נהיגה בטרקטורונים על ידי קטינים

טרקטור משא (מתוך ויקיפדיה)

 

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

המשפט הישראלי מבחין בין קטינים לבין בגירים. 'קטין' מוגדר כמי שטרם הגיע לגיל 18. 'בגיר' הוא מי שעבר את גיל 18. המחוקק הישראלי נוטה להתייחס לקטינים שביצעו עבירות פליליות בסלחנות מסוימת לעומת בגירים, בשל העובדה כי הם נחשבים קלי דעת, כמי שעדיין לא גיבשו תפיסת עולם מסודרת וההבנה שלהם לגבי מוסר וחוק היא עדיין לקויה.

החוק הישראלי קובע כי מי שהיה קטין בעת ביצוע עבירה יעמוד לדין בבית משפט מיוחד, שנקרא בית משפט לנוער. זוהי ערכאה מקבילה לערכאות של בית משפט שלום או מחוזי, לפי חומרת העבירה, בו יושבים שופטים ושופטות שעברו הסמכה מיוחדת לדון נאשמים קטינים. המועד הקובע לעניין זה הוא גיל הנאשם בעת ביצוע העבירה – אם היה מתחת לגיל 18 בעת ביצוע העבירה, הדיון יתקיים בבית המשפט לנוער, גם אם עד המשפט או תוך כדי המשפט עבר הנאשם את גיל 18.

בית המשפט לנוער פועל לפי חוק מיוחד שנקרא חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול). החוק קובע הגבלות על חקירת קטינים ומעצרים של קטינים, ובין השאר קובע את סדרי הדין במשפטים בהם מעורבים נאשמים קטינים, לדוגמה –  קיימת חובה לקבל תסקיר משירות המבחן לגבי הקטין לפני גזירת העונש, יש חובת יצוג ע"י עו"ד, הדיונים מתקיימים בדלתיים סגורות, קיים חסיון לגבי פרטי הקטינים והדיונים.

הנטיה של בית המשפט לנוער היא לא להרשיע קטינים ולסיים תיקים ב'אי-הרשעה', הליך בו בית המשפט קובע כי הקטין ביצע את העבירה, אולם הוא נמנע מלהרשיע אותו על מנת שלא להטיל 'כתם' פלילי על עתידו של הקטין, בתנאי שיבצע עונש חינוכי כמו התנדבות בקהילה (של"צ) או תרומה אחרת לקהילה, הכל בהתאם לחומרת העבירה, כמובן.

עבירות לפי פקודת התעבורה ותקנות התעבורה הן חריג – ככלל, קטינים המבצעים עבירות תעבורה ישפטו בבית המשפט לתעבורה כמו בגירים, אולם הדיון בעניינם אמור להתנהל בדלתיים סגורות תוך שמירה על חסיון הפרוטוקול ופרטי הנאשמים. עם זאת, בחוק הנוער מפורטות מספר עבירות חריגות, שהדיון בהן יתנהל בבית המשפט לנוער:

  1. נהיגה ללא רשיון נהיגה, למעט אי חידוש רשיון נהיגה.
  2. נהיגה בשכרות.
  3. עבירה לפי פקודת התעבורה שגרמה לתאונת דרכים שתוצאתה נזק חמור לגוף או נזק חמור לרכוש.

קיים חריג נוסף, הקובע כי בית המשפט לתעבורה יכול להעביר תיק לבית המשפט לנוער, אם ראה בכך צורך לטובת הקטין. בית המשפט לנוער ימשיך את הדיון מהנקודה בה נעצר הדיון בבית המשפט לתעבורה.

 

קטינים וטרקטורונים

בפקודת התעבורה ובתקנות התעבורה קיימות מספר הגדרות ל'טרקטור', 'טרקטורון' ו'טרקטורון משא'. הקטגוריה המועדפת כיום על ידי בני הנוער היא 'טרקטור משא' – טרקטור בעל 4 גלגלים, משקל כולל עד 1800 ק"ג, היגוי באמצעות הגה, מצויד בדיפרנציאל בכל סרן ובעל משטח הטענה אחורי. הכלים הפופולריים בישראל הם 'מיול' של חברת 'קוואסאקי', 'RZR' או 'ריינג'ר' של חברת 'פולאריס' ו'תומקאר' של חברת 'תומקאר'.

החוק קובע כי בעל רשיון נהיגה מסוג 1, רשאי לנהוג בטרקטור משא "ובלבד, שלא ינהג בו בכביש, אלא לשם חצייתו או כאשר הנסיעה היא בכביש שבתחום מושב או קיבוץ" (תקנה 179(6) לתקנות התעבורה). ניתן לקבל רשיון נהיגה מסוג 1 מגיל 16.

מקומות מותרים לנהיגה לבעלי רשיון מסוג 1:

  1. בדרכים לא סלולות.
  2. בדרכים סלולות בתחום מושב או קיבוץ.
  3. חציית כבישים.

אדגיש – הנסיעה בטרקטור משא כזה מותרת למחזיקי רשיון מסוג 1 בדרכי עפר בלבד, או לצורך חציית כבישים, או בדרכים סלולות בשטח מושב או קיבוץ. כל הדרכים הסלולות המחברות בין מושבים וקיבוצים, בהם יש יציאה משטח בנוי, אסורות לנסיעה. חציית כביש מוגדרת כנסיעה בזוית של 90 מעלות לכביש לשם חצייתו – גם נסיעה של 10 מטר על הכביש כדי להתחבר לדרך עפר אחרת נחשבת נסיעה על הכביש והיא אסורה.

הבעיה היא שמדינת ישראל התירה לבני ולבנות 16 לנהוג בטרקטור משא בשטח בלבד, כשמותר לחצות כבישים בלבד ואסור לנהוג בכבישים שאינם בתחום קיבוץ או מושב. זו מלכודת לנערים ולנערות האלה, שמקבלים מההורים רכב לנהיגה בגיל 16, וכעת נותנים להם שיקול דעת להחליט איפה מותר ואיפה אסור לנהוג. מנסיוני בתיקים כאלה קיימת אי בהירות רבה לגבי המקומות המותרים והאסורים לנהיגה, כשכל מורה לנהיגה אומר לנער משהו אחר. עוד טעות שעושים ההורים היא לקנות כלי משומש, שברשיון הרכב שלו כתוב כי הוא מאושר לנהיגה על דרכים סלולות, והם סבורים כעת כי מותר לנער או לנערה לנהוג על כבישים. זה לא נכון. האישור לנהוג על כבישים הוא לטרקטור עצמו, לא למחזיק רשיון נהיגה מסוג 1.

לקריאה נוספת: נהיגה ללא רשיון נהיגה והתרת נהיגה למי שאין בידו רשיון נהיגה – סקירה

רק מי שמחזיק ברשיון נהיגה מסוג B, רשיון לרכב פרטי ומסחרי עד 3.5 טון, הניתן מגיל 16 ו-9 חודשים, יכול לנהוג בטרקטור משא בדרכים סלולות שאינן בתחום קיבוץ או מושב. הרציונל של החוק הוא שתקופת ההכשרה לקראת קבלת רשיון נהיגה מסוג B ארוכה יותר ומבחני הנהיגה מחמירים יותר מאלה של רשיון נהיגה מסוג 1, ולכן מי שמחזיק ברשיון נהיגה מסוג B  יכול לנהוג בכביש בבטיחות גדולה יותר.

פעמים רבות צעירים כאלה נעצרים על ידי שוטרים בכבישים שמחברים בין מושבים, בתחום של מושבות (שלא נחשבות מושבים לפי החוק) או בעיר, ומוגש נגדם כתב אישום על נהיגה ללא רשיון כי במידה ולא מילאו אחרי התנאים ברשיון, הם נחשבים כמי שנוהגים ללא רשיון נהיגה. מי שמוסמך לדיון בעבירות כאלה הוא בית המשפט לנוער. אני חייב לציין כי לנער או לנערה בני 16 זו חוויה לא נעימה בלשון המעטה לעמוד לדין כנאשמים בבית המשפט.

לאחרונה התקיים מבצע אכיפה בשרון כנגד קטינים הנוהגים בטרקטורים וייצגתי בכמה תיקים כאלה בבתי המשפט לנוער – נערים שנעצרו בדרך לבית הספר על ידי שוטרים והוגש נגדם כתב אישום. אותם נאשמים והוריהם היו בטוחים שמותר להם לנהוג בכבישים האלה, כי כך נהגו תמיד וכך נאמר להם על ידי מורים לנהיגה.

המלצתי להורי קטינים שקיבלו כתבי אישום כאלה היא להתייעץ מהשלב הראשון עם עו"ד שעוסק בדיני תעבורה ויש לו נסיון בייצוג בבתי המשפט לנוער.

אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו.

 

שאלת אמינות מצלמות המהירות בישראל – עדכונים

מצלמת מהירות מתוצרת גאטסו. התמונה מתוך ויקיפדיה. רשיון שימוש CC

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

מעודכן ל-20.11.18

 

האזינו לראיון עם עו"ד דרור כהנוביץ' בתכנית 'יהיה בסדר' בגלי צה"ל

בשנים האחרונות הותקנו מאות מצלמות מהירות דיגיטליות בכבישי ישראל. פרויקט הצבת המצלמות, המכונה 'פרויקט א3' עלה מאות מיליוני שקלים למדינה ובמסגרתו הותקנו מצלמות למדידת מהירות ואכיפה של עבירת אור אדום בישראל. המצלמות שהותקנו בישראל הן מתוצרת חברת 'גאטסו' ההולנדית והן עושות שימוש בטכנולוגיית צילום דיגיטלית ובלולאות מגנטיות המותקנות בכבישים. ההערכות הן שכל מצלמה הכניסה לקופת המדינה מיליוני שקלים בחודש מקנסות תעבורה.

תנאי בסיסי להרשעת נאשמים על בסיס מכשיר מדידה אלקטרוני הוא שאמינות המכשיר הוכחה מעבר לספק סביר והמכשיר הופעל בהתאם להוראות היצרן.

מזה מספר שנים מתנהל בבית המשפט בעכו תיק עקרוני בו נדון עניינם של כמה נאשמים בעבירות מהירות, שכפרו באמינות המצלמות. במסגרת התיק, שנוהל על עו"ד תומר גונן, עו"ד ערן בר אור, עו"ד יוסי יעקובי ועו"ד כפיר דור, נדונה שאלת תו התקן שניתן למצלמות המהירות על ידי מכון התקנים הישראלי. מי שהיה חתום על התקן שנתן מכון התקנים הוא המהנדס אילן כרמית, ממלא מקום מנכ"ל מכון התקנים. במסגרת העדויות במשפט, התגלה כי כרמית כלל לא נכח בניסויים שנערכו למצלמות בהולנד, כפי שהעיד. הדבר הביא לכך שבית המשפט פסק כי אמינות המצלמות לא הוכחה בפניו, וזיכה את הנאשמים.

באוקטובר 2018 הודיעה משטרת ישראל כי בידה יש חוות דעת של מעבדות הטכניון, הקובעת כי המצלמות אמינות, והודיעה לנהגים שקיבלו דוחות מהירות א3 לשלם את הקנסות עד ל-15.11.18.

למרות הודעת המשטרה, המשטרה לא הציגה את חוות הדעת של הטכניון, לא בפני עורכי הדין ולא בפני הציבור או התקשורת. נציגי המשטרה טוענים בדיונים בבית המשפט כי נדרש להם פרק זמן של כמה חודשים לבחון את חוות הדעת ולעשות בה השלמות. למעשה, תובעים משטרתיים מגישים כיום כתבי אישום בגין עבירות מהירות כשאין בפניהם ראיה כי המצלמות אמינות ומדויקות כנדרש בחוק. 

לקריאה נוספת: פרוייקט המצלמות – האם זו הדרך למנוע תאונות דרכים?

לאור זאת, המלצתנו לנהגים שקיבלו דוחות מהירות (ברירת משפט) המבוססים על מצלמות א3 לשלוח בקשות להישפט, כי למעשה אמינות המצלמות לא הוכחה. מומלץ להגיע לבית המשפט לתעבורה עם עו"ד העוסק בדיני תעבורה.

 


החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

 

בעל עסק? כך תמנע מעצמך בעיות הקשורות בנהיגת רכבי החברה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

 

עסקים רבים מחלקים לעובדיהם כלי רכב, או כחלק מתנאי העבודה ורכיבי השכר או כרכב המשמש לצרכי עבודה. מעסיקים רבים בטוחים שהעובדים הם האחראים על מה שקורה ברכב בזמן הנהיגה, אבל יש כמה סעיפים בחוק שכל מעסיק חייב להכיר, כדי למנוע ממנו צרות ולמנוע פגיעה בעסק במקרה של עבירות תנועה שבוצעו על ידי העובדים הנוהגים ברכב החברה.

 

התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג

העובד התקבל לעבודה, הציג בפניכם רשיון נהיגה וקיבל רכב צמוד לצרכי העבודה. אחרי כמה חודשים אותו עובד עבר עבירת תעבורה וקיבל עונש של פסילת רשיון  מבית משפט או קיבל הודעה מהמכון הרפואי לבטיחות בדרכים על כך שרשיונו הותלה בעקבות מצב רפואי המסכן את הנהיגה. העובד חושש לספר למעסיק שהוא קיבל פסילת רשיון וממשיך לנהוג ברכב החברה. לימים העובד נעצר לבדיקה ומתברר שהוא נוהג בפסילה. מה האחריות שלכם כמעסיקים?

סעיף 10(ב) לפקודת התעבורה קובע:

"בעל רכב ומי שהשליטה על הרכב בידו  לא ירשה לנהוג הרכב למי שאינו רשאי לפי סעיף קטן (א) לנהוג בו, ובלבד שלא יהיה בעל הרכב או מי שהשליטה על הרכב בידו, אחראי בעד נהיגתו על ידי אדם שאינו רשאי לנהוג בו, אם הוכיח שנקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב". 

המשמעות: בעל החברה או המעסיק, בין אם החברה או העסק רשומים כבעלים של כלי הרכב של החברה, יכולים להיחשב כמי שהשליטה על הרכב בידם, ולעמוד לחקירה לגבי התרת נהיגה למי שאינו מורשה לנהוג. על בעל החברה להוכיח כי נקט בכל האמצעים הסבירים כדי שאותו אדם לא יוכל לנהוג ברכב. גם אם יוכח שבעל החברה לא ידע על כך שהעובד פסול מלנהוג, עדיין חובת ההוכחה היא עליו.

השבתת רכב ל-30 יום – בנוסף, פקודת התעבורה מעניקה סמכות לקצין משטרה להשבית רכב ל-30 יום אם התברר כי מי שנהג ברכב אינו מורשה לנהוג או נוהג בפסילה. המשמעות היא שרכב של החברה יועמד במגרש החסנה למשך 30 יום בגלל ביצוע עבירה. במידה והרכב הוא צמוד לעובד, הנזק לחברה לא יהיה משמעותי, אולם אם מדובר ברכב המשמש לתפעול העסק, הובלת סחורה, משלוחים, הסעת עובדים וכו', השבתתו ל-30 יום עלולה לגרום נזק כספי גדול לעסק. בעל הרכב אמור להראות לקצין המשטרה כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה בידי מי שהחזיק ברכב.

רשיונות שניתנו לנהגים אחרי 1 בינואר 2007 – בעבר, בעלי רשיון ב' או דרגת B היו רשאים לנהוג רכב שמשקלו הכולל עד 4 טון. ב-2007 אומצו דרגות הרשיונות של האיחוד האירופי בישראל, ומי שהוציא רשיון אחרי 1 בינואר 2007 בדרגה B רשאי לנהוג רכב שמשקלו הכולל הוא עד 3.5 טון. בעלי הרשיונות הישנים יכולים לנהוג בישראל רכב שמשקלו הכולל עד 4 טון, ללא שינוי. המשמעות היא שאם משקלו הכולל של רכב החברה הוא מעל 3.5 טון (יש כלי רכב מסחריים כאלה), שימו לב מה כתוב ברשיון הנהיגה של העובד. במידה והרשיון הוצא אחרי ינואר 2007, ולא כתוב בו היתר מיוחד לנהיגת רכב עד 4 טון בישראל, הוא יחשב כמי שאין לא רשיון מתאים לדרגת הרכב ואם יתפס, יוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט, ובעל הרכב / בעל החברה יוזמן לשימוע לפני החלטה על השבתת הרכב ל-30 יום על ידי קצין משטרה.

 

לקריאה נוספת: נהיגה ללא רשיון והתרת נהיגה למי שאין בידו רשיון

 

נהיגה בשכרות / תחת השפעת סם מסוכן ברכב החברה

עבירת נהיגה בשכרות מוגדרת כאחת מעבירות התעבורה המסוכנות והחמורות. מי שנתפס נוהג בשכרות צפוי לעונש פסילת רשיון שלא יפחת מ-24 חודשים, בתוספת עונשים נוספים. החוק מגדיר 'שיכור' כמי שבליטר אויר נשוף שלו נמצא ריכוז אלכוהול העולה על 240 מק"ג. המשטרה לא מגישה כתבי אישום על כמות שמתחת ל-290 מק"ג, אלא אם מדובר ב'אוכלוסיות מיוחדות' – נהג חדש, נהג צעיר עד גיל 24, נהג רכב ציבורי ונהג רכב שמשקלו הכולל מעל 4 טון, אז הכמות המותרת יורדת ל-50 מק"ג אלכוהול בליטר אויר נשוף, כך שלמעשה נאסר על נהגים ברכב כבד או רכב ציבורי לשתות לפני הנהיגה.

בנוסף, החוק מגדיר 'שיכור' גם את מי שבגופו מצויים תוצרי חילוף של סם מסוכן. תוצרי חילוף, כמו חומצת חשיש, יכולים להישאר בגופו של אדם במשך שבועיים – שלושה ממועד הצריכה האחרון של הסם. המשמעות היא שעובד של החברה שצורך סמים, אפילו לפני מספר שבועות, יכול להתבקש על ידי שוטר להתלוות אליו לבצע בדיקת שתן, ובמידה וימצא כי יש בשתן שרידי סם, הוא יחשב כמי שנוהג בשכרות, רשיונו יפסל ל-30 יום בפסילה מנהלית לפני משפט ובעל הרכב יוזמן לשימוע לפני החלטה על השבתת הרכב:

השבתת הרכב ל-30 יום במקרה של נהיגה בשכרות / תחת השפעת סמים – במידה ונהג נתפס נוהג בשכרות, מלבד סמכות לפסול אותו בפסילת רשיון מנהלית ל-30 יום, קיימת סמכות לקצין משטרה להורות על השבתת הרכב ל-30 יום. במידה ומדובר ברכב המשמש לעבודת החברה או העסק, העמדתו במגרש החסנה ל-30 יום עלולה לגרום לנזק כבד לעסק. גם כאן יצטרך בעל הרכב להוכיח למשטרה כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה בידי מי שהחזיק ברכב.

לקריאה נוספת: משטרת ישראל החלה לאכוף איסור נהיגה בשכרות על נהגים חדשים וצעירים

 

שמירה על שעות נהיגה ומנוחה ברכב כבד

החוק מטיל הגבלות לגבי שעות הנהיגה ברכב ציבורי, אוטובוס פרטי או רכב מסחרי שמשקלו הכולל מעל 6000 ק"ג או רכב השיש לו היתר להסעת 11 נוסעים ומעלה. ברכב כזה מותקן מכשיר 'טכוגרף' המתעד את שעות הפעילות של הנהג והרכב לאורך כל יום. ההגבלות לגבי שעות עבודה ומנוחה מפורטות בתקנה 168 לתקנות התעבורה והנהגים עוברים הכשרה לגביה.

תקנה 168(ב) מטילה אחריות על מי שהשליטה על רכב כזה נמצאת בידיו:

"מי שבידו השליטה על רכב מנועי מהסוגים המפורטים בתקנת משנה (א) או על הנוהג רכב מנועי כאמור, לא יניח לנוהג לנהוג אלא בהתאם להוראות תקנה זו". 

המשמעות: לבעל חברה או בעל עסק יש אחריות לוודא כי העובדים שלו הנוהגים ברכב כבד או רכב ציבורי מקפידים על שעות הנהיגה והמנוחה לפי מה שקובע החוק. במידה ומתברר כי נהגי החברה עוברים על החוק, בעל החברה, נושאי המשרה הבכירים והחברה עצמה עלולים לעמוד לדין פלילי על הפרת הוראות החוק.

השבתת הרכב ל-30 יום – גם על עבירה לפי תקנה 168 קיימת סמכות לקצין משטרה להורות על השבתה מנהלית של הרכב ל-30 יום, דבר העלול לגרום לנזק כלכלי רב לחברה או לעסק. על בעל החברה להראות כי עשה ככל שביכולתו כדי למנוע את ביצוע העבירה.

 

עבירות משקל יתר 

בעבירות של משקל יתר, החוק מטיל אחריות רבה על בעל החברה או החברה עצמה כדי לוודא כי נהגי החברה לא נוהגים עם חריגה במשקל המותר.

תקנה 85 לתקנות התעבורה קובעת:

"לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביל מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען בבטיחות, וכאשר – …"

המשמעות היא שבעל החברה או החברה עצמה עלולה לעמוד לדין פלילי במידה ונהג של החברה הוביל מטען שלא לפי הוראות החוק או הוביל משקל יותר מהמותר לו על פי החוק.

השבתת רכב במקרה של עבירת משקל יתר – במידה ורכב מסחרי נשקל ונמצא בו משקל יתר, בסמכות קצין משטרה להורות על השבתת הרכב לתקופה של 30 יום. במידה ועבירה כזו נעברה באותו רכב בשלוש השנים הקודמות – ניתן להשבית את הרכב לתקופה של 60 יום.

במידה ומדובר בגורר וגרור – בסמכות המשטרה להורות על השבתת הגורר והגרור שניהם, גם אם העבירה נעברה רק ברכב הגרור או רק ברכב הגורר.

 

עבירות מכח חזקת הבעלות

חזקת הבעלות קובעת כי במידה ונעשתה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה, אלא אם הוכיח בעל הרכב מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה או שהרכב נלקח ממנו שלא בידיעתו ובלי הסכמתו.

יש בעלי חברות קטנות או בעלי עסקים שרושמים את רכבי החברה על שמם כדי שברשיון הרכב ירשם שהרכב היה בבעלות פרטית במקור ולא בבעלות חברה. זו טעות חמורה. כיום רוב עבירות התעבורה מתועדות באמצעות מצלמות – מהירות, אור אדום, עבירות חניה ועוד. המשמעות היא שכל עבירת תעבורה שתבוצע בידי העובדים – יגיע דו"ח על שם בעל החברה, ועליו מוטלת החובה להסב את הדו"ח על שם העובד שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה. הבעיות מתעוררת כאשר הדו"ח לא מגיע לבעל הרכב בזמן בגלל בעיות בהעברת הדואר או כשהעובד שנהג ברכב כבר עזב את החברה ולא מעוניין להסכים להסב את הדוח על שמו.

רכבי חברה אמורים להירשם על שם החברה, וגם אם לא נרשמו על שם החברה והם רשומים על שם בעל החברה, על החברה לנהג יומן מסודר לגבי כל רכב, שבו תתועד כל פעולה של קבלת רכב מהחברה והחזרתו לפי ימים ושעות. כל עובד צריך להיות מוחתם על תצהיר, בו הוא מצהיר כי קיבל את הרכב ביום/בשעה והוא אחראי על דוחות תעבורה או דוחות אחרים שירשמו כנגד הרכב. יש לצרף צילום של רשיון הנהיגה ובמידה ומגיע דו"ח, לשלוח העתק של התצהיר של העובד למשטרת ישראל עם בקשה להסבת הדו"ח.

לקריאה נוספת: חזקת הבעלות בתעבורה 

 

מה יכול בעל חברה או מעסיק לעשות כדי למנוע השבתות מיותרות של רכבי החברה או חקירות פליליות?

  1. לנהל יומן מסודר של מסירת כלי רכב לעובדים והחזרתם עם תצהירים של העובדים המקבלים את הרכב וצילום רשיונות הנהיגה שלהם.
  2. לוודא כי כל עובד המתקבל לעבודה בחברה ואמור לנהוג ברכב החברה מחזיק ברשיון נהיגה תקף ומתאים לדרגת הרישוי של הרכב.
  3. להחתים כל עובד על נספח להסכם העסקה בו הוא מתחייב שלא לעבור עבירות תנועה ולנהוג לפי החוק, לא לעבור עבירות של נהיגה בשכרות/תחת השפעת סם, למסור לכל אדם איתו היה מעורב בתאונת דרכים את פרטיו ופרטי רשיון הרכב והביטוח.
  4. להחתים כל עובד על התחייבות להודיע באופן מיידי למעסיק על כל שינוי במצבו הרפואי/הנפשי העלול למנוע ממנו מצב של נהיגה בטוחה ולהודיע למעסיק באופן מיידי על כל פסילת רשיון או התליית רשיון שהוטלה עליו.
  5. במידה ומדובר בנהגי רכב כבד / רכב ציבורי – להחתים את העובדים על כך שהם קיבלו הכשרה בנושא שעות עבודה ומנוחה לאורך היום, ומתחייבים להקפיד על הוראות החוק בנושא. בנוסף – העובד יחתום כי ידוע לו כי נאסר עליו להוביל ברכב מטען במשקל העולה על המותר ברשיון הרכב.

מומלץ להתייעץ עם עו"ד העוסק בדיני תעבורה על מנת לנסח מסמך כזה בצורה נכונה.

 


החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.