חישוב פסילת רשיון נהיגה – תסבוכת משפטית

על פי תקנות התעבורה, מי שנפסל על ידי בית משפט, חייב להפקיד את רשיון הנהיגה שלו במזכירות בית המשפט כתנאי למניין ימי פסילת הרשיון. המשמעות היא שלמרות שהפסילה נכנסה לתוקף, עד שלא יופקד הרשיון במזכירות בית המשפט, לא מתחילים למנות את ימי הפסילה, ואותו אדם ישאר פסול מלנהוג לעד.

מי שאין בידו רשיון נהיגה תקף או שרשיונו אבד, חייב להפקיד תצהיר משפטי במקום רשיון נהיגה בצירוף אישור ממשרד הרישוי על תוקף הרשיון.

לקריאה נוספת: פסילת רשיון נהיגה – שאלות ותשובות

בדרך כלל נאשמים מונחים לגשת למזכירות ולהפקיד את רשיון הנהיגה שלהם, אולם לעיתים נוצרים מצבים שבהם אדם לא ידע שעליו להפקיד, או שלא היה בידו רשיון נהיגה בעת מתן גזר הדין ולא ידע שעליו להפקיד תצהיר. לעיתים אדם מקבל גזר דין הכולל פסילת רשיון, בזמן שהרשיון שלו כבר מופקד בתיק אחר או בבית משפט אחר. הפסילה לא נמנית כל עוד הוא יפקיד את הרשיון או תצהיר. נאשמים המתינו לסיום תקופת הפסילה ואז רק גילו שבגלל שלא הפקידו, לא מונים להם את התקופה שעברה.

בעבר, בעיות כאלה נפתרו באמצעות הגשת בקשה לחישוב פסילת רשיון נהיגה לבית המשפט שבו ניתן גזר הדין. הבקשה בצירוף תצהיר לאימות העובדות, היתה מוגשת לשופט/ת שנתנו את גזר הדין, הם היו בוחנים את הנימוקים ומחליטים האם יש הצדקה לחשב אחורה את פסילת הרשיון עד ליום גזר הדין או למועד אחר.

בשנת 2012 ניתן פסק דין בבית המשפט העליון בענין ג'אבר (בש"פ 9075/12), ששינה את כל התמונה. בענין ג'אבר נדון מקרה שבו אדם הפקיד את רשיונו במשטרה (פסילה מנהלית) לאחר תאונת דרכים, הרשיון נשאר מופקד במשטרה ולימים ניתן גזר דין הכולל פסילת רשיון. הנאשם המתין לסיום תקופת הפסילה ואז פנה למשרד הרישוי על מנת להתחיל הליכים לקבלת רשיון חדש, ונאמר לו שהרשיון שלו לא הופקד בבית המשפט. ג'אבר טען כי הרשיון שלו כבר הופקד אצל רשות מנהלית (המשטרה) ולכן, למרות שתקנות התעבורה מחייבות הפקדה נוספת של הרשיון, הוא פטור מהפקדה נוספת ולכן ניתן לחשב את פסילת הרשיון שלו מהיום שבו הופקד הרשיון במשטרה.

בית המשפט העליון קבע, שמהרגע שבית המשפט גזר את דינו של הנאשם הוא סיים את תפקידו, ואת כל הבקשות בענין חישוב פסילת רשיון יש להפנות למשרד הרישוי ולא לבית המשפט. "כשם ששב"ס מחליט בעניין חישוב ימי-מאסר, כך ראוי להפקיד את מלאכת חישוב ימי פסילת רישיון הנהיגה בידי רשות הרישוי. גם אין טעם בהליך אזרחי מסורבל של בקשה למתן סעד הצהרתי, ולא בנקיטת הליך חדש בבית משפט השלום לתעבורה. המקום הטבעי הוא כאמור רשות הרישוי, זהו הגורם המקצועי שאצלו מצוי כל החומר הצריך לעניין, גם מומחיות, גם ניסיון". (כב' השופט סולברג).

באמרת אגב העיר בית המשפט העליון, שהוא לא מוצא טעם בתקנה המחייבת מי שרשיונו היה מופקד במשטרה או בבית משפט בתיק אחר, לחזור ולהפקיד תצהיר במקום רשיון הנהיגה – "מי שרשיונו נלקח ממנו במהלך חקירתו במשטרה, רשיונו לא "אבד" ואין לחייבו בהמצאת תצהיר חלף הפקדת הרשיון".

פסק דין ג'אבר טרף את הקלפים בכל הנוגע לחישובי פסילת רשיון וגרם לתסבוכת משפטית. נאשם מגיש בקשה לחישוב פסילה לבית המשפט – בית המשפט לא דן בבקשה, דוחה אותה על הסף ומפנה את המבקש למשרד הרישוי. לאחר שהנאשם מגיש את הבקשה למשרד הרישוי, מוחזרת לו תשובה ממשרד הרישוי כי בקשות העוסקות בחישובי פסילה הן בקשות המחייבות הפעלת שיקול דעת שיפוטי, ומשרד הרישוי הוא רשות מנהלית שלא עוסקת בעניינים כאלה.

האפשרות היחידה כיום לערער על החלטת משרד הרישוי בעניין חישובי פסילה היא באמצעות הגשת עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, דבר הדורש תשלום אגרה גבוהה (1970 ש"ח נכון לינואר 2015) והוא תהליך מסובך יחסית, שרבים נמנעים ממנו.

במקרה זה בית המשפט העליון התעלם מהפרקטיקה הנהוגה זה עשרות שנים בבתי המשפט לתעבורה וקבע הלכה משפטית "עקומה", שאינה תואמת את המציאות בשטח וגורמת נזק למאות נאשמים מדי שנה, שמטורטרים בין בתי המשפט למשרד הרישוי ללא מענה.

גם במקרה שבו הנאשם מוכיח לבית המשפט, שרשיונו היה מופקד במקום אחר בעת מתן גזר הדין, מתעלמים בתי המשפט מההלכה שנקבעה בענין ג'אבר, מסרבים לדון בבקשה ומפנים את הנאשם למשרד הרישוי.

הגיע הזמן שמישהו יסדיר את הנושא בחקיקה. כרגע יש כאוס.

———————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

נהיגה בשכרות

נושא הנהיגה בשכרות ודוחות שכרות הפך להיות נפוץ מאוד בשנים האחרונות. במחוז תל אביב לבדו נבדקים מאות אנשים מדי סוף שבוע בבדיקות שכרות אקראיות, וכמה עשרות מהם נמצאים שיכורים מדי שבוע. כנגדם מוגשים כתבי אישום.

המכשיר העיקרי בו עושה משטרת ישראל לבדיקות שכרות הוא מכשיר ה"ינשוף" – מכשיר מתוצרת חברת Drager הגרמנית, הבודק את ריכוז האלכוהול באויר נשוף. שיטה נוספת לבדיקת שכרות היא באמצעות בדיקת דם, הנעשית ע"י רופא בבית חולים או ע"י פרמדיק במרפאה המשטרתית.

סירוב להבדק בבדיקת שכרות או נסיון להכשיל את בדיקת הנשיפה יכול לגרום להגשת כתב אישום על נהיגה בשכרות. פקודת התעבורה מגדירה את מי שמסרב לבדיקת שכרות כמי שנוהג בשכרות, ולכן לא מומלץ לסרב לבדיקה. בנוסף, בתי המשפט נוטים להחמיר בעונשו של נהג שסירב לבדיקה, בגלל ההנחה שסירב להבדק כי היה לו משהו להסתיר. לכן מתייחסים אל נהג שסירב להבדק כמי שהיה שיכור ברמות הגבוהות.

נהג שנמצא שיכור ע"י המשטרה, נהיגתו מופסקת באותו רגע והוא מזומן לשימוע בפני קצין משטרה, שבסמכותו לפסול את רשיון הנהיגה פסילה מנהלית, עוד לפני המשפט, ל-30 יום. בנוסף, לקצין המשטרה סמכות לאסור את השימוש ברכב בו בוצעה העבירה לכאורה ל-30 יום, כל זאת לפני המשפט עצמו.

פקודת התעבורה קובעת עונש מינימום של פסילת רשיון נהיגה לתקופה של שנתיים על עבירות שכרות. בנוסף לפסילה הזו, נהג שנפסל מעל ל-12 חודשים ידרש ע"י רשות הרישוי לעבור מבחן עיוני ומעשי (תיאוריה וטסט) טרם קבלת הרשיון. מעבר לכך, במידה והנהג הורשע בעבירת שכרות, רשות הרישוי נוטה להתנות את קבלת רשיון הנהיגה במבחנים במכון הרפואי לבטיחות בדרכים (מרב"ד), העורך בדיקות אישיות ובדיקות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות לנהגים. המשמעות של כל זה – דו"ח שכרות עלול לגרום לנהג נזק לשנים רבות.

נושא אמינות מכשיר הינשוף ובדיקות הכיול שהוא עובר נמצא כל הזמן על המדוכה בבתי המשפט, וכל הזמן יש עדכונים של פסיקות בתי משפט בנושא.

המשמעות – קיבלת דו"ח על נהיגה בשכרות? מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד ולהיות מיוצג ע"י עו"ד במשפט.

אין לראות בנאמר לעיל משום יעוץ משפטי ו/או תחליף ליעוץ משפטי. סקירה זו הינה סקירה כללית בלבד ואינה מתיימרת למצות את הנושא. בכל מקרה מומלץ להתייעץ בצורה פרטנית עם עו"ד.

לתיאום פגישת יעוץ חייגו: 03-9043736.

תאונות דרכים

רובנו יוצאים אל הכביש בבוקר בידיעה שהכל יהיה בסדר. רוב הפעמים הנסיעה מסתיימת בשלום, אולם לפעמים אנו עלולים להיקלע לתאונת דרכים. לעיתים התאונה מסתיימת עם נפגעים.

המשטרה חוקרת בעקרון תאונות דרכים עם נפגעים, עליהן יש חובת דיווח למשטרה. לעיתים המשטרה בוחרת לחקור גם תאונות נזק, ללא נפגעים, אולם בדרך כלל תאונות נזק לא מדווחות למשטרה.

במקרה בו נפתחה חקירת משטרה, מוזמנים הנהגים המעורבים והעדים לתאונה למסור עדות במשטרה. לעדות שתימסר במשטרה יש משקל רב בהחלטה האם להגיש כתב אישום כנגד אחד המעורבים או יותר, ונגד מי להגיש כתב אישום. לעיתים העדות תיגבה בזירת התאונה, ע"י בוחן תאונות דרכים משטרתי שהגיע למקום. לדברים שתמסרו לבוחן יש חשיבות רבה, בגלל הנטיה לקבל את הגרסה הראשונה שמוסר נהג או עד כגרסה חזקה יותר, לעומת גרסה "כבושה", אותה מוסר הנהג לאחר זמן, כשהיה לו זמן להתייעץ ולשקול את הדברים שיגיד.

בשל כך, לדברים שתאמרו לבוחן המשטרה או לחוקר במעמד מסירת העדות יש חשיבות רבה ומכרעת לגבי ההחלטה לאחר מכן להגיש כתב אישום או לסגור את התיק, ולכן מומלץ מאוד להתייעץ עם עו"ד.

נהגים רבים אינם יודעים כי לעיתים, בצידה של עבירה שגרמה לתאונה, כמו אי ציות לתמרור ב-36 (תן זכות קדימה) או ב-37 (עצור), קיימת בחוק פסילת רשיון חובה לתקופה מינימלית של 90 יום ע"י בית המשפט. בנוסף, לקצין משטרה סמכות לפסול נהג שהיה מעורב בתאונה בה נפגע אדם ויש לו יסוד להניח שיוגש כתב אישום כנגד הנהג לתקופה של 60 יום, וזאת לפני משפט. נהג חדש, המורשע בגרימת תאונה בה נפגע אדם, מחויב לעבור מבחן עיוני ומעשי (טסט ותיאוריה) מחדש, כתנאי לחידוש רשיונו. לכן אין לזלזל בכתב אישום על תאונת דרכים ובכל מקרה מומלץ להתייעץ עם עו"ד.

אין לראות בנאמר לעיל משום יעוץ משפטי ו/או תחליף ליעוץ משפטי. סקירה זו הינה סקירה כללית בלבד ואינה מתיימרת למצות את הנושא. בכל מקרה מומלץ להתייעץ בצורה פרטנית עם עו"ד.

לתיאום פגישת יעוץ חייגו: 03-9043736.

דוחות תעבורה

לקוחות מגיעים אלינו למשרד עם סוגים שונים של דוחות תעבורה: דוחות מהירות, דוחות חניה, אי ציות לתמרור, אי ציות לרמזור אדום, דוחות על שימוש בטלפון נייד בזמן הנהיגה, חגורות ועוד.

בגדול, דוחות שניתנים לנהג ע"י שוטר מתחלקים לשתי קבוצות עיקריות:

1. דוחות ברירת משפט.

2. דוחות הזמנה לדין.

החוק קובע אילו עבירות יחשבו עבירות קנס, שעליהן מקבלים דוח ברירת משפט, ואילו עבירות יחשבו עבירות שעליהן ינתן דוח הזמנה לדין. באופן טבעי, הזמנה לדין תנתן לנהג על עבירות חמורות כמו מהירות גבוהה מעל למותר, נהיגה בשכרות, אי ציות לשוטר, פקיעת רשיון נהיגה או רשיון רכב מעל 6 חודשים ועוד. עבירות הקנס הנפוצות הן שימוש בטלפון נייד, חגורות, אור אדום, אי ציות לתמרור עצור (ב-37) ועוד.

לנהג שמקבל דוח ברירת משפט יש כמה אפשרוית:

1. לשלוח בקשה מנומקת בכתב לביטול הדוח/בקשה להמרה באזהרה – תוך 30 יום מקבלת הדוח. במקרה של דוח שצולם ע"י מצלמה (מהירות, אור אדום) – ניתן לשלוח בקשה להסבת הדוח מבעל הרכב למי שנהג ברכב בצירוף תצהירים מאומתים ע"י עו"ד תוך 30 יום מיום קבלת הדוח.

2. לשלם את הקנס תוך 90 יום – ואז יראו אותו כמי שהודה והורשע בביצוע העבירה.

3. לשלוח בקשה להישפט על הדוח בבית המשפט תוך 90 יום – המשטרה תשלח לנהג הזמנה לדין תוך מספר חודשים.

חשוב לדעת שהרשעה בעבירות רבות, בינהן גם עבירות קנס רבות (חלקן גם "פעוטות"), נושאת בחובה גם רישום נקודות במשרד הרישוי. לענין זה משמעות רבה למי שצבר מספר עבירות תוך זמן קצר, משום שהדבר עלול להביא להתליית רשיון הנהיגה ל-3 חודשים במשרד הרישוי עקב צבירת נקודות (מעל 36 נקודות).

בשל כך מומלץ תמיד להתייעץ עם עו"ד טרם ההחלטה אם לשלם את הקנס או לשלוח בקשה להישפט. כמובן שאם מדובר בהזמנה לדין מומלץ תמיד להיות מיוצג ע"י עו"ד בבית המשפט לתעבורה. לקוחות רבים מגיעים אלינו כשהם סבורים שהם יכולים להסתדר לבד בבית המשפט. פעמים רבות מתברר כי הם לא מכירים את המצב המשפטי הנוגע לעבירה, לא יודעים בדיוק את המשמעות של הטיעונים שלהם והם עלולים לגרום לעצמם נזק רב. רוב האנשים לא מכירים את פסילות המינימום בעבירות השונות. למה הדבר דומה? למי שהחליט לנתח את עצמו מבלי שלמד והוסמך כרופא. יעוץ מקצועי ע"י עו"ד העוסק בדיני תעבורה יכול למזער נזקים לנהג ולמנוע ממנו.

אין לראות בנאמר לעיל משום יעוץ משפטי ו/או תחליף ליעוץ משפטי. סקירה זו הינה סקירה כללית בלבד ואינה מתיימרת למצות את הנושא. בכל מקרה מומלץ להתייעץ בצורה פרטנית עם עו"ד.

בוטלו כתבי אישום נגד נהגי משאיות בגין אי קשירת מטען עם דופן וילון

המשאית עם דופן הברזנט
המשאית עם דופן הברזנט

27681תמונה 2

בישראל נעות אלפי משאיות עם דפנות וילון (ברזנט) ורצועות קשירה. הדבר משמש כדי להפחית את משקל הארגז ולהקל על טעינת המטענים ופריקתם. דפנות הברנזט מיוצרות באישור משרד התחבורה ובהתאם לתקן הישראלי.

לאחרונה פנה אליו ח', בעל חברת הובלות באזור הדרום, שנהגים של החברה קיבלו דוחות משוטרים בגין הובלת מטען לא מחוזק. המשאיות הובילו מטען אריזות קרטון (כפי שמופיע בתמונה), שהוצבו על משטחי עץ. משקל כל משטח עם אריזות הקרטון עליו הוא כ-300 ק"ג. השוטרים, שבדקו את המטענים, טענו כי כל משטח חייב להיות קשור למשאית, ואין די בדופן הברזנט עם רצועות הקשירה. לנהגים נרשם דו"ח על עבירת הובלת מטען לא מחוזק, עבירה על תקנה 85(א)(4) לתקנות התעבורה. זוהי לשון התקנה:

לא יוביל אדם מטען ברכב או עליו ובעל רכב או מי שהשליטה עליו לא יניח ולא ירשה להוביה מטען ברכב או עליו אלא אם כן מבנה הרכב, על כל חלקיו ואבזריו, מתאים להובלת המטען וכאשר –
.
.
(4) המטען, מכסהו, ומכסה הרכב, מחוזקים היטב באופן שלא ישמטו ולא יתרפפו עקב הנסיעה או מחמת הרוח,

 

הקנס על עבירה זו הוא 500 ש"ח ו-8 נקודות ממשרד התחבורה.

 

ח' פנה אלינו לשם קבלת יצוג משפטי. הוא הציג בפנינו אישור של יצרן הוילון, שמעיד על כך שהוילון והרצועות התפורות שבו מתוכננים לעמוד בעומס של 2.5 טון לכל מטר רץ. פנינו למומחה התחבורה אבינועם הדר, על מנת שיתן חוות דעת לגבי חוקיות הנסיעה עם וילון ללא קשירה פנימית של המשטחים.

בחוות הדעת קבע המומחה, שהוילון והרצועות, שעומדים בתקנים הישראליים, מיועדים לעמוד בעומס של המטען שמועמס על ארגז המשאית, ולכן לא נדרשת קשירה נוספת של המטענים, מעבר לסגירת דפנות הוילון והידוק הרצועות.

הגשנו בקשות להישפט בבית המשפט לתעבורה על שני הדוחות שקיבלו הנהגים. דו"ח אחד נקבע לדיון בבית המשפט לתעבורה באשדוד והשני בבית המשפט לתעבורה בבאר שבע. לאחר שהצגנו בפני התביעה המשטרתית את חוות הדעת והמסמכים, הסכימה התביעה לבטל את שני כתבי האישום, בנימוק, שבשני המקרים לא נעברה עבירה.

 

 

(תת"ע 3458-06-14)

(תת"ע 8343-05-14)

————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

 

למה חשוב לצלם את השוטרים שנתנו את הדו"ח?

download_20141020_012330 (1)
צילום של ע' עם שני השוטרים. המנעות מהבאת עד פועלת לרעת התביעה

 

באחד הלילות בשנת 2014 נעצר ע' על ידי שוטרים בתל אביב לבדיקת שכרות. השוטרים ערכו לו בדיקת ינשוף ונתנו בידו הזמנה לדין לבית המשפט. חברו של ע', שנכח במקום, צילם את שני השוטרים עם ע' במעמד רישום הדו"ח (הצילום מצורף כאן למעלה)

ע' הגיע אלינו למשרד עם הדו"ח. באופן מפתיע, או אולי לא מפתיע, על הדו"ח הופיע רק שמו של שוטר אחד כעד תביעה. השוטר השני "נעלם" מן הדוחות. גם כשצילמנו את חומר החקירה במשטרה, לא בא זכרו של השוטר הנעלם, שהשתתף בעצירה של ע' וסייע בבדיקה שלו. גם מהיכרות עם נוהלי המשטרה היה ברור לנו, ששוטר לא עובד בלילה לבד. לא יכול להיות ששוטר נשלח לעבוד לבד במשמרת לילה.

למה יש חשיבות לכך שהיו שוטרים נוספים שהשתתפו בעצירת החשוד ובבדיקתו?

יש כלל נהוג במשפטים, שכל צד צריך להביא כמה שיותר ראיות ועדים להוכחת טענתו. העובדה, שהתביעה המשטרתית נמנעת מהבאת שוטר, שהיה עד ראיה לאירוע, שיכול לשפוך אור על מה שהתרחש, נזקפת לחובתו כי היא מהווה פגיעה ביכולתו של הנאשם להתגונן. כלל זה פועל גם הפוך – אם השוטר עוצר נהג ונותן בידו דו"ח תעבורה, והנהג מגיע למשפט ומתברר כי ברכב עימו היה גם נוסע, והוא נמנע מלהביא את הנוסע לעדות, זה פועל לרעתו.

בתי המשפט עמדו על החובה של שוטרים, שהשתתפו באירוע או היו עדים לאירוע, לכתוב מזכרים על מה שהתרחש. בית המשפט במחוזי, בפסיקות רבות, הדגיש את החובה של כל שוטר לכתוב מזכר:

"כלל הוא, לדעתי, שכל שוטר שהוא עד לעבירה חייב לתעד אותה. תרצה התביעה – תצרף אותו כעד תביעה; לא תרצה – לא תצרף אותו. אך הוא חייב לרשום דוח, ולו דוח האומר שלא ראה דבר. העובדה ששני שוטרים עדים לביצוע עברה ורק אחד רושם דוח, לעולם יש בה פגיעה מהותית ביכולתו של נאשם להתגונן". (כב' השופט רענן בן יוסף, עפ"ת 43875-12-10 ירון שקופ נ' מדינת ישראל, 3.2.11).

שוטר שהיה נוכח באירוע חייב לכתוב מזכר בנושא, אף אם לא היה עד לאירוע עצמו. הסיבה שהשוטר צריך לרשום מזכר היא, כי הוא לא אמור בדרך כלל לזכור כל אירוע שבו השתתף בעצירת נהג או ברישום דו"ח (שוטר עוצר לעיתים עשרות נהגים ביום), ולכן קיים כלל "הקפאת הזכרון", שבו הוא כותב את כל מה שהיה בזמן האירוע ומעיד בבית המשפט מן הכתב. שוטר שלא רשם דבר לא יכול בדרך כלל להעיד כי הוא לא זוכר את האירוע.

למה שוטרים לא רושמים מזכרים או דוחות כאלה? לעיתים מרשלנות או עצלנות, ולעיתים הם לא רוצים ששמם ירשם כדי שלא יזמינו אותם לעדות בבית המשפט. כאמור, בתי המשפט רואים זאת בחומרה.

לכן, בכל מפגש עם שוטרים, רצוי לצלם את השוטרים. היום, כשלכל אחד יש טלפון סלולרי עם מצלמה, זה קל יחסית. לעיתים שוטר אחד נשאר יושב בניידת וכלל לא מעורב. חשוב לצלם אותו, כי בבוא היום, עדות של הנאשם בבית המשפט על כך שהיה עוד שוטר שהשתתף באירוע, שלא תועדה בראיה כלשהי, לא תתקבל. תנסו לא לצלם בהפגנתיות את השוטרים, כי לעיתים הם יגיבו בעצבנות לאזרח שמצלם.

לע' סייעה העובדה שהיה במקום עוד שוטר שלא רשם דבר כדי להשיג הסדר טיעון מקל. בדו"חות חמורים פחות, כמו דוחות ברירת משפט, העובדה הזו יכולה להוביל לזיכוי הנאשם.

 

 

—————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

 

כתב אישום נגד תושב חוזר שנהג עם רשיון זר בוטל

רשיון נהיגה בריטי. רשיון שימוש חופשי מאתר ויקיפדיה
רשיון נהיגה בריטי. רשיון שימוש Fair Use מאתר ויקיפדיה

מ' ואשתו עלו לישראל מבריטניה. מ' הוא תושב חוזר, שעזב את ישראל לפני כמה עשורים, וכעת חזר להשתקע בישראל. באחד הימים נהג מ' באחד הרחובות בתל אביב, כששוטרת עצרה אותו לבדיקת רשיונות שגרתית. מ' הציג לשוטרת את הרשיון הבריטי שלו, בצירוף תעודת תושב חוזר. השוטרת בדקה במסוף המשטרתי, שהראה, שתוקפו של רשיון הנהיגה הישראלי של מ' פקע בשנת 1992. "אתה נוהג ללא רשיון ומסכן את הציבור", צעקה עליו השוטרת והתנהגה אליו בגסות. מ' ניסה להסביר לשוטרת שלתושב חוזר מותר לנהוג בישראל עם רשיון זר במשך שנה מיום כניסתו לישראל, אולם השוטרת לא הסכימה לשמוע את טענותיו של מ', לא הסכימה לראות את הדרכון שלו ואת תעודת התושב החוזר, ונתנה בידו כתב אישום לבית המשפט לתעבורה. "את זה תסביר לשופט, לא לי", אמרה השוטרת למ'.

ראו גם: נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

מ' פנה אלינו אובד עצות. "איך זה יכול להיות, שבאתר משרד התחבורה וגם במשרד הקליטה מסבירים שמותר לי לנהוג במשך שנה עם רשיון זר, ומצד שני, המשטרה מזמינה אותי למשפט?", הוא שאל. "חלמאות", ענינו לו, "אתה זוכר את הסיפור הישראלי על יד ימין ויד שמאל?", "כבר הספקתי לשכוח", ענה מ'.

פנינו למשטרת ישראל עם כל המסמכים שהציג מ' בפני השוטרת – דרכון ישראלי ודרכון בריטי, תעודת תושב חוזר מטעם משרד העליה והקליטה ורשיון נהיגה בריטי. צירפנו גם את הכתוב באתר משרד התחבורה:

Untitled

"עולה חדש, תייר, תושב ארעי ותושב חוזר (אשר שהה בחו"ל לפחות שנה ברציפות), רשאים לנהוג בארץ עם רישיון נהיגה זר בתוקף, במשך שנה מיום הכניסה לישראל…"

ציטטנו למשטרה גם את תקנה 567א לתקנות התעבורה:

"עולה חדש, אזרח ישראל או תושב ישראל הרשאי לשבת בישראל ישיבת קבע, אשר שהה מחוץ לישראל במשך תקופה של שנה רצופה אחת לפחות לפני יום כניסתו האחרונה לישראל, רשאי לנהוג ברשיון נהיגה זר, ברכב המתאים לדרגת רשיונו, במשך שנה אחת מיום כניסתו לישראל, ובלבד שנתקיימו בו תנאי הגיל האמורים בתקנות 188 עד 190". 

בדקנו מה אומרת חוברת ההנחיות המשטרתית (חנ"א) לשוטרים בעניין רשיונות זרים:

אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר - מתוך חוברת נוסחי אישום של משטרת ישרא
אכיפה כנגד רשיון נהיגה זר – מתוך חוברת נוסחי אישום של משטרת ישראל

נצטט מתוך ההנחיה המשטרתית: "שוטר העוצר נהג, שהינו תושב ישראל או עולה חדש המציג רשיון נהיגה זר בתוקף, יבדוק בדרכונו את מועד כניסתו האחרונה לישראל. אם במועד עצירת הרכב ע"י השוטר, טרם חלפה שנה מיום כניסתו האחרונה של הנהג לישראל – אין לדווח נגדו".

במשטרה התלבטו מה לעשות עם התיק, ולבסוף הודיעו לנו על ביטול כתב האישום כנגד מ'.

כתבנו תלונה רשמית ליחידה לתלונות הציבור של משטרת ישראל, וביקשנו לקבל תשובה למספר שאלות:

1. מדוע שוטרי משטרת תל אביב אינם מכירים את החוק ואת ההנחיות האכיפה בדבר רשיונות זרים לעולים חדשים/תושבים חוזרים?

2. מדוע שוטרת מרשה לעצמה לדבר בגסות כלפי אזרח המציג בפניה תעודות רשמיות?

נעדכן אתכם לגבי תוצאות הטיפול בתלונה.

כתבנו בעבר על הבעיות שעושים שוטרי ישראל לישראלים שחיים בחו"ל, לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שנוהגים בישראל כחוק עם רשיון נהיגה זר. השאלה היא מדוע משטרת ישראל ממשיכה להתעלם מהחוק ולהגיש כנגד נהגים כאלה כתבי אישום? מדוע שוטר לא מבצע בדיקה פשוטה של הכניסה האחרונה לארץ של הנהג (מידע הנמצא במסוף המשטרתי)?

כמו שאמרנו, חלם.

————————————-

ראו גם:

נהיגה עם רשיון זר בישראל – סקירה

נהיגה בישראל לאזרחי ישראל בעלי רשיון זר – אתר משרד התחבורה

המרת רשיון נהיגה – אתר משרד התחבורה

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

האם לא הגיע הזמן לבטל את חזקת המסירה של דברי דואר בעבירות קנס?

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

בלגן בדואר ישראל. התמונה באדיבות אתר כלכליסט
בלגן בדואר ישראל. התמונה באדיבות אתר "כלכליסט" www.calcalist.co.il

בעבירות תעבורה, אותן מגדיר המחוקק "עבירות קלות", המדינה עושה לעצמה חיים קלים ולא נדרשת להוכיח מסירה בפועל של דבר הדואר. לאור הבלגן ב"דואר ישראל", לא הגיע הזמן לשנות את החוק? 

בהליכים המשפטיים נודעת חשיבות רבה למסירה והמצאה של מסמכים בין הצדדים – בין התובע לנתבע, בין הנתבע לתובע, ובין בית המשפט לצדדים. החשיבות של המסירה המשפטית היא להבטיח, שצד יהיה מיודע לגבי קיום ההליכים ויוכל להתייצב לדיונים, לטעון טענות, ולהגיש מסמכים במועד לפי דרישת בית המשפט או הצד שכנגד.

לדוגמה – אדם מגיש תביעה כנגד אדם אחר. אם לא נוודא שכתב התביעה מומצא לידו של הנתבע, כיצד אחר כך נוכל לטעון שהנתבע לא התייצב לדיון ולא הגיש כתב הגנה ולכן ויתר על זכותו לטעון טענות? לכן בית המשפט ירצה לראות את אישור המסירה לפני שיפנה לתת פסק דין כנגד הנתבע.

בעבירות קנס, המדינה עשתה לעצמה "חיים קלים" בנושא מסירות משפטיות:

תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי קובעת:

"בעבירות תעבורה שעליהן חל סעיף 239א ובעבירות קנס, רואים אם ההודעה על ביצוע העבירה, ההודעה לתשלום קנס או ההזמנה למשפט לענין עבירת הקנס כאילו הומצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, אם חלפו חמישה עשר ימים מיום שנשלחה בדואר רשום, זולת אם הוכיח הנמען שלא קיבל את ההודעה או ההזמנה מסיבות שאינן תלויות בו ולא עקב הימנעותו מלקבלן". 

המשמעות – בעבירות תעבורה שאינן תאונות דרכים, מספיק שמשטרת ישראל תראה לבית המשפט ששלחה את ההזמנה לדין לכתובתו של הנאשם, כדי לקבל גזר דין מרשיע בהיעדר הנאשם. המדינה לא חייבת להוכיח שהנמען אכן קיבל את ההודעה, סירב לקבל אותה או לא התייבצ לדואר לדרוש את דבר הדואר הרשום (סירוב לקבל דואר רשום או דואר רשום שחוזר בציון "לא נדרש" נחשב כמסירה לפי חוק סדר הדין הפלילי). מדוע המדינה עושה לעצמה "הנחה" בנושא המסירות – המדינה נדרשת למסור אלפים רבים של דוחות כל חודש לאזרחים, ורבים מהאזרחים נמנעים מלקחת דואר רשום, במחשבה שאם לא לקחו, אז הדו"ח לא הגיע אליהם ולכן יבוטל. לכן נקבעה חזקת המסירה, שבה מספיק להוכיח שדבר הדואר נשלח לנמען.

מתי יש חשיבות למסירת ההזמנה לדין בעבירות קנס?
ברוב הפעמים, הדו"ח נכתב על ידי השוטר, שנותן לאזרח עותק ממנו, או דו"ח ברירת משפט או הזמנה לדין, תלוי בסוג העבירה. אם העבירה צולמה על ידי מצלמה אלקטרונית, הדו"ח מופק על שם בעל הרכב ונשלח לכתובתו הרשומה במשרד הפנים, ואז יש חשיבות למסירה המשפטית, שאם לא ישולם הקנס במועד, הוא יצבור ריבית פיגורים. בנוסף, לעיתים בוחר הנהג לבקש להישפט על עבירת הקנס, ואז הזמנה לדין נשלחת אליו על ידי המשטרה. אם לא נוודא שההזמנה אכן הגיעה לנהג, הוא ישפט בהיעדר והוא עלול לקבל עונש חמור יותר מהקנס המקורי.

בעיות ואי סדרים "בדואר ישראל"
לאחרונה התגלו ממצאי דו"ח ביקורת שערך משרד התקשורת בבית המיון המרכזי של "דואר ישראל" בתל אביב (כתבה מאתר "כלכליסט"). בביקורת התגלו ממצאים חמורים – עשרות עגלות מלאות בדברי דואר רשום מהחודשים האחרונים, שהמתינו למשלוח ואיש לא שלח אותם, עשרות שקי דואר של דואר כמותי שהתגלו במקלט במבנה והוסתרו שם ועוד חריגות חמורות מרשיון הדואר.

למשרדנו פנו בחודשים האחרונים מספר לקוחות שטענו שלא קיבלו הזמנות לדין ונשפטו בהיעדר. פנינו לבתי המשפט, חלק מהשופטים קיבלו את הטענה שדבר הדואר לא התקבל, אולם שופטים אחרים בחרו שלא לקבל את הטענה, בנימוק שהמשטרה לא צריכה להוכיח שדבר הדואר התקבל, מספיק להראות שהוא נשלח לכתובתו של הנאשם.

לבטל את חזקת המסירה
נשאלת השאלה, לאור המצב העגום והבעיות שמתגלות ב"דואר ישראל", האם אין מקום לבטל את חזקת המסירה ולדרוש ממדינת ישראל להוכיח קבלה של דברי הדואר בכל תיק? לדעתנו יש מקום לרפורמה כזו, גם אם היא תגרום ל"כאב ראש" למשטרה, בגלל הצורך לעקוב אחרי דברי הדואר.

———————————————

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

אם נוהגים לא מסמסים – כתבה מערוץ הכנסת

צפו בראיון של עו״ד לאה גולדמן לכתבת מור גל בתכנית ״הרשת החברתית״ בערוץ הכנסת בנושא ״אם נוהגים לא מסמסים״:

 

זכרו – כשאתם על הכביש, תתרכזו בנהיגה. כשאתם מסמסים או קוראים הודעה, אתם לא על הכביש, ומסכנים את עצמכם ואת הסובבים אתכם. לא מסמסים בזמן נהיגה.
בבלגיה ערכו ניסוי עם תלמידי נהיגה, שהתבקשו לסמס תוך כדי נהיגה במסלול מכשולים. התוצאות לפניכם:

 

——————————————-

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.

חזקת הבעלות בתעבורה

מאת: עו"ד דרור כהנוביץ'

האותיות הקטנות בגב הדו"ח
האותיות הקטנות בגב הדו"ח (צילום מדו"ח משטרתי)

.

מסרתם את הרכב שלכם לאדם אחר? עובדים שלכם נוהגים ברכב החברה? אתם עלולים להסתבך בגלל עבירות שאותו אדם או עובד ביצע בזמן שנהג ברכב שלכם. עו"ד דרור כהנוביץ' מסביר איך תימנעו מצרות עם החוק.

.

מהי חזקת הבעלות?

סעיף 27ב לפקודת התעבורה קובע:

(א) נעברה עבירת תעבורה ברכב, רואים את בעל הרכב כאילו הוא נהג ברכב אותה שעה או כאילו העמידו או החנה אותו במקום שהעמדתו או חנייתו אסורה על פי חיקוק, לפי הענין, זולת אם הוכיח למי מסר את החזקה ברכב (להלן: המחזיק), או הוכח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו;
(ב) הוכיח בעל הרכב למי מסר את החזקה ברכב תחול החזרה האמורה בסעיף קטן (א) על המחזיק.
(ג) הוכיח המחזיק כי מסר את החזקה ברכב לאדם אחר, תחול החזקה האמורה בסעיף קטן (א) על אותו אדם.

משמעותה של חזקת הבעלות – רואים את בעל הרכב כמי שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה או העמיד את הרכב בחניה אסורה. על בעל הרכב מוטלת החובה להוכיח שלא הוא זה שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה, ואם לא יוכיח זאת – יחשב כמי שביצע את העבירה.

בית המשפט העליון החמיר מאוד בפרשנות שלו לחזקת הבעלות:

"ביסוד אחריות זו מונחת הגישה, כי הבעלים אמור לדעת מי נהג ברכב הלכה למעשה וכי בכוחו לשמור רישומים ראויים בעניין זה. כאשר הרכב הוא בבעלותו של בן-אדם בשר ודם, שזה רכבו היחיד, קיימת הנחה עובדתית חזקה שהוא עצמו – או אחר ברשותו – נוהג ברכב … עליו לשמור על זהות הנוהג, ואם הוא נמנע מכך, רואים אותו עצמו כאילו נהג ברכב. אחריות זו היא אחריות פלילית-אישית מוחלטת. היא אישית, שכן הבעלים נמצא אחראי בגין מחדליו באי-ידיעה על דבר זהותו של הנוהג ובאי-שמירת רישומים בעניין זה … הבעלים משתחרר מאחריותו דווקא כאשר בידו לזהות את הנוהג בפועל, … עניין לנו באחריות פלילית אישית, בעלת אופי מוחלט. האחריות היא מוחלטת, שכן הבעלים אחראי בגין עבירה שנעברה ברכב, למרות שהוא עצמו לא נהג ברכב" (ע"פ 3027/90 חברת מודיעים נ' מדינת ישראל)

אילו עבירות ניתן להחיל על בעל הרכב במסגרת חזקת הבעלות? 

העבירות הקלאסיות שבהן מוחלת חזקת הבעלות הן עבירות מצלמה, שבהן הרכב צולם על ידי מצלמה אלקטרונית, נוסע במהירות מעל למותר או עובר באור אדום. בנוסף, רוב דו"חות החניה, גם אלה שנרשמים על ידי העיריות וגם אלה שנרשמים על ידי המשטרה, ומוצמדים לשמשת הרכב, נרשמים על שם בעל הרכב.

בנוסף לעבירות אלה, ניתן להאשים את בעל הרכב בעבירות חמורות מאוד כמו תאונת דרכים או הפקרה לאחר פגיעה ואפילו גרימת מוות ברשלנות במקרים חמורים. במידה הרכב פוגע ברכב אחר או בהולך רגל ונמלט מהמקום, לעיתים כל מה שיש למשטרה הוא מספר הרכב. בתי המשפט קבעו שניתן להרשיע את בעל הרכב בעבירת תאונה או הפקרה לאחר פציעה תוך הסתמכות על חזקת הבעלות.

לענין זה פסק בית המשפט העליון:
"לשון החוק ברורה וחד משמעית, אין זה מספיק שהמבקש יוכיח שלא הוא שנהג ברכב, אלא עליו להוכיח באופן פוזיטיבי מי נהג ברכב, או למי מסר את החזקה ברכב, או להוכיח שהרכב נלקח ממנו בלי ידיעתו ובלי הסכמתו. במקרה דנן נקבע כי המבקש בחר שלא להעיד ולא מסר גרסה וסבר, כי כתוצאה מכך, ינוקו הוא ו/או הנהג שנהג ברכב וגרם לתאונה. נקבע כי לכך לא יכול בית המשפט ליתן יד שכן, תוצאה כזו עלולה לגרום למצב בלתי נסבל לפיו שני חוטאים יצאו נשכרים. עוד נקבע כי צורכי החברה היום הינם מלחמה בתאונות הדרכים ובעברייני התנועה, המסכנים את הציבור מדי יום ומדי שעה ואל לו לבית המשפט, לאפשר והתחמקויות מאימת הדין, אשר על כן נקבע כי הפרשנות שניתנה על ידי בית המשפט לתעבורה לחזקת הבעלות הינה פרשנות ראויה" (רע"פ 9/11 מאיר צמח נ' מדינת ישראל).

קיבלתי דו"ח מצלמה על מהירות או מעבר באור אדום, ולא אני זה שנהגתי ברכב. מה עלי לעשות?

אם הדו"ח נרשם על שם בעל הרכב, ולא הוא זה שנהג בעת ביצוע העבירה, על בעל הרכב לשלוח בקשה להסבת הדו"ח למשטרת ישראל. את הבקשה שולחים בדואר רשום בלבד לכתובת: משטרת ישראל, מרכז פניות נהגים ארצי, ת.ד. 120, פתח תקוה 4910002. לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים:
1. העתק הדו"ח.
2. תצהיר של בעל הרכב בו הוא מצהיר שלא נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. על התצהיר להיות מאומת ע"י עורך דין.
3. תצהיר של מי שהחזיק ברכב בעת ביצוע העבירה, ובו הוא מבקש להסב את הדו"ח על שמו. על התצהיר להיות מאומת ע"י עורך דין. שימו לב שבתצהיר לא צריך להודות בעבירה, רק להודות שאדם אחר החזיק ברכב בעת ביצוע העבירה.
4. צילומי רשיונות נהיגה של בעל הרכב ושל המחזיק ברכב.

תוך כמה זמן עלי להודיע למשטרה שאדם אחר החזיק ברכב בעת ביצוע העבירה? 

סעיף 229 (א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי קובע שאת הבקשה להסב את הדו"ח על שם מי שהחזיק ברכב יש לשלוח למשטרת ישראל בדואר רשום תוך 90 ימים מהיום שהומצאה הודעת הקנס לבעל הרכב (באתר משטרת ישראל נכתב שיש להודיע תוך 30 ימים, זו טעות). במידה ובעל הרכב לא יודיע למשטרה תוך 90 ימים, שאדם אחר החזיק ברכב, העבירה תירשם על שמו ולא ניתן יהיה להסב אותה על שם אדם אחר. מומלץ לשלוח את בקשת ההסבה מהר ככל האפשר, על מנת שלא להגיע למצב שבו עברו 90 יום והדו"ח לא הוסב.

ברכב שלי נוהגים מספר אנשים, אני לא יכול לדעת מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה. מה עושים?

אתה בבעיה. כמו שנכתב כאן, על בעל הרכב מוטל הנטל להוכיח שלא הוא זה שנהג ברכב. במידה ואין לו מידע מי עשה שימוש ברכב שלו, אין לו יכולת להסב את הדו"ח והדו"ח ירשם על שמו – הוא ישא בקנסות ובעונשים האחרים, ובנוסף הנקודות של משרד התחבורה ירשמו על שמו.

אני בעל חברה. ובחברה יש כמה כלי רכב, הרשומים על שמי ומספר עובדים עושים בהם שימוש. מה עלי לעשות? 

על מנת להימנע מבעיות, שיכולות לנבוע מכך שנהגים שונים עושים שימוש ברכב ולא ידוע מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה,  על בעל החברה להחזיק יומן נסיעות לכל רכב, שימצא במשרדי החברה. כל נהג, שלוקח רכב מהחברה, יחתום על תצהיר שהוא לקח את הרב ביום ובשעה מסוימים, והוא יודע שהוא אחראי לכל הדו"חות שירשמו על הרכב בזמן שהוא מחזיק בו. יש לצלם את רשיון הנהיגה של כל נהג ולצרף ליומן הנסיעות. כשהנהג מחזיר את הרכב, הוא חותם שהחזיר את הרכב ביום ובשעה המסוימים. כך, כשיגיע דו"ח מצלמה בדואר, ידע בעל החברה מי נהג ברכב ויוכל לשלוח בקשת הסבה על שם הנהג, בצירוף המסמכים המעידים על לקיחת הרכב והחזרתו. פעמים רבות מגיע אלינו בעל חברה ואומר שהנהג כבר פוטר או עזב את החברה ולא יהיה מוכן לחתום על תצהיר הסבה – יומן נסיעות כזה ימנע בעיה כזו.

אני בעל חברה, בחברה יש כמה כלי רכב, הרשומים על שמי. הגיע אלי דו"ח, על שם אחד מכלי הרכב הרשומים על שמי. לא אני זה שנהג ברכב, אבל בטעות שילמתי את הדו"ח. מהו דיני?

החוק קובע כי תשלום הקנס מהווה הודאה באשמה והרשעה, כך שרואים את בעל הרכב הרשום, ששילם את הקנס, כמי שהודה באשמה והורשע. לא ניתן לאחר מכן לבצע הסבה של הדו"ח במשטרה. פעמים רבות מגיעים אלינו בעלי חברות, שכלי הרכב של החברה רשומים על שמם, וקיבלו דו"חות על שמם. הדו"ח הועבר לאחד מהעובדים, על מנת שיטפל בו וימצא את מי שנהג ברכב, ובטעות הקנס שולם לפני הסבת הדו"ח. במידה והקנס שולם לפני שהדו"ח הוסב, המשטרה לא תסכים להסב את הדו"ח על שם מי שהחזיק ברכב. הדבר נמצא בסמכות של בתי המשפט לתעבורה, אולם הגשת בקשה כזו היא הליך מסובך שדורש סיוע של עורך דין.

הרכב רשום על שם החברה. כעת הגיע דו"ח המסומן כ"דו"ח תאגיד", והקנס עליו גדול פי ארבעה מהקנס המקורי. מה עושים?

מרבית כלי הרכב החדשים שנעים היום בישראל רשומים על שם חברות ליסינג וחברות אחרות, ומכונים "רכבי חברה". המשמעות היא שבאופן קבוע מחזיק ברכב אדם שאינו רשום כבעל הרכב. חברה יכולה לחוב בפלילים וניתן להטיל עליה קנסות תעבורה, והדבר שימש עובדים רבים מהתחמקות מנקודות במשרד התחבורה ומרישום הדו"ח בגליון ההרשעות שלהם –  הדו"ח היה מגיע על שם החברה, העובד היה משלם את הקנס, הדו"ח לא היה נרשם על שם העובד והנקודות היו נעלמות (לחברה אין תיק נהג לרשום עליו נקודות). לכן תיקנה הכנסת את החוק לפני כמה שנים ונקבע, שבמידה והדו"ח רשום על שם תאגיד, הקנס יהיה פי ארבעה מהקנס המקורי, למעט בעבירות חניה (סעיף 30 לפקודת התעבורה). במידה והחברה תודיע למשטרה (עם מכתב הסבה ותצהיר) מי נהג ברכב, הדו"ח יוסב על שם מי שנהג ברכב והקנס ירד לקנס המקורי.

אני בעל החברה או רשום כמנהל הפעיל של התאגיד. רכב של החברה נצפה מבצע עבירת תעבורה חמורה. איני יודע מי נהג ברכב בזמן העבירה. האם ניתן להאשים אותי כמי שביצע את העבירה? 

פקודת התעבורה מגדירה מיהו "בעל" רכב:
"בעל' – אחד מאלה: … לענין רכב הרשום על שם חבר בני אדם – מנהל פעיל, שותף או עובד מינהלי בכיר בחבר, האחראים לאותו רכב".

במידה והחברה לא מודיעה למשטרה מי נהג ברכב בעת ביצוע העבירה החמורה (תאונת דרכים, הפקרת פצוע וכו'), יכול בית המשפט לראות את המנהל הפעיל, שותף או עובד מנהלי בכיר בתאגיד, כמי שאחראי לרכב שבו בוצעה העבירה ולהרשיע אותם בביצוע העבירה. לכן חשוב מאוד לנהל יומן נסיעות לכל רכב של החברה.

קיבלתי דו"ח שהוסב על שמי מחברת ליסינג. אני לא נהגתי ברכב אלא אדם אחר. מה עלי לעשות? 

כפי שקובע סעיף 27ב (ג) לפקודת התעבורה, המחזיק ברכב, שהעבירה הוסבה על שמו, יכול לפנות למשטרה ולבקש להסב את הדו"ח על שם מי שנהג ברכב, ואז המשטרה אמורה להסב את הדו"ח על שם האדם האחר. בעבר טיפלנו במשרד במקרה שבו נרשם דו"ח על שם חברה, החברה שלחה מכתב הסבה עם פרטי העובד שמחזיק דרך קבע ברכב, אולם העובד טען שלא הוא זה שנהג ברכב באותו יום אלא עובד אחר. מכתב של העובד למשטרה נדחה, בטענה שלא ניתן לבצע הסבה כפולה של דו"ח. פניה שלנו לבית המשפט הבהירה למשטרה שניתן על פי החוק לבצע הסבה נוספת מהמחזיק ברכב לאדם אחר.

————————————–

החומרים באתר הינם לידע כללי בלבד. אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי, ו/או חוות דעת משפטית. בכל מקרה יש להתייעץ עם עו"ד מוסמך על מנת לקבל ייעוץ המותאם לנסיבות המיוחדת ולנתוני המקרה הספציפי וכל מקרה יש לבחון לגופו. אין בכתבה זו כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הכותב או המשרד. כמו כן, אין להסתמך על ייעוץ שהתקבל באמצעות האתר לצורך קבלת החלטות כלשהן, לרבות בנושאים מקצועיים, רפואיים, משפטיים, אישיים או כספיים. אין לראות באתר ייעוץ משפטי או מקצועי אחר.