כתב אישום נגד תושב חוזר שנהג עם רשיון זר בוטל

רשיון נהיגה בריטי. רשיון שימוש חופשי מאתר ויקיפדיה
רשיון נהיגה בריטי. רשיון שימוש Fair Use מאתר ויקיפדיה

מ' ואשתו עלו לישראל מבריטניה. מ' הוא תושב חוזר, שעזב את ישראל לפני כמה עשורים, וכעת חזר להשתקע בישראל. באחד הימים נהג מ' באחד הרחובות בתל אביב, כששוטרת עצרה אותו לבדיקת רשיונות שגרתית. מ' הציג לשוטרת את הרשיון הבריטי שלו, בצירוף תעודת תושב חוזר. השוטרת בדקה במסוף המשטרתי, שהראה, שתוקפו של רשיון הנהיגה הישראלי של מ' פקע בשנת 1992. "אתה נוהג ללא רשיון ומסכן את הציבור", צעקה עליו השוטרת והתנהגה אליו בגסות. מ' ניסה להסביר לשוטרת שלתושב חוזר מותר לנהוג בישראל עם רשיון זר במשך שנה מיום כניסתו לישראל, אולם השוטרת לא הסכימה לשמוע את טענותיו של מ', לא הסכימה לראות את הדרכון שלו ואת תעודת התושב החוזר, ונתנה בידו כתב אישום לבית המשפט לתעבורה. "את זה תסביר לשופט, לא לי", אמרה השוטרת למ'.

ראו גם: נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

מ' פנה אלינו אובד עצות. "איך זה יכול להיות, שבאתר משרד התחבורה וגם במשרד הקליטה מסבירים שמותר לי לנהוג במשך שנה עם רשיון זר, ומצד שני, המשטרה מזמינה אותי למשפט?", הוא שאל. "חלמאות", ענינו לו, "אתה זוכר את הסיפור הישראלי על יד ימין ויד שמאל?", "כבר הספקתי לשכוח", ענה מ'.

פנינו למשטרת ישראל עם כל המסמכים שהציג מ' בפני השוטרת – דרכון ישראלי ודרכון בריטי, תעודת תושב חוזר מטעם משרד העליה והקליטה ורשיון נהיגה בריטי. צירפנו גם את הכתוב באתר משרד התחבורה:

Untitled

"עולה חדש, תייר, תושב ארעי ותושב חוזר (אשר שהה בחו"ל לפחות שנה ברציפות), רשאים לנהוג בארץ עם רישיון נהיגה זר בתוקף, במשך שנה מיום הכניסה לישראל…"

ציטטנו למשטרה גם את תקנה 567א לתקנות התעבורה:

"עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברשיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רשיונו, במשך שנה אחת מיום כניסתו לישראל, ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190". 

בדקנו מה אומרת חוברת ההנחיות המשטרתית (חנ"א) לשוטרים בעניין רשיונות זרים:

אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר - מתוך חוברת נוסחי אישום של משטרת ישרא
אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר – מתוך חוברת נוסחי אישום של משטרת ישראל

נצטט מתוך ההנחיה המשטרתית: "שוטר העוצר נהג, שהינו תושב ישראל או עולה חדש המציג רשיון נהיגה זר בתוקף, יבדוק בדרכונו את מועד כניסתו האחרונה לישראל. אם במועד עצירת הרכב ע"י השוטר, טרם חלפה שנה מיום כניסתו האחרונה של הנהג לישראל – אין לדווח נגדו".

במשטרה התלבטו מה לעשות עם התיק, ולבסוף הודיעו לנו על ביטול כתב האישום כנגד מ'.

כתבנו תלונה רשמית ליחידה לתלונות הציבור של משטרת ישראל, וביקשנו לקבל תשובה למספר שאלות:

1. מדוע שוטרי משטרת תל אביב אינם מכירים את החוק ואת ההנחיות האכיפה בדבר רשיונות זרים לעולים חדשים/תושבים חוזרים?

2. מדוע שוטרת מרשה לעצמה לדבר בגסות כלפי אזרח המציג בפניה תעודות רשמיות?

נעדכן אתכם לגבי תוצאות הטיפול בתלונה.

כתבנו בעבר על הבעיות שעושים שוטרי ישראל לישראלים שחיים בחו"ל, לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שנוהגים בישראל כחוק עם רשיון נהיגה זר. השאלה היא מדוע משטרת ישראל ממשיכה להתעלם מהחוק ולהגיש כנגד נהגים כאלה כתבי אישום? מדוע שוטר לא מבצע בדיקה פשוטה של הכניסה האחרונה לארץ של הנהג (מידע הנמצא במסוף המשטרתי)?

כמו שאמרנו, חלם.

————————————-

ראו גם:

נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

נהיגה בישראל לאזרחי ישראל בעלי רשיון זר – אתר משרד התחבורה

המרת רשיון נהיגה – אתר משרד התחבורה

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

האם לא הגיע הזמן לבטל את חזקת המסירה של דברי דואר בעבירות קנס?

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

בלגן בדואר ישראל. התמונה באדיבות אתר כלכליסט
בלגן בדואר ישראל. התמונה באדיבות אתר "כלכליסט" www.calcalist.co.il

בעבירות תעבורה, אותן מגדיר המחוקק "עבירות קלות", המדינה עושה לעצמה חיים קלים ולא נדרשת להוכיח מסירה בפועל של דבר הדואר. לאור הבלגן ב"דואר ישראל", לא הגיע הזמן לשנות את החוק? 

בהליכים המשפטיים נודעת חשיבות רבה למסירה והמצאה של מסמכים בין הצדדים – בין התובע לנתבע, בין הנתבע לתובע, ובין בית המשפט לצדדים. החשיבות של המסירה המשפטית היא להבטיח, שצד יהיה מיודע לגבי קיום ההליכים ויוכל להתייצב לדיונים, לטעון טענות, ולהגיש מסמכים במועד לפי דרישת בית המשפט או הצד שכנגד.

לדוגמה – אדם מגיש תביעה כנגד אדם אחר. אם לא נוודא שכתב התביעה מומצא לידו של הנתבע, כיצד אחר כך נוכל לטעון שהנתבע לא התייצב לדיון ולא הגיש כתב הגנה ולכן ויתר על זכותו לטעון טענות? לכן בית המשפט ירצה לראות את אישור המסירה לפני שיפנה לתת פסק דין כנגד הנתבע.

בעבירות קנס, המדינה עשתה לעצמה "חיים קלים" בנושא מסירות משפטיות:

תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת:

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א ובעבירות קנס, רואים אם ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת הקנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". 

המשמעות – בעבירות תעבורה שאינן תאונות דרכים, מספיק שמשטרת ישראל תראה לבית המשפט ששלחה את ההזמנה לדין לכתובתו של הנאשם, כדי לקבל גזר דין מרשיע בהיעדר הנאשם. המדינה לא חייבת להוכיח שהנמען אכן קיבל את ההודעה, סירב לקבל אותה או לא התייבצ לדואר לדרוש את דבר הדואר הרשום (סירוב לקבל דואר רשום או דואר רשום שחוזר בציון "לא נדרש" נחשב כמסירה לפי חוק סדר הדין הפלילי). מדוע המדינה עושה לעצמה "הנחה" בנושא המסירות – המדינה נדרשת למסור אלפים רבים של דוחות כל חודש לאזרחים, ורבים מהאזרחים נמנעים מלקחת דואר רשום, במחשבה שאם לא לקחו, אז הדו"ח לא הגיע אליהם ולכן יבוטל. לכן נקבעה חזקת המסירה, שבה מספיק להוכיח שדבר הדואר נשלח לנמען.

מתי יש חשיבות למסירת ההזמנה לדין בעבירות קנס?
ברוב הפעמים, הדו"ח נכתב על ידי השוטר, שנותן לאזרח עותק ממנו, או דו"ח ברירת משפט או הזמנה לדין, תלוי בסוג העבירה. אם העבירה צולמה על ידי מצלמה אלקטרונית, הדו"ח מופק על שם בעל הרכב ונשלח לכתובתו הרשומה במשרד הפנים, ואז יש חשיבות למסירה המשפטית, שאם לא ישולם הקנס במועד, הוא יצבור ריבית פיגורים. בנוסף, לעיתים בוחר הנהג לבקש להישפט על עבירת הקנס, ואז הזמנה לדין נשלחת אליו על ידי המשטרה. אם לא נוודא שההזמנה אכן הגיעה לנהג, הוא ישפט בהיעדר והוא עלול לקבל עונש חמור יותר מהקנס המקורי.

בעיות ואי סדרים "בדואר ישראל"
לאחרונה התגלו ממצאי דו"ח ביקורת שערך משרד התקשורת בבית המיון המרכזי של "דואר ישראל" בתל אביב (כתבה מאתר "כלכליסט"). בביקורת התגלו ממצאים חמורים – עשרות עגלות מלאות בדברי דואר רשום מהחודשים האחרונים, שהמתינו למשלוח ואיש לא שלח אותם, עשרות שקי דואר של דואר כמותי שהתגלו במקלט במבנה והוסתרו שם ועוד חריגות חמורות מרשיון הדואר.

למשרדנו פנו בחודשים האחרונים מספר לקוחות שטענו שלא קיבלו הזמנות לדין ונשפטו בהיעדר. פנינו לבתי המשפט, חלק מהשופטים קיבלו את הטענה שדבר הדואר לא התקבל, אולם שופטים אחרים בחרו שלא לקבל את הטענה, בנימוק שהמשטרה לא צריכה להוכיח שדבר הדואר התקבל, מספיק להראות שהוא נשלח לכתובתו של הנאשם.

לבטל את חזקת המסירה
נשאלת השאלה, לאור המצב העגום והבעיות שמתגלות ב"דואר ישראל", האם אין מקום לבטל את חזקת המסירה ולדרוש ממדינת ישראל להוכיח קבלה של דברי הדואר בכל תיק? לדעתנו יש מקום לרפורמה כזו, גם אם היא תגרום ל"כאב ראש" למשטרה, בגלל הצורך לעקוב אחרי דברי הדואר.

———————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

אם נוהגים לא מסמסים – כתבה מערוץ הכנסת

צפו בראיון של עו״ד לאה גולדמן לכתבת מור גל בתכנית ״הרשת החברתית״ בערוץ הכנסת בנושא ״אם נוהגים לא מסמסים״:

 

זכרו – כשאתם על הכביש, תתרכזו בנהיגה. כשאתם מסמסים או קוראים הודעה, אתם לא על הכביש, ומסכנים את עצמכם ואת הסובבים אתכם. לא מסמסים בזמן נהיגה.
בבלגיה ערכו ניסוי עם תלמידי נהיגה, שהתבקשו לסמס תוך כדי נהיגה במסלול מכשולים. התוצאות לפניכם:

 

——————————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

חזקת הבעלות בתעבורה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

האותיות הקטנות בגב הדו"ח
האותיות הקטנות בגב הדו"ח (צילום מדו"ח משטרתי)

.

מסרתם את הרכב שלכם לאדם אחר? עובדים שלכם נוהגים ברכב החברה? אתם עלולים להסתבך בגלל עבירות שאותו אדם או עובד ביצע בזמן שנהג ברכב שלכם. עו"ד דרור כהנוביץ' מסביר איך תימנעו מצרות עם החוק.

.

מהי חזקת הבעלות?

סעיף 27ב לפקודת התעבורה קובע:

(א) נעברה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן: המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזרה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
(ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.

משמעותה של חזקת הבעלות – רואים את בעל הרכב כמי שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה או העמיד את הרכב בחניה אסורה. על בעל הרכב מוטלת החובה להוכיח שלא הוא זה שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה, ואם לא יוכיח זאת – יחשב כמי שביצע את העבירה.

בית המשפט העליון החמיר מאוד בפרשנות שלו לחזקת הבעלות:

"ביסוד אחריות זו מונחת הגישה, כי הבעלים אמור לדעת מי נהג ברכב הלכה למעשה וכי בכוחו לשמור רישומים ראויים בעניין זה. כאשר הרכב הוא בבעלותו של בן-אדם בשר ודם, שזה רכבו היחיד, קיימת הנחה עובדתית חזקה שהוא עצמו – או אחר ברשותו – נוהג ברכב … עליו לשמור על זהות הנוהג, ואם הוא נמנע מכך, רואים אותו עצמו כאילו נהג ברכב. אחריות זו היא אחריות פלילית-אישית מוחלטת. היא אישית, שכן הבעלים נמצא אחראי בגין מחדליו באי-ידיעה על דבר זהותו של הנוהג ובאי-שמירת רישומים בעניין זה … הבעלים משתחרר מאחריותו דווקא כאשר בידו לזהות את הנוהג בפועל, … עניין לנו באחריות פלילית אישית, בעלת אופי מוחלט. האחריות היא מוחלטת, שכן הבעלים אחראי בגין עבירה שנעברה ברכב, למרות שהוא עצמו לא נהג ברכב" (ע"פ 3027/90 חברת מודיעים נ' מדינת ישראל)

אילו עבירות ניתן להחיל על בעל הרכב במסגרת חזקת הבעלות? 

העבירות הקלאסיות שבהן מוחלת חזקת הבעלות הן עבירות מצלמה, שבהן הרכב צולם על ידי מצלמה אלקטרונית, נוסע במהירות מעל למותר או עובר באור אדום. בנוסף, רוב דו"חות החניה, גם אלה שנרשמים על ידי העיריות וגם אלה שנרשמים על ידי המשטרה, ומוצמדים לשמשת הרכב, נרשמים על שם בעל הרכב.

בנוסף לעבירות אלה, ניתן להאשים את בעל הרכב בעבירות חמורות מאוד כמו תאונת דרכים או הפקרה לאחר פגיעה ואפילו גרימת מוות ברשלנות במקרים חמורים. במידה הרכב פוגע ברכב אחר או בהולך רגל ונמלט מהמקום, לעיתים כל מה שיש למשטרה הוא מספר הרכב. בתי המשפט קבעו שניתן להרשיע את בעל הרכב בעבירת תאונה או הפקרה לאחר פציעה תוך הסתמכות על חזקת הבעלות.

לענין זה פסק בית המשפט העליון:
"לשון החוק ברורה וחד משמעית, אין זה מספיק שהמבקש יוכיח שלא הוא שנהג ברכב, אלא עליו להוכיח באופן פוזיטיבי מי נהג ברכב, או למי מסר את החזקה ברכב, או להוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. במקרה דנן נקבע כי המבקש בחר שלא להעיד ולא מסר גרסה וסבר, כי כתוצאה מכך, ינוקו הוא ו/או הנהג שנהג ברכב וגרם לתאונה. נקבע כי לכך לא יכול בית המשפט ליתן יד שכן, תוצאה כזו עלולה לגרום למצב בלתי נסבל לפיו שני חוטאים יצאו נשכרים. עוד נקבע כי צורכי החברה היום הינם מלחמה בתאונות הדרכים ובעברייני התנועה, המסכנים את הציבור מדי יום ומדי שעה ואל לו לבית המשפט, לאפשר והתחמקויות מאימת הדין, אשר על כן נקבע כי הפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט לתעבורה לחזקת הבעלות הינה פרשנות ראויה" (רע"פ 9/11 מאיר צמח נ' מדינת ישראל).

קיבלתי דו"ח מצלמה על מהירות או מעבר באור אדום, ולא אני זה שנהגתי ברכב. מה עלי לעשות?

אם הדו"ח נרשם על שם בעל הרכב, ולא הוא זה שנהג בעת ביצוע העבירה, על בעל הרכב לשלוח בקשה להסבת הדו"ח למשטרת ישראל. את הבקשה שולחים בדואר רשום בלבד לכתובת: משטרת ישראל, מרכז פניות נהגים ארצי, ת.ד. 120, פתח תקוה 4910002. לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:
1. העתק הדו"ח.
2. תצהיר של בעל הרכב בו הוא מצהיר שלא נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. על התצהיר להיות מאומת ע"י עורך דין.
3. תצהיר של מי שהחזיק ברכב בעת ביצוע העבירה, ובו הוא מבקש להסב את הדו"ח על שמו. על התצהיר להיות מאומת ע"י עורך דין. שימו לב שבתצהיר לא צריך להודות בעבירה, רק להודות שאדם אחר החזיק ברכב בעת ביצוע העבירה.
4. צילומי רשיונות נהיגה של בעל הרכב ושל המחזיק ברכב.

תוך כמה זמן עלי להודיע למשטרה שאדם אחר החזיק ברכב בעת ביצוע העבירה? 

סעיף 229 (א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי קובע שאת הבקשה להסב את הדו"ח על שם מי שהחזיק ברכב יש לשלוח למשטרת ישראל בדואר רשום תוך 90 ימים מהיום שהומצאה הודעת הקנס לבעל הרכב (באתר משטרת ישראל נכתב שיש להודיע תוך 30 ימים, זו טעות). במידה ובעל הרכב לא יודיע למשטרה תוך 90 ימים, שאדם אחר החזיק ברכב, העבירה תירשם על שמו ולא ניתן יהיה להסב אותה על שם אדם אחר. מומלץ לשלוח את בקשת ההסבה מהר ככל האפשר, על מנת שלא להגיע למצב שבו עברו 90 יום והדו"ח לא הוסב.

ברכב שלי נוהגים מספר אנשים, אני לא יכול לדעת מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. מה עושים?

אתה בבעיה. כמו שנכתב כאן, על בעל הרכב מוטל הנטל להוכיח שלא הוא זה שנהג ברכב. במידה ואין לו מידע מי עשה שימוש ברכב שלו, אין לו יכולת להסב את הדו"ח והדו"ח ירשם על שמו – הוא ישא בקנסות ובעונשים האחרים, ובנוסף הנקודות של משרד התחבורה ירשמו על שמו.

אני בעל חברה. ובחברה יש כמה כלי רכב, הרשומים על שמי ומספר עובדים עושים בהם שימוש. מה עלי לעשות? 

על מנת להימנע מבעיות, שיכולות לנבוע מכך שנהגים שונים עושים שימוש ברכב ולא ידוע מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה,  על בעל החברה להחזיק יומן נסיעות לכל רכב, שימצא במשרדי החברה. כל נהג, שלוקח רכב מהחברה, יחתום על תצהיר שהוא לקח את הרב ביום ובשעה מסוימים, והוא יודע שהוא אחראי לכל הדו"חות שירשמו על הרכב בזמן שהוא מחזיק בו. יש לצלם את רשיון הנהיגה של כל נהג ולצרף ליומן הנסיעות. כשהנהג מחזיר את הרכב, הוא חותם שהחזיר את הרכב ביום ובשעה המסוימים. כך, כשיגיע דו"ח מצלמה בדואר, ידע בעל החברה מי נהג ברכב ויוכל לשלוח בקשת הסבה על שם הנהג, בצירוף המסמכים המעידים על לקיחת הרכב והחזרתו. פעמים רבות מגיע אלינו בעל חברה ואומר שהנהג כבר פוטר או עזב את החברה ולא יהיה מוכן לחתום על תצהיר הסבה – יומן נסיעות כזה ימנע בעיה כזו.

אני בעל חברה, בחברה יש כמה כלי רכב, הרשומים על שמי. הגיע אלי דו"ח, על שם אחד מכלי הרכב הרשומים על שמי. לא אני זה שנהג ברכב, אבל בטעות שילמתי את הדו"ח. מהו דיני?

החוק קובע כי תשלום הקנס מהווה הודאה באשמה והרשעה, כך שרואים את בעל הרכב הרשום, ששילם את הקנס, כמי שהודה באשמה והורשע. לא ניתן לאחר מכן לבצע הסבה של הדו"ח במשטרה. פעמים רבות מגיעים אלינו בעלי חברות, שכלי הרכב של החברה רשומים על שמם, וקיבלו דו"חות על שמם. הדו"ח הועבר לאחד מהעובדים, על מנת שיטפל בו וימצא את מי שנהג ברכב, ובטעות הקנס שולם לפני הסבת הדו"ח. במידה והקנס שולם לפני שהדו"ח הוסב, המשטרה לא תסכים להסב את הדו"ח על שם מי שהחזיק ברכב. הדבר נמצא בסמכות של בתי המשפט לתעבורה, אולם הגשת בקשה כזו היא הליך מסובך שדורש סיוע של עורך דין.

הרכב רשום על שם החברה. כעת הגיע דו"ח המסומן כ"דו"ח תאגיד", והקנס עליו גדול פי ארבעה מהקנס המקורי. מה עושים?

מרבית כלי הרכב החדשים שנעים היום בישראל רשומים על שם חברות ליסינג וחברות אחרות, ומכונים "רכבי חברה". המשמעות היא שבאופן קבוע מחזיק ברכב אדם שאינו רשום כבעל הרכב. חברה יכולה לחוב בפלילים וניתן להטיל עליה קנסות תעבורה, והדבר שימש עובדים רבים מהתחמקות מנקודות במשרד התחבורה ומרישום הדו"ח בגליון ההרשעות שלהם –  הדו"ח היה מגיע על שם החברה, העובד היה משלם את הקנס, הדו"ח לא היה נרשם על שם העובד והנקודות היו נעלמות (לחברה אין תיק נהג לרשום עליו נקודות). לכן תיקנה הכנסת את החוק לפני כמה שנים ונקבע, שבמידה והדו"ח רשום על שם תאגיד, הקנס יהיה פי ארבעה מהקנס המקורי, למעט בעבירות חניה (סעיף 30 לפקודת התעבורה). במידה והחברה תודיע למשטרה (עם מכתב הסבה ותצהיר) מי נהג ברכב, הדו"ח יוסב על שם מי שנהג ברכב והקנס ירד לקנס המקורי.

אני בעל החברה או רשום כמנהל הפעיל של התאגיד. רכב של החברה נצפה מבצע עבירת תעבורה חמורה. איני יודע מי נהג ברכב בזמן העבירה. האם ניתן להאשים אותי כמי שביצע את העבירה? 

פקודת התעבורה מגדירה מיהו "בעל" רכב:
"בעל' – אחד מאלה: … לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב".

במידה והחברה לא מודיעה למשטרה מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה החמורה (תאונת דרכים, הפקרת פצוע וכו'), יכול בית המשפט לראות את המנהל הפעיל, שותף או עובד מנהלי בכיר בתאגיד, כמי שאחראי לרכב שבו בוצעה העבירה ולהרשיע אותם בביצוע העבירה. לכן חשוב מאוד לנהל יומן נסיעות לכל רכב של החברה.

קיבלתי דו"ח שהוסב על שמי מחברת ליסינג. אני לא נהגתי ברכב אלא אדם אחר. מה עלי לעשות? 

כפי שקובע סעיף 27ב (ג) לפקודת התעבורה, המחזיק ברכב, שהעבירה הוסבה על שמו, יכול לפנות למשטרה ולבקש להסב את הדו"ח על שם מי שנהג ברכב, ואז המשטרה אמורה להסב את הדו"ח על שם האדם האחר. בעבר טיפלנו במשרד במקרה שבו נרשם דו"ח על שם חברה, החברה שלחה מכתב הסבה עם פרטי העובד שמחזיק דרך קבע ברכב, אולם העובד טען שלא הוא זה שנהג ברכב באותו יום אלא עובד אחר. מכתב של העובד למשטרה נדחה, בטענה שלא ניתן לבצע הסבה כפולה של דו"ח. פניה שלנו לבית המשפט הבהירה למשטרה שניתן על פי החוק לבצע הסבה נוספת מהמחזיק ברכב לאדם אחר.

————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

למה אסור לנהוג עם רשיון אמריקאי בישראל בזמן פסילה

רשיון נהיגה של מדינת מיין בארה"ב

יזם זריז תלה מודעות ברחבי תל אביב, בהן הוא מציע לאנשים שעומדים לקבל פסילת רשיון נהיגה, למלא טפסים אצלו במטרה להשיג רשיון נהיגה אמריקאי, שאיתו ניתן לנהוג בישראל, אחרי שתפרדו מ-3000 ש"ח. מדובר ברמאות. קראו את ההסבר של עו"ד לאה גולדמן.

.

ידיעה מעיתון "הארץ" מספרת על מודעות שנתלו ברחבי תל אביב, ומבטיחה למי שעומד לקבל פסילת רשיון נהיגה מבית המשפט, שתמורת 3000 ש"ח ומילוי טפסים זריז ניתן להוציא רשיון נהיגה אמריקאי, שאיתו ניתן לנהוג בישראל בזמן הפסילה. 

על זה יש לנו לומר – רמאים היו תמיד ורמאים יהיו. מי שחושב שניתן לנהוג בזמן פסילת רשיון בישראל עם רשיון זר – טועה ומסתכן בעונש מאסר ופסילת רשיון ממושכת. נסביר את כל הבעיות העולות מהטריק הזה:

* פסילת רשיון נהיגה בישראל חלה על כל רשיונות הנהיגה – סעיף 67 לפקודת התעבורה קובע:

"מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברכב שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או שמי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני העונשים יחד" (ההדגשה שלי, ל.ג.). 

כלומר, מי שהודיעו לו על פסילת רשיון נהיגה – אסור לו לנהוג. לא משנה איזה רשיון נהיגה הוא מחזיק, ישראלי או זר.

* מי שמוגדר "תושב ישראל" חייב לנהוג עם רשיון ישראלי – תקנה 567 לתקנות התעבורה קובעת:

"מי שאינו תושב ישראל ואינו תושב אזור כהגדרתו בתקנה 578 ובידו רישיון נהיגה זר בר תוקף, יראו אותו כבעל רישיון נהיגה בר תוקף בישראל בדרגה המקבילה לדרגת רישיון הנהיגה שלו, אם נתקיימו בו כל אלה…" ההדגשה שלי, ל.ג.).

אזרח ישראל תושב חוץ, רשאי לנהוג בישראל על סמך רישיון זר במשך שנה מיום כניסתו לישראל, בתנאי כי שהה בחו"ל שנה אחת לפחות לפני כניסתו לישראל. מהתקנה ניתן ללמוד את ההיפך – מי שמוגדר "תושב ישראל" (מתגורר בה דרך קבע) לא יכול לנהוג בישראל עם רשיון זר. הרחבה על נהיגה בישראל עם רשיון זר ניתן למצוא באתר שלנו ובאתר משרד התחבורה.

כך שגם אם תושב ישראלי מוציא רשיון נהיגה אמריקאי, אסור לו לנהוג בו בישראל, ללא כל קשר לעובדה אם קיבל פסילת רשיון נהיגה או לא.

* לא ניתן להוציא רשיון נהיגה אמריקאי אם אינכם שוהים פיזית בארה"ב בשהיה חוקית

לדברי "הארץ", מי שחתום על המודעה טוען שניתן להוציא רשיון אמריקאי "בעזרת הרישיון הישראלי שהוא בתוקף, ובעזרת צילום תעודת זהות, שלוש תמונות פספורט עם רקע לבן, מילוי כמה טפסים וחתימה". צריך להבין שאין כזה דבר "רשיון אמריקאי". הממשל הפדרלי לא מנפיק רשיונות נהיגה, והסמכות ליתן רשיונות היא של כל מדינה ומדינה בארה"ב, וכל מדינה רשאית לקבוע תנאים שונים לקבלת הרשיון.

בדקנו באתרים של כמה מדינות בארה"ב, לגבי הוצאת רישיון נהיגה למי שאינו אזרח ארה"ב. כל המדינות דורשות אישור שהיה חוקי בארה"ב והוכחת מגורים במדינה, וכמובן – שתעברו שם מבחן נהיגה. הנה באתר של ניו המפשיר, וושינגטון די. סי., קונטיקט, פלורידה, קנטקי, פנסילבניה (זהירות, pdf) וניו ג'רזי, רק כדוגמה. עוד מידע ניתן למצוא באתר "ישראלים בחו"ל" וגם בבלוג "אל האינסוף ומעבר לו".

* תושב ישראל שנוהג בישראל עם רשיון זר נוהג ללא ביטוח

החוק דורש מתושב ישראלי לנהוג עם רשיון ישראלי. לעולים חדשים ותושבים חוזרים נותנים תקופת חסד של שנה מיום כניסתם לישראל, ובזמן הזה הם יכולים לנהוג עם הרשיון הזר. מעבר לבעיה החוקית של נהיגה ללא רשיון תקף בישראל, עלולה להתעורר בעיה עם הביטוח במקרה של תאונה. פקודת ביטוח רכב מנועי קובעת, שהתנאי לקיומו של ביטוח החובה הוא רשיון נהיגה מתאים לנהג. מי שנוהג ללא רשיון, בפסילת רשיון או בניגוד לתנאי הרשיון, נוהג למעשה ללא ביטוח חובה תקף. לעיתים נזקי התאונה יהיו גבוהים ויסתכמו במאות אלפי שקלים עד מליוני שקלים, מה שעלול לגרום להסתבכות כלכלית נוספת, מעבר לבעיה עם החוק. 

לסיכום נאמר, שמילוי טפסים ושליחתם לא ישיגו את הרשיון הזר, וגם אם תשיגו אותו (בממון רב), אסור לנהוג איתו בישראל. מדובר במקרה של רמאות. הזהרו. 

לנו זה הזכיר את הפרק מ"זהו זה", שבו מסופר על ההוא שמכר את גשר הירקון:

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

עבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

מערכות מולטימדיה משולבות בנגני די.וי.די היו מקובלות בעשור הקודם, וכיום הן פחות אופנתיות. למרות זאת, יש עדיין כלי רכב בישראל בהם מותקנת מערכת כזו עם מסכים קדמיים או אחוריים. כיום הטלפון הסלולרי או הטאבלט החליפו את נגני הדי.וי.די ברוב המכוניות. מנסיוננו, קיימת אי בהירות בציבור לגבי תקנות התעבורה המתייחסות לשימוש בתצוגה כזו בזמן נהיגה.

 

תקנה 28א לתקנות התעבורה קובעת:

(א) ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.
(ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את שירות הבטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא הגנה לישראל למטרה ביטחונית.
(ג) על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב בשבו מותקנת התצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה. 

אני נוהג ברכב עם מערכת מולטימדיה, מה מותר לי להציג בנסיעה?
המחוקק התיר לנהוג ברכב עם מסך תצוגה הנראה לנהג, הפועל במצב של ניווט או בקרה על הרכב. זה יכול להיות גם תצוגה של הרדיו או של עטיפת האלבום או השיר המתנגן כעת. בית המשפט זיכה נהג, שהפעיל את התצוגה במצב של טלפון, מעבירה זו, בטענה כי הדבר דומה מאוד להצגה של הדיבורית או הרדיו. 

נהגתי ברכב עם תצוגה הנראית לנהג ועצר אותי שוטר, מהו דיני?
על עבירה זו קיימת חובה לתת הזמנה לדין, כך שתוזמן לבית המשפט. לא מדובר בעבירת קנס (ברירת משפט). נתקלנו במקרים שבהם בתי המשפט השונים גזרו עונש של פסילת רשיון נהיגה במקרים כאלה. 

מהו אות 'מנגנון ניתוק בהיות הרכב בנסיעה' המוגדר בחוק?

יש מכוניות שבהן מותקנת מערכת אוטומטית שמנתקת את המסך הקדמי בתצוגת סרט, הנראה לעיני הנהג, בזמן שתיבת ההילוכים משולבת בהילוך קדמי או אחורי. אם אין מערכת זו, בדרך כלל יש במערכות השונות כפתור מיוחד (לעיתים מסומן בסימון של לילה או ירח). במידה והמסך פועל במצב תצוגה הנראית לנהג, על הנהג ללחוץ על הכפתור לפני תחילת הנסיעה.

האם תצוגה של הדיסק המתנגן במערכת, רשימת השירים, או השיר המתנגן, במסך הנראה לנהג, חוקית? 
על יסוד אותו פסק דין שצוטט לעיל, שבו נהג זוכה מעבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג, כשהפעיל את המסך במצב של טלפון, ניתן לקבוע שסביר שבית המשפט יקבע כי זו תצוגה מותרת, משום שהיא אינה מחייבת צפיה רצופה של הנהג בזמן הנסיעה, והיא דומה לתצוגה של מערכות שמע רגילות של רכב.

מה הדין לגבי מצלמה הפועלת בנסיעה לאחור, והתצוגה נראית לנהג? 
זהו אחד השימושים הבטיחותיים של מערכות התצוגה, וכמובן שהוא מותר. מותר לנהג להסתכל במסך המציג את מה שמתרחש מאחורי הרכב בזמן הנסיעה לאחור.

הטלפון הנייד שלי או הטאבלט מותקן ברכב במתקן הצמדה לחלון או ללוח השעונים. מה מותר לי להציג בטלפון? 
דינם של טלפון או טאבלט המותקנים ברכב דומה למסך תצוגה – אסור להציג סרטים או תצוגת וידאו, שיחות וידאו וכדומה. מותר להציג תצוגת ניווט, טלפון, או ניגון שירים.

ברכבי מותקנת מצלמה לתיעוד הנסיעה עם מסך הנראה לנהג. האם מותר להפעיל את המצלמה והמסך בזמן הנהיגה?
כן. סביר להניח, לאור פרשנות פסיקת בתי המשפט, כי מדובר בתצוגה בטיחותית, שאינה מחייבת צפיה רצופה של הנהג בזמן הנסיעה.

הטלפון הנייד שלי מותקן במתקן הצמדה לרכב ומחובר לדיבורית. בזמן הנסיעה צפיתי בסרטון או האזנתי למוסיקה מיוטיוב. מה דיני? 

אם הטלפון נמצא מול הנהג, והתצוגה נראית לעיניו, אתה עלול לקבל דו"ח הזמנה לדין על עבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג. לנהג אסור לצפות בסרטונים בזמן הנהיגה. מותר להשתמש בטלפון במתקן ההצמדה להצגת תכנת ניווט, כמו "waze".

בזמן הנהיגה, חבר שישב לידי החזיק את הטלפון שלו והראה לי סרטון שבו צפה. האם זה מותר? 

לא. אסור לנהג לנהוג כשיש תצוגה שנראית לעיניו. הנהג צפוי לקבל הזמנה לדין בגין העבירה הזו. משרדנו טיפל במספר מקרים בהם נעצר נהג לאחר ששוטר הבחין שנוסע שישב לידו מחזיק את הטלפון כך שהתצוגה נראית לנהג, והטלפון הציג סרטון. אותם נהגים קיבלו דו"ח הזמנה לדין לבית המשפט. אם נוסע יושב לידכם בזמן הנהיגה וצופה בסרטונים, בקשו ממנו שלא יציג בפניכם את הסרטון בזמן הנהיגה.

במסך המקורי של הרכב הותקנה לי מערכת "אנדרואיד" או דומה שמאפשרת התקנת אפליקציות. התקנתי אפליקציית יוטיוב, האם ניתן לעשות בה שימוש בזמן הנהיגה?

גם שימוש זה אסור. לנהג אסור לצפות בסרטונים בזמן הנהיגה.

—————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג שלא מסר את רשיונו לקצין משטרה זוכה מעבירת הכשלת שוטר

mot_tag_driving_licence
רשיון נהיגה. מתוך אתר משרד התחבורה

סיפור הזוי וקצת קפקאי על נהג שלא הכיר את החוקים, לא קרא את האותיות הקטנות בטפסים שקיבל מהמשטרה, וכמעט מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח בשל עבירת הכשלת שוטר. התערבות שלנו סיימה את הפרשה בנזק מופחת. סיפור שמדגיש את החובה של נהג, שרשיונו נפסל, להפקיד את הרשיון כתנאי לתחילת מניין ימי הפסילה. 

ד' נהג בכביש סמוך לאילת ונעצר על ידי שוטר, שנתן בידו דו"ח הזמנה לדין בגין עבירת מהירות, וזימון לשימוע בפני קצין משטרה. השימוע היה אמור להתקיים שעה לאחר מכן במשטרת אילת. ד' לא נשא עליו את רשיון הנהיגה, ולכן השוטר לא נטל ממנו את הרשיון, ורק צירף איתו מזכר הזמנה לשימוע אצל קצין משטרה, ובו כתב שהרשיון לא היה בידי הנהג. ד' התייצב בפני קצין המשטרה, שהחליט לפסול את רשיונו. ד' לא ידע להסביר לקצין איפה הרשיון שלו, והקצין כתב שהרשיון לא נלקח מהנהג, בשל העובדה כי הרשיון נשאר אצל השוטר בשטח.

ככל הנראה עקב טעות, ד' לא ידע כי רק ברגע שיפקיד רשיונו במשטרה תתחיל להימנות הפסילה. הוא לא נהג במשך 30 יום, ולאחר מכן חזר לנהוג. לאחר מספר חודשים נעצר ד' לביקורת רשיונות בירושלים. השוטרת טענה כי הוא נוהג בפסילה והוא עוכב לחקירה במשטרת ירושלים. כנגד ד' הוגש כתב אישום בגין עבירות של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא ביטוח תקף, ועבירה של הכשלת שוטר. לטענת המשטרה, ד' מסר מידע כוזב לקצין כשאמר לו כביכול, שרשיון הנהיגה שלו נשאר אצל השוטר בשטח, ולכן הדבר מהווה הכשלה.

סעיף 275 לחוק העונשין קובע:
"העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".

המחוקק רואה בחומרה מצב שבו אזרח משקר לשוטר ומכשיל אותו בעבודתו. בתי המשפט גם רואים את הדבר בחומרה והדבר ניכר בגזרי דין מחמירים. הפסיקה החמירה והרחיבה את ההתנהגויות המהוות "הפרעה" או "הכשלה – בריחה משוטר המבקש לעצור את הבורח, מסירת שם כוזב לשוטר, הנחת יד על פנקס דוחות כדי למנוע רישום דוח, סירוב להילוות לשוטר לתחנת משטרה על פי צו מעצר ועוד. עם זאת, נקבע שצעקות או יחס של זלזול לשוטר לא יהוו הפרעה או הכשלה. בנוסף נקבע בפסיקה שההפרעה או ההכשלה לא צריכות להצליח כדי לבסס את האישום, מספיק להראות כוונה מיוחדת להפריע או להכשיל.

בבית המשפט כפרנו באישומים. לטענתנו, ד' לא אמר לקצין באילת שהרשיון שלו נשאר אצל השוטר בשטח, דברים שנאמרו כביכול מפיו בטופס השימוע. בנוסף, לענין הנהיגה בזמן פסילה, טענו כי ד' היה שרוי בטעות במצב דברים, משום שלא ידע כי עליו להפקיד את הרשיון בתחנת המשטרה כתנאי למניין ימי הפסילה.

בבית המשפט העיד השוטר שעצר את ד' בגין עבירת המהירות. בדו"ח המהירות כתב השוטר "לא היה רשיון נהיגה, זומן להיום לשימוע בפני קצין". במזכר שצירף לדו"ח כתב השוטר: "אין עם הנ"ל רשיון נהיגה". קצין המשטרה שערך את השימוע לד' בתחנת המשטרה העיד בבית המשפט שהוא לא יכול בוודאות לומר שהמידע הכוזב, לפיו רשיון הנהיגה נשאר אצל השוטר בשטח, הגיע מהנאשם.

בית המשפט לתעבורה בירושלים (מפי כב' השופט יוסף ריבלין)  זיכה את ד' מהאישום של הכשלת שוטר, שהיה האישום החמור יותר בכתב האישום. בית המשפט קבע כי אין הוכחה לעבירה של הכשלת שוטר משום שהקצין לא יכול היה להוכיח שהנאשם טען את הדברים שיוחסו לו בפני קצין המשטרה ועל כן זיכה אותו מעבירה זו. ד' הורשע בעבירה של נהיגה בפסילה, ובית המשפט חזר על החובה של נהג להפקיד פיזית את רשיונו במשטרה כתנאי למניין ימי הפסילה. על ד' נגזר עונש של שלושה חודשי פסילת רשיון וביצוע 120 שעות של שירות לתועלת הציבור (של"צ).

המחוקק הישראלי הדגיש את החובה של אדם, שנפסל מלנהוג, להפקיד את רשיונו כתנאי לתחילת מניין ימי הפסילה. אם הנהג נפסל על ידי קצין משטרה – הרשיון צריך להיות מופקד במשטרה, אם נפסל על ידי בית משפט – ההפקדה במזכירות בית המשפט. עד שלא יופקד הרשיון, הפסילה לא תימנה והנהג יחשב פסול לעולמים. עוד הרחבה בנושא פסילות רשיון ניתן למצוא כאן

(פ"ל 7314-01-11)

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

קנביס רפואי ונהיגה

קנביס – מתוך דף משטרת ישראל בפייסבוק

פורסם גם באתר "פסק דין" וב-Ynet

השימוש בקנביס רפואי בישראל הופך נפוץ משנה לשנה. כיום, משרד הבריאות מנפיק רשיונות שימוש לסובלים ממחלות כרוניות ומחלות סופניות, המלוות בכאבים כמו סרטן, קרוהן, כאבי גב, מיגרנות ועוד. בישראל רשומים אלפי אנשים, המחזיקים ברשיונות לשימוש בקנביס. עם זאת, עולה השאלה לגבי נהיגה ושימוש בקנביס, כפי שנפרט במאמר זה. עד היום  לא הסדיר המחוקק  את נושא השימוש בקנביס והנהיגה ברכב.

סעיף 64ב לפקודת התעבורה מגדיר מיהו שיכור:

"שיכור" – אחד מאלה:

(1)…

(2) מי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף חומרים של סם מסוכן;

תשומת לבכם לכך שהחוק מגדיר ״שיכור״ כמי שבגופו מצוי סם מסוכן או תוצרי חילוף של סם מסוכן. ״קנביס״ מוגדר בפקודת הסמים המסוכנים כ״סם מסוכן״, ולאחר צריכתו נשארים בגוף תוצרי חילוף או תוצרי פירוק של הסם, שניתנים לאיתור בבדיקת שתן או בדיקת דם. תוצרי הפירוק, המכונים גם ״שרידי סם״, יכולים להשאר בשתן עד שלושה שבועות מצריכת הסם.

בתחילה פרסם משרד הבריאות הנחיה לבעלי רשיונות לשימוש בקנביס רפואי, שאסרה עליהם לנהוג במשך שש שעות מצריכת הסם, אך פקודת התעבורה לא תוקנה בהתאם, ומשתמשים כאלה נחשבו כמי שנוהגים בשכרות –  משתמש קנביס רפואי, שממלא אחרי הוראות משרד הבריאות ומקפיד שלא לנהוג במשך שש שעות מהצריכה, לכאורה עובר עבירת נהיגה בשכרות לפי פקודת התעבורה, שקיים בצידה עונש פסילת רשיון לתקופת מינימום של שנתיים ואף עונש מאסר, כי בגופו עדיין מצויים תוצרי חילוף של הסם (מידע נוסף על נהיגה תחת השפעת סמים מסוכנים ניתן למצוא כאן). המדינה למעשה נתנה כאן שתי הוראות סותרות – משרד הבריאות קבע שניתן לנהוג לאחר שש שעות מהצריכה, ומנגד, משרד התחבורה, המשטרה ובתי המשפט קבעו כי אסור לנהוג כל עוד יש תוצרי חילוף סם בגוף.

בינואר 2011 דובר על נוהל חדש של משרד הבריאות, שיאסור על הנוהגים ברכב ציבורי או מסחרי לעשן מריחואנה רפואית. הוחלט גם כי פעם בחודש יועבר דיווח מרוכז של המטופלים במריחואנה רפואית המחזיקים ברשיון נהיגה לרכב ציבורי או מסחרי, למכון הרפואי לבטיחות בדרכים של משרד הבריאות. המטופלים יזומנו לבדיקות תקופתיות במכון. ב-2013 הוחמרו ההנחיות של משרד הבריאות לגבי קנביס רפואי ונהיגה ונקבע שכל עוד יש תוצרי פירוק של קנביס בשתן או בדם, יאסר על המשתמש לנהוג, כך למעשה אסרו על משתמשי הקנביס הרפואי את הנהיגה. בפרוטוקול ישיבת ועדת היגוי בין-משרדית מיוני 2013 (PDF) נכתב: .

 

"המצב החוקי כיום הוא שהחוק אוסר על הנהיגה בתקופת הטיפול בקנביס רפואי, שכן עפ"י הוראות החוק כל עוד יש תוצרי קנביס או תוצרי פירוקו בדם (פינויים לוקח כ- 20 יום) אין האדם רשאי לנהוג. עו"ד שרונה עבר-הדני: למותר לציין, כי סמכות משרד הבריאות בתחום אכיפת איסור הנהיגה היא אפסית ואין ביד המשרד יכולת אכיפה. יחד עם זאת, בעיקר מאחר שבעבר מטופלים הוטעו לגבי המצב החוקי- לטעמנו חובה להבהיר למטופלים את המצב ולכן בוצע השינוי בטופס הבקשה המופיע היום באתר".

 

אכן, בטופס המקוון, שאותו נדרש מבקש הרשיון לקנביס למלא, כותב הרופא ״הוסבר לחולה כי חל איסור חוקי לנהוג כל עוד הוא מטופל בקנביס״, ובנוסף החולה חותם על ויתור סודיות רפואית ומאשר למשרד הבריאות להעביר מידע לגורמים אחרים. כך משרד הבריאות מעביר את שמות החולים, שקיבלו רשיון לקנביס, למכון הרפואי לבטיחות בדרכים. 

צילום מסך מתוך טופס בקשה לקבלת רשיון רפואי - מתוך אתר משרד הבריאות
צילום מסך מתוך טופס בקשה לקבלת רשיון רפואי – מתוך אתר משרד הבריאות

בסעיף 3 של הרישיון להחזקה ושימוש בקנביס, נרשם:"בעת השימוש בסם המסוכן חל איסור מוחלט על ביצוע פעולות הדורשות ריכוז, לרבות נהיגה".

בית המשפט לתעבורה בתל אביב פירש את המילים ״בעת השימוש״:

"עמדתי היא כי את המילים "בעת השימוש" יש לפרש באופן מרחיב ולא באופן מצמצם, ומכל מקום יש לזכור כי נוסח זה הוא נוסחו של הרשיון לשימוש ולא נוסחו של החוק. מי אשר זכה לקבל רשיון לעשות שימוש בסם מסוכן, ועושה שימוש כזה, יתכבד נא להימנע מלנהוג וישתמש במקום זאת באמצעי תחבורה אחרים שאינם כרוכים בנהיגתו שלו״ (בפ״מ 5797-11-10 רן שריג נ׳ מדינת ישראל)

בית המשפט לתעבורה בפתח תקווה פסק גם הוא פסיקה דומה:

"בהיתר וברשיון לשימוש והחזקה של סם מסוכן שהציג הנאשם נכתב מפורשות בסעיף 3 כי "בעת שימוש בסם מסוכן חל איסור מוחלט על ביצוע פעולות הדורשות ריכוז לרבות נהיגה…" לטעמי כל טענה אחרת מלבד קביעה נחרצת שעל פי החוק בעת השימוש בסם מסוכן אסור לנהוג, הינה היתממות, פרשנות והתפלפלות משפטית שכבר נדונה בפסיקה ונדחתה […] במספר פסקי דין ניתנה כאמור התייחסות לאמור כי נכון להיום אין היתר לנהוג תחת השפעת קנאביס רפואי גם כאשר חלפו 6 שעות לאחר השימוש […] המסר של רופאי משרד הבריאות, כאילו נהיגה כעבור 6 שעות אינה מסוכנת מבחינה רפואית, אין בו כדי לשנות את הדין הנוהג, אין בכך הנחיה חוקית ואין היתר כזה לצרכני סמים…"

(תת"ע 3157-03-11 מדינת ישראל נ' אזולאי, הכרעת דין מיום 26.5.13)

 

ראו גם: עישן ונהג: שוב הורשע משתמש בקנביס רפואי – Ynet 19.2.14

 

לאחרונה פונים אלינו למשרד לקוחות שמחזיקים ברשיון לשימוש בקנביס רפואי במשך מספר חודשים או אפילו שנים, ופתאום קיבלו זימון ממשרד התחבורה לפנות לבדיקות במכון הרפואי לבטיחות בדרכים, לשם בדיקת התאמתם לנהיגה. הזימון מגיע לעיתים באופן אקראי ולעיתים לאחר שהנהג פנה מיוזמתו למשרד הרישוי, בבקשה להוציא רשיון מדרגה שונה (אופנוע, רכב כבד, רכב ציבורי), ואז הופנה למכון הרפואי. במכון הרפואי נבדקים אותם נהגים, ופסיכיאטר מטעם המכון קבע כי קיים סיכון לציבור מהמשך נהיגתם, בשל רשיון השימוש בקנביס שניתן להם, ולכן משרד הרישוי פוסל אותם מלנהוג.  לכן, אם אתם אנשים שפרנסתם מנהיגה, או כאלה שרוצים להמשיך ולהחזיק ברשיון נהיגה, נהגים מקצועיים – נהגי מוניות, שליחים, נהגי רכב כבד ורכב ציבורי, ושוקלים לבקש רשיון לקנביס רפואי – הזהרו.

 

ראיון בתכנית "יהיה בסדר" בגלי צה"ל על סוגיית הקנביס הרפואי ונהיגה מתאריך 23.4.14:

 

 

עישן ונהג: שוב הורשע משתמש בקנביס רפואי – Ynet 19.2.14

 

עדכון מפברואר 2015 – כתבה מ-ynet: ועדה בינמשרדית של משרדי התחבורה והבריאות המליצה לקבוע סף ריכוז של תוצרי חילוף של קנאביס בשתן. במאמר "עוד על קנאביס רפואי – בעקבות המלצת ועדה בינמשרדית" אנו מסבירים מדוע ההמלצות האלה לא ישימות לרוב המשתמשים.

 

—————————————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.