המסמכים לבית המשפט, דהיינו – הופקד תצהיר ואישור ממשרד הרישוי (תת"ע 781794-91 מ"י נ' אבו חאמד).

מה ניתן לעשות במידה ולא ידעתי שעלי להפקיד את הרשיון, לא הפקדתי ולא נהגתי בתקופת הפסילה?

עד 2014, נאשם, שקיבל פסילה ולא הפקיד את הרשיון מסיבות שונות, יכול היה להגיש בקשה לחישוב פסילה לבית המשפט שנתן את גזר הדין. השופט שנתן את גזר הדין היה דן האם יש הצדקה לחשב את הפסילה אחורה ליום גזר הדין, למרות שהרשיון הופקד באיחור.

באפריל 2014 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בענין ג'אבר (בש"פ 9075/12 ג'אבר נ' מדינת ישראל), ובו נקבע כי מרגע שניתן גזר הדין, סיים בית המשפט את תפקידו, והסמכות לחישוב פסילה היא של משרד הרישוי. בעניין ג'אבר נדונה בקשה של נאשם, שקיבל גזר דין בתיק תעבורה, בעוד שהרשיון שלו מופקד במשטרה בתיק אחר. הנאשם, שלא היה בידו רשיון נהיגה להפקדה, לא ידע שעליו להפקיד תצהיר כתנאי למניין ימי הפסילה, וביקש מבית המשפט לחשב את פסילתו ליום גזר הדין, כי הרשיון היה מופקד במשטרה. בית המשפט העליון, כאמור, דחה את בקשתו וקבע כי עליו לפנות למשרד הרישוי.

הפסיקה בעניין ג'אבר יצרה אי בהירות לגבי הסמכות לחישוב הפסילה. בקשות לחישוב פסילה שמוגשות לבית המשפט נדחות על הסף לפי הלכת ג'אבר, והמבקשים מופנים לפנות למשרד הרישוי בבקשה לחשב את הפסילה. משרד הרישוי, מצידו, דוחה את הבקשות שמוגשות אליו, בטענה כי החלטה בבקשה מחייבת שיקול דעת שיפוטי, שאינו בסמכותו של משרד הרישוי.

על אילו כלי רכב חלה הפסילה שהטיל עלי בית המשפט?
פקודת התעבורה קובעת כי עונש הפסילה שהטיל בית המשפט תחול על כל כלי רכב, אלא אם נקבע אחרת בגזר הדין. לבית המשפט יש סמכות לסווג את פסילת הרשיון, כך שתחול רק על סוגי כלי רכב מסוימים, או רק בשעות מסוימות, או רק באזורים מסוימים. לדוגמה, יכול בית המשפט לקבוע כי הוא מטיל על הנאשם פסילת רשיון, אולם מסווג את הפסילה, כך שיותר לנאשם לנהוג במלגזה/מכונה ניידת בתחום מפעל מסוים ובשעות מסוימות ביום, הכל לפי שיקול דעתו של בית המשפט. על הנאשם לפנות למשרד הרישוי לאחר הפקדת הרשיון, על מנת שיונפק לו רשיון נהיגה שיכלול בתוכו את התנאים שנקבעו בגזר הדין.

אני בפסילה והפקדתי את רשיון הנהיגה בבית המשפט. כעת קיבלתי טופס לחידוש רשיון הנהיגה בדואר. מה עלי לעשות?
הפסילה שמטיל בית המשפט מוגדרת כ"פסילה מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה". המשמעות – גם אם הפקדת את הרשיון, אסור לך לקבל רשיון נהיגה חדש בזמן הפסילה. סעיף 66 לפקודת התעבורה, שכותרתו: "קבלת רשיון בהעלמת הפסילה או התנאים", קובע עונש מאסר שלוש שנים למי שמגיש בקשה לקבלת רשיון או לחידושו או מקבל רשיון בתקופת הפסילה, ואינו מודיע על הפסילה למשרד הרישוי. המשמעות – אם קיבלת טופס חידוש רשיון בזמן הפסילה, עליך לפנות למשרד הרישוי ולהודיע על הפסילה.

מעולם לא הוצאתי רשיון נהיגה. כעת הורשעתי בבית המשפט בעבירה והוטלה עלי פסילה. מה עלי לעשות?
הפסילה שהוטלה מונעת מהנאשם לקבל רשיון נהיגה בזמן הפסילה, ולכן על הנאשם להפקיד תצהיר + אישור ממשרד הרישוי על כך שאין לו רשיון נהיגה. רק אז תחל הפסילה להימנות. הנאשם לא יוכל לפנות למשרד הרישוי בבקשה לקבל רשיון כל עוד הוא בפסילה.

אני נהג חדש וקיבלתי עונש פסילת רשיון מבית המשפט. האם עלי לעבור מבחן מעשי ועיוני (טסט ותיאוריה) מחדש? 
אם מדובר בנהג חדש, במידה והורשע באחת מהעבירות המנויות בתוספת השלישית לפקודת התעבורה, רשות הרישוי רשאי לדרוש אמצעי תיקון (טסט/תיאוריה) כתנאי לקבלת רשיון הנהיגה לאחר הפסילה. בין העבירות המנויות ניתן למצוא נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, אי ציות לאור אדום, אי מתן זכות קדימה, מהירות מופרזת, גרימת תאונת דרכים שבה נפגע אדם או כל עבירה שהוטל עליו ע"י בית המשפט עונש פסילה של 3 חודשים או יותר (רשימה חלקית בלבד).

יש לי רשיון קבוע (לא נהג חדש) והוטל עלי עונש פסילת רשיון בבית המשפט. האם עליו לעבור מבחן עיוני ומעשי?
במידה ומדובר ברשיון קבוע, רשות הרישוי רשאית לדרוש מהנהג לבצע אמצעי תיקון במידה והוטלה על הנהג פסילה של 12 חודשים או יותר.

נפסלתי על ידי קצין משטרה מלנהוג (פסילה מנהלית). איפה עלי להפקיד את הרשיון?
עליך להפקיד את הרשיון בתחנת המשטרה בה נפסלת על ידי קצין. במידה והרשיון כבר נלקח על ידי שוטר, וניתן לך אישור נטילת רשיון נהיגה, עליך לוודא שהרשיון מועבר אל הקצין להפקדה, ושהקצין מסמן בטופס השימוע כי הרשיון נלקח. אם אין בידך רשיון להפקדה במשטרה, עליך להפקיד תצהיר מאומת על ידי עו"ד במשטרה, כתנאי לתחילת מניין ימי הפסילה.

———————————————

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה – סקירה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

דומה ששימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הפך להיות מכת מדינה. למרות העובדה שהדיבוריות הפכו להיות נפוצות וזולות יחסית, רבים מהנהגים עושים שימוש בטלפון הסלולרי, שלא באמצעות דיבורית, בזמן הנהיגה.

יודגש כאן שגם שימוש בטלפון הסלולרי באמצעות דיבורית, למרות שהוא חוקי, לא מומלץ. מחקרים שנערכו בחו"ל באמצעות סימולטורים של נהיגה והשוו בין תגובות של נהג, הנתון תחת השפעת אלכוהול, לנהג, המשוחח בטלפון בזמן הנהיגה, מצאו, שתגובותיו של נהג המשוחח בטלפון נייד בנהיגה, בין אם באמצעות דיבורית ובין אם לאו, דומות לתגובות המאוחרות של נהג הנתון תחת השפעת אלכוהול. הבעיה היא בכך שהטלפון הנייד גוזל מהנהג את מרבית הקשב שהוא צריך לצורך הנהיגה. לכן בכל מקרה לא מומלץ לנהל שיחות ארוכות בזמן הנהיגה ברכב, גם עם דיבורית.

המחוקק הישראלי הגדיר את השימוש בטלפון הסלולרי שלא באמצעות דיבורית בזמן הנהיגה בעבירה. העבירה הזו נגזרת מן החובה הבסיסית של הנהג לאחוז בהגה בשתי ידיים, הקבועה בתקנה 28(א).

סכום הקנס בגין שימוש בטלפון בזמן נהיגה עומד על 1000 ש״ח. בצידה של העבירה יש גם 8 נקודות של משרד הרישוי (בינואר 2018 מספר הנקודות על שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה עלה מ-4 ל-8)

תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה קובעת:

(1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית.

(ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s.);

(2) בתקנת משנה זו –

"דיבורית" – התקן המשמש שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.

"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

מה אנחנו למדים מן התקנה?

1. שימוש בטלפון כולל גם החזקה שלו ביד. נהגים רבים סבורים, שאם הם נוהגים ומחזיקים את הטלפון ביד, ולא צמוד לאוזן, הם לא עוברים עבירה. בנוסף, גם אם יוכיח הנהג באמצעות פלט שיחות נכנסות/יוצאות, כי לא התקבלה שיחה בזמן שנעצר ע"י השוטר, וכי רק החזיק את הטלפון בידו, עדיין הדבר יחשב עבירת שימוש בטלפון בזמן נהיגה.

2. שימוש בדיבורית הפנימית של הטלפון (ספיקר) מחייב את הצמדת הטלפון לרכב בצורה שלא יפול. מכאן שגם אם הנהג בוחר להשתמש בדיבורית הפנימית של הטלפון, עליו להצמיד את הטלפון באמצעות מתקן מקבע לרכב – כמו הזרועות שנצמדות לחלון או ללוח השעונים ומחזיקות את הטלפון.

3. שימוש בטלפון כולל גם מסרונים – העברה או קריאה של sms אסורה בזמן הנהיגה, גם אם הטלפון מקובע ברכב או בדיבורית. נושא הגלישה הסלולרית עדיין לא נדון בפסיקה, אולם נראה כי ניתן לקבוע כי פעולת גלישה סלולרית בזמן נהיגה דומה לפעולה של שליחת מסרונים וקריאתם, ולכן אסורה על פי החוק.

מה לגבי שימוש באוזניה לטלפון סלולרי? העניין נדון בבית המשפט העליון בפסק דין אהובה לוי (רע"פ 3237/99 אהובה לוי נ' מדינת ישראל). גב' לוי נעצרה ע"י שוטר, כשהיא משוחחת בטלפון הנייד באמצעות אוזניה. תקנות התעבורה קובעות "לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות". המדינה טענה כי התקנה אוסרת גם על הצמדה של אוזניה אחת לאוזן ולכן יש כאן עבירה. גב' לוי טענה כי הפרשנות של "אוזניות" מחייבת שימוש בשתי אוזניות ולא באחת. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, ופסק כי יש לבחור באפשרות המקלה עם הנאשם, והיא – ששימוש באוזניה אחת אינו נחשב עבירה.

לאחרונה התרבו הנהגים שמשתמשים ב-iPhone בזמן הנהיגה באמצעות שתי האוזניות הלבנות של המכשיר. כמובן שלפי פסק דין לוי הדבר אסור. מותר להשתמש באוזניה אחת באוזן, שימו לב.

מה לגבי שימוש בטלפון סלולרי בזמן עמידה ברמזור או בפקק?

תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה מחייבת שהרכב יהיה "בתנועה". עלתה השאלה מה קורה כאשר הרכב עומד וממתין ברמזור או בפקק. הרי הרכב שלו לא נמצא בתנועה. היו מספר בתי משפט שקיבלו את הטענה הזו, עד שהענין הובא בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"פ 70890/01 הררי נ' מדינת ישראל).

השופטת דרורה פלפל קבעה:

"עצירה באור אדום או בפקק תנועה הינה שלב רגעי בתנועה. בדר"כ היא אינה מתוכננת מראש, כשם שגם "סיומה" אינו מתוכנן. רוב האנשים אינם יכולים לצפות בדיוק מתי יתחלף האור האדם ברמזור ובדיוק באותה שניה לסיים את עיסוקיהם שהיו "בעמידה". לכן גם אין להתיר עיסוקים לבר עיסוקי נהיגה במובן הרחב, כלומר על ציר תנועה שוטף שמכיל בתוכו עצירות פתע, רמזורים, פניות וחניות".

עדכון מדצבמבר 2012 – אגף התנועה במשטרת ישראל העביר הנחיה לשוטרים שלא לרשום דו"חות בגין שימוש בטלפון סלולרי בזמן שהרכב נמצא בעמידה ברמזור, בצד הדרך או בכל מקום אחר.

עדכון מפברואר 2014 – בתקשורת פורסם נוהל של אגף התנועה מפברואר 2014, בו יש הנחיה לשוטרים שלא לרשום דוחות על שימוש בטלפון נייד בזמן עמידה ברמזור:

נוהל של אגף התנועה מפברואר 2014
נוהל של אגף התנועה מפברואר 2014

אנו מאשרים כי הנוהל הזה אכן קיים במשטרה, והופץ כהנחיה לשוטרים, אבל למרות זאת, לא היינו ממליצים לנהגים לעשות שימוש בטלפון בזמן עמידה ברמזור מכמה סיבות:

1. הנהג משתמש בטלפון בנהיגה, הרמזור מתחלף לירוק, הנהג מתחיל לנסוע, לוקח לו כמה שניות לסיים את השיחה, והרכב כבר בתנועה – נעברה עבירה.

2. נתקלנו במספר מקרים של נהגים שטענו בפנינו שעשו שימוש בטלפון בזמן עמידה ברמזור, ולמרות זאת השוטר כתב שהרכב היה בתנועה, הוא הבחין בנהג עושה שימוש בטלפון בזמן שהרכב בתנועה, והוא עקב אחרי הרכב עד שנעצר.

לאור זאת, לא היינו ממליצים לעשות שימוש בטלפון בזמן עמידה ברמזור.

מה לגבי שימוש בטלפון סלולרי המוכנס לתוך קסדת אופנוע?

שימוש בטלפון בתוך קסדת האופנוע -האם זו עבירה?

מה לגבי שימוש במכשיר מירס כמכשיר קשר בזמן הנהיגה?

נהג מונית עשה שימוש במכשיר המירס, החזיק אותו בידו ושוחח בו, כשהמכשיר צמוד לאוזנו השמאלית. לנהג נרשם דו"ח על שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה. בבית המשפט טען הנהג, כי החוק קובע איסור לעשות שימוש ב"טלפון נייד או נייח" בזמן הנהיגה, והוא עשה שימוש במכשיר המירס במצב מכשיר קשר, ולכן אין במעשיו אשמה. בתי המשפט נתנו כמה פסיקות סותרות בענין זה, אולם ההלכה הרווחת כיום היא, ששימוש במכשיר מירס המוחזק ביד בזמן נהיגה, גם במצב של מכשיר קשר, תיחשב עבירה. עוד על כך ניתן לקרוא במאמר – האם מותר לעשות שימוש במירס בזמן הנהיגה?

האם מותר לי לצפות בסרטונים בסלולר בזמן הנהיגה? 

לא. זו עבירה חמורה יותר, שנקראת 'שימוש בתצוגה הנראית לעיני הנהג', שהיא עבירת הזמנה לדין ולא עבירת קנס. ניתן לקרוא עוד כאן: עבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג.

האם ניתן להמיר עבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה באזהרה? 

לא. משטרת ישראל מגדירה את העבירה כאחת מהעבירות הבטיחותיות, ולא ממירה באזהרה עבירות של שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

—————————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.