מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

המשרד לבטחון פנים וממשלת ישראל אישרו תכנית חדשה לטיפול בעבירת החזקת סם מסוכן מסוג קנאביס, שעיקרה החלפת המעצר והרישום הפלילי בפעמים הראשונות בקנס מנהלי שיוטל על מי שיתפס עם קנאביס בכמות המוגדרת לשימוש עצמי (עד 15 גרם). הממשלה הכריזה כי המטרה העיקרית של האכיפה תהיה עבירת הסחר בסמים מסוכנים ואכיפה של עבירות החזקת סם במרחב הציבורי ופחות במרחב הפרטי.

עד היום, מי שנתפס עם כמות סם המוגדרת לשימוש עצמי, היה נחקר במשטרה, היה נפתח לו תיק פלילי, שבדרך כלל היה נסגר מטעמים של חוסר עניין לציבור. התכנית החדשה קובעת שבגיר שיתפס עם סם מסוג קנאביס בכמות המוגדרת לשימוש עצמי ישלם קנס מנהלי בפעם הראשונה שבה יתפס, כפל קנס בפעם השניה, בפעם השלישית – פתיחת תיק פלילי וסגירתו בהסדר מותנה רק לאחר השלמת הליך טיפולי, ובפעם הרביעית – הגשת כתב אישום לבית המשפט לפי שיקול דעת המשטרה.

המבקרים של התכנית החדשה טוענים כי הממשלה למעשה לא נוקטת כאן במדיניות של אי-הפללה כפי שהיא מכריזה, אלא פועלת לצמצום העומס על בתי המשפט, כשהקנסות המנהליים יחליפו את כתבי האישום והרישומים הפליליים, אולם כאן ננסה לעסוק במדיניות החדשה בהיבט של פקודת התעבורה ונהיגה.

השר לבטחון פנים, גלעד ארדן, הכריז כי האכיפה תתמקד בעיקר במרחב הציבורי ולא במרחב הפרטי וכנגד אזרחים שנוהגים תחת השפעת סם, כפי שהוא הגדיר זאת "ברור שכאנשים משתמשים בסמים במרחב הציבורי, יש בכך גם דוגמה רעה לאזרחים ולדור הצעיר, וההסתברות שהאזרחים ינהגו הביתה מהמרחב הציבורי ממקום שהוא תחת השפעת סמים, כמובן זה מגדיל את הסיכון".

פקודת התעבורה מגדירה 'שיכור', בין השאר כ'מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן'. הקנאביס עדיין מוגדר בישראל כ'סם מסוכן' על פי פקודת הסמים המסוכנים, ולא נמחק ממנה. תוצר החילוף לאחר השימוש בקנאביס נקרא חומצת חשיש, שנשארת בגופו של המשתמש עד שלושה שבועות מהשימוש האחרון. חומצת החשיש ניתנת לגילוי באמצעות דגימת שתן והיא נמדדת בריכוזים של ננו-גרמים.

פקודת התעבורה קובעת כי סמכות שוטר לדרוש מנהג לתת דגימת שתן לאיתור סמים מחייבת 'חשד סביר'. חשד כזה יכול להתעורר לאחר שאותו נהג, שסבור שכעת יש מדיניות אי-הפללה, יתפס כשהוא מחזיק בקנאביס לשימוש עצמי. סירוב לדרישה להידבק מקים חזקה שהאדם נוהג תחת השפעת סמים.

המשמעות היא שלמשטרה יש סמכות לדרוש בדיקת שתן ממי שיעצר ויתעורר חשד שהוא נוהג תחת השפעת סמים, כי נמצאה אצלו כמות קנאביס לשימוש עצמי, גם בפעם הראשונה. אם הנהג השתמש בסמים לפני הנהיגה (ולפעמים גם שבועיים-שלושה לפני כן), אותו נהג ייחשב כמי שנוהג תחת השפעת סמים, כי שרידי הסם, או תוצרי החילוף של הסם, עדיין מצויים בגופו, ויוגש נגדו כתב אישום בעבירת נהיגה בשכרות לבית המשפט לתעבורה.

קראו גם: נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים

היבט נוסף של המדיניות החדשה הוא נושא ההסדר המותנה שהמשטרה תערוך עם מי שנתפס בפעם השלישית עם קנאביס לשימוש עצמי. ההמלצה היא לעבור בפעם השלישית לסגירת תיק בהסדר מותנה. המשמעות היא שהמשטרה תערוך עם האדם הסכם, לפיו התיק יסגר לאחר השלמת הליך טיפולי, ענישה חינוכית וגם פסילת רשיון נהיגה ודיווח למכון הרפואי לבטיחות בדרכים (המרב"ד). המשמעות של דיווח כזה למרב"ד היא שאותו אדם יוזמן לבדיקה פסיכולוגית ופסיכיאטרית, שיבדקו את כושר הנהיגה לאור העובדה כי קיים רישום פלילי על החזקת סם מסוכן. מנסיוננו, המכון הרפואי פוסל נהגים כאלה מלנהוג בנימוק של "אי התאמה אישיותית לנהיגה".

כתבנו כאן בעבר על העובדה כי פקודת התעבורה לא מתוקנת בהתאם לשינויים בחוק או במדיניות האכיפה, כמו במקרה של רשיונות השימוש בקנאביס רפואי. נכון שמי שנוהג תחת השפעת סם מסוכן מסכן את הציבור, אבל השאלה היא איך מגדירים מי נמצא תחת השפעת סם. כיום, פקודת התעבורה קובעת שהמצאות של חומצת חשיש בשתן מגדירה אדם כמי שנוהג תחת השפעת הסם, גם אם השימוש האחרון שלו היה לפני שבוע או שבועיים, למרות שברור כי השפעת הסם על הגוף נמשכת מספר שעות בודדות. המדינה לא צריכה להוכיח השפעה בפועל של הסם על הנהיגה. מספיק שנמצאו שרידי סם בשתן.

קראו גם: קנאביס רפואי ונהיגה

נראה שהמשרד לבטחון פנים עשה עבודה חלקית, למעשה לא פתר את בעיית השימוש בקנאביס, שימוש שהוא נרחב מאוד כיום בקרב שכבות מסוימות של האוכלוסיה, והעדיף ליצור תכנית שאולי תוריד את העומס מבתי המשפט, אבל לא תיצור שינוי משמעותי ביחס המדינה למשתמשי הקנאביס. עדיף שהמדינה תדבר בקול אחד ברור בנושא הקנאביס – או שהוא ימשיך להיות מוגדר כ'סם מסוכן', למרות מחקרים שמראים שאלכוהול מסוכן וממכר ממנו פי כמה וכמה, או שהמדינה תאמץ מודלים חדשים ביחס לקנאביס, בדומה למודל ההולנדי או המודל הנהוג בחלק ממדינות ארה"ב.