רישום דו"ח נגד נהג המוריד את מבטו מהדרך

נוהל משטרתי - אגף התנועה הארצי
                                                                       נוהל משטרתי – אגף התנועה הארצי

עו"ד דרור כהנוביץ'

הרשת סוערת בימים האחרונים בעקבות פרסום של הנחיית אגף התנועה הארצי העוסקת ברישום דו"ח נגד נהג המוריד את מבטו מהכביש. ההנחיה עוסקת במקרים בהם הנהג מניח טלפון נייד על רגליו או על הכסא שלידו, או במקום אחר שאינו התקן חוקי, ועושה בו שימוש בזמן הנהיגה, בדרך כלל להעברת הודעת סמס או גלישה. ההנחיה המשטרתית היא לרשום לנהג דו"ח על עבירת נהיגה בחוסר זהירות – עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, עבירה שיש בצידה קנס 500 ש"ח ו-6 נקודות.

קודם כל, אנו מאשרים כי הנוהל הזה אמיתי, ולא מדובר במתיחה. דבר שני הוא שעבירת נהיגה בחוסר זהירות אינה חדשה. לא מדובר כאן בשינוי חיקוק. העבירה קיימת שנים רבות בתקנות התעבורה.

תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה קובעת:

לא ינהג אדם בקלות ראש או בלא זהירות, או ללא תשומת לב מספקת בהתחשב בכל הנסיבות ובין השאר בסוג הרכב, במטענו, בשיטת בלמיו ומצבם, באפשרות של עצירה נוחה ובטוחה והבחנה בתמרורים, באותות שוטרים, בתנועת עוברי דרך ובכל עצם הנמצא על פני הדרך או סמוך לה ובמצב הדרך". 

מדובר בעבירת סל, שמכילה בתוכה התנהגויות רשלניות רבות של נהגים, שהמשותף להן הוא שהנהג לא נוהג בזהירות מספיקה או חורג מסטנדרט התנהגות מצופה של נהג סביר. עד היום שוטרים נתנו דו"חות על נהיגה בחוסר זהירות במצבים אחרים – לדוגמה, נהג שנתפס נוהג כשהוא מחזיק דף נייר בצמוד להגה וקורא ממנו או כותב עליו בזמן הנהיגה.

לקריאה נוספת: שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה – סקירה

הנחיית אגף התנועה באה לחדד לשוטרים מה לעשות במקרה שהם רואים נהג, שמוריד את מבטו מהכביש כדי לעשות שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה, אבל לא מצליחים לראות את הטלפון עצמו. נדגיש כי מדובר בהתנהגות מסוכנת מאוד – במהירות 90 קמ"ש, לדוגמה, עובר הרכב 25 מטרים בכל שניה. מספיק שהנהג מוריד את עינייו לשנייה-שתיים מהכביש, והרכב עבר עשרות מטרים מבלי שהנהג יכול להגיב בזמן למצב הדורש תגובה מהירה – בלימה או סטיה כדי להתחמק ממכשול או מסכנה.

עוד נדגיש כי שימוש בטלפון נייד מותר בתנאי שהטלפון מותקן במתקן יציב המונע את נפילתו. החזקת הטלפון על המושב ליד הנהג או על רגלי הנהג מסוכנת, כי הטלפון עלול ליפול לרצפה, והתנועה האינסטיקטיבית של נהג תהיה להתכופף להרים אותו, או לפחות להסיט את מבטו מהכביש כדי לראות מה נפל, כל זאת בזמן שהרכב בתנועה. לכן חייב המחוקק להניח את הטלפון במתקן המונע את נפילתו – כמו מתקן הצמדה לחלון או ללוח השעונים. זה מתקן פשוט מאוד העולה כמה עשרות שקלים וימנע מכם דו"חות וקנסות.

איזה 'שימוש' מותר לעשות בטלפון כשהוא מותקן במתקן המונע את נפילתו ומחובר לדיבורית? מותר לעשות לשיחות או לחייג. אסור לשלוח או לקרוא מסרונים (סמס או הודעת טקסט אחרות) ואסור לגלוש בטלפון בזמן הנהיגה.

האם מותר לי להשתמש בטלפון במצב ניווט בזמן הנהיגה? כן, אבל הטלפון חייב להיות מותקן בהתקן המונע את נפילתו. הנחת הטלפון על המושב במצב ניווט עלולה לגרום למצב בו הנהג מוריד את מבטו מהכביש כדי להסתכל על מערכת הניווט וזה אסור. אם אתם מפעילים את הטלפון עם אפליקציית Waze או אפליקציית ניווט אחרת, התקינו אותו במתקן הצמדה לשמשה הקדמית של הרכב או לחלק העליון של לוח השעונים.

לקריאה נוספת: עבירת שימוש בתצוגה הנראית לעיני הנהג

האם מותר לי להוריד את עיני מהכביש ולבדוק את הטלפון בזמן שהרכב בעמידה בפקק? בעבר פורסמה הנחיית אגף התנועה לא לרשום דו"חות לנהגים שעושים שימוש בטלפון בזמן עמידה בפקק, כי התקנה שמדברת על שימוש בטלפון פותחת במילים "בעת שהרכב בתנועה". יעצנו לנהגים לא לעשות שימוש בטלפון בפקק, כמו לקרוא או לשלוח מסרונים, כי נהגים רבים ממשיכים להחזיק את הטלפון בזמן שהרכב בתנועה ואז מקבלים דו"ח. בנוסף נתקלנו במקרים בהם הנהג טען שהיה בעמידה בפקק, אולם השוטר כתב שראה את הרכב בתנועה.

השוטר כתב לי דו"ח על נהיגה בחוסר זהירות בגלל שטען שהורדתי את מבטי מהכביש, אבל לא היה ברכב טלפון, האם זה בסמכותו? העבירה לא מדברת על שימוש בטלפון, אלא על הורדת המבט מהכביש. גם אם השוטר לא הבחין בטלפון או שלא החזקתם טלפון, הוא יכול לרשום דו"ח.

לסיכום נאמר – נהגים צריכים להיות מרוכזים בזמן הנהיגה בכביש. כשהעיניים שלכם לא על הכביש, אתם לא על הכביש. תגובה מאוחרת למצב חירום יכולה לגרום לתאונה קשה. ההמלצה היא למעט לעשות שימוש בטלפון בזמן הנהיגה, גם כשהוא בדיבורית, כי מדובר בהסחת דעת. אל תחזיקו את הטלפון או תפנו את עיניכם לטלפון בזמן הנהיגה.

סעו בזהירות.

 


החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

 

 

 

 

 

נהיגה ללא רשיון נהיגה והתרת נהיגה למי שאינו בידו רשיון – סקירה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

רשיון נהיגה ישראלי. מתוך אתר משרד התחבורה
רשיון נהיגה ישראלי. מתוך אתר משרד התחבורה

 

נדמה שכולם יודעים שדרוש רשיון נהיגה כדי לנהוג ברכב, זה התנאי הבסיסי לכך שלאדם יותר לנהוג במדינה, אבל בעבודתי כעו"ד אני נתקל במקרים רבים של אנשים שנהגו ללא רשיון נהיגה, שנהגו ללא רשיון תקף או שהתירו לאחרים לנהוג ברכב שלהם, כשמי שנוהג לא מחזיק ברשיון. נהגים רבים נוטים לזלזל בעבירות האלה במחשבה שאלה עבירות טכניות בלבד, אולם החוק מתייחס בחומרה רבה לעבירות כאלה, ולכן העונשים על ביצוע עבירות כאלה הם כבדים.

 

סעיף 10 לפקודת התעבורה קובע:

לא ינהג אדם רכב מנועי, אלא אם הוא בעל רשיון נהיגה תקף לרכב מאותו סוג, שניתן על פי פקודה זו, ולא ינהג אדם אלא בהתאם לתנאי הרשיון זולת אם פוטר מחובת רשיון נהיגה ובמידה שפוטר.

 

החוק למעשה קובע מספר תנאים:

  1. מי שנוהג ברכב צריך להחזיק ברשיון נהיגה – החוק מחייב החזקה פיזית של הרשיון ברכב בעת הנהיגה. בעבר משטרת ישראל היתה רושמת דוחות על אי החזקת רשיון נהיגה ברכב בזמן הנהיגה וזו היתה העבירה הנפוצה ביותר. כיום יש הנחיה משטרתית לא לרשום דוחות כאלה, כי הניידות מציידות במסוף ובו ניתן לבדוק פרטי נהג כולל תמונה.

 

  1. הרשיון צריך להיות בתוקף – הרשיון אינו תקף ללא תשלום אגרה. מי שלא שילם אגרה נוהג עם רשיון לא תקף, וזה לא משנה שזו פעולה טכנית. נהגים ותיקים נדרשים כיום לחדש רשיון כל 10 שנים, שימו לב שאתם לא שוכחים לחדש את הרשיון. גם אם לא קיבלתם הביתה בדואר הודעת חידוש, האחריות לחדש היא עליכם, ויש לפנות למשרד הרישוי לבדוק מדוע לא חודש הרשיון. מנסיון, רשיונות לא מחודשים כיום בגלל קנסות שלא שולמו או התליות רשיון של משרד הרישוי בגלל אי ביצוע קורסים או הפניה למכון הרפואי.

 

  1. הרשיון צריך להיות תואם לסוג הרכב – ישראל אימצה את התקינה האירופית לגבי סוגי רכב ורשיונות. לדוגמה: רשיון לאופנוע הוא מסוג A, רכב פרטי מסוג B, משאית C וכו'. על רשיון הרכב של כל רכב מצויין איזו דרגת רשיון יכולה לנהוג בו. שימו לב שאתם לא טועים. לדוגמה, כולם סבורים שרשיון מסוג B מאפשר לנהוג ברכב פרטי ומסחרי עד משקל של 4 טון. זה לא מדויק. רשיון B שהוצא לפני 2007 מאפשר לנהוג בישראל ברכב פרטי ומסחרי עד 4 טון. רשיון שהוצא אחרי 2007 מאפשר לנהוג ברכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון. יש נהגים שטועים לחשוב שמותר להם לנהוג על רכב מסחרי ואז נעצרים ומקבלים כתב אישום על נהיגה עם רשיון לא תקף לסוג הרכב. עוד בעיה היא עם דרגות הרישוי לאופנועים: A1, A2, A3. יש מספר דרגות לאופנועים בהתאם לנפח המנוע והספק המנוע. שימו לב שאתם מחזיקים ברשיון תואם לסוג האופנוע ולדרגת הרישוי שלו. יש לבדוק את המשקל הכללי של הרכב ואת סוג הרשיון הנדרש ברשיון הרכב לפני שמתחילים בנסיעה.

 

  1. הנהיגה מתבצעת בהתאם לתנאי ברשיון הנהיגה – אם רשיון הנהיגה קובע תנאים מסוימים לנהיגה, כמו חובת הרכבת משקפיים/עדשות מגע, חובת נשיאת מוצרי סוכר ברכב לחולי סכרת, חובת ליווי לנהגים חדשים וכו', חייבים למלא אחר התנאים האלה. מי שנוהג ברכב בניגוד לתנאים הכתובים ברשיון מסתכן בכתב אישום.
דוגמה להיתר נהיגה לנהג חדש עם תנאים. מתוך אתר משרד התחבורה
דוגמה להיתר נהיגה לנהג חדש עם תנאים. מתוך אתר משרד התחבורה

 

זכרו שהעבירות האלה הן עבירות אחריות קפידה. המשמעות היא, שכדי להרשיע בעבירות האלה לא צריך להוכיח מודעות או כוונה לעבור עבירה. מספיק להוכיח עובדתית שהנהג או הנהגת היו עם רשיון לא תקף כדי להרשיע בעבירה. אין צורך להוכיח שהנהג היה מודע לכך שהרשיון שלו פקע. זו אחריות של הנהגים לבדוק את התנאים והתוקף לפני תחילת הנהיגה.

 

עוד היבט חשוב שאנשים נוטים לשכוח הוא, שביטוח הרכב כפוף לכך שמי שנוהג ברכב מי שיש לו רשיון נהיגה בתוקף והרשיון תואם את סוג הרכב. במידה והרכב היה מעורב בתאונה, ומי שנהג ברכב לא החזיק ברשיון תקף או לא תקף לסוג הרכב, חברת הביטוח לא תפצה אתכם/את צד ג' וההוצאות יוטלו עליכם. זה עלול להיות כואב בכיס.

 

התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג

סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה קובע:

בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו לא ירשה לנהוג ברכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל רכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב.

 

החוק קובע שמי שמתיר לנהג אחר לנהוג ברכב שלו, מבלי שלנהג יש רשיון נהיגה, או שהרשיון אינו בתוקף או שהרשיון אינו תואם את סוג הרכב או שהנהג לא ממלא אחר התנאים ברשיון, עובר עבירה חמורה וצפוי לכתב אישום.

על בעל הרכב או מי שמחזיק ושולט ברכב (גם אם אינו הבעלים הרשום) חלה החובה לבדוק האם הנהג שהוא מתיר לו לנהוג ברכב מחזיק ברשיון תקף ותואם את סוג הרכב. שימו לב, כי רבים לא עושים זאת. מלבד כתב אישום על התרת נהיגה, יש סמכות לקצין משטרה לתת הודעת איסור שימוש מנהלי ברכב ל-30 יום. המשמעות היא שבעל הרכב יאלץ להפקיד את הרכב במגרש ל-30 יום ולא יוכל לעשות בו שימוש, רק בגלל שהתיר למי שאין לו רשיון לנהוג ברכב שלו. על בעל הרכב או מי שמחזיק ברכב מוטל הנטל להוכיח כי עשה הכל כדי למנוע מצב שבו ינהג ברכב מי שאינו בידו רשיון נהיגה. זה קורה בעיקר לבעלי חברות ומעסיקים, שנהג שלהם נתפס נוהג ללא רשיון וכעת מקבלים הודעה על השבתת הרכב ל-30 יום. על בעל החברה להראות כי עשה הכל לוודא כי הנהג נוהג עם רשיון תקף לאותו סוג רכב ובהתאם לתנאים שנקבעו ברשיון.

 

זה נשמע קצת מוזר – מה, חבר שלי מבקש סיבוב ברכב, אני אתחיל לבדוק לו את הרשיון? כן, בעל הרכב צריך לוודא שמי שהוא מוסר לו את הרכב אכן מחזיק ברשיון נהיגה תקף ותואם את סוג הרכב. אל תסמכו על זה שאתם יודעים שאותו חבר נוהג ברכב שנים רבות.

 

התרת נהיגה לקטין

סעיף 36ב' (ג) לפקודת התעבורה קובע:

בעל רכב או מי שבידו השליטה על רכב, אשר הרשה לאדם אחר לנהוג בו ביודעו שהאדם איננו בעל רשיון נהיגה לאותו סוג רכב, דינו מאסר שלוש שנים בפועל עם או בלי קנס, ואם אותו אדם היה קטין שאיננו יכול לקבל רשיון נהיגה, מאסר חמש שנים עם או בלי קנס ובנוסף לכך, פסילה מקבלת רשיון או מהחזיק רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת משלוש שנים, אולם רשאי בית המשפט בנסיבות מיוחדות שיפרש בפסק דינו לפסוק מאסר על תנאי.

 

החוק קובע כאן עונש חמור מאוד של עד 3 שנות מאסר למי שמתיר לאחר לנהוג ברכב שלו, ואם מדובר בקטין שמפאת גילו עדיין לא יכול לקבל רשיון נהיגה – עד 5 שנות מאסר. זו ענישה חמורה, שרבים לא מודעים לה, בעיקר הורים שמחליטים שהילד או הילדה שלהם מספיק גדולים כדי להתנסות בנהיגה ויוצאים איתם לשיעור נהיגה פרטי במגרש חניה מבודד או באזור חקלאי. שימו לוב והזהרו מזה. המשטרה מכירה את המגרשים האלה וכשרואים רכב שמסתובב בלילה במגרש חניה ריק, שוטרים עוצרים אותו ואז מגישים כתב אישום לבית משפט לנוער כנגד הילד הקטין על נהיגה ללא רשיון נהיגה, וכנגד ההורה על התרת נהיגה לקטין.

 

לסיכום נאמר, שעל הנהג או הנהגת מוטלת החובה לבדוק תמיד שיש רשיון נהיגה בתוקף, שהרשיון תואם את סוג הרכב ושם ממלאים אחר התנאים ברשיון. נהגים נוטים לזלזל לעיתים בעובדה שאגרת הרשיון לא שולמה עדיין וממשיכים לנהוג, במחשבה שזו עבירה טכנית קלה.

מי שלומד נהיגה צריך ללמוד נהיגה עם מורה לנהיגה, ולא עם ההורה. אל תסתבכו בכתבי אישום פליליים.

 

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

 

 

המרת דו"ח תעבורה באזהרה

עדכון: בחודש נובמבר 2017 עודכן הנוהל המשטרתי לגבי המרה באזהרה, וקבע תנאים מחמירים להמרה באזהרה.

מהי המרה באזהרה/התראה? איך ממירים דו"ח באזהרה? מי זכאי להמיר דו"ח באזהרה? אילו עבירות ניתן להמיר באזהרה? במאמר זה ננסה להשיב על השאלות ולהדריך אתכם כיצד להמיר דו"ח תעבורה באזהרה  

משטרת התנועה. התמונה מתוך אתר משטרת ישראל police.gov.il
משטרת התנועה. התמונה מתוך אתר משטרת ישראל police.gov.il

המרה באזהרה או התראה היא מדיניות של המשטרה, שלא לרשום דו"חות לנהגים זהירים בעלי ותק נהיגה רב יחסית, בעבירות קלות. נדגיש כי מדובר במדיניות ולא בחובה חוקית.

המרה באזהרה יכולה להתבצע על ידי השוטר שעצר את הנהג בשטח, על ידי רישום דו"ח אזהרה, או על ידי פניה למשטרה לאחר קבלת הדו"ח.

אגף התנועה במשטרת ישראל קבע קריטריונים שונים להמרה באזהרה בין שני המצבים – סמכות השוטר בשטח מול סמכות המרכז לפניות נהגים במשטרת ישראל:

תנאים לרישום דו"ח אזהרה על ידי שוטר (בשטח):

על פי נהלי משטרת ישראל רשאי שוטר לרשום דו"ח אזהרה/התראה, בעבירות ברירת משפט בלבד (עבירות קנס) לפי הקריטריונים הבאים (תנאים מצטברים):

1. לנהג ותק נהיגה של שבע שנים לפחות.

2. לנהג לא נרשם דו"ח אזהרה / התראה ואין לחובתו הרשעה בחמש השנים האחרונות שקדמו לביצוע העבירה הנוכחית.

3. הנהג לא מכחיש את ביצוע העבירה.

4. כאשר נסיבות ביצוע העבירה או מידת הסיכון או ההפרעה שגרמה אינן חמורות

5. לנהג אין דוחות או תיקי תעבורה פתוחים בזמן פנייתו להמרה באזהרה

6. העבירה היא מסוג ברירת משפט (עבירת קנס), למעט העבירות הבאות:

א. אי ציות לאור אדום.

ב. עקיפות (לכל סוגיהן), עבירה על תקנה 47 לתקנות התעבורה.

ג. הובלת מטען במשקל מעל למותר, עבירה לפי תקנה 85 לתקנות התעבורה.

ד. חניה במקום השמור לנכה, אי ציות לתמרור 437.

ה. שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

ו. אי מתן זכות קדימה להולך רגל במעבר חציה.

ז. סטיה מנתיב בחוסר זהירות.

ח. אי ציות לתמרור עצור.

ט. נהיגה בשול.

י. חציית שטח הפרדה (תמרור 815).

       יא. נהיגה על אי תנועה.

יב. עבירת מהירות שהקנס עליה הוא 1500 ש"ח (מהירות בין 31 ל-40 קמ"ש מעל למותר בדרך עירונית, מהירות בין 41 ל-50 מעל למותר בדרך שאינה עירונית.

לשוטר יש שיקול דעת אם לרשום דו"ח ברירת משפט או לרשום דו"ח התראה. המשמעות – גם אם הנהג עומד בקריטריונים לרישום דו"ח התראה, השוטר יכול לרשום לנהג דו"ח ברירת משפט (קנס).

 

תנאים להמרה באזהרה על ידי מרכז פניות נהגים במשטרת ישראל:

למרות ששוטר בחר לרשום דו"ח ברירת משפט ולא דו"ח התראה, עדיין יכול הנהג לפנות למשטרה בכתב ולבקש המרה של הדו"ח בהתראה. אגף התנועה קבע כללים מחמירים יותר להמרה באזהרה כשמדובר במרכז לפניות נהגים. הרציונל לתנאים המחמירים, לפי המשטרה, הוא שהשוטר כבר שמע את טענות הנהג בשטח ובחר שלא להמיר לו את הדו"ח באזהרה וכעת זו פניה שניה בנושא. 

בפניה למרכז פניות נהגים נדרש שלנהג יהיה וותק של 10 שנים לפחות ו-10 שנים ללא עבירות, כדי שהמשטרה תשקול המרה באזהרה. שאר התנאים המפורטים למעלה צריכים גם להתקיים.

 

קיבלתי דו"ח ברירת משפט משוטר ואני עומד בקריטריונים להתראה. מה עלי לעשות?

הנהג, שנגדו נרשם הדו"ח יכול לפנות בכתב למשטרה, תוך 30 יום מקבלת הדו"ח, בבקשה להמרה בהתראה. את הפניה למשטרה יש לשלוח בדואר רשום לכתובת: משטרת ישראל – מרכז שירות לטיפול בדוחות תנועה, ת.ד. 120 פתח תקווה 4910002. לפניה יש לצרף העתק של הדו"ח וצילום של רשיון הנהיגה.

 

שלחתי בדואר רשום בקשה להמרה בהתראה, תוך 30 יום מקבלת הדו"ח, ועדיין לא קיבלתי תשובה. מה לעשות?

המשטרה אמורה לענות על הפניה תוך 30 יום. המשמעות היא שתוך 30 יום אמור להתקבל מכתב שאומר שהתקבלה פניה והיא בטיפול. אם נשלחה בקשה להמרה בהתראה בדואר רשום, לא לשלם את הדו"ח (גם אם תקופת תשעים הימים לתשלום מתקרבת לסיומה), מפני שתשלום הדו"ח ימנע המרה בהתראה. ניתן לברר פרטים לגבי הבקשה במוקד פניות נהגים של משטרת ישראל בטלפון 9666*

 

מהי המשמעות המשפטית של המרת הדו"ח לדו"ח התראה?

המרת הדו"ח לדו"ח התראה תחסוך את תשלום הקנס ואת רישום הנקודות. היא לא נחשבת הרשעה בגליון ההרשעות. המשמעות היחידה – בחמש השנים הבאות לא ניתן לבקש שוב המרה באזהרה.

 

בקשתי להמרה בהתראה נענתה בשלילה. מה אני יכול לעשות?

מי שקיבל תשובה שלילית מהמשטרה – לא ממירים את הדו"ח בהתראה מסיבות שונות, יכול עדיין לבחור לבקש להישפט בגין הדו"ח בבית המשפט. אם בחרתם לבקש להישפט, שלחו את הבקשה להישפט (הגלויה בגב הדו"ח) תוך 30 ימים מקבלת התשובה מהמשטרה, בדואר רשום לאותה כתובת – מרכז שירות לטיפול בדוחות תנועה. אם אינכם מבקשים להישפט – יש לשלם את הקנס בסניפי דואר ישראל תוך 30 ימים מקבלת התשובה מהמשטרה.

 

שלחתי בקשה להישפט, ועכשיו אני מבין שאני עומד בקריטריונים להתראה. האם ניתן לבקש המראה להתראה?

לא. אם הנהג שלח בקשה להישפט, בקשתו להמרה בהתראה תסורב.

———————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מעבירה של אי ציות לתמרור עצור לאחר שבית המשפט קבע כי קיימות סתירות בגרסת השוטר

ניידת משטרה. אילוסטרציה. התמונה מתוך האתר הרשמי של משטרת ישראל.
משטרת התנועה. צילום אילוסטרציה. התמונה מתוך האתר הרשמי של משטרת ישראל.

 

באחד הימים בשנת 2013 נהג ר' ברכב בישוב בית אריה. ר' הגיע עם הרכב לרחוב לבונה וביקש לפנות ימינה כדי לצאת מהישוב. בכוון נסיעתו של ר' הוצב תמרור עצור. ר' עצר את הרכב לפני קו העצירה ולאחר מכן פנה ימינה. לאחר הפניה סימן לו שוטר לעצור ונתן בידו דו"ח ברירת משפט על אי ציות לתמרור עצור (תמרור 302), עבירה על תקנה 22(א) ותקנה 64(ד) לתקנות התעבורה, דו"ח שבצידו קנס בסך 250 ש"ח ורישום 4 נקודות במשרד התחבורה.

ר' שלח בקשה להישפט ויוצג על ידי משרדנו במשפט, שהתקיים בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה. בנסיבות הדו"ח כתב השוטר כי הבחין בר' פונה ימינה ללא עצירה כלל. לטענתו של ר' הוא עצר את הרכב לפני קו העצירה, אולם מהמקום בו עמד השוטר לא ניתן כלל לראות את קו העצירה, ולכן השוטר סבר בטעות כי הוא עבר עבירה.

תקנה 64(ד) לתקנות התעבורה קובעת את חובותיו של נהג המתקרב לתמרור עצור לפני צומת:

"נוהג רכב המתקרב לצומת שלפניו מוצב תמרור המצייין חובה לעצור, יעצור במקום שבו יוכל לראות את התנועה בדרך החוצה, ואם סומן קו עצירה – לפני קו העצירה, ויתן את זכות הקדימה לרכב אחר המתקרב או הנכנס לצומת מכביש אחר".

השוטר, רס"מ דן כהן ממשטרת מחוז ש"י, הוזמן לישיבת הוכחות בבית המשפט. בעדותו לא זכר היכן עמד כשצפה ברכב של ר', לא זכר אם במקום קיים בכלל קו עצירה, לא ידע להגיד באיזה מרחק לפני קו העצירה ראה את ר'. הוא רק טען שראה אותו נכנס לצומת בנסיעה. בנוסף טען השוטר כי יתכן והיה איתו באותו יום מתנדב משטרה שסייע לו, אבל הוא לא רשם את שמו ולא ידע להגיד מי היה איתו.

ר' העיד במשפט שהגיע עם רכבו לצומת, עצר בקו העצירה, הסתכל לצדדים והמשיך לפנות ימינה, ולאחר שפנה ימינה סימן לו השוטר לעצור. ר' העיד כי סיפר לשוטר כי הוא חלף במקום מספר דקות קודם לכן וראה את השוטר ולכן בוודאי שלא היתה לו סיבה שלא לעצור. ר' טען בעדותו כי מהנקודה בה עמד השוטר לא ניתן לראות אם עצר או לא, ובנוסף היו עוד כלי רכב לפניו, לכן השוטר לא יכול היה לראות אם עצר או לא. ר' טען כי עצר כ-2 מטרים לפני קו העצירה ואז התקדם באיטיות אל קו הצומת.

בית המשפט לתעבורה זיכה את ר' מהעבירה שיוחסה לו. כב' השופטת לאה שלזינגר שמאי כתבה בהכרעת הדין:

"בפני שתי עדויות סותרות, ואינני יכולה לקבוע גרסתו של איזה צד מדוייקת יותר. עד תביעה 1 לא זכר היכן עמד והבחין בביצוע העבירה ועל כן לא ניתן לאמת את עדותו או להפריכה ואף לא מצאתי סיוע לעדותו. לפיכך אני מזכה את הנאשם מחמת הספק מהאישום המיוחס לו של אי ציות לתמרור 302". 

 

(תת"ע 3069-12-14)

נהג זוכה מאשמת סירוב להבדק בבדיקת שכרות בעקבות קבלת טענת אין להשיב לאשמה

0b13cf1d-2c65-44f7-a39a-dc6b1f5c53f1

באחד הלילות של שנת 2009 נהג ס' במכוניתו באור עקיבא לאחר שיצא מאירוע משפחתי. שוטרים שעמדו בצד הדרך סימנו לו לעצור בצד הדרך לבדיקת שכרות אקראית. השוטרים כתבו בדוחות שלהם שס' הגיב לענין אולם מפיו נדף ריח של אלכוהול. במבחן הביצוע (בדיקת המאפיינים), כתבו השוטרים שס' עמד יציב, הלך בצורה יציבה ועבר בהצלחה מבחן הבאת אצבע לאף.

ס' נלקח אל מכשיר ה"ינשוף" כדי לבצע את הבדיקה. ס' ניסה לנשוף ללא הצלחה – המכשיר לא הצליח לתת תוצאה תקינה. השוטר החל לצעוק על ס' שהוא מכשיל את הבדיקה, וס' אמר לו: "זו הפעם הראשונה שאני נושף, אני לא מצליח לנשוף". ס' נלקח לקצין משטרה שאמר לו "אין בעיה, אתה עושה לנו עבודה קלה". כנגד ס' הוגש כתב אישום חמור בגין נהיגה בשכרות, בכך שסירב לדרישת שוטר לתת דגימת אויר נשוף, עבירה שיש בצידה עונש פסילת רשיון נהיגה לתקופה שלא תפחת מ-24 חודשים.

פקודת התעבורה קובעת חובה של נהג לציית לדרישת שוטר לתת דגימת אויר נשוף לאיתור אלכוהול, גם אם לא עבר עבירת תנועה או היה מעורב בתאונת דרכים. במידה ונהג מסרב לדרישת השוטר, קובעת פקודת התעבורה, יראו אותו כמי שנוהג בשכרות. בתי המשפט קבעו כי מי שמנסה להכשיל את הבדיקה ולא נושף כמו שצריך יחשב כמי שסירב לתת דגימת אויר נשוף.

ס' פנה אלינו לקבלת יצוג משפטי. בבית המשפט ס' כפר באשמה והתיק נקבע לדיון הוכחות, שאליו הוזמנו השוטרים להעיד. בבית המשפט העיד השוטר, רס"מ שחר חג'בי, מתוך מה שכתב בדוחות שלו, שבאותו יום עמד עם שוטרים אחרים במחסום בדיקה אקראית של כלי רכב באור עקיבא. השוטר העיד כי הנאשם נעצר על ידו לבדיקה, הוא ערך לו בדיקת "נשיפון", המשמשת לאיתור ראשוני של אלכוהול בגוף ונכשל בבדיקה, ולאחר מכן עוכב לבדיקת "ינשוף". השוטר נשאל בחקירה נגדית מדוע לא סימן שערך בדיקת "נשיפון" וענה: "טעות". עוד סתירות התגלו בעדותו של השוטר באשר לשעה שבה עוכב ס' והשעה שבה הובא אל מכשיר הינשוף, ולא יכול היה להראות כי המתינו עם ס' 15 דקות לפחות לפני בדיקת הינשוף. השוטר העיד כי ס' הכשיל שש פעמים את בדיקת הינשוף, אולם לא יכול היה להראות איפה הפלטים המודפסים של מכשיר הינשוף, המעידים על כך כי בוצעה בדיקה והמכשיר פלט תוצאה של "נשיפה אסורה". השוטר נשאל איך ס' הכשיל את הבדיקה והיכן נרשם כי ס' הכשיל את הבדיקה שש פעמים, ולא יכול היה לתת תשובה.

בסיום פרשת התביעה, עם תום שמיעת עדות השוטר, טענו טענת "אין להשיב לאשמה". משמעות הטענה – התביעה לא הציגה ראיות להוכחת אשמתו של הנאשם. גם אם נקבל את כל מה שהוצג על ידי עדי התביעה, לא יכול בית המשפט להרשיע את הנאשם, וזאת עוד לפני שהנאשם מעיד או מתחילה פרשת ההגנה.

בית המשפט לתעבורה בחדרה קיבל את טענתנו וזיכה את הנאשם. כב' השופט משה גינות כתב בפסק הדין המזכה: "עם סיום טענותיה של הסנגורית, החלטתי לאמץ את עמדתה ולפיכך אני סבור כי המאשימה לא הרימה את נטל הבאת הראיות המוטל עליה ולפיכך הנני מזכה את הנאשם מביצוע העבירה המיוחסת לו".

(תת"ע 2916-04-09)

—————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

דוחות תעבורה

לקוחות מגיעים אלינו למשרד עם סוגים שונים של דוחות תעבורה: דוחות מהירות, דוחות חניה, אי ציות לתמרור, אי ציות לרמזור אדום, דוחות על שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה, חגורות ועוד.

בגדול, דוחות שניתנים לנהג ע"י שוטר מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:

1. דוחות ברירת משפט.

2. דוחות הזמנה לדין.

החוק קובע אילו עבירות יחשבו עבירות קנס, שעליהן מקבלים דוח ברירת משפט, ואילו עבירות יחשבו עבירות שעליהן ינתן דוח הזמנה לדין. באופן טבעי, הזמנה לדין תנתן לנהג על עבירות חמורות כמו מהירות גבוהה מעל למותר, נהיגה בשכרות, אי ציות לשוטר, פקיעת רשיון נהיגה או רשיון רכב מעל 6 חודשים ועוד. עבירות הקנס הנפוצות הן שימוש בטלפון נייד, חגורות, אור אדום, אי ציות לתמרור עצור (ב-37) ועוד.

לנהג שמקבל דוח ברירת משפט יש כמה אפשרוית:

1. לשלוח בקשה מנומקת בכתב לביטול הדוח/בקשה להמרה באזהרה – תוך 30 יום מקבלת הדוח. במקרה של דוח שצולם ע"י מצלמה (מהירות, אור אדום) – ניתן לשלוח בקשה להסבת הדוח מבעל הרכב למי שנהג ברכב בצירוף תצהירים מאומתים ע"י עו"ד תוך 30 יום מיום קבלת הדוח.

2. לשלם את הקנס תוך 90 יום – ואז יראו אותו כמי שהודה והורשע בביצוע העבירה.

3. לשלוח בקשה להישפט על הדוח בבית המשפט תוך 90 יום – המשטרה תשלח לנהג הזמנה לדין תוך מספר חודשים.

חשוב לדעת שהרשעה בעבירות רבות, בינהן גם עבירות קנס רבות (חלקן גם "פעוטות"), נושאת בחובה גם רישום נקודות במשרד הרישוי. לענין זה משמעות רבה למי שצבר מספר עבירות תוך זמן קצר, משום שהדבר עלול להביא להתליית רשיון הנהיגה ל-3 חודשים במשרד הרישוי עקב צבירת נקודות (מעל 36 נקודות).

בשל כך מומלץ תמיד להתייעץ עם עו"ד טרם ההחלטה אם לשלם את הקנס או לשלוח בקשה להישפט. כמובן שאם מדובר בהזמנה לדין מומלץ תמיד להיות מיוצג ע"י עו"ד בבית המשפט לתעבורה. לקוחות רבים מגיעים אלינו כשהם סבורים שהם יכולים להסתדר לבד בבית המשפט. פעמים רבות מתברר כי הם לא מכירים את המצב המשפטי הנוגע לעבירה, לא יודעים בדיוק את המשמעות של הטיעונים שלהם והם עלולים לגרום לעצמם נזק רב. רוב האנשים לא מכירים את פסילות המינימום בעבירות השונות. למה הדבר דומה? למי שהחליט לנתח את עצמו מבלי שלמד והוסמך כרופא. יעוץ מקצועי ע"י עו"ד העוסק בדיני תעבורה יכול למזער נזקים לנהג ולמנוע ממנו.

אין לראות בנאמר לעיל משום יעוץ משפטי ו/או תחליף ליעוץ משפטי. סקירה זו הינה סקירה כללית בלבד ואינה מתיימרת למצות את הנושא. בכל מקרה מומלץ להתייעץ בצורה פרטנית עם עו"ד.

בוטלו כתבי אישום נגד נהגי משאיות בגין אי קשירת מטען עם דופן וילון

המשאית עם דופן הברזנט
המשאית עם דופן הברזנט

27681תמונה 2

בישראל נעות אלפי משאיות עם דפנות וילון (ברזנט) ורצועות קשירה. הדבר משמש כדי להפחית את משקל הארגז ולהקל על טעינת המטענים ופריקתם. דפנות הברנזט מיוצרות באישור משרד התחבורה ובהתאם לתקן הישראלי.

לאחרונה פנה אליו ח', בעל חברת הובלות באזור הדרום, שנהגים של החברה קיבלו דוחות משוטרים בגין הובלת מטען לא מחוזק. המשאיות הובילו מטען אריזות קרטון (כפי שמופיע בתמונה), שהוצבו על משטחי עץ. משקל כל משטח עם אריזות הקרטון עליו הוא כ-300 ק"ג. השוטרים, שבדקו את המטענים, טענו כי כל משטח חייב להיות קשור למשאית, ואין די בדופן הברזנט עם רצועות הקשירה. לנהגים נרשם דו"ח על עבירת הובלת מטען לא מחוזק, עבירה על תקנה 85(א)(4) לתקנות התעבורה. זוהי לשון התקנה:

לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביה מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען וכאשר –
.
.
(4) המטען, מכסהו, ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא ישמטו ולא יתרפפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח,

 

הקנס על עבירה זו הוא 500 ש"ח ו-8 נקודות ממשרד התחבורה.

 

ח' פנה אלינו לשם קבלת יצוג משפטי. הוא הציג בפנינו אישור של יצרן הוילון, שמעיד על כך שהוילון והרצועות התפורות שבו מתוכננים לעמוד בעומס של 2.5 טון לכל מטר רץ. פנינו למומחה התחבורה אבינועם הדר, על מנת שיתן חוות דעת לגבי חוקיות הנסיעה עם וילון ללא קשירה פנימית של המשטחים.

בחוות הדעת קבע המומחה, שהוילון והרצועות, שעומדים בתקנים הישראליים, מיועדים לעמוד בעומס של המטען שמועמס על ארגז המשאית, ולכן לא נדרשת קשירה נוספת של המטענים, מעבר לסגירת דפנות הוילון והידוק הרצועות.

הגשנו בקשות להישפט בבית המשפט לתעבורה על שני הדוחות שקיבלו הנהגים. דו"ח אחד נקבע לדיון בבית המשפט לתעבורה באשדוד והשני בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע. לאחר שהצגנו בפני התביעה המשטרתית את חוות הדעת והמסמכים, הסכימה התביעה לבטל את שני כתבי האישום, בנימוק, שבשני המקרים לא נעברה עבירה.

 

 

(תת"ע 3458-06-14)

(תת"ע 8343-05-14)

————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

למה חשוב לצלם את השוטרים שנתנו את הדו"ח?

download_20141020_012330 (1)
צילום של ע' עם שני השוטרים. המנעות מהבאת עד פועלת לרעת התביעה

 

באחד הלילות בשנת 2014 נעצר ע' על ידי שוטרים בתל אביב לבדיקת שכרות. השוטרים ערכו לו בדיקת ינשוף ונתנו בידו הזמנה לדין לבית המשפט. חברו של ע', שנכח במקום, צילם את שני השוטרים עם ע' במעמד רישום הדו"ח (הצילום מצורף כאן למעלה)

ע' הגיע אלינו למשרד עם הדו"ח. באופן מפתיע, או אולי לא מפתיע, על הדו"ח הופיע רק שמו של שוטר אחד כעד תביעה. השוטר השני "נעלם" מן הדוחות. גם כשצילמנו את חומר החקירה במשטרה, לא בא זכרו של השוטר הנעלם, שהשתתף בעצירה של ע' וסייע בבדיקה שלו. גם מהיכרות עם נוהלי המשטרה היה ברור לנו, ששוטר לא עובד בלילה לבד. לא יכול להיות ששוטר נשלח לעבוד לבד במשמרת לילה.

למה יש חשיבות לכך שהיו שוטרים נוספים שהשתתפו בעצירת החשוד ובבדיקתו?

יש כלל נהוג במשפטים, שכל צד צריך להביא כמה שיותר ראיות ועדים להוכחת טענתו. העובדה, שהתביעה המשטרתית נמנעת מהבאת שוטר, שהיה עד ראיה לאירוע, שיכול לשפוך אור על מה שהתרחש, נזקפת לחובתו כי היא מהווה פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן. כלל זה פועל גם הפוך – אם השוטר עוצר נהג ונותן בידו דו"ח תעבורה, והנהג מגיע למשפט ומתברר כי ברכב עימו היה גם נוסע, והוא נמנע מלהביא את הנוסע לעדות, זה פועל לרעתו.

בתי המשפט עמדו על החובה של שוטרים, שהשתתפו באירוע או היו עדים לאירוע, לכתוב מזכרים על מה שהתרחש. בית המשפט במחוזי, בפסיקות רבות, הדגיש את החובה של כל שוטר לכתוב מזכר:

"כלל הוא, לדעתי, שכל שוטר שהוא עד לעבירה חייב לתעד אותה. תרצה התביעה – תצרף אותו כעד תביעה; לא תרצה – לא תצרף אותו. אך הוא חייב לרשום דוח, ולו דוח האומר שלא ראה דבר. העובדה ששני שוטרים עדים לביצוע עברה ורק אחד רושם דוח, לעולם יש בה פגיעה מהותית ביכולתו של נאשם להתגונן". (כב' השופט רענן בן יוסף, עפ"ת 43875-12-10 ירון שקופ נ' מדינת ישראל, 3.2.11).

שוטר שהיה נוכח באירוע חייב לכתוב מזכר בנושא, אף אם לא היה עד לאירוע עצמו. הסיבה שהשוטר צריך לרשום מזכר היא, כי הוא לא אמור בדרך כלל לזכור כל אירוע שבו השתתף בעצירת נהג או ברישום דו"ח (שוטר עוצר לעיתים עשרות נהגים ביום), ולכן קיים כלל "הקפאת הזכרון", שבו הוא כותב את כל מה שהיה בזמן האירוע ומעיד בבית המשפט מן הכתב. שוטר שלא רשם דבר לא יכול בדרך כלל להעיד כי הוא לא זוכר את האירוע.

למה שוטרים לא רושמים מזכרים או דוחות כאלה? לעיתים מרשלנות או עצלנות, ולעיתים הם לא רוצים ששמם ירשם כדי שלא יזמינו אותם לעדות בבית המשפט. כאמור, בתי המשפט רואים זאת בחומרה.

לכן, בכל מפגש עם שוטרים, רצוי לצלם את השוטרים. היום, כשלכל אחד יש טלפון סלולרי עם מצלמה, זה קל יחסית. לעיתים שוטר אחד נשאר יושב בניידת וכלל לא מעורב. חשוב לצלם אותו, כי בבוא היום, עדות של הנאשם בבית המשפט על כך שהיה עוד שוטר שהשתתף באירוע, שלא תועדה בראיה כלשהי, לא תתקבל. תנסו לא לצלם בהפגנתיות את השוטרים, כי לעיתים הם יגיבו בעצבנות לאזרח שמצלם.

לע' סייעה העובדה שהיה במקום עוד שוטר שלא רשם דבר כדי להשיג הסדר טיעון מקל. בדו"חות חמורים פחות, כמו דוחות ברירת משפט, העובדה הזו יכולה להוביל לזיכוי הנאשם.

 

 

—————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

כתב אישום נגד תושב חוזר שנהג עם רשיון זר בוטל

רשיון נהיגה בריטי. רשיון שימוש חופשי מאתר ויקיפדיה
רשיון נהיגה בריטי. רשיון שימוש Fair Use מאתר ויקיפדיה

מ' ואשתו עלו לישראל מבריטניה. מ' הוא תושב חוזר, שעזב את ישראל לפני כמה עשורים, וכעת חזר להשתקע בישראל. באחד הימים נהג מ' באחד הרחובות בתל אביב, כששוטרת עצרה אותו לבדיקת רשיונות שגרתית. מ' הציג לשוטרת את הרשיון הבריטי שלו, בצירוף תעודת תושב חוזר. השוטרת בדקה במסוף המשטרתי, שהראה, שתוקפו של רשיון הנהיגה הישראלי של מ' פקע בשנת 1992. "אתה נוהג ללא רשיון ומסכן את הציבור", צעקה עליו השוטרת והתנהגה אליו בגסות. מ' ניסה להסביר לשוטרת שלתושב חוזר מותר לנהוג בישראל עם רשיון זר במשך שנה מיום כניסתו לישראל, אולם השוטרת לא הסכימה לשמוע את טענותיו של מ', לא הסכימה לראות את הדרכון שלו ואת תעודת התושב החוזר, ונתנה בידו כתב אישום לבית המשפט לתעבורה. "את זה תסביר לשופט, לא לי", אמרה השוטרת למ'.

ראו גם: נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

מ' פנה אלינו אובד עצות. "איך זה יכול להיות, שבאתר משרד התחבורה וגם במשרד הקליטה מסבירים שמותר לי לנהוג במשך שנה עם רשיון זר, ומצד שני, המשטרה מזמינה אותי למשפט?", הוא שאל. "חלמאות", ענינו לו, "אתה זוכר את הסיפור הישראלי על יד ימין ויד שמאל?", "כבר הספקתי לשכוח", ענה מ'.

פנינו למשטרת ישראל עם כל המסמכים שהציג מ' בפני השוטרת – דרכון ישראלי ודרכון בריטי, תעודת תושב חוזר מטעם משרד העליה והקליטה ורשיון נהיגה בריטי. צירפנו גם את הכתוב באתר משרד התחבורה:

Untitled

"עולה חדש, תייר, תושב ארעי ותושב חוזר (אשר שהה בחו"ל לפחות שנה ברציפות), רשאים לנהוג בארץ עם רישיון נהיגה זר בתוקף, במשך שנה מיום הכניסה לישראל…"

ציטטנו למשטרה גם את תקנה 567א לתקנות התעבורה:

"עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברשיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רשיונו, במשך שנה אחת מיום כניסתו לישראל, ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190". 

בדקנו מה אומרת חוברת ההנחיות המשטרתית (חנ"א) לשוטרים בעניין רשיונות זרים:

אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר - מתוך חוברת נוסחי אישום של משטרת ישרא
אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר – מתוך חוברת נוסחי אישום של משטרת ישראל

נצטט מתוך ההנחיה המשטרתית: "שוטר העוצר נהג, שהינו תושב ישראל או עולה חדש המציג רשיון נהיגה זר בתוקף, יבדוק בדרכונו את מועד כניסתו האחרונה לישראל. אם במועד עצירת הרכב ע"י השוטר, טרם חלפה שנה מיום כניסתו האחרונה של הנהג לישראל – אין לדווח נגדו".

במשטרה התלבטו מה לעשות עם התיק, ולבסוף הודיעו לנו על ביטול כתב האישום כנגד מ'.

כתבנו תלונה רשמית ליחידה לתלונות הציבור של משטרת ישראל, וביקשנו לקבל תשובה למספר שאלות:

1. מדוע שוטרי משטרת תל אביב אינם מכירים את החוק ואת ההנחיות האכיפה בדבר רשיונות זרים לעולים חדשים/תושבים חוזרים?

2. מדוע שוטרת מרשה לעצמה לדבר בגסות כלפי אזרח המציג בפניה תעודות רשמיות?

נעדכן אתכם לגבי תוצאות הטיפול בתלונה.

כתבנו בעבר על הבעיות שעושים שוטרי ישראל לישראלים שחיים בחו"ל, לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שנוהגים בישראל כחוק עם רשיון נהיגה זר. השאלה היא מדוע משטרת ישראל ממשיכה להתעלם מהחוק ולהגיש כנגד נהגים כאלה כתבי אישום? מדוע שוטר לא מבצע בדיקה פשוטה של הכניסה האחרונה לארץ של הנהג (מידע הנמצא במסוף המשטרתי)?

כמו שאמרנו, חלם.

————————————-

ראו גם:

נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

נהיגה בישראל לאזרחי ישראל בעלי רשיון זר – אתר משרד התחבורה

המרת רשיון נהיגה – אתר משרד התחבורה

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

האם לא הגיע הזמן לבטל את חזקת המסירה של דברי דואר בעבירות קנס?

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

בלגן בדואר ישראל. התמונה באדיבות אתר כלכליסט
בלגן בדואר ישראל. התמונה באדיבות אתר "כלכליסט" www.calcalist.co.il

בעבירות תעבורה, אותן מגדיר המחוקק "עבירות קלות", המדינה עושה לעצמה חיים קלים ולא נדרשת להוכיח מסירה בפועל של דבר הדואר. לאור הבלגן ב"דואר ישראל", לא הגיע הזמן לשנות את החוק? 

בהליכים המשפטיים נודעת חשיבות רבה למסירה והמצאה של מסמכים בין הצדדים – בין התובע לנתבע, בין הנתבע לתובע, ובין בית המשפט לצדדים. החשיבות של המסירה המשפטית היא להבטיח, שצד יהיה מיודע לגבי קיום ההליכים ויוכל להתייצב לדיונים, לטעון טענות, ולהגיש מסמכים במועד לפי דרישת בית המשפט או הצד שכנגד.

לדוגמה – אדם מגיש תביעה כנגד אדם אחר. אם לא נוודא שכתב התביעה מומצא לידו של הנתבע, כיצד אחר כך נוכל לטעון שהנתבע לא התייצב לדיון ולא הגיש כתב הגנה ולכן ויתר על זכותו לטעון טענות? לכן בית המשפט ירצה לראות את אישור המסירה לפני שיפנה לתת פסק דין כנגד הנתבע.

בעבירות קנס, המדינה עשתה לעצמה "חיים קלים" בנושא מסירות משפטיות:

תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת:

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א ובעבירות קנס, רואים אם ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת הקנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". 

המשמעות – בעבירות תעבורה שאינן תאונות דרכים, מספיק שמשטרת ישראל תראה לבית המשפט ששלחה את ההזמנה לדין לכתובתו של הנאשם, כדי לקבל גזר דין מרשיע בהיעדר הנאשם. המדינה לא חייבת להוכיח שהנמען אכן קיבל את ההודעה, סירב לקבל אותה או לא התייבצ לדואר לדרוש את דבר הדואר הרשום (סירוב לקבל דואר רשום או דואר רשום שחוזר בציון "לא נדרש" נחשב כמסירה לפי חוק סדר הדין הפלילי). מדוע המדינה עושה לעצמה "הנחה" בנושא המסירות – המדינה נדרשת למסור אלפים רבים של דוחות כל חודש לאזרחים, ורבים מהאזרחים נמנעים מלקחת דואר רשום, במחשבה שאם לא לקחו, אז הדו"ח לא הגיע אליהם ולכן יבוטל. לכן נקבעה חזקת המסירה, שבה מספיק להוכיח שדבר הדואר נשלח לנמען.

מתי יש חשיבות למסירת ההזמנה לדין בעבירות קנס?
ברוב הפעמים, הדו"ח נכתב על ידי השוטר, שנותן לאזרח עותק ממנו, או דו"ח ברירת משפט או הזמנה לדין, תלוי בסוג העבירה. אם העבירה צולמה על ידי מצלמה אלקטרונית, הדו"ח מופק על שם בעל הרכב ונשלח לכתובתו הרשומה במשרד הפנים, ואז יש חשיבות למסירה המשפטית, שאם לא ישולם הקנס במועד, הוא יצבור ריבית פיגורים. בנוסף, לעיתים בוחר הנהג לבקש להישפט על עבירת הקנס, ואז הזמנה לדין נשלחת אליו על ידי המשטרה. אם לא נוודא שההזמנה אכן הגיעה לנהג, הוא ישפט בהיעדר והוא עלול לקבל עונש חמור יותר מהקנס המקורי.

בעיות ואי סדרים "בדואר ישראל"
לאחרונה התגלו ממצאי דו"ח ביקורת שערך משרד התקשורת בבית המיון המרכזי של "דואר ישראל" בתל אביב (כתבה מאתר "כלכליסט"). בביקורת התגלו ממצאים חמורים – עשרות עגלות מלאות בדברי דואר רשום מהחודשים האחרונים, שהמתינו למשלוח ואיש לא שלח אותם, עשרות שקי דואר של דואר כמותי שהתגלו במקלט במבנה והוסתרו שם ועוד חריגות חמורות מרשיון הדואר.

למשרדנו פנו בחודשים האחרונים מספר לקוחות שטענו שלא קיבלו הזמנות לדין ונשפטו בהיעדר. פנינו לבתי המשפט, חלק מהשופטים קיבלו את הטענה שדבר הדואר לא התקבל, אולם שופטים אחרים בחרו שלא לקבל את הטענה, בנימוק שהמשטרה לא צריכה להוכיח שדבר הדואר התקבל, מספיק להראות שהוא נשלח לכתובתו של הנאשם.

לבטל את חזקת המסירה
נשאלת השאלה, לאור המצב העגום והבעיות שמתגלות ב"דואר ישראל", האם אין מקום לבטל את חזקת המסירה ולדרוש ממדינת ישראל להוכיח קבלה של דברי הדואר בכל תיק? לדעתנו יש מקום לרפורמה כזו, גם אם היא תגרום ל"כאב ראש" למשטרה, בגלל הצורך לעקוב אחרי דברי הדואר.

———————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.