שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה – סקירה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

דומה ששימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה הפך להיות מכת מדינה. למרות העובדה שהדיבוריות הפכו להיות נפוצות וזולות יחסית, רבים מהנהגים עושים שימוש בטלפון הסלולרי, שלא באמצעות דיבורית, בזמן הנהיגה.

יודגש כאן שגם שימוש בטלפון הסלולרי באמצעות דיבורית, למרות שהוא חוקי, לא מומלץ. מחקרים שנערכו בחו"ל באמצעות סימולטורים של נהיגה והשוו בין תגובות של נהג, הנתון תחת השפעת אלכוהול, לנהג, המשוחח בטלפון בזמן הנהיגה, מצאו, שתגובותיו של נהג המשוחח בטלפון נייד בנהיגה, בין אם באמצעות דיבורית ובין אם לאו, דומות לתגובות המאוחרות של נהג הנתון תחת השפעת אלכוהול. הבעיה היא בכך שהטלפון הנייד גוזל מהנהג את מרבית הקשב שהוא צריך לצורך הנהיגה. לכן בכל מקרה לא מומלץ לנהל שיחות ארוכות בזמן הנהיגה ברכב, גם עם דיבורית.

המחוקק הישראלי הגדיר את השימוש בטלפון הסלולרי שלא באמצעות דיבורית בזמן הנהיגה בעבירה. העבירה הזו נגזרת מן החובה הבסיסית של הנהג לאחוז בהגה בשתי ידיים, הקבועה בתקנה 28(א).

סכום הקנס בגין שימוש בטלפון בזמן נהיגה עומד על 1000 ש״ח. בצידה של העבירה יש גם 8 נקודות של משרד הרישוי (בינואר 2018 מספר הנקודות על שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה עלה מ-4 ל-8)

תקנה 28 (ב) לתקנות התעבורה קובעת:

(1) בעת שהרכב בתנועה, הנוהג ברכב –

(א) לא יאחז בטלפון קבוע או נייד, ולא ישתמש בהם ברכב אלא באמצעות דיבורית.

(ב) לא ישלח או יקרא מסרון (s.m.s.);

(2) בתקנת משנה זו –

"דיבורית" – התקן המשמש שימוש בטלפון בלא אחיזה בו ובלבד שאם ההתקן מצוי בטלפון, הטלפון יונח ברכב באופן יציב המונע את נפילתו.

"טלפון" – מכשיר המיועד לתקשורת אשר קיימים בו לחצנים לחיוג.

מה אנחנו למדים מן התקנה?

1. שימוש בטלפון כולל גם החזקה שלו ביד. נהגים רבים סבורים, שאם הם נוהגים ומחזיקים את הטלפון ביד, ולא צמוד לאוזן, הם לא עוברים עבירה. בנוסף, גם אם יוכיח הנהג באמצעות פלט שיחות נכנסות/יוצאות, כי לא התקבלה שיחה בזמן שנעצר ע"י השוטר, וכי רק החזיק את הטלפון בידו, עדיין הדבר יחשב עבירת שימוש בטלפון בזמן נהיגה.

2. שימוש בדיבורית הפנימית של הטלפון (ספיקר) מחייב את הצמדת הטלפון לרכב בצורה שלא יפול. מכאן שגם אם הנהג בוחר להשתמש בדיבורית הפנימית של הטלפון, עליו להצמיד את הטלפון באמצעות מתקן מקבע לרכב – כמו הזרועות שנצמדות לחלון או ללוח השעונים ומחזיקות את הטלפון.

3. שימוש בטלפון כולל גם מסרונים – העברה או קריאה של sms אסורה בזמן הנהיגה, גם אם הטלפון מקובע ברכב או בדיבורית. נושא הגלישה הסלולרית עדיין לא נדון בפסיקה, אולם נראה כי ניתן לקבוע כי פעולת גלישה סלולרית בזמן נהיגה דומה לפעולה של שליחת מסרונים וקריאתם, ולכן אסורה על פי החוק.

מה לגבי שימוש באוזניה לטלפון סלולרי? העניין נדון בבית המשפט העליון בפסק דין אהובה לוי (רע"פ 3237/99 אהובה לוי נ' מדינת ישראל). גב' לוי נעצרה ע"י שוטר, כשהיא משוחחת בטלפון הנייד באמצעות אוזניה. תקנות התעבורה קובעות "לא ינהג אדם רכב ולא ילך עובר דרך בכביש כשלאוזניו צמודות אוזניות". המדינה טענה כי התקנה אוסרת גם על הצמדה של אוזניה אחת לאוזן ולכן יש כאן עבירה. גב' לוי טענה כי הפרשנות של "אוזניות" מחייבת שימוש בשתי אוזניות ולא באחת. בית המשפט העליון קיבל את הערעור, ופסק כי יש לבחור באפשרות המקלה עם הנאשם, והיא – ששימוש באוזניה אחת אינו נחשב עבירה.

לאחרונה התרבו הנהגים שמשתמשים ב-iPhone בזמן הנהיגה באמצעות שתי האוזניות הלבנות של המכשיר. כמובן שלפי פסק דין לוי הדבר אסור. מותר להשתמש באוזניה אחת באוזן, שימו לב.

מה לגבי שימוש בטלפון סלולרי בזמן עמידה ברמזור או בפקק?

תקנה 28(ב) לתקנות התעבורה מחייבת שהרכב יהיה "בתנועה". עלתה השאלה מה קורה כאשר הרכב עומד וממתין ברמזור או בפקק. הרי הרכב שלו לא נמצא בתנועה. היו מספר בתי משפט שקיבלו את הטענה הזו, עד שהענין הובא בפני בית המשפט המחוזי בתל אביב (ע"פ 70890/01 הררי נ' מדינת ישראל).

השופטת דרורה פלפל קבעה:

"עצירה באור אדום או בפקק תנועה הינה שלב רגעי בתנועה. בדר"כ היא אינה מתוכננת מראש, כשם שגם "סיומה" אינו מתוכנן. רוב האנשים אינם יכולים לצפות בדיוק מתי יתחלף האור האדם ברמזור ובדיוק באותה שניה לסיים את עיסוקיהם שהיו "בעמידה". לכן גם אין להתיר עיסוקים לבר עיסוקי נהיגה במובן הרחב, כלומר על ציר תנועה שוטף שמכיל בתוכו עצירות פתע, רמזורים, פניות וחניות".

עדכון מדצבמבר 2012 – אגף התנועה במשטרת ישראל העביר הנחיה לשוטרים שלא לרשום דו"חות בגין שימוש בטלפון סלולרי בזמן שהרכב נמצא בעמידה ברמזור, בצד הדרך או בכל מקום אחר.

עדכון מפברואר 2014 – בתקשורת פורסם נוהל של אגף התנועה מפברואר 2014, בו יש הנחיה לשוטרים שלא לרשום דוחות על שימוש בטלפון נייד בזמן עמידה ברמזור:

נוהל של אגף התנועה מפברואר 2014
נוהל של אגף התנועה מפברואר 2014

אנו מאשרים כי הנוהל הזה אכן קיים במשטרה, והופץ כהנחיה לשוטרים, אבל למרות זאת, לא היינו ממליצים לנהגים לעשות שימוש בטלפון בזמן עמידה ברמזור מכמה סיבות:

1. הנהג משתמש בטלפון בנהיגה, הרמזור מתחלף לירוק, הנהג מתחיל לנסוע, לוקח לו כמה שניות לסיים את השיחה, והרכב כבר בתנועה – נעברה עבירה.

2. נתקלנו במספר מקרים של נהגים שטענו בפנינו שעשו שימוש בטלפון בזמן עמידה ברמזור, ולמרות זאת השוטר כתב שהרכב היה בתנועה, הוא הבחין בנהג עושה שימוש בטלפון בזמן שהרכב בתנועה, והוא עקב אחרי הרכב עד שנעצר.

לאור זאת, לא היינו ממליצים לעשות שימוש בטלפון בזמן עמידה ברמזור.

מה לגבי שימוש בטלפון סלולרי המוכנס לתוך קסדת אופנוע?

שימוש בטלפון בתוך קסדת האופנוע -האם זו עבירה?

מה לגבי שימוש במכשיר מירס כמכשיר קשר בזמן הנהיגה?

נהג מונית עשה שימוש במכשיר המירס, החזיק אותו בידו ושוחח בו, כשהמכשיר צמוד לאוזנו השמאלית. לנהג נרשם דו"ח על שימוש בטלפון סלולרי בזמן נהיגה. בבית המשפט טען הנהג, כי החוק קובע איסור לעשות שימוש ב"טלפון נייד או נייח" בזמן הנהיגה, והוא עשה שימוש במכשיר המירס במצב מכשיר קשר, ולכן אין במעשיו אשמה. בתי המשפט נתנו כמה פסיקות סותרות בענין זה, אולם ההלכה הרווחת כיום היא, ששימוש במכשיר מירס המוחזק ביד בזמן נהיגה, גם במצב של מכשיר קשר, תיחשב עבירה. עוד על כך ניתן לקרוא במאמר – האם מותר לעשות שימוש במירס בזמן הנהיגה?

האם מותר לי לצפות בסרטונים בסלולר בזמן הנהיגה? 

לא. זו עבירה חמורה יותר, שנקראת 'שימוש בתצוגה הנראית לעיני הנהג', שהיא עבירת הזמנה לדין ולא עבירת קנס. ניתן לקרוא עוד כאן: עבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג.

האם ניתן להמיר עבירה של שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה באזהרה? 

לא. משטרת ישראל מגדירה את העבירה כאחת מהעבירות הבטיחותיות, ולא ממירה באזהרה עבירות של שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה.

—————————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.