עבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

מערכות מולטימדיה משולבות בנגני די.וי.די היו מקובלות בעשור הקודם, וכיום הן פחות אופנתיות. למרות זאת, יש עדיין כלי רכב בישראל בהם מותקנת מערכת כזו עם מסכים קדמיים או אחוריים. כיום הטלפון הסלולרי או הטאבלט החליפו את נגני הדי.וי.די ברוב המכוניות. מנסיוננו, קיימת אי בהירות בציבור לגבי תקנות התעבורה המתייחסות לשימוש בתצוגה כזו בזמן נהיגה.

 

תקנה 28א לתקנות התעבורה קובעת:

(א) ברכב מנועי המצוי בנסיעה לא תופעל תצוגה הנראית ממושב הנהג, יותקן ברכב מנגנון לניתוקה בהיות הרכב בנסיעה ולא ינהג בו אדם אלא אם נותקה התצוגה כאמור.
(ב) האמור בתקנת משנה (א) לא יחול על תצוגה המיועדת לבקרה או ניווט של הרכב או על מערכות תצוגה בכלי רכב המשמשים את משטרת ישראל או את שירות הבטחון הכללי לצורך מילוי תפקידם או את צבא הגנה לישראל למטרה ביטחונית.
(ג) על אף האמור בתקנה זו, רשאי השר ליתן היתר להפעלה למטרה בטיחותית של תצוגה הנראית לנהג גם בעת נסיעת הרכב, ובלבד שהתצוגה אינה מחייבת צפייה רצופה בה והנהג ברכב בשבו מותקנת התצוגה כאמור קיבל הכשרה לשימוש בה תוך כדי נהיגה. 

אני נוהג ברכב עם מערכת מולטימדיה, מה מותר לי להציג בנסיעה?
המחוקק התיר לנהוג ברכב עם מסך תצוגה הנראה לנהג, הפועל במצב של ניווט או בקרה על הרכב. זה יכול להיות גם תצוגה של הרדיו או של עטיפת האלבום או השיר המתנגן כעת. בית המשפט זיכה נהג, שהפעיל את התצוגה במצב של טלפון, מעבירה זו, בטענה כי הדבר דומה מאוד להצגה של הדיבורית או הרדיו. 

נהגתי ברכב עם תצוגה הנראית לנהג ועצר אותי שוטר, מהו דיני?
על עבירה זו קיימת חובה לתת הזמנה לדין, כך שתוזמן לבית המשפט. לא מדובר בעבירת קנס (ברירת משפט). נתקלנו במקרים שבהם בתי המשפט השונים גזרו עונש של פסילת רשיון נהיגה במקרים כאלה. 

מהו אות 'מנגנון ניתוק בהיות הרכב בנסיעה' המוגדר בחוק?

יש מכוניות שבהן מותקנת מערכת אוטומטית שמנתקת את המסך הקדמי בתצוגת סרט, הנראה לעיני הנהג, בזמן שתיבת ההילוכים משולבת בהילוך קדמי או אחורי. אם אין מערכת זו, בדרך כלל יש במערכות השונות כפתור מיוחד (לעיתים מסומן בסימון של לילה או ירח). במידה והמסך פועל במצב תצוגה הנראית לנהג, על הנהג ללחוץ על הכפתור לפני תחילת הנסיעה.

האם תצוגה של הדיסק המתנגן במערכת, רשימת השירים, או השיר המתנגן, במסך הנראה לנהג, חוקית? 
על יסוד אותו פסק דין שצוטט לעיל, שבו נהג זוכה מעבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג, כשהפעיל את המסך במצב של טלפון, ניתן לקבוע שסביר שבית המשפט יקבע כי זו תצוגה מותרת, משום שהיא אינה מחייבת צפיה רצופה של הנהג בזמן הנסיעה, והיא דומה לתצוגה של מערכות שמע רגילות של רכב.

מה הדין לגבי מצלמה הפועלת בנסיעה לאחור, והתצוגה נראית לנהג? 
זהו אחד השימושים הבטיחותיים של מערכות התצוגה, וכמובן שהוא מותר. מותר לנהג להסתכל במסך המציג את מה שמתרחש מאחורי הרכב בזמן הנסיעה לאחור.

הטלפון הנייד שלי או הטאבלט מותקן ברכב במתקן הצמדה לחלון או ללוח השעונים. מה מותר לי להציג בטלפון? 
דינם של טלפון או טאבלט המותקנים ברכב דומה למסך תצוגה – אסור להציג סרטים או תצוגת וידאו, שיחות וידאו וכדומה. מותר להציג תצוגת ניווט, טלפון, או ניגון שירים.

ברכבי מותקנת מצלמה לתיעוד הנסיעה עם מסך הנראה לנהג. האם מותר להפעיל את המצלמה והמסך בזמן הנהיגה?
כן. סביר להניח, לאור פרשנות פסיקת בתי המשפט, כי מדובר בתצוגה בטיחותית, שאינה מחייבת צפיה רצופה של הנהג בזמן הנסיעה.

הטלפון הנייד שלי מותקן במתקן הצמדה לרכב ומחובר לדיבורית. בזמן הנסיעה צפיתי בסרטון או האזנתי למוסיקה מיוטיוב. מה דיני? 

אם הטלפון נמצא מול הנהג, והתצוגה נראית לעיניו, אתה עלול לקבל דו"ח הזמנה לדין על עבירת שימוש בתצוגה הנראית לנהג. לנהג אסור לצפות בסרטונים בזמן הנהיגה. מותר להשתמש בטלפון במתקן ההצמדה להצגת תכנת ניווט, כמו "waze".

בזמן הנהיגה, חבר שישב לידי החזיק את הטלפון שלו והראה לי סרטון שבו צפה. האם זה מותר? 

לא. אסור לנהג לנהוג כשיש תצוגה שנראית לעיניו. הנהג צפוי לקבל הזמנה לדין בגין העבירה הזו. משרדנו טיפל במספר מקרים בהם נעצר נהג לאחר ששוטר הבחין שנוסע שישב לידו מחזיק את הטלפון כך שהתצוגה נראית לנהג, והטלפון הציג סרטון. אותם נהגים קיבלו דו"ח הזמנה לדין לבית המשפט. אם נוסע יושב לידכם בזמן הנהיגה וצופה בסרטונים, בקשו ממנו שלא יציג בפניכם את הסרטון בזמן הנהיגה.

במסך המקורי של הרכב הותקנה לי מערכת "אנדרואיד" או דומה שמאפשרת התקנת אפליקציות. התקנתי אפליקציית יוטיוב, האם ניתן לעשות בה שימוש בזמן הנהיגה?

גם שימוש זה אסור. לנהג אסור לצפות בסרטונים בזמן הנהיגה.

—————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג שלא מסר את רשיונו לקצין משטרה זוכה מעבירת הכשלת שוטר

mot_tag_driving_licence
רשיון נהיגה. מתוך אתר משרד התחבורה

סיפור הזוי וקצת קפקאי על נהג שלא הכיר את החוקים, לא קרא את האותיות הקטנות בטפסים שקיבל מהמשטרה, וכמעט מצא את עצמו מאחורי סורג ובריח בשל עבירת הכשלת שוטר. התערבות שלנו סיימה את הפרשה בנזק מופחת. סיפור שמדגיש את החובה של נהג, שרשיונו נפסל, להפקיד את הרשיון כתנאי לתחילת מניין ימי הפסילה. 

ד' נהג בכביש סמוך לאילת ונעצר על ידי שוטר, שנתן בידו דו"ח הזמנה לדין בגין עבירת מהירות, וזימון לשימוע בפני קצין משטרה. השימוע היה אמור להתקיים שעה לאחר מכן במשטרת אילת. ד' לא נשא עליו את רשיון הנהיגה, ולכן השוטר לא נטל ממנו את הרשיון, ורק צירף איתו מזכר הזמנה לשימוע אצל קצין משטרה, ובו כתב שהרשיון לא היה בידי הנהג. ד' התייצב בפני קצין המשטרה, שהחליט לפסול את רשיונו. ד' לא ידע להסביר לקצין איפה הרשיון שלו, והקצין כתב שהרשיון לא נלקח מהנהג, בשל העובדה כי הרשיון נשאר אצל השוטר בשטח.

ככל הנראה עקב טעות, ד' לא ידע כי רק ברגע שיפקיד רשיונו במשטרה תתחיל להימנות הפסילה. הוא לא נהג במשך 30 יום, ולאחר מכן חזר לנהוג. לאחר מספר חודשים נעצר ד' לביקורת רשיונות בירושלים. השוטרת טענה כי הוא נוהג בפסילה והוא עוכב לחקירה במשטרת ירושלים. כנגד ד' הוגש כתב אישום בגין עבירות של נהיגה בפסילה ונהיגה ללא ביטוח תקף, ועבירה של הכשלת שוטר. לטענת המשטרה, ד' מסר מידע כוזב לקצין כשאמר לו כביכול, שרשיון הנהיגה שלו נשאר אצל השוטר בשטח, ולכן הדבר מהווה הכשלה.

סעיף 275 לחוק העונשין קובע:
"העושה מעשה בכוונה להפריע לשוטר כשהוא ממלא את תפקידו כחוק או להכשילו בכך, או להפריע לאדם אחר או להכשילו מלעזור לשוטר, דינו – מאסר עד שלוש שנים ולא פחות משבועיים ימים".

המחוקק רואה בחומרה מצב שבו אזרח משקר לשוטר ומכשיל אותו בעבודתו. בתי המשפט גם רואים את הדבר בחומרה והדבר ניכר בגזרי דין מחמירים. הפסיקה החמירה והרחיבה את ההתנהגויות המהוות "הפרעה" או "הכשלה – בריחה משוטר המבקש לעצור את הבורח, מסירת שם כוזב לשוטר, הנחת יד על פנקס דוחות כדי למנוע רישום דוח, סירוב להילוות לשוטר לתחנת משטרה על פי צו מעצר ועוד. עם זאת, נקבע שצעקות או יחס של זלזול לשוטר לא יהוו הפרעה או הכשלה. בנוסף נקבע בפסיקה שההפרעה או ההכשלה לא צריכות להצליח כדי לבסס את האישום, מספיק להראות כוונה מיוחדת להפריע או להכשיל.

בבית המשפט כפרנו באישומים. לטענתנו, ד' לא אמר לקצין באילת שהרשיון שלו נשאר אצל השוטר בשטח, דברים שנאמרו כביכול מפיו בטופס השימוע. בנוסף, לענין הנהיגה בזמן פסילה, טענו כי ד' היה שרוי בטעות במצב דברים, משום שלא ידע כי עליו להפקיד את הרשיון בתחנת המשטרה כתנאי למניין ימי הפסילה.

בבית המשפט העיד השוטר שעצר את ד' בגין עבירת המהירות. בדו"ח המהירות כתב השוטר "לא היה רשיון נהיגה, זומן להיום לשימוע בפני קצין". במזכר שצירף לדו"ח כתב השוטר: "אין עם הנ"ל רשיון נהיגה". קצין המשטרה שערך את השימוע לד' בתחנת המשטרה העיד בבית המשפט שהוא לא יכול בוודאות לומר שהמידע הכוזב, לפיו רשיון הנהיגה נשאר אצל השוטר בשטח, הגיע מהנאשם.

בית המשפט לתעבורה בירושלים (מפי כב' השופט יוסף ריבלין)  זיכה את ד' מהאישום של הכשלת שוטר, שהיה האישום החמור יותר בכתב האישום. בית המשפט קבע כי אין הוכחה לעבירה של הכשלת שוטר משום שהקצין לא יכול היה להוכיח שהנאשם טען את הדברים שיוחסו לו בפני קצין המשטרה ועל כן זיכה אותו מעבירה זו. ד' הורשע בעבירה של נהיגה בפסילה, ובית המשפט חזר על החובה של נהג להפקיד פיזית את רשיונו במשטרה כתנאי למניין ימי הפסילה. על ד' נגזר עונש של שלושה חודשי פסילת רשיון וביצוע 120 שעות של שירות לתועלת הציבור (של"צ).

המחוקק הישראלי הדגיש את החובה של אדם, שנפסל מלנהוג, להפקיד את רשיונו כתנאי לתחילת מניין ימי הפסילה. אם הנהג נפסל על ידי קצין משטרה – הרשיון צריך להיות מופקד במשטרה, אם נפסל על ידי בית משפט – ההפקדה במזכירות בית המשפט. עד שלא יופקד הרשיון, הפסילה לא תימנה והנהג יחשב פסול לעולמים. עוד הרחבה בנושא פסילות רשיון ניתן למצוא כאן

(פ"ל 7314-01-11)

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

קנביס רפואי ונהיגה

קנביס – מתוך דף משטרת ישראל בפייסבוק

 

עדכון מחודש מרץ 2018: משרד הבריאות פרסם תקנות חדשות המאפשרות, לבעלי רשיון להחזקת קנאביס רפואי להמשיך ולהחזיק ברשיון הנהיגה.

על פי התקנות החדשות, נהיגה תחת השפעת קנאביס תהיה מותרת במידה שלמטופל יש רישיון והוא נמצא במעקב אחת לחצי שנה לפחות ולא נוטל סמים מסוכנים נוספים או חומרים פסיכואקטיביים. מינון השימוש נע בין 40-50 גרם לחודש (בהתאם לריכוז ה-THC). בנוסף יהיה ניתן לנהוג רק אם חלפו שלוש שעות לפחות מרגע נטילת הקנאביס בשאיפה או לאחר שש שעות מהצריכה, אם מדובר באידוי.

התקנות החדשות מתייחסות לנהיגה ברכב פרטי ואופנוע (רשיונות A1, A2 או B). לא רכב ציבורי, רכב משא, רכב כבד או רכב אחר.

שימוש לב שבלא מדובר באישור לנהוג תחת השפעת סמים, אלא רק הסרת האיום הפלילי כלפי מי שמקבל רשיון לצריכת קנאביס.

השימוש יותר אך ורק לאנשים שנוהגים ברכב פרטי והטיפול של התרופה ניתן במסגרת מוסד טיפול רפואי ורק לאחר שישה חודשים מרגע התחלת נטילת התרופה.

יש להדגיש, כי בכל מקרה אין היתר לנהוג אם ישנה מניעה לנהיגה, הנובעת מנסיבות פרטניות של הנהג, העלולות לפגוע ביכולתו לנהוג – גם אם התמלאו שאר התנאים שנקבעו בתקנות.

מי לא יחשב כמי שנוהג תחת השפעת סמים מסוכנים?

1. על הנהג להוכיח כי הסם המסוכן או תוצרי חילוף הסם המסוכן ניתנו במרשם רופא או ברשיון מטעם המנהל לשימוש בסם המסוכן.

2. הסם נופק בבית מרקחת או סופק בדרך אחרת ולא ניתן במסגרת אשפוז.

3. הסם ניתן בהתאם להוראות הטיפול ולמינון שקבע הרופא.

4. השימוש בסם נעשה בהתאם להמלצה הרפואית ובהתאם להנחיות הרופא המטפל לעניין נהיגה במהלך הטיפול.

5. אין מניעה אחרת הנובעת מנסיבות פרטניות של הנהג או הממונה על הרכב, הפוגעת בכשירותו לנהוג.

 

הגבלות על השימוש בקנאביס רפואי:

1.מעקב על ידי רופא ששמו נקוב ברשיון מטעם המנהל, אחת לשישה חודשים לפחות.

2.אינו נוטל במקביל לטיפול בקנאביס תכשיר רשום הכולל סם מסוכן או חומרים פסיכואקטיביים אחרים.

3. מינון הקנאביס המאושר ברשיון הוא אחד מאלה

א. נמוך מ-50 גר' לחודש כשריכוז THC בקנבוס נמוך מ15%.

ב. נמוך מ-40 גר' לחודש כשריכוז THC בקנבוס בין 16% ל-20%.

4. חלפו 3 שעות לפחות ממועד נטילת הקנבוס בשאיפה (בעישון או באידוי) ובכל שיטת נטילה אחרת – חלפו 6 שעות לפחות.

5. אם צרך משקה משכר – חלפו 12 שעות לפחות ממועד צריכת הקנבוס.

6. נוהג ברכב פרטי.

 

—————————————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג זוכה מאשמת אי מתן זכות קדימה בצומת

מתוך אתר משטרת ישראל police.gov.il למצולמים אין קשר לנאמר

 לאוניד נהג ברכב בצומת הרחובות דרך השלום והורודצקי בתל אביב. כשהתקרב לפניה ימינה, האט, נעצר, הבחין ברכב משמאלו שנוסע באיטיות והשתלב בתנועה. שוטר שעמד לאחר הצומת סימן לו לעצור וטען שלא ציית לתמרור "תן זכות קדימה" (תמרור 301), בכך שלא נתן זכות קדימה לרכב שהגיע משמאלו. כנגד לאוניד נרשם דו"ח הזמנה לדין בגין עבירות של אי מתן זכות קדימה בצומת ואי ציות לתמרור 301.

על עבירת אי מתן זכות קדימה בצומת, קובעת פקודת התעבורה, חייב בית המשפט לתת עונש פסילת רשיון לתקופה שלא תפחת משלושה חודשים. משטרת ישראל מגדירה עבירות כאלה כעבירות חמורות ולכן הוגש לבית המשפט כתב אישום חמור והתיק הוגדר "תיק אדום".

 מהי חובתו של נהג המתקרב לצומת או להתמזגות כבישים ומחויב לתת זכות קדימה לרכב אחר לפי תמרור? לאורך השנים הגדירו בתי המשפט מה כוללת חובת זכות קדימה – הכוונה היא, שהרכב לא יגרום לרכב השני לבלום, לסטות, להאט או כמובן לגרום לתאונה כתוצאה מההשתלבות.

לאוניד פנה אלינו לשם קבלת יצוג משפטי. בדיון בבית המשפט לתעבורה כפרנו באשמה בשמו של לאוניד. לטענתנו, הוא האט ונעצר לפני תמרור תן זכות קדימה, ראה שהרכב שמגיע משמאל נוסע לאט מספיק כך שנשאר לו מקום להשתלב בצורה בטוחה וללא הפרעה ולכן לא בוצעה עבירה.

 בדיון ההוכחות העיד השוטר שרשם את הדו"ח, רס"מ כרמי עובדיה. השוטר טען שלאוניד האט לשניה באלכסון מול קן העצירה וכעבור שנייה האיץ ופנה ימינה לנתיב השמאלי, ובמעשה זה חסם את טור כלי הרכב שפנה שמאלה מדרך השלום לרחוב הורודצקי, והרכב הראשון בטור אף נאלץ להאט עד כמעט עצירה מוחלטת כדי למנוע התנגשות.  שאלתי אותו באיזה מרחק היה הרכב שהאט בזמן שהנאשם נכנס אל הצומת. הוא ענה שהוא לא יכול להעריך מרחק ולא זוכר איפה היה רכב הנאשם בזמן שהרכב השני פנה שמאלה אל תוך הצומת. שאלתי אותו האם יתכן שהרכב השני בלם כתוצאה מהתנועות שסימן השוטר? הוא התעקש שהרכב לא נעצר בגללו. שאלתי אותו מדוע לא עצר את הרכב השני וגבה מהנהג עדות והוא ענה שהוא כשוטר רואה את העבירה ולא צריך חיזוק מאזרחים.

הנאשם העיד בבית המשפט וטען שהרכב הראשון בטור הגיע מרחוב דרך השלום, פנה שמאלה ברמזור ירוק והחל בנסיעה איטית מאוד, ולכן העריך כי הוא יכול להמשיך בנסיעה תוך התמזגות והשתלבות עם הכביש האחר ללא הפרעה. זו גם היתה תגובתו הראשונה לדבריו של השוטר, כפי שנרשמה בדו"ח.

 בית המשפט זיכה את לאוניד מהאשמות נגדו, ובכך קיבל את טענתו ודחה את טענת השוטר. בנימוקי הכרעת הדין כתב כב' השופט ויטלסון: "ראיתי לנגד עיני כי הנאשם החמיר עם עצמו, במובן זה שעצר עצירה מוחלטת לפני התמרור, הגם שלא היה מחויב לנהוג כך, מכח הוראת התמרור בכוון נסיעתו. ראיתי לעיני מצב לפיו קיים קושי מסוים בכניסה לצומת מורכב – שרק בכנף אחד שלו יש הכוונת תנועה ברמזורים, ובכוון הנאשם הדבר נשאר לשיקול דעתו של הנהג. המצב לפיו התנהגות הנאשם בכניסתו אל הצומת נבעה ונגזרה כתוצאה מאופן נהיגת הנהג האחר, שהאט ובכך "הזמין" את הנאשם כאן לנהוג, ולהכנס אל הצומת, כמתואר, אפשרית. מאחר והספק נותר, אני מזכה הנאשם מחמת הספק". 

תתע"א 1047-07-13

לפסק הדין המלא

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

התקין מגני פלסטיק ברכב ועורר קרב משפטי

פורסם במקור ב-Ynet

(צילום: גלעד קוולרציק)
(צילום: גלעד קוולרציק)

ביוני 2013 עצר בוחן של משרד התחבורה רכב לבדיקה, שבתומה נמסרה לנהג הודעת איסור שימוש ברכב לפי תקנה 308 לתקנות התעבורה. הסיבה להודעה הייתה התקנת "מגינים פריקים" על חלונות הרכב, שהינם מגני רוח מפלסטיק המותקנים על גבי רכב. בנוסף, התבקש הנהג על-ידי הבוחן לגרור את רכבו למוסך ולתקן את כל הליקויים שנמצאו בו. הנהג, שנפגע מן העונש שהוטל עליו, הגיש ערר על החלטת הבוחן לביהמ"ש לתעבורה באשקלון.

בבקשתו, הנהג הציג תצלומים של הרכב וטען כי לא היה מקום לאסור עליו את השימוש בו, משום שמדובר במגינים הניתנים לפירוק ואין איסור חוקי לנוע איתם.

ביהמ"ש לתעבורה: החלטת הבוחן חסרת סמכות

רגע לפני שביהמ"ש נתן את החלטתו, העלה נציג המשטרה טענה לפיה לבית המשפט לתעבורה כלל אין סמכות לדון בתביעה. לדבריו, החלטת בוחן משרד התחבורה היא החלטה מנהלית, אשר ניתנת לתקיפה רק על-ידי הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים.

השופטת רבקה בן יששכר דחתה את טענת המשטרה, וקבלה על כך שהועלתה בסוף ההליך המשפטי ולא בתחילתו. לפיכך קיבלה את טענת הנהג וקבעה שהחלטת הבוחן ניתנה בחוסר סמכות.

המדינה סירבה לקבל את קביעת השופטת, והגישה ערר לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע. זאת בטענה כי לביהמ"ש לתעבורה לא הייתה סמכות להחליט את שהחליט. המדינה ביקשה גם לפתוח מחדש את נימוקי ההחלטה.

המחוזי: ביהמ"ש לתעבורה חסר סמכות

השופט אלון אינפלד קיבל את הערר, וקבע כי לביהמ"ש לתעבורה כלל לא היתה הסמכות לדון בבקשה. השופט הבדיל בין שני סוגי החלטות בדבר איסור שימוש ברכב: הראשונה, הודעת איסור שימוש ברכב שניתנת על-ידי קצין משטרה, כלי לענישה מנהלית כלפי בעל רכב ששימש לביצוע עבירה חמורה. השנייה, הודעת איסור שימוש ברכב שניתנת על-ידי שוטר או בוחן, שהינה כלי מנהלי למניעת שימוש ברכב לקוי.

במקרה האחרון, השגה על החלטת הבוחן צריכה להיות באמצעות עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים, ולא באמצעות פניה לבית המשפט לתעבורה. משכך, השופט ביטל את החלטת ביהמ"ש לתעבורה, אך זאת מבלי להביע עמדה באשר לחוקיות התקנת המיגונים הפריקים על הרכב.

להחלטה משמעות רבה, שכן לאחר שהוחלט כי החלטת בית המשפט לתעבורה ניתנה בחוסר סמכות, קביעתו של בוחן התנועה עומדת בעינה. כלומר על הרכב חל איסור תנועה כל עוד לא יתוקנו הליקויים, וימצא שהוא תקין במבחן רישוי ("טסט"). לא נפסקו הוצאות.

פרשנות: חשוב לדעת מהן סמכויות הבוחן

מדובר בהחלטה נכונה ומנומקת היטב. על הנהג היה לתקן את הליקויים או להגיש עתירה מנהלית.

בשולי הדברים יש לציין כי לא ברור מדוע במקרה זה החליט הבוחן לתת הודעת איסור שימוש ברכב על התקנת מגינים פריקים, שאינם חלק ממרכב הרכב ולכן התקנתם אינה מהווה עבירה.

תקנות התעבורה קובעות כי על הרכב ואביזריו להיות תקינים בכל עת, כך שאין בהם כדי לגרום לרעש, הפרעה, נזק או סכנה לאדם או לרכוש.

לעיתים רבות, אנו נתקלים במקרים בהם נהגים עורכים שינויים ברכב – ניסור הגג, הורדת חלקים מהמרכב, שימוש בגלגלים ללא תקן וכדומה. למען בטחון הציבור ואכיפת התקנות, הוקנתה סמכות לבוחן של רשות הרישוי או לשוטר לעצור כלי רכב לבדיקה ובמידה ויקבע כי הרכב מסוכן או שהותקנו עליו אביזרים בלתי חוקיים. כמו כן, בסמכות הבוחן לאסור את השימוש ברכב עד לתיקון הליקויים.

לעיון בפסק הדין

 

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

סיפור שמתחיל בפסילת רשיון לשלושה חודשים ומסתיים בקנס ללא נקודות

 

ניידת משטרה. מתוך אתר "ויקיפדיה" http://bit.ly/16H9CUY

"אני חייב להפגש איתך, קיבלתי הודעה בדואר על כך שקיבלתי פסילה ל-3 חודשים בגלל שלא הופעתי למשפט", כך הודיע לי שחר בטלפון. קבענו פגישה במשרד. שחר הביא את ההודעות שקיבל מבית המשפט, לפיהן הוא נשפט בהיעדר בבית המשפט לתעבורה בגין עבירה של שימוש ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, עבירה על תקנה 308 לתקנות התעבורה, וקיבל עונש של פסילת רשיון לתקופה של 3 חודשים, פסילה על תנאי 3 חודשים ל-3 שנים וקנס בסך 1500 ש"ח.

למה לא הופעת לבית המשפט? שאלתי את שחר. שחר החל לספר את הסיפור מהתחלה. באחד הימים רכב שחר על קטנוע ברמת גן. שוטר עצר אותו לבדיקת רשיונות. השוטר ערך בדיקה של הקטנוע ומצא שאין ברשות שחר אפוד זוהר. השוטר נתן בידו של שחר הודעת איסור שימוש ברכב, בגלל חוסר באביזרי רישוי, והורה לו להגיע למשרד הרישוי, שם יוכל לחדש את רשיון הרכב של הקטנוע. שחר נאלץ לטוס לחו"ל לצרכי עבודה, ולאחר מספר שבועות, כשחזר לארץ, לקח את הקטנוע למבחן רישוי והעביר אותו טסט. לאחר מספר חודשים שוב נעצר שחר על ידי שוטר, שבדק את פרטי הקטנוע במסוף המשטרתי, והודיע לו כי הוא נוהג ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, והוא רושם לו דו"ח הזמנה לדין בגין העבירה הזו, ומזמין אותו לשימוע לפני קצין משטרה. בשימוע במשטרת רמת גן, סיפר שחר את כל הסיפור לקצין והראה לו שהקטנוע עבר טסט מספר חודשים לפני כן. הקצין הודיע לו שהוא מבין שלא נעברה עבירה ושהכל יבוטל.

שמח וטוב לב, חזר שחר לביתו וסבר שהכל מבוטל. לאחר מספר חודשים קיבל הודעה שהתקיים משפט בעניינו, שהוא לא התייצב לדיון, וקיבל 3 חודשי פסילת רשיון בגין שימוש ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, עבירה שקבוע בחוק עונש פסילת מינימום של 3 חודשים למי שמורשע בה בבית המשפט.

הודעתי לשחר שאנחנו צריכים להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדרו, אולם לפני כן עליו להפקיד את רשיונו בבית המשפט. אם לא יפקיד, השופטת תסרב לדון בבקשה. נאשם שמבקש לבטל גזר דין שניתן על ידי שופט צריך קודם כל להראות שהוא מבצע את גזר הדין. שחר הפקיד את רשיונו בבית המשפט והגשנו בקשה בשמו לבטל את פסק הדין שניתן בהיעדרו. במקביל פנינו גם למשטרה והצגנו מסמכים שהקטנוע עבר טסט ונקבע שהוא תקין. המשטרה הסכימה לביטול גזר הדין, פסילת הרשיון בוטלה ונקבע דיון בבית המשפט.

בדיון בבית המשפט לתעבורה שוב הצגנו בפני התובע את המסמכים על תקינות הקטנוע, ושלכל היותר, שחר עבר עבירה של אי נשיאת אפוד זוהר ברכב. בסופו של יום הסכמנו לתקן את העבירה לעבירה של אי נשיאת רשיון נהיגה, עבירה ללא נקודות שהקנס בצידה הוא 100 ש"ח.

נשאלת השאלה מדוע השוטר שעצר את שחר בפעם הראשונה היה צריך לטרטר אותו לכל מיני מקומות, כשיכול היה להסתפק ברישום אזהרה או לכל היותר דו"ח פשוט. לא ברור מדוע השוטר קבע שהרכב לא תקין ונתן בידו של שחר "הודעה על איסור שימוש ברכב", על סמך העובדה שלא נמצא אפוד זוהר בקטנוע.

————————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

מדוע מהירות מעל 50 קמ"ש בדרך עירונית מסוכנת?

פוסט מאת עו"ד דרור כהנוביץ'.

כתבנו כאן בעבר כנגד פרוייקט מצלמות המהירות, המוצבות ברובן בכבישים בין עירוניים, ואוכפות עבירות של נהיגה במהירות מעל למותר. לדעתנו, הצבת מצלמות לאכיפת עבירת מהירות בכבישים בין עירוניים לא תשיג את המטרה של הפחתה בתאונות הדרכים. אין טעם באכיפה של עבירת מהירות בדרך בין עירונית רחבה וסלולה היטב. אין משמעות רבה לעובדה שנהג נוהג במהירות של 120 קמ"ש בכביש 4 או בכביש 2, בדרך ישרה ורחבה עם שניים או שלושה נתיבים לכל כיוון. זה לא מסוכן יותר מנהיגה במהירות של 90 קמ"ש באותה דרך.

מתי מהירות מופרזת תהיה מסוכנת?

בחנו היטב את התמונה הבאה:

ניסוי בלימה ב-50 קמ"ש. מרחק 9 צעדים
ניסוי בלימה ב-50 קמ"ש. מרחק בלימה: כ-9 צעדים

השתתפתי בהדרכת נהיגה של חברת "מסלולים", בהדרכתו של און יעקובסון. במהלך יום ההדרכה, ערכנו ניסוי מרחק בלימה.

שימו לב לתוצאות של ניסוי הבלימה. הרכב האיץ בכל פעם למהירות שונה, וכשהגיע לאבן הראשונה, המסומנת "נקודת הבלימה", הנהג בלם בצורה החזקה ביותר תוך הפעלת מערכת ה-ABS. במהירות של 50 קמ"ש מדדנו מרחק בלימה של כ-9 צעדים.

ניסוי בלימה ב-70 קמ"ש. 18 צעדים
ניסוי בלימה ב-70 קמ"ש. מרחק בלימה: כ-18 צעדים

כשהגברנו את המהירות ל-70 קמ"ש וביצענו את אותו ניסוי בלימה, מרחק הבלימה הכפיל את עצמו ל-18 צעדים, מרחק כפול למעשה.

מדוע זה קורה? מדוע כשהעלנו את המהירות ב-20 קמ"שׁ בסך הכל, מרחק הבלימה הוכפל? התשובה טמונה אי שם בשיעורי הפיסיקה של בית הספר התיכון. גוף נע ניחן באנרגיה קינטית, שניתן לחשב אותה באמצעות הנוסחה הבאה (מתוך ויקיפדיה):

עבור גוף נקודתי שמסתו  m ומהירותו  v, האנרגיה הקינטית היא:

 E_k = {1 over 2} m v^2

כלומר, האנרגיה הקינטית עומדת ביחס ישר למסה וביחס ריבועי למהירותו. מסת הרכב נשארת קבועה, אולם הגדלת המהירות מגדילה את האנרגיה הקינטית של הרכב בריבוע. לכן תוספת של 20 קמ"ש, המהווה תוספת של 40% למהירות, הכפילה את האנרגיה הקינטית של הרכב, ולכן נדרש לו מרחק כפול על מנת לבלום ולהגיע למצב עמידה.

הנהיגה בדרך עירונית מחייבת את הנהג להגיב לאירועים והפתעות רבים – הולכי רגל, צמתים, רמזורים, מעברי חציה, כלי רכב אחרים, מכשולים ועוד. כעת דמיינו בקו תשעת הצעדים את הולך הרגל שלנו, שהתפרץ לכביש, והנהג המופתע בולם בחוזקה. במידה והנהג נוהג במהירות של 50 קמ"ש, הרכב יעצר ממש לפניו והולך הרגל לא יפגע. במידה והרכב נע במהירות של 70 קמ"ש, הרכב יפגע בהולך הרגל וימשיך לנוע עוד כ-9 צעדים. באיזו מהירות יפגע הרכב בהולך הרגל? הרי קבענו שלרכב נדרשים תשעה צעדים כדי לבלום ממהירות של 50 קמ"ש, ולכן הרכב ימשיך ינוע במהירות של כ-50 קמ"ש בנקודת הפגיעה בהולך הרגל, כי נותרו לו עוד כ-9 צעדים לבלום ולהיעצר. המשמעות של פגיעה בהולך רגל במהירות של 50 קמ"ש היא פגיעה קשה עד קטלנית. הולך הרגל יפגע ברגליו מפגוש הרכב, פלג הגוף העליון יוטח במכסה המנוע, ראשו יפגע בשמשה הקדמית וינפץ אותה.

ניסוי בלימה במהלך הדרכת נהיגה של חברת "מסלולים"
ניסוי בלימה במהלך הדרכת נהיגה של חברת "מסלולים"

לכן השמירה על המהירות החוקית היא קריטית בעיקר בדרכים עירוניות, כשהסיכוי שהנהג יופתע על ידי הולך רגל או רכב אחר ויאלץ לבצע בלימת חירום, הוא גדול. באזורים מועדים לפורענות, כמו ליד בתי ספר, ליד תחנות אוטובוס ומעברי חציה, על הנהג להתאים את מהירות הנסיעה ולהאט עוד מתחת למהירות החוקית על מנת לצפות מצבים שעלולים להפתיע אותו.
זכרו, תוספת של 20 קמ"ש למהירות הכפילה את מרחק הבלימה. זה ההבדל בין כמעט תאונה לתאונה עם תוצאות קשות או קטלניות.

———————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

בוטל כתב אישום נגד נהג שהואשם בזיגזוג בין נתיבים

פורסם במקור באתר פסק דין

באחד הלילות בשנת 2012 נהג גיא ברכב ברחוב מנחם בגין בתל אביב. הוא ניסה למצוא את דרכו באמצעות אפליקציית "וייז" שהיתה מותקנת בטלפון הנייד שלו. הוא לא היה בטוח אם הוא צריך להצמד ימינה או שמאלה כדי להמשיך ולכן עבר מהנתיב הימני לשמאלי, וכשהבין שטעה חזר לנתיב הימני. רכב משטרה ובו שני שוטרים מתנדבים, שנסע אחריו סימן לו לעצור. גיא טען בפני השוטר שהוא הסתכל על ה"וייז" ולא היה בטוח אם לנסוע ימינה או שמאלה ולכן עבר נתיבים. כנגד גיא נרשם דוח בגין נהיגה בחוסר זהירות, עבירה על תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, קנס בסך 500 ₪ ו-6 נקודות.

 גיא פנה אלינו על מנת לקבל יצוג משפטי. בבית המשפט לתעבורה בתל אביב כפרנו באשמה בשמו של גיא. לטענתנו, גיא לא "זיגזג" בכביש, כמו שטען השוטר שנסע אחריו, אלא החליף נתיבים בצורה בטוחה.  העובדה שהשוטר מציין בדו"ח שלו שהכביש היה ריק ממכוניות בשעה 02:20 בלילה, שלא היו מכוניות לפניו או מאחוריו, חיזקה את טענתו של גיא שלא עבר עבירה.

 לדיון ההוכחות התייצב השוטר שערך את הדו"ח. הוא העיד שלא הוא נהג ברכב המשטרתי, אלא שוטר אחר, שלא ראה את העבירה. שאלתי אותו על דוכן העדים מדוע לא כתב בדו"ח שלו שהיה עמו שוטר נוסף, שלא כתב דבר על האירוע, וכיצד זה שהשוטר, שנהג ברכב מאחורי רכב הנאשם, לא הצליח עבירה של זגזוג בכביש ריק מכלי רכב. בנוסף ביקשתי מהשוטר להסביר כיצד הוא כותב "עקפתי את הרכב", כשהוא למעשה לא נהג ברכב. השוטר גמגם והסביר שהוא הורה לשוטר שנהג בניידת לעקוף את הרכב של הנאשם וכרז לו לעצור.

הקשיתי על השוטר ושאלתי אותו: "למה לא כתבת שהוא לא אותת? אני אומרת לך שהטענה שלו שהוא עבר מנתיב לנתיב עם איתות, לאחר שהוא בדק שאין כל כלי רכב, תראה לי איפה כתבת שהוא עבר נתיב מנתיב בזגזוג בלי איתות?", והוא ענה בפשטות: "לא". המשכתי להקשות עליו: היה איתך עוד שוטר, אתה גם לא כתבת מה הפעולה של הנהג עשתה לכם, כניידת, הפריעה לכם, גרמה לכם לבלום או להאט, לא היה כזה דבר? לא כתבת את זה?". השוטר נאלץ להודות שלנהיגה של הנאשם לא היתה השפעה על הניידת שנסעה מאחוריו.

 בשלב זה, לאור מה שהעיד השוטר, פנתה כבוד השופטת שרית קריספין אל התובע המשטרתי והציעה לו שהתביעה תבטל את כתב האישום. התובע יצא להתייעצות וחזר והודיע שהתביעה מבקשת לבטל את האישום כנגד גיא.

 פעמים רבות אנו נתקלים בדו"חות שנכתבו על ידי מתנדבים בצורה רשלנית, ופעמים רבות על מקרים שלא היו צריכים להסתיים בדו"ח. במידה והמתנדב סבור שנהג נוהג בחוסר זהירות, הוא יכול להורות לו לעצור, להסביר לו את מעשיו ולהזהיר אותו. לא כל מפגש בין שוטר לאזרח חייב להסתיים בדו"ח.

(תת"ע 2163-03-13)

———————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

השאיר מפתחות על כסא הרכב והורשע בגרימת מוות ברשלנות

פורסם במקור ב-Ynet

בעל רכב, שהשאיר את מפתחות רכבו על כסא הרכב, ואלו ניטלו בידי אדם לא ידוע, אשר נהג ברכב בפראות, פצע שני אנשים וגרם למותה של אישה נוספת, הורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות. עו"ד לאה גולדמן תוהה- האם מוצדק להטיל אחריות על בעל רכב רק כי לא השכיל לשמור על מפתחות רכבו?

באחד הימים של קיץ 2012 התרחשה קטטה בין בני שתי חמולות יריבות באחת העיירות בדרום הארץ. תושב המקום, שהגיע אותה שעה לביתו, חנה את רכבו והשאיר את המפתחות על כסא הרכב. אדם, שזהותו לא ידועה, נכנס לרכב, נטל את המפתחות, ופתח בנסיעה פרועה לעבר הניצים. בנסיעה זו דרס שני אנשים ופצע אותם.

לאחר מכן, החל אותו אדם לנסוע במהירות אחורה, ואז דרס למוות את אחותו של הנאשם, ונמלט מהמקום.

למרות שזהות הנהג לא הייתה ידועה לנאשם או למשטרה, ולמרות שלא הוא שנהג ברכב, הוגש לבית המשפט המחוזי בבאר שבע כתב אישום חמור מאד כנגד בעל הרכב, בו יוחסו לו מספר עבירות של חבלה ברשלנות וגרימת מוות בנהיגה רשלנית.

לטענת המדינה, הנאשם התרשל בכך שהשאיר את מפתחות הרכב על הכסא, ובכך אפשר את ביצוע העבירות. בדיון בבית המשפט טען נציג הפרקליטות כי מעשיו של הנאשם מהווים רשלנות ברמה גבוהה, משום שכלי רכב הוא כשלעצמו כלי פוגעני, והותרת המפתחות בתוכו כמוה כהותרת כלי נשק בציבור.

הנאשם הודה במיוחס לו במסגרת הסדר טיעון, שכלל מחיקה של חלק מהעבירות, וביקש להקל בעונשו. בדיון הזכיר סנגורו, כי במעשה מסוג זה יכול לחטוא כל אדם מן השורה, נורמטיבי ככל שיהיה, וכי מדובר לכל היותר ברשלנות ברמה הנמוכה. הוא ביקש להתחשב בכך שהנאשם כואב את מות אחותו, שהיתה קרובה אליו וגידל אותה כאם, תוך שהזכיר כי מדובר בביש מזל נוראי.

כבוד השופט אלון אינפלד התלבט באשר לעונש הראוי במקרה זה. נקבע, כי הותרת המפתחות ברכב, כשבחוץ מתלבה אירוע אלימות, מהווה נסיבה לחומרה, המגבירה במידה מסוימת את עוצמת הרשלנות. כך גם העובדה שהנאשם נכנס לביתו ולא שמר על קשר עין עם הרכב.

יחד עם זאת, השופט דחה את טענת המדינה שמדובר ברשלנות ברמה גבוהה, "… מוטלת חובה על בעל הרכב והמשתמש בו כדין, למנוע כל שימוש שאינו כדין. אך יחד עם זאת, הסיכון לגוף ולנפש, הנובע מהפקרת כלי רכב, נמוך משמעותית מהסיכון הכרוך בהפקרת נשק, ואף העונש ראוי להיות לו חמור פחות", כתב השופט.

בסופו של יום נגזרו על הנאשם 3 חודשי עבודות שירות, מאסר, 4 חודשי מאסר על תנאי ורשיון הנהיגה שלו נפסל לחצי שנה.

 הרחבת אחריותם של בעלי רכבים?

נראה שעל פניו, הקל בית המשפט בעונשו של הנאשם, ואף גזר עליו עונש הפחות מעונש המינימום בגין עבירה של גרימת מוות ברשלנות (שישה חודשי מאסר).

עם זאת, המקרה מעורר שאלות קשות באשר להרחבת אחריותו של בעל הרכב. אמנם פקודת התעבורה מטילה על בעל הרכב חובה לנקוט בכל האמצעים הסבירים כדי למנוע ממי שאינו מורשה לנהוג, ליטול את הרכב ולנהוג בו, אולם המקרים היחידים שבהם הוגשו כתבי אישום במקרים כאלה היו, כשהיה מדובר בבן משפחה, שלא היה מורשה לנהוג, ונטל את מפתחות הרכב שהושארו ללא השגחה. כאן מדובר על אדם שלמעשה גנב את הרכב מבעל הרכב, דרס אנשים ברחוב ונמלט. לא זכור מקרה שבו רכב נגנב והיה מעורב בתאונה, ובעל הרכב הואשם באחריות לתאונה בכך שלא שמר מספיק טוב על מפתחות הרכב.

ת"פ 17682-09-12 מדינת ישראל נ' מסעד קרינאוי

לפסק הדין המלא

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהג שהוכה ונעצר על ידי שוטרים זוכה מעבירת נהיגה בשכרות מטעמים של הגנה מן הצדק

 

ד', עודך דין במקצועו, נהג ברכב שבו ברחוב הרכבת באחד הלילות בשנת 2011. לצידו של ד' ישבה אשתו. שוטר שעמד בצד הדרך סימן לו לעצור וביקש ממנו לערוך בדיקת שכרות. השוטר ביקש ממנו לצאת מהרכב ולהיבדק במכשיר הנשיפון, המשמש כאינדיקציה ראשונית לשכרות. ד' ניסה לנשוף במכשיר אולם לא הצליח. השוטר פנה אליו ואמר: "אני רואה שאתה מכשיל את הבדיקה" וביקש ממנו להתלוות אליו הצידה. השוטר לקח את ד' כ-10 מטר הצידה ואמר לו: "אתה חושב שאתה חכם?" והחל לקלל אותו. ד' הודיע לשוטר שהוא עורך דין, ביקש להקליט את השיחה בינהם והוציא מכיסו את מכשיר הטלפון הנייד שלו. השוטר בתגובה הפיל מידו את מכשיר הטלפון והחל להכות אותו. תוך 10 שניות מצא את עצמו ד' אזוק באזיקים ומובל לניידת. ד' הושאר במשך מספר שעות במושב האחורי של הניידת, כשהאזיקים מכאיבים לפרקי ידיו. לאחר מכן נלקח ד' לתחנת המשטרה, ובמשך לילה שלם השוטרים איימו עליו שהם יסבכו אותו בתיק פלילי ושהוא יאבד את רשיון עורך הדין שלו. בבוקר שוחרר ד' מהמעצר.

כנגד ד' הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, בכך שסירב להיבדק בבדיקת "ינשוף", המשמש לאיתור כמות האלכוהול באויר הנשוף. במקביל הוגש נגדו כתב אישום לבית משפט השלום בעבירות של הכשלת שוטר בכך שסירב לבדיקת שכרות ועבירות של איומים והעלבת עובד ציבור.

ד' פנה אלינו על מנת לקבל יצוג משפטי בבית המשפט לתעבורה. בבית המשפט כפרנו באשמה בעבירת הנהיגה בשכרות. לטענתנו, ד' לא סירב לבדיקת שכרות והשוטרים הפעילו כנגדו כח פיזי ללא סמכות ושלא לצורך.

בבית המשפט העיד השוטר שעצר את ד'. עדותו היה מבולבלת ומגומגמת. העד לא יכול היה להסביר את הסתירות בין הדברים שכתב. מצד אחד כתב העד שאחרי שהנאשם לא הצליח לבצע בדיקת נשיפון הוא עצר אותו, כבל אותו באזיקים והושיב אותו בניידת, ומצד שני כתב העד כי לאחר שלא הצליח לנשוף בנשיפון, הנאשם הובא לבדיקת "ינשוף" ושם סירב לבדיקה. בית המשפט לתעבורה זיכה את ד' מהאשמה של נהיגה בשכרות, אולם הרשיע אותו בעבירה מופחתת של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, וגזר עליו פסילת רשיון לתקופה של חודשיים.

הגשנו ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. לטענתנו, בית המשפט לתעבורה שגה כאשר מצד אחד קבע כי הוא אינו מאמין לשוטר שהנאשם סירב לבדיקה, ומצד שני בחר להרשיע את הנאשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול.

בית המשפט המחוזי קיבל את טענתנו זיכה את ד' מכל האישומים נגדו. בפסק הדין כתב כבוד השופט רענן בן יוסף:

"אומר, שקריאת פרוטוקול בית משפט קמא, עיון בהליך כולו, מעוררת בו חלחלה…" 

בית המשפט המחוזי התייחס לעובדה כי כנגד ד' הוגשו שני כתבי אישום שונים בגין אותה עבירה בבתי משפט שונים וקבע עובדה זו מספיקה כדי לזכות את הנאשם מטעמים של הגנה מן הצדק:

"הנני חושב, וציינתי בעבר במקרים רבים, שיש בכך שמגישים נגד אדם בשל אותן עובדות ונסיבות שני כתבי אישום שונים בפני שני בתי משפט, מעשה שלא יעשה. המערער נזקק לשכור פעמיים עורכי דין, להתייצב בפני שני שופטים, שצריכים לשמוע את אותן ראיות שוב ושוב…". 

הגנה מן הצדק הינה דוקטרינה משפטית חדשה יחסית, שנקלטה בישראל בשנים האחרונות. בית המשפט העליון קבע שבמידה והגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתיררה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית, יש לבטל את האישומים כנגד הנאשם. במקרה זה, בית המשפט המחוזי קבע שעצם הגשת שני כתבי אישום לשני בתי משפט שונים בגין אותו מקרה מנוגדת לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

בנוסף קבע בית המשפט המחוזי כי הפעלת הכח כנגד ד' היתה ללא סמכות ולכן המעצר של ד' היה מעצר לא חוקי. נזכיר כי השוטר הודיע לד' שהוא מעוכב לבדיקת שכרות. עיכוב על ידי שוטר לא נותן בידי השוטר סמכות להפעיל כח. רק לאחר שהשוטר מודיע לחשוד שהוא עצור יש סמכות להפעיל כנגדו כח סביר אם החשוד מתנגד למעצר. במקרה זה הפעלת הכח היתה מיד לאחר שהודיעו לד' שהוא מעוכב, והוא נעצר לאחר הפעלת הכח, ולכן, קבע בית המשפט המחוזי, הפעלת הכח לא היתה חוקית.

לסיכום קבע כב' השופט רענן בן יוסף:  "בנסיבות, כפי שתוארו לעיל, הנני סובר שבלשון המעטה לא היתה הצדקה להרשיע את המערער בדין והנני מזכה אותו". 

(עפ"ת 43601-04-13)

—————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.